דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  ניסוי זני מלון סתיו, נאות הכיכר 2005/6

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  ניסוי זני מלון סתיו, נאות הכיכר 2005/6

  יורם צביאלי, רבקה אופנבך, עמי מדואל, רמי גולן, ישראל צברי – מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל – לה"ד נגב שה"מ, משרד החקלאות
  שמשון עומר – אגף הירקות שה"מ, משרד החקלאות
  עמי זעירא – נאות הכיכר

  בניסוי שנערך ע"י מו"פ ערבה בחלקה מסחרית של משק זעירא בנאות הכיכר נבדקו זנים טיפוסי גליה וזנים בעלי ציפה כתומה (קנטלופ, שרנטיה), סה"כ 26 זנים במבחן ובתצפית. הניסוי נשתל ב- 20/9/05. קטיף נערך בשבועות 47 עד 51, החל בתאריך 20/11/2005 (61 ימים משתילה) ונמשך עד 14/12/2005, סה"כ 8 קטיפים. מזני הגליה במבחן נקטף יבול כללי ממוצע של 4.9 ק"ג\מ"ר (לכל הזנים) ואילו היבול באיכות יצוא הגיע ל- 3.9 ק"ג\מ"ר (בממוצע לכל הזנים). מבין זני הגליה שנבחנו במבחן בלטו הזנים 2161, 7506 כזנים בעלי איכות ויבול טובים. מבין זני הגליה בתצפית ראוי לציון הזן 6025 עם יבול כולל של 5.4 ק"ג\מ"ר ו-87% פרי ליצוא אולם הינו בעל נטייה לג'ינגים, המהווים גורם שלילי בשיווק. הזן 1625 בלט בשיעור גבוה של פרי גדול במקטעי היצוא, אולם הינו בעל מתיקות נמוכה יחסית. הזן 7506 בלט בבכירותו והזן 7507 באפילות. מזני הקנטלופ במבחן עולה הזן מגריט (5131) ביבול ואיכותו על הזן מגנט (3101) 4.1 ק"ג\מ"ר עם 89 אחוזי יצוא). הזנים 96201 ודרבי היו בעלי איכות גבוהה יותר מזו של המגריט אך נחותים ממנו ברמת היבול. לסיכום, מוצע לבחון בניסוי נוסף את הזנים 2161 (סמקו), 7506 (ים תיכון זרעים) ו-6025 (הזרע) בהשוואה לזני המסחריים 7303, 1537 (טרופר) ו1625.

  פתח
• 1

  ינו
  תרומת מיקוריזה להתפתחות וניבת פלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  תרומת מיקוריזה להתפתחות וניבת פלפל

  רחל לויטה, יעל בר-לבן, שמעון פיבוניה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  סמדר וייננגר, ברוריה בן-דור, יורם קפולניק - מנהל המחקר החקלאי

  תקציר
  הסימביוזה שבין פטריות המיקוריזה (AM) לבין צמחים עילאיים נפוצה בטבע ותורמת לשיפור הזנת הצמח וגדילתו. כ-80% מכלל הצמחים העילאיים יוצרים קשר עם פטריות קרקע החודרות לרקמת השורש של הצמח ויוצרות מיקוריזה. קורי הפטריה גדלים בתוך שורשי הצמח וכן מחוצה לו ומשפרים קליטת יסודות הזנה חיוניים לצמח. בנוסף גורמת הפטריה לשיפור משק המים של הצמח, שינוי המאזן ההורמונאלי, שיפור מבנה הקרקע ומקנה עמידות כנגד פתוגנים התוקפים את השורש. בתנאי חקלאות אינטנסיבית שבהם מיושמים פונגיצידים או טיפולים הגורמים לשינוי המיקרו פלורה בקרקע (בעיקר חיטויים למיניהם), חלה ירידה דרסטית באוכלוסיית פטריות המיקוריזה המקומיות באופן שבו צמחים בעלי תלות מיקוריטית גבוהה אינם מתפתחים באופן אופטימאלי. צמחי הפלפל ידועים כצמחים בעלי תלות מיקורטית וטיפולי קרקע בטרם עונת הגידול עלולים לגרום לעיכוב בהתפתחות הצמחים ללא דישון מתאים. הדו"ח בא לסכם שתי עונות גידול בהן בדקנו את תרומת המיקוריזה לפלפל על רקע של דישון זרחני בשתי רמות (רמה מקובלת ורמה של 20% מהמקובל).
  הניסויים נערכו בבית רשת אמריקאי בתחנת יאיר. בעונת הגידול 2004/05 נבחן הזן סליקה ובעונת הגידול 2005/06 נבחנו שלושה זנים: 7158, ורגסה, וסליקה.
  בשתי העונות הנבחנות, כבר בשלבי הגידול הראשונים (חודשים ספטמבר-אוקטובר) ניתן היה לראות כי הצמחים הגיבו באופן בולט לרמת הזרחן המיושמת בהשקיה ולנוכחות פטריית המיקוריזה בשורשיהם.
  ביישום המיקוריזה התקבל יבול גבוה גם ברמות הזנה זרחנית מופחתת וללא ירידה באיכות הפרי. נוכחות המיקוריזה בשורשים הביאה גם להנבה מוקדמת (בשבועיים לפחות) בשתי רמות ההזנה שנבדקו.

