דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  הדברה תרבותית וכימית של עובש אפור (Botrytis cinerea) בבזיל

  הגנת הצומח

  ע"י דפנה הררי

  הדברה תרבותית וכימית של עובש אפור (Botrytis cinerea) בבזיל

  יגאל אלעד ומשה פוגל - המכון להגנת הצומח, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי
  דפנה הררי, עמי מדואל, אורי צעירי ושמעון פיבוניה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  אורי ירמיהו ואלון בן גל - מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
  נפתלי לזרוביץ - המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  דוד קניגסבוך - המכון לטכנולוגיה ואחסון לאחר קטיף, מנהל המחקר החקלאי
  דויד סילברמן וסבטלנה דוברינין - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחבר: elady@volcani.agri.gov.il

  במהלך המחקר בשנים האחרונות למדנו שאמצעים אגרוטכניים כגון הפחתת עומד שתילה ומתן אשלגן הדבירו את העובש האפור (Botrytis cinerea) והקשיונה הגדולה (Sclerotinia sclerotiorum). עומד השתילה לא השפיע על כמות היבול אלא במקרים בודדים בקציר הראשון. יישום תכשיר הדברה הפחית נגיעות בשתי המחלות וחימום פסיבי של המבנה הביא אף הוא לפחיתה בנגיעות הבזיל. גם בסדרת הניסויים הנוכחית בתחנת זוהר הנחת העבודה הייתה שניתן להתמודד עם תופעות הריקבון באמצעים שיפחיתו את מידת הינגעות הצמחים בגורם המחלה ואת רגישות רקמת הבזיל לתקיפה על ידי גורמי המחלה. בתחנת זוהר כיכר סדום נערכו ניסויים בעונת 2011/12 ב 10 מנהרות עבירות מכוסות ביריעות פוליאתילן עם פתחי אוורור ופתח כניסה המכוסים ברשתות 50 מש. הניסויים במנהרות בחנו טיפולים בנפרד או על ידי שילוב כמה מהטיפולים לשם הדברת העובש האפור. ככלל נבדקו השפעות של מרווח השתילה, מתן אשלגן מוגבר במי ההשקיה או בריסוס, ריסוס בתכשירי הדברה כימיים ומנת המים על שכיחות הצמחים הנגועים בעובש אפור. לאחר קטיף נבדקה גם רגישות לקשיונה גדולה.
  התקבלה פחות נגיעות בעובש אפור בעומד נמוך של שתילים (15 גושים/מ"ר) מאשר בשתילה בצפיפות המקובלת (30 גושים/מ"ר) אך, בניגוד לניסויים קודמים, יבול הבזיל היה נמוך יותר בחלקות השתילה הדלילה. במנת ההשקיה 160% הופחתו כל המחלות על ידי שתילה מרווחת. ריסוס באשלגן כלורי בניסוי אחד הפחית את שכיחות הנגיעות בעומד הצמחים הנמוך ולא השפיע על הנגיעות בעומד הצמחים הגבוה. בניסוי שני התקבלה פחות מחלה בטיפולי ריסוס באשלגן כלורי ומתן אשלגן בהדשיה ולא נמצא הבדל ביבול בין טיפולי הדישון פרט למועד קטיף אחד בו בטיפול ללא ריסוס באשלגן התקבל יבול נמוך מזה שהתקבל בטיפולים האחרים. הריסוס וההדשיה באשלגן הביאו להפחתת רגישות לע' אפור בבזיל הקטוף והריסוס הפחית את הקישיונה הגדולה. התקבלה הפחתת מחלה בשני טיפולי ריסוס הפונגיצידים ולא היה הבדל בכמות היבול בין טיפולי הריסוס בעוד בהיקש הלא מרוסס נצבר פחות יבול במועד הקטיף האחרון. טיפולי הריסוס בפונגיצידים הפחיתו מחלות כתוצאה מההדבקה לאחר קטיף אך לא את ההדבקה שמקורה בשטח והתפתחה לאחר הקטיף. בניגוד לניסויים בתחנת עדן, סגירת המבנים בניסוי תחנת זוהר הגבירה את התחלואה בשתילה הצפופה ובמנהרות הצפוניות בהן נשתל הבזיל בעומד צפוף לא הופחתה המחלה במנהרות הסגורות אך היבול המצטבר במנהרות הדרומיות היה גבוה יותר בטיפול המבנה הסגור והיבול המצטבר במנהרות הצפוניות היה גבוה במובהק במנהרות המאווררות יותר מאשר הסגורות בקטיף הרביעי. נראה שהלחות הגבוהה במבנים הסגורים ופער הטמפרטורות הקטן בין שני סוגי המבנים היו בעוכרי טיפול החום הפאסיבי. במנות השקיה 160-200% התקבלה שכיחות מחלה גבוהה יותר מאשר במנות השקיה 80-120% וזאת בכל אחת מצפיפויות השתילה. מנת ההשקיה הגבוהה הביאה ליבול גבוה יותר בצפיפות גבוהה של שתילה ומנת ההשקיה הנמוכה הביאה ליבול נמוך יותר בצפיפות השתילה הנמוכה. בבזיל הקטוף מנת ההשקיה 120% הביאה לרמת העובש האפור גבוהה יותר ומנת 80% הביאה לרגישות גבוהה יותר לקשיונה גדולה. ככלל, תנאי הגידול השפיעו על התחלואה בשטח ועל רגישות הענפים להתפתחות המחלה.

