דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 155 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 26
    נוב
    השוק לדגי נוי בצ’כיה – דו”ח סיור 26-30 ביוני 2009
    חקלאות מים

    השוק לדגי נוי בצ'כיה - דו"ח סיור 26 - 30 ביוני 2009
    מחבר טל שלומי, שנאן הרפז
    צ'כיה נמנית על היצרניות החשובות בעולם של דגי נוי, והמקור השני בחשיבותו ליבוא דגי נוי למדינות האיחוד האירופי. ככזאת צ'כיה הינה שחקנית מרכזית בשוקי היצוא הפוטנציאליים ליצוא דגי נוי מישראל.
    במסגרת הסיור שנערך בצ'כיה בנושא דגי נוי בחודש יוני 2009 נאסף מידע על מבנה הענף, שיטות הגידול, מבנה המסחר בשלבים שונים של שרשרת השיווק ואפיקי היצוא. כמו כן ניסינו ללמוד על המגמות וההתפתחויות הצפויות בגידול דגי נוי ויצואם מצ'כיה בשנים הקרובות. תמונת המצב ביצוא דגי הנוי מצ'כיה למערב אירופה, משפרת את יכולתנו להעריך את ההזדמנויות והסיכונים הניצבים בפני המשך פיתוח הענף בישראל וכן יכולה לשמש ככלי נוסף בעת קביעת קווים מנחים להמשך המחקר והפיתוח של ענף גידול דגי הנוי כענף יצוא חדש בחקלאות הישראלית.
    לצ'כיה מסורת ארוכה בגידול וריבוי דגי נוי טרופיים. גידול של דגי נוי בהיקפים קטנים על ידי חובבים התפתח בצ'כיה עוד בתקופת השלטון הקומוניסטי כמקור הכנסה נוסף.
    צ'כיה הפכה לחלק מהאיחוד האירופי בשנת 2004 אך עדיין לא הצטרפה לגוש האירו. בין השינויים המשפיעים על היצוא נמנים פתיחת הגבולות בין צ'כיה לרוב חברות האיחוד (לא כולל בריטניה ואירלנד), המאפשרת לאזרחי צ'כיה לנוע בחופשיות מלאה וללא ביקורת גבולות וביטול כל המכסים בין צ'כיה לשאר החברות באיחוד.
    חופש התנועה באיחוד האירופי מקל על יצוא דגי נוי מצ'כיה למדינות מערב אירופה.
    על פי נתוני ה FAO לשנת 2007 צ'כיה היא היצואנית השלישית בחשיבותה בעולם בתחום דגי הנוי, עם יצוא בערך של כ 23.5 מיליון דולר FOB. קודמות לה סינגפור עם יצוא בערך של כ.166 מיליון דולר FOB ומלזיה עם יצוא בערך של כ.125 מיליון דולר FOB. סינגפור הינה מרכז ליצוא מחדש של דגים ממדינות נוספות באסיה ואינה המקור לכל הדגים המיוצאים ממנה.
    בחמש השנים האחרונות היה ערך היצוא של דגי הנוי בצ'כיה יציב למדי. ב 2008 היו צרפת וגרמניה היעדים החשובים ביותר ליצוא דגים מצ'כיה עם יצוא בערך של כ 4.9 מיליון אירו וכ 4.7 מיליון אירו, בהתאמה, ולאחריהן איטליה, בריטניה וספרד.
    על פי ההערכות של חברות יצוא בצ'כיה, צ'כיה היא הספקית החשובה באירופה של דגי נוי מגידול בשבי. על פי אותן הערכות, מקורם של כ 90% מהדגים מריבוי בשבי באירופה הוא מצ'כיה. בצ'כיה קיימים כ 1,000 מינים ובנוסף עוד כ 1,000זנים של דגי נוי המרובים בשבי בגידול מקומי.
    לדברי היצואנים, קבוצת משריצי החיים חשובה בשוק האירופי, אך נמצאת רק במקום החמישי בערך המכירות.
    מבין מטילי ביצים הדגים החשובים ביותר בהיקפי הסחר הם קבוצות הטטרות על סוגיהם השונים כגון (Hyphessobrycon; Gymnocorymbus ( ועל מאות המינים השונים והמגוונים שלהם. המוכרים שביניהם הניאון טטרה Neon tetra)) והקרדינל טטרה Cardinal tetra)) או בשמם המדעי Paracheirodon innesi (ניאון) ו Paracheirodon axelrodi (קרדינל). כארבעים אחוזים מהמכירות באירופה הן של דגים מקבוצת הטטרות.
    מבין משריצי החיים הגופי (guppy) או בשמו המדעיPoecilia הוא החשוב ביותר והנפוץ ביותר הוא המין Poecilia reticulata. גידול משריצי חיים בצ'כיה נמצא בירידה בגלל עליה בעלויות היצור, הצורך בנפח מים גדול והמחירים היחסית נמוכים עבורם. יש גם יבוא מפולין של משריצי חיים לצ'כיה.
