דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 367 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    יעילות קומפוסטציה לקטילת מידבק ויראלי בצמחי פלפל נגועים בוירוס Pepper Mild Mottle virus – PMMV
    ירקות, הגנת הצומח

    חזי אנטיגנוס 1, מלי פרלסמן 1, עודד לכמן 1, מיכאל רביב 2 וארקדי קרסנובסקי 2
    1 היחידה לוירולוגיה מכון וולקני בית דגן,
    2 המחלקה לצמחי נוי, מרכז מחקר נווה יער
    מינהל המחקר החקלאי

    תקציר
    שטחי הגידול של פלפל בערבה הגיעו להיקף של 17,000 דונם בעונת 2008/9. שטחי גידול נרחבים אלו מייצרים מידי שנה כ- 20,000 מ"ק של ביומאסה הכוללת את שאריות הצמחים אותן יש לפנות מבתי הגידול. הצטברות של חומר צמחי בהיקפים כאלו עשויה להוות מפגע פיטוסניטרי ולגרום לנזקים אקולוגיים נוספים. מאחר ששריפת הצמחים נאסרה בחוק מסיבות של איכות הסביבה והטמנה אינה באה בחשבון בשל הנפחים העצומים והעלות הכרוכה בכך, חלופת הקומפוסטציה נראית כדרך מבטיחה. בנוסף לכך, הערבה "מייבאת" כמויות קומפוסט גדולות מהצפון לשם טיוב הקרקעות בחומר אורגני וייצור קומפוסט מקומי עשוי לחסוך הוצאות הובלה ניכרות. יצור קומפוסט מאפשר ניצול יעיל של חומר הגלם הצמחי תוך מחזורו. עליית מחירי הדשנים בשוק העולמי מגבירה את המוטיבציה לשימוש בקומפוסט כתחליף לדשן יקר. גורם נוסף המעודד שימוש בקומפוסטים הוא יכולת רבים מהם, לרבות קומפוסטים שיוצרו משאריות צמחי פלפל, לסייע במניעת מספר מחלות קרקע. על מנת לאפשר שימוש חוזר בחומר צמחי יש להבטיח שהקומפוסט המיוצר ממנו לא ישמש כנשא של פתוגנים העלולים להתפשט ממנו בעת פיזורו.
    PMMV הוא נגיף התוקף פלפל ותפוצתו עולמית. הנגיף מתפשט ביעילות באמצעות זרעים ובמגע מיכני של כלי עבודה וידי הפועלים הוא יכול לשרוד בקרקע למשך תקופה ארוכה הן כנגיף הספוח לחלקיקי הקרקע והן בשאריות צמחים. שתילת צמחים בקרקעות מאולחות תגרום להדבקת השתילים דרך מערכת השורשים, מצב העשוי להוביל למגפה וגרימת נזק כלכלי ניכר. שימוש בקומפוסט המיוצר מצמחים נגועים בנגיף יכול לחולל מגפה במידה שתהליך הקומפוסטציה לא יגרום לדעיכת המידבק הנגיפי אל מתחת לסף הנדרש להדבקה. בעבודה שנערכה במינהל המחקר בשיתוף עם מו"פ ערבה בסיום עונת הגידול 2008/9 נבחנה יכולתו של תהליך הקומפוסטציה לקטול מידבק נגיפי של PMMV שמקורו בצמחי פלפל נגועים. המשמשים כחומר גלם להכנת הקומפוסט.
    צמחי פלפל ששימשו להכנת קומפוסט נעקרו מחלקה נגועה בנגיף במושב עין יהב ואובחנו כנגועים בגזע P123 של PMMV. הצמחים רוסקו לאחר העקירה בעזרת מרסקת גזם והועברו לנווה יער להכנת קומפוסט. לאורך נערך מעקב במשך 176 יום אחר דעיכת מידבק נגיפי בערימת הקומפוסט שהוכנה מצמחים נגועים בנגיף זה. נצפתה דעיכה משמעותית של המידבק, הבאה לידי ביטוי בירידה של כמות החלקיקים שנמצאו בתכשירי נגיף שמוצו מהקומפוסט בדגימות השונות ובאינפקטיביות של מיצוי הקומפוסט לצמחי בוחן. לאור תוצאות ההדבקה השליליות שהתקבלו לאחר שתילת פלפל רגיש לעציצים המכילים קומפוסט משלב היצור הסופי, אנו מניחים כי המדבק הנגיפי החיוני שנמצא בקומפוסט 176 יום לאחר תחילת התהליך היה מתחת לסף הנדרש לקיומה של הדבקה.
    על בסיס עבודתנו וממצאי עבודות קודמות שנעשו בנושא זה ניתן לקבוע כי חומר גלם צמחי נגוע ב- PMMV יכול לעבור קומפוסטציה, ללא חשש מפני הפצת המחלה כתוצאה מפיזור הקומפוסט בחלקות גידול . קביעה זו מותנית בהכנה נכונה של חומר הגלם ובתהליך קומפוסטציה מושלם בכל הערמה. קיצוץ בלתי מספק יוצר בקומפוסט שיעור גבוה יחסית, של מקטע גס שבו תהליך הקומפוסטציה פחות אפקטיבי. יש להקפיד על רגולציה מתאימה של הטמפרטורה בערימת הקומפוסט כך שתגיע לרמה המכסימאלית האפשרית ללא פגיעה באיכות הקומפוסט. הבאת הקומפוסט באופן ספונטאני לא מאולץ למצב הבשלה, וזאת לאחר ששהה בטמפרטורה העולה על 60 מ"צ לטווח זמן של 4 שבועות, סביר שתביא למצב בו הקומפוסט יהיה ניתן לשימוש ללא חשש שיהווה מקור מדבק ב PMMV.

