דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  שתילי מלון מורכבים בטכנולוגית “טיסן” בהשוואה לטכנולוגיה הרגילה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  מחבר: שמשון עומר, רוני כהן, חורב כרמלה, מנחם אדלשטיין, יורם צביאלי, רבקה אופנבך, איתי גל, אמנון קורן

  על מנת לבסס ולשפר את ביצועי צמחי מלון מורכבים ומודלים בערבה, נבחנו בעונת הגידול 2008/9 שתי כנות דלעת בשתי טכניקות של שתיל מורכב. בניסוי שנערך במנהרה עבירה בשטח מסחרי במושב עין יהב נבחנו שתילי מלון מורכב רגילים ושתילים מורכבים בטכנולוגיה חדשה המכונה "טיסן". צמחי ושורשי ה"טיסן" בתחילת הגידול היו מפותחים יותר מאלו של השתיל המורכב הרגיל. השתילים המורכבים משני הסוגים הניבו יבול גבוה יותר מאשר שתילי הביקורת הלא מורכבים. היבול הגבוה ביותר של פירות בגודל 5 ו- 6 התקבל מצמחים שהורכבו על הכנה 534 בשיטת ההרכבה הרגילה. למרות שבתחילת הגידול היה יתרון לצמחי הטיסן, הרי ביבול הכללי הדבר לא בא לידי ביטוי. לטיסן כן היה יתרון בהקדמת ההנבה של הפירות הרצויים – גדלים 5 ו- 6 בכנה 148TZ אבל לא בכנה 534 ובכל מקרה הטיסן לא נפל מביצועיו של השתיל הרגיל. יש להמשיך ולבחון את השפעת הכנות על מרכיבי היבול , גודל הפרי ועל היבול הכללי.

  פתח
• 1

  ינו
  ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה, תחנת זוהר כיכר סדום 2008/9

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  מחבר: יורם צביאלי, עמי מדואל, מורן קפון פתאל, רבקה אופנבך, ישראל צברי, רמי גולן, אביתר איתיאל

  שטח הפלפל במנהרות עבירות (חממיות) בערבה התיכונה וכיכר סדום הגיע בעונת 2008/9 להיקף של כ-2,000 דונם מתוך כלל שטח גידול פלפל באזור, כ- 17,000 דונם, כאשר רוב המנהרות נמצאות בכיכר סדום. אזור הכיכר הינו נישה ייחודית בעל יתרונות אקלימיים לגידול, בחורף נוח במיוחד מאפשר את המשך הצימוח והחנטה. כמדי שנה, הועמד בעונה זו בתחנת זוהר כיכר סדום ניסוי זנים בו נכללו זנים מטיפוח ישראלי ומחברות זנים מחו"ל. זני פלפל נשתלו (10/9/08) במנהרה עבירה (מפתח 6.40 מטר) מכוסה פוליאתילן. המנהרה כוסתה ברשת צל נוספת למשך כחודש ימים מיום השתילה. הניסוי כלל 28 זנים אדומים, 12 זנים צהובים ו- 3 זנים כתומים. סידור הצמחים במנהרה היה שורות בודדות לאורך הדפנות ו-3 צמדי שורות פנימיים. . קטיף החל ב- 23/12/08 (104 ימים משתילה) ונמשך עד 7/6/09, 166 ימים, סה"כ 19 קטיפים. הפירות מוינו לפי המדדים המקובלים ביצוא. פירות באיכות יצוא הושהו במעבדת האיכות בתחנת יאיר בסימולציה ליצוא ימי במשך 17 ימים ב-7 מ"צ ו- 95% לחות יחסית ושלושה ימים ב-20 מ"צ ונבדקו שוב לקביעת חיי המדף ואיכותם לאחר השהייה.
  היבול הכולל של הזנים במבחן נע בין 11.6 ל- 15 ק"ג למ"ר והיבול ליצוא בין 5.4 ל- 7.8 ק"ג למ"ר. זני התצפית הניבו יבול כללי של 10.8 עד 18.1 ק"ג למ"ר ויבול יצוא של 3.8 עד 8.9 ק"ג למ"ר. זני המבחן האדומים 406, שיפון ו- 1097 והזן הצהוב 628 בלטו בתוצאות היבול והאיכות. מבין זני התצפית בלטו בתוצאותיהם הזן האדום 607 והזנים הצהובים 16676 ו- 1027. מוצע לכלול זנים אלו בניסוי זנים נוסף.
  פלפל מורכב: יבולי הפירות של הזן סליקה המורכב על שלוש הכנות היו נמוכים מיבול זן זה ללא הרכבה. מבין שלושת הכנות 9, 37001 ו- 23, התקבלו היבולים הגבוהים יחסית בכנה 9.
  מוצע להמשיך ולבדוק זנים פלפל חדשים בעלי פוטנציאל יבול ואיכות גבוהים ובעלי עמידויות למחלות ווירוסים. כמו כן, מוצע לבדוק כנות פלפל חזקות ובעלות עמידות למחלות קרקע ואף למליחות.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת אנדו-מיקוריזה (Glomus intraradices) על משק המים וסבילות למלחים בצמחי פלפל בערבה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, שמעון פיבוניה, רחל לויטה, רמי גולן, יורם צביאלי, אבי אושרוביץ, דורית חשמונאי, אביתר איתיאל, אלון בן-גל, אורי ירמיהו, יורם קפולניק

