דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  הובלת פרי מהשדה לבית האריזה

  ירקות

  ע"י רמי גולן

  פתח
• 1

  ינו
  חצילים ליצוא: הנחיות לקטיף וטיפול בפרי הקטוף

  ירקות

  ע"י רמי גולן

  חצילים ליצוא: קטיף וטיפול לאחר קטיף, מיון אריזה
  רמי גולן – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר

  קטיף: הקטיף יעשה בעדינות מרבית למניעת לחיצות על הפרי. יש להכניס למיון פרי אשר אינו חשוד בנזקי צינה ועוקציו אינם יבשים או שחורים (ראה בהמשך המסמך). יש להפריד גם את הפרי הסגול אשר אינו ראוי ליצוא. להבטחת נקודה זו רצוי להנחות את העובדים לבצע את ההפרדה בעת הקטיף.
  המיון יעשה לגודל ולפגמים כמו התעגלות של הפרי ושריטות. יש לשים לב למיון עדין בכדי לא לשרוט את הפרי ולא לגרום לפצעי לחץ במהלך המיון. יש להימנע ככל האפשר משטיפת הפרי. אם יש אבק או לכלוך קל ניתן להוריד באמצעות כפפות בד רכות.
  טיפול למניעת השחרת העוקצים: מקובל לטבול את העוקצים בלבד באחד מתכשירי ה- NAA הבאים בריכוז 100 ח"מ: אגריטון, אלפאנול, אלפארון, אלפטין, אמיגו או בולרו. לאחר הטבילה יש לייבש את הפרי באחסון ב-12 מ"צ.
  אריזה ואחסון: אם האריזה נעשית בשתי שכבות יש לחצוץ בין השכבות בנייר עבה 80 גרם (אפשרי גם פלסטיק בועות אך לא אסתטי).
  טמפ' האחסון של החציל 12 מ"צ ו- 95% לחות. אם נדרש אחסון למעלה משבועיים יש לארוז בשקיות המיועדות לחציל של החברות המצויות בשוק. יש להקפיד להכניס פרי קר לשקיות. קירור מוקדם של הפרי לפני ההכנסה לשקיות יאריך את חיי המדף של החציל. השקיות ישמרו על מוצקות הפרי ויקטינו את שיעור השחרת העוקצים.
  הובלה: יש להקפיד על שרשרת קירור והובלה ב- 12 מ"צ עד להגעת הפרי ללקוח. במקרה וההובלה בקונטיינר מעורב של חציל ופלפל יש להוביל ב-11 מ"צ, לא פחות !! טמפ' נמוכה יותר תגרום לנזקי צינה לחציל במהלך ההובלה.

  נזקי צינה בחציל
  נזקי צינה נגרמים כאשר הטמפרטורה בבית הגידול היא 7 מ"צ ומטה למשך כ- 20 שעות. מספר השעות לא חייב להיות רציף ויכול להיות הצטברות של כמה לילות עוקבים כפי שאירע ב- 24-27/11/16.
  הסימן הראשון והבולט ביותר של נזקי הצינה נראה כבר ביום הקטיף ומתבטא בהשחרת עוקצים. יתכן מצב בו העוקצים ישחירו יום או יומיים מאוחר יותר. קצב השחרת העוקצים הינו גבוה ויכול להגיע ל- 100% מהפירות תוך ימים מספר. נזקי צינה כמו החמות וחטטים יופיעו מאוחר יותר.
  בדרך כלל פרי שעוקציו השחירו סמוך לקטיף יפתח סימפטומים של נזקי צינה חריפים יותר עם מהלך ההובלה.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת שמיכות תרמיות לשימוש בפלפל לאחר קטיף

