מבחן זני פלפל וזני מלפפון ארוך ליצוא המתאימים לחקלאות אורגנית
משתתפים : נורית שפירא1 , אביתר אתיאל2 , רמי גולן1, נביל גנאים3, רבקה אופנבך1 , שבתאי כהן1 1 - תחנת יאיר, מו"פ ערבה תיכונה.
2 – ירקות, שה"מ, משרד החקלאות.
3 – ממ"ר מלפפונים ותות שדה, שה"מ, משרד החקלאות.
חלקת מודל ברשתות צבעוניות: השפעתן על ענבי מאכל מהזן SBS בערבה תיכונה
יוספה שחק, ערן בר-און, ביל צ'לדיקס, ארנולד יזרסקי, רמי גולן, סבטלנה שייחט, אייל רבן
חלקת המודל בעידן הוקמה כשלב חצי מסחרי בדרך ליישום תוצאות המחקר שביצענו בצופר (2002-4). מאחר ובמחקר נמצא יתרון חד משמעי לכיסוי הכרם ברשת, כאן עסקנו בחידוד שאלת הרשת המיטבית, ולא בשאלה האם לכסות. התמקדנו בזן SBS שהוא הזן המוביל כיום באזור. היעדים העיקריים היו הבכרה, גודל פרי ויבול. ב-2005 השווינו רשת אדומה וצהובה (20% צל) לרשת לבנה (15%). כולן בעלות מרקם (צפיפות וגודל חורים) זהים. לרשת הלבנה נמצא יתרון על פני האדומה והצהובה. לפיכך, ב-2006 השווינו את הלבנה לכחולה מצד אחד, ולשקופה מצד שני. גם כאן, כל הרשתות היו בעלות מירקם אחיד. נמצא יתרון לרשת הכחולה בהבכרה (מובהק) וביבול (לא מובהק), אך חיסרון בגודל הגרגר. ההשפעה הייחודית של הרשת הכחולה משקפת, ככל הנראה, השפעה פוטוסלקטיבית הנובעת מהעשרה יחסית באור כחול, והקטנת תכולת האור האדום ואדום-רחוק. אלה משפיעים על חלוקת המוטמעים והטיית המאזן לטובת הפרי על חשבון הצימוח הווגטטיבי. עם זאת, ההאטה של תהליכי צימוח באה לידי ביטוי ככל הנראה גם בהאטה של גידול הפרי. בתנאי המודל בעידן גודל הגרגר היה קביל לייצוא גם ברשת הכחולה, ולפיכך בסה''כ היה לה יתרון. אנו סבורים כי יש לרשת הכחולה פוטנציאל מאוד מעניין בזנים מוקדמים באזורים חמים, וכי ניתן עדיין לשפר את ביצועיה.
באשר לשאלה – שקופה או לבנה, מסתמן יתרון קל ללבנה על פני השקופה בגודל הגרגר וביבול. תוצאה דומה התקבלה בשנה זאת בניסוי בפצאל (שחק, סריג וחוב', תוצאות שטרם פורסמו).
ההבדלים בתגובות לרשתות השונות עשויים להיות בולטים עוד יותר בשנים אקלימיות קשות יותר מן השנתיים האחרונות.
הדברה ביולוגית של אקריות קורים בעזרת האקרית הטורפת Neoseiulus californicus
1 פיליס ויינטראוב מינהל המחקר החקלאי, אנטומולוגיה, מרכז מחקר גילת.
2 יעל ארגוב המכון להדברה ביולוגית ע"ש ישראל כהן, המועצה לייצור צמחים
ושיווקם – ענף ההדרים.
3 נורית שפירא מחקר ופיתוח ערבה תיכונה וצפונית.
4 אריק פלבסקי מינהל המחקר החקלאי, אנטומולוגיה, מרכז מחקר נווה יער.
תקציר
אקרית הקורים האדומה המצויה, Tetranychus cinnabarinus והאקרית הצהובה T. urticae הינם מזיקים קשים בחקלאות. האויב הטבעי היחיד הזמין להדברה ביולוגית לחקלאים בישראל הוא Phytoseiulus persimilis Athias-Henriot בגידולים כגון תות שדה ופלפל מתוק. אקרית טורפת זו הינה רגישה לתנאי מזג אוויר יובשניים ואינה יכולה לשמש בטיפול פרופילקטי. האקרית הטורפת Neoseiulus californicus יעילה יותר מן האקרית הטורפת P. persimilis בתנאי לחות נמוכים.
מטרת מחקר זה היתה לבחון את ההשערה שהאקרית הטורפת Neoseiulus californicus מסוגלת לשפר את ההדברה הביולוגית של אקרית הקורים ולהחליף את פעולתה אקרית הטורפת P. persimilis, וכן להעריך את ההדברה הביולוגית בהשוואה לכימית בפלפל מתוק. יעילותן של האקריות הטורפות N. californicus ו- P. persimilis נבחנה אל מול טיפול כימי וביקורת לא מטופלת בשני מועדים: אביב וסתיו ובשתי רמות אוכלוסיה של המזיק. נמצא כי במהלך האביב גוברת הטמפרטורה ועימה עולה אוכלוסיית האקרית האדומה לרמה ש- ,P. persimilis אינה מסוגלת לבקר. יעילותה של הטורפת N. californicus בתנאי לחות נמוכים וטמפ' גבוהה עולה על יעילות P. persimilis כמדבירה ביולוגית של אקרית הקורים.
ניסוי כנות משמש
דורון הולנד, משה פליישמן, דפנה הררי, דודו אלקיים
מטעי מישמש נטועים באזורי גידול שונים בארץ. וכיום עיקר היצוא הוא בחודשים יוני ויולי. הניסוי הוא חלק והמשך לניסוי המתקיים בנווה יער ומתוקצב בחלקו ע"י "מו"פ מונחה שיווק" של המדען הראשי. עלפי המחקר שערכו נמצא שיש "חלון הזדמנויות" ליצוא משמש מאמצע אפריל עד אמצע מאי/תחילת יוני ואח"כ מספטמבר עד דצמבר, שם אין כלל משמש באירופה.
על מנת לבחון סוגיות גידול משמש באזור הערבה נשתלה חלקת ניסוי בתחנת יאיר.
מטרת העבודה:
א. איקלום זן המשמש "תרוג" בעל דרישות קור נמוכות, תחת תנאים של בית רשת.
ב. מציאת כנות מתאימות, שתתאמנה לגידול משמש במים מליחים וקרקע "חמדה" (לא מצופה) שבערבה הצפונית.
חלקת המישמש ניטעה ב- 24.03.06 בבית רשת בתחנת "יאיר", שבחצבה. השתילים הוכנו בנווה יער ע"י החוקר דורון הולנד.
תוכנית הניסוי בודקת את זן המישמש תרוג על שלוש כנות: כנת מישמש כלאבי, כנת שיזף מריאנה וכנת אפרסק PMD. הניסוי ערוך בשלוש חזרות בבלוקים באקראי.
תוצאות ביניים :
ההרכבות מתפתחות היטב על הכנות השונות. נראים הבדלים ניכרים בצורת הצימוח ובהיקפי הגזע כתלות בכנה. נמדדו היקפי הגזעים והוערך גודלם וחוזקם. כמו כן נצפתה פריחה וחנטים צעירים מעטים על העצים הצעירים.
הניסוי אמור להמשך לפחות 3 שנים שבמהלכו יבדקו היקפי גזעי העצים, גודלו/חוזקו של העץ וכן מועדי הפריחה, הקטיף, איכות וכמות היבול.