  תודה למממני המחקר, קרן מדען ראשי במשרד החקלאות (מחקר מספר 132-1492) ומועצת הצמחים (שולחן תבלינים).

  Cultural and chemical control of gray mold (Botrytis cinerea) in sweet basil
  Yigal Elad, Moshe Fogel – Institute of Plant Protection, The Volcani Center,
  Agricultural Research Organization (ARO)
  Dafna Harari, Ami Maduel, Uri Tzeiri, Simon Pivonia – Central and Northern Arava R&D
  Uri Yermiyahu, Alon Ben Gal – Gilat Research Center, ARO
  Naftali Lazarovich – Institutes for Desert Research, Ben Gurion University of the Negev
  David Kenigsbuch – Institutes for Postharvest Science of Fresh Produce, The Volcani Center, ARO
  David Silverman and Svetlana Dobrinin – Extension Service, Israeli Ministry of Agriculture and Rural Development
  Writer address: elady@volcani.agri.gov.il

  פתח
• 1

  ינו
  סיכום ניסויים למניעת התבססות כנימת עש הטבק בבזיל

  הגנת הצומח

  ע"י סבטלנה דוברינין

  סיכום ניסויים למניעת התבססות כנימת עש הטבק בבזיל

  מוראד גאנם, סבטלנה קונצידלוב, גלינה לבדב - המחלקה לאנטומולוגיה, מרכז וולקני בית דגן, מנהל המחקר החקלאי
  דוד סילברמן, שמעון ביטון , סבטלנה דוברינין - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  דפנה הררי, עמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  אורי אדלר - מועצת הצמחים
  איריס בן-דוד - מושב עין תמר
  כתובת המחבר: ghanim@volcani.agri.gov.il

  בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית בחשיבותה של כנימת עש הטבק כמזיק הסגר בהרבה גידולים חקלאיים, כולל ירקות, פרחים ותבלינים שונים, ונדרשת נגיעות אפס בתוצרת המיוצאת לארצות הברית ואירופה. נזקה של הכנימה מתבטא בהזנה ישירה על צמחים ובכך להחלשת הצמח בצורה משמעותית, והפרשה של טל דבש. הנזק העיקרי של הכנימה מתבטא בהיותה וקטור של יותר מ- 100 נגיפים צמחיים. מכאן שבארצות הברית ובמדינות האיחוד האירופי מקפידים על כניסת תוצרת חקלאית ללא נגיעות עם הכנימה, מחשש כי נגיעות מינימאלית תביא איתה וירוסים שאינם נמצאים במדינות אלה. ההדברה של הכנימה מתבססת בעיקר על תכשירי הדברה כימיים הגובים מחיר כלכלי וסביבתי רב. בנוסף, לכנימת עש הטבק יש יכולת בלתי רגילה לפתח עמידות לתכשירי הדברה, במיוחד לאחר חדירת תת המין Q של הכנימה לארץ. בעבודות קודמות הראנו ששימוש מופרז בתכשירי הדברה כימיים גורם בעיקר לסלקציה של תת המין Q בגידולים חסויים, כולל בזיל ותבלינים שונים, ולכן קשה להגיע לניקיון מוחלט של התוצרת. תוצאות ניסוי שנערך בגידול בזיל במנהרות עבירות בתחנת זוהר כיכר סדום (אביב-קיץ 2012) הראו שתת מין Q מתפרץ בגידולים בתוך מבנים מוגנים כמו בתי רשת או חממות לאחר מספר טיפולים כימיים, ולפעמים ללא טיפולים כאלה. שני תת המינים מסוגלים לחדור לתוך המבנים בהיעדר הקפדה על מבנים סגורים היטב, אך קיים יתרון משמעותי של תת המין Q, במיוחד תחת משטר הדברה כימי, בגלל הרגישות הגבוהה של תת המין B. בניסויים המתוארים להלן, הושם דגש על מניעת חדירה של כנימת עש הטבק על ידי סגירה של המבנים, ניטור יתר להופעת כנימת עש בתוך המבנים, ושימוש באגרוטכניקה המבטיחה אי חדירה של כנימת עש הטבק לתוך המבנים.

