דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  גידול אבטיח חסר זרעים (סידלס) בעונת האביב המוקדמת – 2010/11

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  שמשון עומר, יורם צביאלי

  זני ה"סידלס" הנם תוצר הכלאה של זן טטרפלואיד עם זן דיפלואיד לשם קבלת זן טריפלואיד - עקר. אבטיחים ללא זרעים אינם נפוצים בעולם, וישראל, מבחינה זו, אקלמה היטב טיפוס חדש זה.
  הגידול בעונה המוקדמת מאופיין בתקופת גידול ארוכה בתנאי אקלים תת-אופטימליים משתנים. המשתלים - תחילתם בנובמבר במנהרות עבירות, ובינואר עוברים למנהרות נמוכות. הקטיף מתחיל במרס ונמשך עד יוני, באזורים שונים. גידול האבטיחים הבכירים מרוכז באזורים החמים: ערבה, כיכר סדום, בקעת הירדן, עמק בית שאן והנגב המערבי.
  ראה כאן המלצות מפורטות הכוללות את הכנת השטח, זני סידלס וזנים מפרים, מבנים, יריעות כיסוי ואיוורור, שתילה, השקיה ודישון, הגנת הצומח.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת אנדו-מיקוריזה Glomus intraradices על משק המים וסבילות למלחים בצמחי פלפל בערבה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  sab@inter.net.il
  אורי ירמיהו, אלון בן-גל, אינה פיינגולד, אחמד הושאלה - מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
  יורם קפולניק - המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי, בית דגן
  שושנה סוריאנו - המכון לקרקע ומים, מנהל המחקר החקלאי, בית דגן

  תקציר
  פלפל הינו הגידול העיקרי בערבה. ההשקיה נעשית במים מליחים, מצאי המים בערבה קטן. העלייה בריכוז המלחים גורמת לנזקים המתבטאים בהקטנת הנוף, בצריבות בעלים, עליה בתופעת שחור הפיטם בפרי וירידה בפוטנציאל ההנבה של צמחי הפלפל. מטרת המחקר הייתה בחינת השפעת המיקוריזה על משק המים וסבילות למלחים של צמחי פלפל, ככלי למניעת נזק לצמחים הנחשפים לעקת מים ואו מלח ולחסכון עתידי בצריכת המים ליחידת שטח. המחקר התבסס על שני ניסויי שדה שנערכו בתחנת יאיר בעונות 2009/10 ו- 2010/11, ושלושה ניסוים בעציצים שנערכו במרכז מחקר גילת במשך כל המחקר. בניסוי שדה 1 נבחן הדישון הזרחני בשתי רמות, דישון מלא ודישון דל זרחן, במנת ההשקיה יחסית למנה המומלצת בשלוש רמות: 100, 75 ו- 50% ומיקוריזה בשתי רמות: עם מיקוריזה וללא מיקוריזה.
  בניסוי שדה 2 נבחנה הדבקה במיקוריזה וחציצה בתנאים של יישום קומפוסט. הניסוי כלל בחינה של 3 רמות מים (100, 75 ו- 50%) כתלות בהדבקה בחלקות עם חציצה של חול בהשוואה לשתילה ישירה בקרקע עשירה בקומפוסט. בניסוי עציצים נבחנו 3 גורמים: מליחות (5 טיפולים של נתרן כלורי מוסף: 0, 7.5, 15, 25 ו- 35 מילימולר נתרן כלורי) זרחן (שני טיפולים: 5 ו-20 ח"מ), ומיקוריזה (שני טיפולים: מודבק ולא מודבק). ניסוי השדה שנה א' (2009/10) נערך על קרקע שלא טופלה בעבר או במהלך הניסוי ביישום קומפוסט. מתוצאות הניסוי עולה כי טיפולי הדישון השפיעו באופן מובהק על היבול – היבול בדישון המלא גבוה מאשר בדישון דל זרחן, בטיפולי הזרחן הנמוך נמצאה השפעה מובהקת של מיקוריזה – בעליית היבול. בשנה ב' (2010/11) נמצא כי ישום הקומפוסט מנע את קבלת אפקט העלייה ביבול שיתקבל בשנה א' עקב השפעת הסופרסיביות של הקומפוסט. בניסוי עציצים נמצא שנוכחות מיקוריזה אינה משפרת את הגידול בתנאי מליחות כאשר הזרחן והמים מסופקים כראוי. בשלב זה כל נושא היישום בשטחים המסחריים לא יצא לפועל כי רוב שטחי החקלאים מטופלים בכמויות גדולות יחסית של קומפוסט מדי שנה, באופן אשר לא יאפשר לקבל את הפעילות המיטיבה של המיקוריזה כממתן של עקות אביוטיות כגון מלח ויובש.

  Impact of Endo Mycorrhiza (Glomus intraradices) on water balance and salt stress tolerance in pepper cultivation
  Shabtai Cohen, Rivka Offenbach, Yoram Zvieli, Israel Tsabari, Rami Golan - Central and Northern Arava R&D
  Uri Yermiyahu, Alon Ben-Gal, , Ina Finegold, Ahmed Oshala - Environmental Physics and Irrigation, Gilat Research Center, Agricultural Research Organization (ARO)
  Yoram Kapulnik - Institute of Plant Science, The Volcani Center, Agricultural Research Organization
  Shoshana Soriano - Institute of Soil Sciences, The Volcani Center, Agricultural Research Organization
  Writer address: sab@inter.net.il
  Keywords: Capsicum, salinity

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת סוג שכבת הגבול התחתונה על רטיבות המצע המנותק

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר Eviatar@arava.co.il
  תמיר אורן, יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