  ירקות

  ע"י רמי גולן

  בחינת שמיכות תרמיות לשימוש בפלפל לאחר קטיף
  רמי גולן סווטלנה גוגיו - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  כתובת המחבר: gram@netvision.net.il
  תקציר
  הפלפל הנקטף בבית הרשת בערבה מועמס בארגזי קרטון או ארגזי פלסטיק על עגלות. עם סיום ההעמסה מכסים את הארגזים ברשת צל ומעבירים את העגלה לבית האריזה. בבית האריזה או בסככה הצמודה לבית האריזה מחכה הפרי למיון.
  משך הזמן מקטיף עד להגעה לבית האריזה יכול להיות בין 3 ל- 6 שעות. בפרק הזמן הזה הפרי חשוף לקרינת השמש, מתחמם ואף מאבד מים בקצב גבוה מאוד. ההערכה היא שבפרק הזמן הזה הפרי מאבד כ- 0.6-1.2% ממשקלו. אם ניקח בחשבון שבנק המים העומד לרשות המגדל הוא 3% הרי שהפסד חיי המדף בשעות הללו יכול להגיע לשבוע.
  בכדי לצמצם איבוד מים זה למינימום פיתחנו מודל של שמיכה תרמית אשר תמנע איבוד מים מהפרי ותקטין למינימום את מידת ההתחממות של הפרי. המודל כלל שמיכה וכן מודל לחישוב יעילות תרמית של שמיכות אחרות שנבחנו במהלך העונה האחרונה.
  מודל החישוב לוקח בחשבון את מסת המים והטמפרטורה של הפרי הנמצא מתחת לשמיכה ואת השפעת הטמפ' החיצונית ומודד נטו את ההשפעה התרמית של השמיכה.
  בניסוי שנערך בתחנת יאיר בעונת 2014/15 נבחנו 7 שמיכות. הצטיינה ביעילות הבידוד יריעה תרמית (פזקר) אליהן הודבקו פס קלקר (פוליסטירן) צפופים בעובי 30 מ"מ. תחת שמיכה זו נמדדה התחממות מינימלית של 0.2 מ"צ בשעה.
  הכלים שפותחו בניסוי הזה יאפשרו לבחון כל שמיכה תרמית חדשה שתוצג למגדלים במדדים אובייקטיביים. שמיכות בעלות יעילות טובה של בידוד התרמי יומלצו לשימוש המגדלים. היריעות המומלצות למגדלים כתוצאה מניסוי זה הינן היריעות: יריעה תרמית + קלקר, יריעה תרמית, נועם אורים, ויובל רפלקטיבית עבה.

  Use of thermal blanket as a postharvest isolation treatments for pepper
  Ram Golan, Svetlana Gogio - Central and Northern Arava Tamar R&D
  Writer address: gram@netvision.net.il

  פתח
• 1

  ינו
  חיטוי חצילים ליצוא

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י רמי גולן

  חיטוי חצילים ליצוא
  רמי גולן וסווטלנה גוגיו – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  כתובת המחבר: gram@netvision.net.il

  חצילים מיוצאים מישראל לצרפת ובעיקר לרוסיה. מהלך השיווק של החצילים כולל הובלה ימית לרוסיה האורכת כ-14 ימים עד להגעה ועוד יומיים שלשה עד להגעה לנקודות המכירה. אורך חיי המדף של החציל המיוצא ללא טיפול לאחר קטיף וללא ביטנה מיוחדת הינו כשבועיים. הסיבות העיקריות לירידת האיכות ולקיצור חיי המדף הינן התפתחות ריקבון על הפרי והעוקץ ואיבוד מים הגורר ירידה במוצקות בחיי המדף והשחרות עוקץ החציל. תופעות אלו מלוות את העונה בעיקר מחודש פברואר ואילך אולם יש שנים בהן תופעת הריקבון מתחילה מוקדם יותר, אף בחודש דצמבר. יצוא החצילים מהערבה נעשה בהיקפים קטנים בעיקר משום הבעיות הללו. לטענת החברות המייצאות, נדרשים כשלושה שבועות חיי מדף בכדי לאפשר מכירה לאורך כל העונה לשוק ובכך לאפשר קיום ענף של יצוא חצילים מישראל.
  בעבר, טיפולים בחצילים לאחר קטיף שכללו טבילה או שטיפה של הפירות בחומרי חיטוי גרמה תמיד לעליה ברמת הריקבון, וזאת משום הקושי ביבוש הרטיבות מתחת לעלי הגביע והעוקץ. בכדי לפתור את בעיית הריקבון נערך ניסוי בשיטת חיטוי חדשנית המשתמשת בערפל המיוצר בשיטה אולטרה-סונית ובאוהל פלסטיק. הניסוי נערך בעונת 2012/13 בתחנת יאיר. פירות חציל חוטאו באמצעות כלור (טהרספט, Troclosene sodium, חברת קונספט) אשר בא במגע עם הפרי באמצעות לחות שנוצרה באמצעות מכשיר המייצר תהודה אולטרה-סונית ולאחר מכן אוחסן ב-12 מעלות למשך 17 ימים. במהלך האחסון הפרי נבדק פעם בשבוע למציאות ריקבון. שיעור הריקבון בפרי ועל העוקץ בטפול החיטוי באמצעות הלחות האולטרה-סונית והכלור הגיע לאחר 17 ימים ל- 8% בלבד לעומת 100% ריקבון לפרי שלא עבר חיטוי.
  בעתיד, יש לבחון חיטוי זה פעם נוספת בכדי לוודא הדירות בתוצאות. מוצע לנסות שימוש בסוגי ביטנה שונים על מנת לבחון את ההשפעה המשולבת של החיטוי והביטנה על חיי המדף של החציל, וזאת במטרה להגיע לחיי מדף של 3 שבועות.

  פתח