  • 1
    ינו
    שימוש בצמחי מלכודת כמרכיב בהדברה משולבת בתבלינים טריים – בזיל כמודל
    ירקות, הגנת הצומח

    דפנה הררי, שמעון פיבוניה, רחל לוויטה, רמי גולן, עמר גלאור, סבטלנה גוגיו, רוחי רבינוביץ, לס ויסוקר, יגאל אלעד, דויד סילברמן, סבטלנה דוברינין

    תבלינים טריים הם מרכיב חשוב בסל מוצרי הייצוא החקלאי ממדינת ישראל. מגדלים עומדים בשנים האחרונות בפני מחסור בחומרי הדברה מותרים לשימוש מחד, ובעיית מזיקים בתוצרת מאידך. מתבקשת גישה חדשה להתמודדות עם מזיקים בתבלינים אם רוצים לשמור על הישגי הענף. ההצעה להשתמש בהדברה ביולוגית בענף התבלינים נדחתה על הסף במשך שנים רבות, שכן המצאות חרקים, גם מועילים, בתוצרת איננה אפשרית. החידוש המוצע כאן הוא בחינת צמחי מלכודת כאמצעי משלים להדברה הביולוגית. צמחי מלכודת הם צמחים אשר מידת המשיכה של המזיק אליהם רבה בשיעור ניכר בהשוואה למשיכת אותו מזיק אל הגידול עליו יש להגן. ולכן כמות קטנה של צמחי מלכודת בשטח הגידול אמורה למשוך ולרכז את המזיק על גביה. מכאן, שניתן להתמודד עם המזיק על צמח המלכודת באמצעים שונים, בעוד שגידול המטרה, עליו אנו שומרים, נשאר נקי הן מהמזיק והן מאמצעי ההדברה. אמצעים אלו נבחנו בניסוי שהתקיים בעונת 2008/9 בחלקה האורגנית בתחנת יאיר. הניסוי נערך במתחם של 20 מנהרות עבירות וכלל חמישה טיפולים בארבע חזרות: (א) מנהרות מכוסות רשת 25 מש ובהן מקבצי צמחי מלכודת בשטח של 3 מ"ר (10%) (ב) מנהרות מכוסות רשת 25 מש ובהן מקבצי צמחי מלכודת בשטח של 1.5 מ"ר (5%). (ג) מנהרות מכוסות ברשת 25 מש ללא צמחי מלכודת (היקש). (ד) מנהרות מכוסות רשת 50 מש ובהן מקבצי צמחי מלכודת בשטח של 3 מ"ר (10%) (ה) מנהרות מכוסות רשת 50 מש ובהן מקבצי צמחי מלכודת בשטח של 1.5 מ"ר (5%). המזיקים העיקריים שנמצאו בבזיל במנהרות בין מאי עד אמצע אוגוסט, היו כנימת עש הטבק ותריפס שמינו לא הוגדר. באופן כללי לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים בכיסויי הרשת השונים, 50 ו-25 מש, ומינוני צמחי המלכודת השונים, 0, 5 ו- 10% מבחינת נגיעות המזיקים. היבול שהתקבל בכל הטיפולים לתקופה זו היה גבוה, כ- 2 טון לדונם, תחת רשת 25 ו-5% צמחי מלכודת היה הגבוה ביותר. לבזיל שגדל במבנה המכוסה רשת 50 מש עם 10% צמחי מלכודת ובזיל שגדל במבנה המכוסה 25 מש ו- 5% צמחי מלכודת הייתה איכות טובה, ציון 2.9 ו- 2.5 בהתאמה. איכות נמוכה נמצאה בשאר הטיפולים, בזיל לא מכיר, במיוחד בזיל שגדל במבנה המכוסה 25 מש ו- 10% צמחי מלכודת, ציון נמוך במיוחד 1.9. לסיכום, בניסוי זה, לא נמצאו סימוכין לטענה שהימצאות צמחי מלכודת במנהרות הגידול עלולה להביא איתה עליה בנגיעות במזיקים בהשוואה למנהרות המטופלות כימית, בחומרים אורגנים או קונבנציונליים. כן נמצא כי יישום אויבים טבעיים על צמחי המלכודת די בו כדי להשיג הדברה טובה, כולל במקרה של פלישה מסיבית של המזיקים. ממצאים אלו נכונים לגבי המזיקים תריפס, כנימת עש הטבק ואקריות. יש להמשיך ניסוי זה עם גידול צמחי מלכודת מחוץ למבנים בהשוואה לגידול בתוך מבנים ולתקופת גידול ארוכה יותר ולא בתקופת הסניטציה.

  • 1
    ינו
    אקרית הקורים של פרי התמר Oligonychus afrasiaticus
    הגנת הצומח, מטעים

    סבטלנה דוברינין, ברוך לוזון

  • 1
    ינו
    המלצות להדברת מחלת קימחון במנגו – ערבה 2010
    הגנת הצומח, מטעים

    מומלץ לרסס 2-3 ריסוסים בהופעת המחלה בתדירות אחת ל- 7-10 ימים. הריסוס יעשה לכיסוי התפרחות.
    מועד האחרון לריסוס: כאשר החנטים מגיעים לגודל זית.
    תכשירי הדברה לטיפול: בהתאם לחברת היצוא.
    לפירוט, ראה בקובץ...

    סבטלנה דוברינין, ברוך לוזון