  תקציר
  מצעי גידול מתאפיינים בעקום תאחיזה בעל שיפוע חד, כלומר פחיתה משמעותית בתכולת הרטיבות במתחים מעל ל 10-20 מיליבר. תכונה זו חיונית בשל הכוחות ההידראולים הפועלים על המים, שכן אם לא כך ישאר המצע בתכולת רטיבות גבוהה מידי (ספוג במים) גם במצב הידרוסטטי. מנגד, ירידה בתכולת הרטיבות מקשה על קליטת מים, ובפועל מצעי טוף, אפר פחם, ופרלייט מושקים 3-4 פעמים ביום בתקופת חמות בישראל. כוחות ספיחה (אדהזיה) מתפתחים בין הקוטב החיובי של מולקולת המים לבין משטחים בעלי קוטביות חשמלית בהם הקוטב השלילי פונה אל פני המשטח. משטח כזה אשר המים מתנקזים ממנו ימשיך להפעיל כוחות ספיחה לאורך זמן. היתרון האמפירי שנמצא בתשתית נש"מ בעלת מצע זהה לזה המצוי בתבנית מצע מנותק, אך פני המצע בגבול התחתון מצויים במגע עם רשת המונחת על שכבת חצץ ולא עם משטח בעל תכונות קוטביות, בכך שרטיבות המצע נשארת גבוהה למשך 24 שעות גם בעוצמות דיות גבוהות (למעלה 5 מ"מ ליום). תופעה זו לא נחקרה עד כה באשר לסיבתה וכימותה.
  בניסוי שנערך בתחנת יאיר שמטרתו לברר את השפעות סוג שכבת הגבול התחתונה במצע מנותק על רטיבות המצע לאורך זמן הוכנס מצע פרלייט לארבע מיכלי מצע מנותק בכל מיכל מוקם טיפול שונה: (1) ביקורת-מצע הפרלייט במגע עם ריצפת המיכל, (2) על פני ריצפת המיכל שכבת חצץ בעובי 1 ס"מ ועליה יריעת פלריג במגע עם מצע הפרלייט, (3) כמו טיפול 2 אלא שבמקום יריעת הפלריג רשת 50 מש, (4) כמו 1 אלא שבתחתית המצע הונחה יריעה הידרופובית SMS-60. במרכז כל מיכל הוצב טנסיומטר אלקטרוני. המצע הרווה במים, כוסה ביריעת פוליאתילן למניעת התאדות ונדגם לרטיבות 24 שעות לאחר מכן.
  היריעה ההידרופובית הפועלת על עיקרון של דחיית מים השיגה ערכי רטיבות של 230% מהביקורת. הרשת והפלריג פעלו במידה זהה והגדילו את הרטיבות במצע 24 שעות לאחר ההרוויה ב-20%. סביר שההפרש היה גדל ככל שעיתוי הדיגום היה מרוחק יותר מזמן ההרוויה. תוצאה זו מצביעה על האפשרות לשמירת ערכי רטיבות גבוהים באמצעות רשת המהווה את שכבת הגבול התחתונה במצע מנותק.

  The effect of lower boundary conditions on water retention in container soilless media
  Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development Eviatar@arava.co.il
  Yoram Zvieli, Tamir Oren – Central and Northern Arava R&D

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת מנת השקיה, הבסיס הקרקעי, ומחסורי חמצן בבית השורשים בפלפל, תחנת יאיר 2010/11

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר Eviatar@arava.co.il
  דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, תמיר אורן, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

  עבודה זו מהווה המשך לעבודות שבוצעו בעונות הקודמת העוסקת בפיתוח תשתית בית שורשים לגידולי ירקות בתנאי הערבה. תגובת צמחי פלפל לתנאים השוררים בבית השורשים נלמדה בטווח של מנות השקיה במים מליחים (2.3 dSm-1) ועל רקע של שני בסיסי קרקע בעלי מאפיינים הידראוליים שונים באופן קיצוני. קרקע חמדה - בעלת מוליכות מים נמוכה, וציפוי חול עם מוליכות גבוהה. צמחי פלפל מהזן אדום (אפעל) נשתלו בבית רשת 50 מש בתחנת יאיר שבערבה ב - 20/9/10 והושקו בארבע מנות מים החל מ 21 ימים לאחר השתילה ועד לסיום הניסוי. מנות ההשקיה היו קבועות לכל משך תקופת הניסוי: 3.1, 4.4, 5.5 ו- 7.5 מ"מ ליום. בסיום העונה, לאחר 194 ימים הסתכמו מנות ההשקיה ב- 634, 771, 1071 ו- 1399 מ"מ. בשתי הקרקעות יושמו שתי תשתיות בית שורשים השונות רק בסוג יריעת הצד (ממוקמת בין בית השורשים לקרקע המעטפת): האחת מסוג פלריג, העבירה למים ולחמצן, והשנייה מפוליאתילן - אטומה. יבול הפירות פחת בהשפעת יריעת הפוליאתילן ב כ- 10% יחסית ליריעת הפלריג. היבול בקרקע החמדה נמצא גבוה מזה שבציפוי החול בכל מנות ההשקיה בשיעור של כ-15%. למנת ההשקיה נמצאה השפעה משמעותית בשתי הקרקעות: בציפוי חול בטווח מנות השקיה של 5.5-4.4 מ"מ/יום, עלה יבול הפירות בכ-20% ואילו בחמדה בטווח מנות ההשקיה 5.5-7.3 מ"מ יום-1, עלה היבול ב כ-15%.

  Effect of water application, soil type and root-zone format on pepper plants, 2010/11
  Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Eviatar@arava.co.il
  Chashmonai D., Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern
  Arava R&D
  Alon Ben-Gal - Gilat Research Center, Agricultural Research Organization, Ministry of Agriculture and Rural Development
  Naftali Lazarovitch - Ben Gurion University

  פתח