  פתח
• 1

  ינו
  ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה תחנת זוהר 2005/2006

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה, תחנת זוהר כיכר סדום 2005/6

  יורם צביאלי, עמי מדואל, רבקה אופנבך, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל – לה"ד נגב, שה"מ, משרד החקלאות
  איציק פוסלסקי – אגף הירקות שה"מ, משרד החקלאות

  זני פלפל נשתלו (12/9/05) בשתי מנהרות עבירות (מפתח 6.40 מטר) מכוסות פוליאתילן. המנהרות כוסו ברשת צל נוספת למשך כחודש ימים מיום השתילה. הניסוי כלל 30 זנים אדומים, 6 זנים צהובים ו- 4 זנים כתומים.
  הזנים חולקו לפי אופי הצימוח, גבוהים ונמוכים (בהתאם להגדרת חברות הזרעים) ונשתלו בשתי המנהרות בהתאם לצימוח. נתוני הזנים מפורטים בטבלה 1.
  סידור הצמחים במנהרה היה שורות בודדות לאורך הדפנות ו-3 צמדי שורות פנימיים. מרחקי השתילה 40 ס"מ, עומד מחושב של כ- 3,125 צמחים לדונם. גודל חלקה 4 מטר ערוגה משני צידי השביל, 20 צמחים, 6.4 מ"ר.
  קטיף החל ב- 26/12/05 ונמשך עד 23/5/06, סה"כ 147 ימי קטיף.
  הפירות מויינו לפי המדדים המקובלים ביצוא. פירות באיכות יצוא הושהו במעבדת האיכות בתחנת יאיר בסימולציה ליצוא ימי במשך 17 ימים ב-7 מ"צ ו- 95% לחות יחסית ו-3 ימים ב-20 מ"צ ונבדקו שוב לקביעת חיי המדף ואיכותם לאחר השהייה.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת יעילותן של רשתות המכילות תוספים אופטיים להגנה בפני מזיקים בגידול פלפל ליצוא

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  בחינת יעילותן של רשתות המכילות תוספים אופטיים להגנה בפני מזיקים בגידול פלפל ליצוא

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, סווטלנה דוברינין – מו"פ ערבה
  אורנה אוקו – שה"מ

  תקציר
  רשתות 50 מש ידועות ביכולתן לחסום את המעבר של מזיקים שונים כמו כנימות עש טבק וכנימות עלה. בשנים האחרונות פותחה רשת שאמורה למנוע ואו להפחית את החדירה של חרקים על ידי חסימה פיסית ואופטית. הרשת מכילה מרכיבים אופטיים המשפיעים על התנהגות החרקים וגורמת לדחייתם עוד לפני הגעתם אל הרשת. רשתות אלה יכולות להקטין את החדירה של אותם החרקים שרשתות 50 מש בלבד ללא החסימה האופטית לא מונעות, למשל תריפס ואקריות. מטרת הניסוי הייתה לבדוק את אפשרות השימוש ברשתות אלו לגידול פלפל בערבה ואת השפעתן על רמת התריפס במבנה.הניסוי נערך במנהרות עבירות בגידול פלפל בתחנת יאיר. נבחנה רשת 50 מש אופטינט בהשוואה לרשתות 25 מש ו-50 מש רגילות ולרשת 50 מש אופטינט ערב (מכילה מחצית המרכיבים האופטיים בהשוואה לרשת 50 מש אופטינט). התבצע מעקב אחר רמת התריפס במבנים (במלכודות דבק וספירת פרטים בוגרים בפרחים).
  בניטור במחצית השנייה של הגידול נמצא כי רמת התריפס תחת חיפוי ברשת 50 מש אופטינט הייתה נמוכה לעומת שאר הרשתות, אם כי באופן מובהק רק בהשוואה לרשת 25 מש. רמת הקרינה שנבדקה תחת רשתות האופטינט הייתה נמוכה בהשוואה לשאר הטיפולים וכן היבול שהתקבל היה נמוך באופן מובהק משאר הטיפולים. במידה וימצא כי רשת 50 מש אופטינט אכן מפחיתה את אוכלוסיות התריפס ניתן לשקול שימוש בה בגידול פלפל כיריעות צד או בפתחי אוורור במבנים השונים.

  פתח