  בעבודות קודמות נמצא כי למיקוריזה ישנה השפעה משמעותית ביותר בהפחת עקות א-ביוטיות כגון מלח ויובש בגידול הפלפל. התוצאות אלו אשר התקבלו מכל הניסויים עד עתה, בוצעו על רקע של קרקע ללא תוספת קומפוסט לקרקע, מאידך פיזור קומפוסט בקרקע היא פעולה אגרוטכנית רווחת בערבה. לכן, על מנת לבחון את השפעת הקומפוסט על פעילות המיקוריזה נערכו בתחנת יאיר שלושה ניסויים נפרדים: 1. גידול בקרקע אשר לא יושם בה מעולם קומפוסט 2. קרקע אשר טופלה בקומפוסט במינון של 7 מ"ק קומפוסט בעונה קודמת. 3. קרקע אשר בוצע בה יישום קומפוסט במשך שתי עונות רצופות כולל עונה נוכחית. הניסוי המדווח נשתל (19/8/08) בבית רשת המחופה ברשת 25 מש. תבנית הניסוי, לכל ניסוי מהשלושה המוזכרים הייתה ניסוי דו גורמי והניסויים הועמדו בארבעה בלוקים באקראי. המשתנים הנבחנים הם: שלוש רמות השקיה: 100%, 75% ו- 50% ומיקוריזה בשתי רמות: 1. עם מיקוריזה ו- 2. ללא מיקוריזה. מתוצאות הניסוי עולה כי לקומפוסט הייתה השפעה שלילית על פעילות המיקוריזה, הקומפוסט מיסך את פעילות המיקוריזה וכתוצאה מכך לא התקבלו הבדלים מובהקים בין טיפולי הצמחים המודבקים במיקוריזה לבין צמחי הביקורת אשר אינם מודבקים. תוצאות אלו התקבלו בניסויים אשר בוצעו על רקע של ישום קומפוסט בעונה הנוכחית או בעונה שחלפה. בניסוי אשר בוצע בקרקע ללא תוספת קומפוסט התקבלה עליה ביבול בטיפולים המיקוריטים לעומת הביקורת ללא הדבקה, בכל אחד מטיפולי ההשקיה. בשלושת הניסויים נתקבל ביטוי לירידה במנות המים בירידה ביבול.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת השפעת הדישון החנקני על יבול הפלפל והתפלגותו החודשית בערבה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, אבי אושרוביץ, דורית חשמונאי, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן,אביתר איתיאל