  הבעת תודה
  לאגודת מגדלי התבלינים ולמדען הראשי של משרד החקלאות על התמיכה הכספית במחקר. מפרסומי מנהל המחקר החקלאי מספר 512/12.

  Summary of experiments for preventing the whitefly Bemisia tabaci establishment in Basil
  Murad Ghanim, Svetlana Kontsedalov, Galina Lebedev - Department of Entomology, Volcani Center, Agriculture Research Organization (ARO)
  David Silverman, Shimon Bitton, Svetlana Dobrinin - Extension Services (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Dafna Harari, Ami Maduel - Central and Northern Arava-Tamar R& D
  Uri Adler - The Plants Production and Marketing Board
  Iris Ben-David - Moshav Ein Tamar
  E-mail: ghanim@volcani.agri.gov.il
  Keywords: biotype, resistance monitoring, fresh herbs, walk-in tunnel, Sodom Valley

  פתח
• 1

  ינו
  עש התמר הגדול האמצעים להדברתו ואומדן הנזק הכלכלי במטע התמרים 2011/12

  הגנת הצומח, מטעים

  ע"י סבטלנה דוברינין

  עש התמר הגדול האמצעים להדברתו ואומדן הנזק הכלכלי במטע התמרים 2011/12

  סבטלנה דוברינין וברוך לוזון - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  דפנה הררי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  אבי סדובסקי - מו"פ ערבה דרומית
  אברהם גמליאל, ענת זאדה ודני בלומברג - מנהל המחקר החקלאי
  הילה אלבז - מושב חצבה
  אבשלום בבאי - קיבוץ יהל
  כתובת המחברת: svetyd@gmail.com

  עש התמר הגדול Arenipses sabella Hampson הינו מזיק תמרים שנפוץ בכל רחבי הארץ. זחלי העש תוקפים את העלעלים הרכים בלולבים, את המתחלים, ופוגעים בתפרחות בשלבים הראשונים לאחר החנטה. הזחלים ניזונים גם מפירות ירוקים ובשלים ואף נובר בידת האשכול. העבודה הנוכחית התבצעה בעונת 2011/12 במטעי תמרים מזן דקל נור בערבה, בחלקות בקיבוץ יהל ובמושב חצבה, בהם נרשמה נגיעות גבוהה בעש התמר הגדול בשנים קודמות. נבדקו שיטות לניטור המזיק כגון נוכחות של הפרות וקורים של עש התמר הגדול על הלולבים, בדיקת נזקי כרסום (ריצ'רץ') על הידות. נמצא קשר בין כמות ההפרשות על הלולב ונזק בידת האשכול.
  משקל הפרי וכמות הפירות בידות הנגועות היה נמוך באופן מובהק ממדדי היבול של הידות ללא פגיעה (ריצ'רץ'). נמצא שפעילות של עש התמר הגדול מפחיתה את היבול הכללי בכמות כ- 1.1 ק"ג לאשכול, שלעץ יכול להגיע לפחיתה בערך 10-15 ק"ג לעץ שהנזק הוא משמעותי, כי הידות הנגועות הן נמצאות בדור העליון, שהפרי שלהן נחשב לאיכותי ביותר.
  כדי ללמוד את הפנולוגיה של המזיק בוצעו ניסיונות ראשוניים לזיהוי פרומון המין של העש במעבדה לכימיה של פרומונים במינהל המחקר.
  בניסויי ההדברה נמצאו מוצלחים הטיפולים בתכשיר טרייסר אולטרה: 1. מיד לאחר הגדיד באוקטובר, 2. ריסוס מיד לאחר הגדיד באוקטובר ובחודש ינואר, 3. ריסוס בחודש אוקטובר ודצמבר.

