מחלת הקמחונית בפלפל ודרכי ההתמודדות עמה
ירקות, הגנת הצומחע"י סבטלנה דוברינין
סבטלנה דוברינין, נטע מור, תמר אלון, דוד סילברמן, ליאור אברהם, שחר פינקוביץ
שה" מ
יגאל אלעד
מנהל המחקר החקלאי
סנן תוצאות
דוחות והמלצות
-
-
המלצות השקיה ודישון בצל בערבה 2020
ירקותע"י עודד פרידמןהמלצות השקיה ודישון בצל בערבה
עונת 2020
עודד פרידמן, עדי סויסה - שה"מ משרד החקלאות ופיתוח ההכפר
יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמרדפון ההמלצות מבוסס על דפון שנכתב במקור ע"י שלמה קרמר (ג'וחה) ואנו מודים לו על תרומתו
-
מבחן זני בזיל, תחנת זוהר, אביב 2020
ירקותע"י מעין פלוס קטרוןמבחן זני בזיל, תחנת זוהר כיכר סדום אביב 2020
מעין פלוס קטרון, דודי קדוש, שלומי וקרט - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
דוד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
דוד קניגסבוך, דני צ'לופוביץ', דליה מאורר - המחלקה לאחסון, מנהל המחקר החקלאי
כתובת המחברת: maayank@arava.co.ilתקציר
הבזיל (Ocimum basilicum L.) הינו הגידול החשוב ביותר מבין כל התבלינים הטריים ליצוא. תקופת שיווקו העיקרית היא בחורף, אך הוא גדל ומשווק כל ימות השנה. הבזיל הוא גידול קיצי מובהק, הזקוק לטמפרטורה גבוהה לשם התפתחותו התקינה. מעבר הגידול לכיכר סדום ולערבה מחייב מציאת זנים חדשים, שיתאימו לגידול באזור זה בעונות השנה השונות. בהמשך לבחינה הקודמת של זנים בגידול אביבי, חורפי וסתווי, נשתלו בתאריך 27/03/20 ובתאריך 31/03/20, 16 זני בזיל במנהרה עבירה בתחנת זוהר (מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר) שבכיכר סדום, כדי לבחון זנים אלה בשתילה לגידול אביבי.
במהלך עונת הגידול, עד אמצע חודש יוני 2020, נערכו 6 קצירים ונשלחו מדגמים לבדיקת איכות לאחר האחסון למעבדה במחלקה לאחסון במנהל המחקר בבית דגן בתנאים של הניסוי ושל העונה. בשל תנאי האקלים בעונת הגידול התפתחה מחלת הכשותית והופיעה בכל הזנים, גם בזנים בעלי עמידות, כמו פרוספרה.
הזנים עלמה (שורשים), קאירה (אפעל) ו אלי (נווה יער מנהל המחקר) הצטיינו במדדי היבול ואיכות המוצר. . זנים אלה נראים כזנים מתאימים לגידול בתקופה זו. הזנים 1027, 1029, אוריה, אלינורה ו- PS-5 היו מתחת לרמה הנדרשת בכל המדדים.
מוצע לבדוק את הזנים שהצטיינו במבחן בניסוי בעונה נוספת, ובמקביל גם בהיקף חצי מסחרי במשק חקלאי. -
המלצות לטיפול בפרי פלפל קטוף ליצוא עונת 2020/21
בקרת איכות לאחר קטיף, ירקותע"י מילי זנברהנחיות והמלצות לטיפול בפרי פלפל קטוף ליצוא
2020 - 2021מילי זנבר, יורם צביאלי, שמעון פיבוניה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית - תמר
אלי פליק - המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי
עדי סויסה, דוד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפרהצלחת הפלפל הישראלי בשוקי היצוא לאירופה, לרוסיה ולצפון אמריקה מותנית בשמירה על איכות הפרי לאחר הקטיף במשך 16 יום לפחות (ביעדים מסוימים 26 יום!); בפעולות לשמירת האיכות יש להתחיל כבר בעת הגידול: טיפול בשדה נגד מחלות עלווה ונגד מחלות פרי; הקפדה על ניקיון (סניטציה) בתוך בית הגידול ובסביבתו; ודיוק בהנחיות לקטיף נכון. ביצוע מוקפד של הטיפולים לפני ולאחר הקטיף, ושמירה על שרשרת קירור עד הגעת הפרי ליעדו הסופי, יבטיחו איכות מעולה וחיי מדף ארוכים של פירות הפלפל.
שימו לב - כיסוי ברשת צל מאפשר במקרים קיצוניים דחיית הקטיף בשבוע ימים ולא מעבר לכך. הכיסוי ברשת בסוף העונה מביא להפחתת משך הזמן החולף מהחנטה לקטיף, לצמצום פרק הזמן משבירת הצבע עד למוכנות לקטיף, ולהקטנת גודל הפרי; וזו אחת הסיבות לריבוי בעיות איכות ופסילות בחודשים מרס-אפריל.
בקובץ המלצות מפורטות לנושאים הבאיםקטיף (מכלים, מקטפה, הובלה לבית האריזה), מניעת איבוד מים ותרומתו לפגיעה בחיי המדף, שימוש בשמיכה תרמית, בית האריזה, מערכי שטיפה וחיטוי, שימוש במים חמים, חומרי חיטוי, אריזה בשקיות להארכת חיי המדף, טמפרטורה ולחות באחסנה ובהובלה, תנאי הובלה במכולות.
זכרו! חיי המדף מתחילים מיד לאחר הקטיף. אמנם לא ניתן לשפר את איכות הפרי לאחר הקטיף, אך ניתן לשמרה.
בהצלחה!כל ההמלצות הכלולות בפרסום זה הן בגדר עצה מקצועית בלבד
