השפעת איכות המים וכמותם על צמח ופרי הפלפל לפני ואחרי הקטיף
ירקות השפעת איכות המים וכמותם על צמח ופרי הפלפל לפני ואחרי הקטיף
אלעזר פליק, שרון אלקלעי-טוביה, יעקב פרצלן, יגאל אלעד וחגי יסעור - מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי
רבקה אופנבך, שבתאי כהן, רמי גולן, אפי טריפלר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
כתובת המחבר: efallik@volcani.agri.gov.il
תקציר
צמצום כמויות המים העומדות לרשות החקלאים והמלחתם הם בין הבעיות המגבילות בערבה את הגדלת שטחי גידול הפלפל ויבולו. בעשור האחרון חלה הידרדרות משמעותית באיכות המים ורמת המוליכות החשמלית עלתה בלמעלה מיחידת dS/m, בממוצע. בנוסף, בחלק מהבארות החלו להופיע זיהומים בחנקות. לפי התחזיות ההידרולוגיות של חברת מקורות מגמה זו תמשיך ביתר שאת, במידה ולא תיערך התפלת מים בקנה מידה גדול.
בניסוי שנערך בתחנת יאיר בעונת הגידול 2014/15 נבחנה השפעת איכות המים (רמת ההמלחה) וכמות המים הניתנת לגידול על התפתחות צמח הפלפל והפרי לפני הקטיף, וכיצד התפתחות זו משפיעה על איכות הפרי לאחר הקטיף. בכל איכות מים נלמדה תגובת הצמח, חיי המדף ופילוג היונים בקרקע ובעלים ב- 3 רמות השקיה שונות, המדמות צמצום בכמויות מים שיגרם עקב הגדלת שטחי הגידול בערבה; כמויות המים שיושמו: באיכות מים של EC 1.6 dS m-1: כמות המים שניתנה הייתה 1.5, 1.0 ו-0.7 מהאידוי-דיות היומית. באיכות מים EC 2.8 dS m-1: 2.0, 1.5 ו 1.0 מערכי האידוי-דיות; באיכות מים של EC 4.5 dS m-1: 3.0, 2.0 ו 1.0 מערכי האידוי-דיות. ערכי האידוי-דיות חושבו לפי נתוני ליזימטרים (ET max) בכל איכות מים. נבדקה הפעילות הפוטוסנטטית של הצמח, מספר חנטים, גודל פרי ויבול. במקביל לבחינת המדדים הצמחיים נבדקה איכותם של הפירות מטיפולי ההשקיה לאחר תקופת אחסנה של 14 ימים ב-7 מ"מ + 3 ימים נוספים ב-20 מ"צ. נבדקה גם השפעת התפתחות הקמחונית בטיפול חוס"ן על איכות הפרי הקטוף, בהשוואה לביקורת.
לא נמצאה כל השפעה של טיפולי איכות המים וכמות מי ההשקיה על מדד הפוטוסינתיזה ותהליך זה נמצא דומה, בשלב זה, בכול כמויות ואיכויות המים. תנאי המליחות ושטפי המים נוטרו באופן רציף. כתוצאה מכך, מליחות מיצוי מי המשאבים הייתה בהתאם לתכנון. כצפוי, עקת מליחות חריפה, שהתבטאה בטיפול בו מליחות מי ההשקיה הייתה 4 דצ"ס/מ', גרמה להקדמה בקצב החנטה וההבשלה. אולם פער זה נסגר וכפועל יוצא מכך, לא נמדדו הבדלים במספר החנטים של הגל הראשון, ביבול המצטבר עד לסוף ינואר ובמשקל הפירות. כמות ואיכות המים כמעט ולא השפעה על איכות הפרי לאחר הקטיף, למרות שהפרי האיכותי ביותר, על פי מדד ההופעה, נמצא בטיפול עם השקיה ב-2.8 EC וכמות מים של 1 ו-1.5 מהאידוי-דיות. אחוז הריקבון הנמוך, יחסית, שהתפתח בפירות שהושקו במים מליחים מאוד (4.5 EC), נבע ככל הנראה מצמח בעל נוף "יותר מאוורר" עקב עקת המלח, דבר שהקטין את התפתחות הבוטריטיס בטיפולים אלה. אולם בפירות אלה, כתוצאה מעקת המלח, עלתה רמת הסוכר.
מסיכום שנת המחקר הראשונה עולה כי צמח הפלפל מסוגל "לסבול" המלחה בינונית וכמויות מים יחסית נמוכות שאינם פוגעים ביבול ובאיכות הפרי. אולם חזרת על ניסוי זה בעונת הגידול הבאה תאפשר קבלת מידע מהימן יותר על השפעת כמות ואיכות המים על מדדים הורטיקולטוריים ומדדי איכות הפרי לאחר הקטיף ובתום תקופת אחסנה וחיי מדף ארוכים.
The effect of water quality and quantity on pepper plant and fruit before and after harvest
Elazar Fallik, Sharon Alkalai-Tuvia, Yaacov Perzelan, Yigal Elad and Hagai Yasuor - Volcani Center, ARO
Rivka Offenbach, Shabtai Cohen, Rami Golan and Effi Tripler – Central and Northern Arava Tamar R&D
Writer address: efallik@volcani.agri.gov.il