  הבעת תודה
  אנו מודים לשולחן תמר על מימון המחקר.

  The Greater Date Moth - Pest control measures and an estimate of economic damage Palm plantation
  Svetlana Dobrinin, Baruch Luzon - Extension Service (SAHAM), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Dafna Harari - Central and Northern Arava R&D
  Avi Sadovski - Southern Arava R&D
  Avraham Gamliel, Anat Zada, Dani Blumberg - The Volcani Center, ARO
  Hila Elbaz - Hazeva
  Avshalom Babai - Yahel
  Keywords: Light trap, Arenipses sabella Hampson, Tracer, Proclaim

  פתח
• 1

  ינו
  ניסויים הקדמיים לזיהוי פרומון המין בעש התמר הגדול Aphomia sabella

  הגנת הצומח, מטעים

  ע"י דפנה הררי

  ניסויים הקדמיים לזיהוי פרומון המין בעש התמר הגדול Aphomia sabella
  Preliminary experiments to identify the pheromone of the Greater date moth Aphomia sabella

  ענת זאדה, דני בלומברג - המכון להגנת הצומח, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי
  דפנה הררי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  סבטלנה דוברינין - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  אבי סדובסקי - מו"פ ערבה דרומית
  כתובת דוא"ל: anatzada@volcani.agri.gov.il

  עש התמר הגדול Arenipses (Aphomia) sabella Hampson מצוי במרבית אזורי גידול התמר בישראל, אך בעיקר במטעי הערבה. הזחלים תוקפים את העלעלים הרכים שבלולבים, פוגעים בפירות ירוקים או בשלים ואף נוברים בידות האשכולות. האמצעים לניטור עש התמר הגדול מוגבלים כיום. באם ימצא פרומון מין של המזיק, כפי שקיים בעשים רבים ממשפחת ה-Pyralidae, אזי תפתח דרך לנטרו ויתכן שגם להדבירו. באביב 2012 בוצעו ניסויים ראשוניים לזיהוי פרומון המין.
  פרטים בוגרים שנאספו ממטעים ליד תחנת יאיר בערבה, הובאו למעבדה לכימיה של פרומונים במנהל המחקר, שם הושמו במערכת איסוף GC/MS-SPME, הדוגמת אוירה מהחרק באופן רציף כל שעתיים במשך היממה. מערכת זו משמשת לזיהוי פרומונים של מזיקים מסוגים שונים כגון עשים, דבורים, זבובים, פשפשים וכנימות קמחיות על בסיס המחזור היומי של שחרור הפרומון בחרק. במהלך האנליזות נמצאו מספר חומרים המופיעים באופן מחזורי בשעות מסוימות ביום הן בנקבות והן בזכרים. תופעה זו של קיום פרומון מין בזכרים אינה נדירה כלל בעשים מתת-המשפחה Galleriinae, ולפיכך נראה כי מדובר בפרומון מין.
  חלק מהמרכיבים שזוהו סונתזו במעבדה לכימיה של מנהל המחקר וחלקם נרכשו ובהמשך הוספגו בנדיפיות (אמצעי לשחרור מבוקר) המקובלות לניטור. מלכודות דבק ונדיפיות בתוכן נתלו במטעים במשך עונת הגידול, אך לא הביאו ללכידת עשים. יתכן ובפיתיון חסרים מרכיבים שטרם זוהו. לשם הפקת הפרומון באופן סדיר ובכמות שתקל על האנליזה, יש לקבל אוכלוסיית עש (נקבות וזכרים בוגרים בנפרד). מאחר ואת הזחלים הנוברים בעץ קשה למצוא בכמויות, יש לבסס שיטה לגידול העש בתנאי מעבדה. העש נחשב קל לגידול, ולכן במידה והגידול יצלח- ימשיך צוות המעבדה לכימיה של פרומונים במינהל המחקר להפיק פרומון מבוגרי שני הזוויגים על מנת לזהות את כל מרכיביו עד שימצא פיתיון המושך את אחד הזוויגים בשדה. זיהוי מלא של הפרומון יאפשר לקבל בעתיד מושג טוב על הפנולוגיה של המזיק במטעים.

  Anat Zada, Dani Blumberg - The Volcani Center, ARO
  Dafna Harari - Central and Northern Arava R&D
  Avi Sadovski - Southern Arava R&D
  Svetlana Dobrinin - Extension Service (SAHAM), Ministry of Agriculture and Rural Development

  פתח