  בגידול פלפל בערבה בשנים האחרונות נראה כי חלק ניכר מהזנים הם זנים ווגטטיביים מאוד, המגיבים לעודפי הזנה בחוסר איזון בין נוף לפרי. המלצות הדישון כיום מותאמות לזנים הותיקים בעלי עצמת צימוח חלשה. הנחת העבודה היא כי ניתן להשפיע על כמות החנטה באמצעות הפחתה או הפסקת הדישון בשלבי הגידול הראשונים. על מנת לסייע בבחינת נושא ההזנה יושמה שיטה לבדיקת החנקה בפטוטרות ובעלים כדי לאפיין את אפקט טיפולי הדישון במטרה ללמוד את השפעת הפסקת הדישון החנקני לזמן מוגבל על כמות החנטים, היבול ואיכותו. לצורך הבטחת שליטה מרבית בגורמי הגידול, בוצע הניסוי במצע מנותק. הניסוי בוצע בתחנת הניסויים יאיר במבנה חממה אשר בתחילת העונה חופה ברשת 50 מש ובהמשך בחודש נובמבר חופה ביריעת פוליאתילן. שתילי פלפל מהזנים 7158 ו- 7182 (זרעים גדרה) נשתלו (5.8.08) במערכת תבניות אשר הכילו מצע גידול מסוג "פרלייט 2". הטיפולים שנבחנו היו ביקורת אשר בה הדישון נמשך ללא הפסקה כמקובל, ושלושה טיפולי הפסקת הדישון החנקני למשך 5, 10, ו-15 יום אשר הוצבו בבלוקים באקראי ב-5 חזרות לטיפול. הטיפולים החלו כ-30 יום משתילה. לאחר תקופת הטיפול הוחזרה ההזנה לרמת ההזנה כבטיפול הביקורת. במהלך הניסוי נלקחו באופן שוטף דגימות עלים בהם נבדקה במעבדה תכולת החנקה (NO3) במצוי פטוטרות.
  מתוצאות הניסוי עולה כי ניתן לנטר בצורה מהירה, קלה ומדויקת את מצב ההזנה החנקנית (ואולי גם ביסודות אחרים) בצמח הפלפל באמצעות בדיקת פטוטרות.
  הזן 7158 לא הגיב לטיפולי הפסקת הדישון לעומת זאת הזן 7182 הגיב לטיפולים, טיפול הביקורת היה נמוך משאר טיפולי הפסקת החנקן באופן מובהק, ביבול האיכותי המתאים ליצוא, וכמו כן הפרי הבכיר היה קטן יותר בטיפול הביקורת לעומת טיפולי הפסקת הדישון החנקני; לעליה במשקל הפרי בחודשי הקטיף הראשונים משמעות מסחרית רבה. לא ברור מדוע הפרי בטיפולים היה כבד יותר לעומת הביקורת, כי בביקורת גם מספר הפירות היה נמוך וגם משקלם, כך שלא נוצרה התחלופה הקלאסית של משקל ומספר פירות אלא ההיפך. אפקט נוסף היה הבכרה משמעותית של טיפולי הפסקת הדישון לעומת הביקורת. ניסוי זה מהווה תחילת הדרך לבניית פרוטוקול הזנה אשר יהיה מבוסס בעתיד על ערכות משקיות פשוטות להפעלה, ליצירת אמות מידה לדישון חנקני מושכל. ניתן יהיה לכוון תהליכי חנטה בצמח לשם הכוונת היבול למועדים רצויים באמצעות שליטה טובה בדישון החנקני. פערי הידע עדיין גדולים ואנו בראשית הדרך בנושא. ניתן לנטר בצורה מהירה, קלה ומדויקת את מצב ההזנה החנקנית (ואולי גם ביסודות אחרים) בצמח הפלפל באמצעות בדיקת פטוטרות ובעתיד תסייע שיטה לחקלאים בהגדרת ההזנה המתאימה לגידולים שונים.

  פתח