    היקף המכירות של דגים מהמין ניאון טטרה גדול פי עשרה מזה של דגי הגופי (guppy).
    קרפיוני הנוי - דגי קוי ((Koi Cyprinus carpio ודגי הזהב ((Carassius auratus: משווקים רק מגידול צ'כי בשל האישורים הוטרינרים הנדרשים.
    בעת הסיור ראינו אצל המגדלים דגים ממינים רבים ומגוונים כולל זנים רבים של המינים הללו: זברה דניו (Brachydanio rerio), פלטים (Xiphophorus), מולים Molly)) השייכים אף הם כמו הגופי ל Poecilia, סייפנים swordtail)) כשהנפוץ ביותר היה Xiphophorus helleri, גופי guppy)) על שלל הזנים, מבין מטילי הביצים ראינו בעיקר דגים מקבוצת הטטרות, בהם ניאון טטרה Neon tetra)), זנים של דגי קרב סיאמיים ((Betta splendens. בנוסף ראינו מינים רבים של דגים ממשפחת הציקלידים Cichlidae)) בהם ציקלידים ממרכז ודרום אמריקה כגון דגי סקלר Pterophyllum scalare אפיסטוגרמות Apistogramma כולל רמירזי Microgeophagus ramirezi, דיסקוסים (יחסית פשוטים) Symphysodon discus. ציקלידים אפריקאים הן מאגם טנגניקה והן מאגם מלאווי בעיקר Haplochromis ו Aulonocara.
    כן ראינו מיני קורידורס(Corydoras), רוזיברב Puntius conchonius Rosy barb, סומטרות Rasbora sumatrana, רזבורות Microrasbora וגורמי Gourami (Colisa sp.).
    מהשפמנונים ראינו אנציסטרוסים Ancistrus)) ופלקוסטומוסים Plecostomus
    בצ'כיה אין כל סיוע ממשלתי לענף. כמו כן, אין הכוונה ממשלתית או מו"פ במימון ציבורי. במוסדות האקדמיים נערכים מחקרים בתחום גידול דגי המאכל אך לא בדגי הנוי.
    למרות חשיבותה של צ'כיה בגידול ובמסחר של דגי נוי טרופיים השוק לדגי נוי ימיים בצ'כיה עדיין אינו מפותח.
    בפראג קיימות שתיים או שלוש חנויות קמעוניות בלבד המתמחות בשיווק דגים ויצורי נוי ימיים. הדגים ויצורי הנוי הימיים המשווקים בצ'כיה מיובאים ממגוון מקורות כגון: אינדונזיה, באלי, טיוואן ועוד. מטיוואן מייבאים דגי נוי ימיים מגידול בשבי, שמענו גם אודות ניסיון לייבא מישראל.
    אין זה מן הנמנע כי בעתיד יתפתח בצ'כיה ענף חדש בתחום דגי הנוי - ריבוי וגידול של דגי נוי ימיים בשבי. פיתוח כזה יוכל להישען על הידע הרב הקיים בקרב המגדלים הצ'כים בגידול דגי נוי ועל התשתית הלוגיסטית וקשרי המסחר של ענף דגי הנוי בצ'כיה. בנוסף, מגדלי דגי נוי ימיים בצ'כיה יהנו מיתרון יחסי על פני היצואנים מישראל מעצם קרבתם לשוקי מערב אירופה יחד עם זאת על פי התרשמותנו אין תשתית מתאימה להתפתחות כזו שכן אין תמיכה ממשלתית והעלויות הנדרשות להקמת חווה כזו גבוהות מהעלויות בחווה לגידול דגי נוי של מים מתוקים. בנוסף מבנה השיווק לא מותאם לכך שכן הסיטונאים מתמחים בדגי מים מתוקים ואינם מחזיקים במערך הדרוש לאחזקה וטיפול בדגי הנוי הימיים.

    מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  • 26
    נוב
    דגי נוי ימיים 2008 – 2009
    חקלאות מים

    דגי נוי ימיים 2008 - 2009
    מחבר מרסיה פימנטה ליבוביץ', אלון איפרגן, שנאן הרפז

    תחביב גידול דגי הנוי הימיים מתרחב מאד בשנים האחרונות. מרבית הדגים ניצודים כיום בטבע תוך פגיעה קשה בשוניות האלמוגים ובאוכלוסיית הדגים בעולם, כך שהביקוש לדגים שמקורם בחוות ריבוי וגידול מלאכותיות עולה. לאחר שפותח במו"פ ערבה פרוטוקול לריבוי וגידול של דגי שושנון (A.ocellaris, A.frenatus, A.clarkii) המטרה הייתה להגדיל את סל המינים הימיים וכן לשפר את פרוטוקול הרבייה הקיים ולהגיע לשרידה גבוהה יותר וייעול שלבי הגידול. בתחנת יאיר נקלטו ואוקלמו חמישה מיני שושנון נוספים (A. perideraion, A. polimnus, A. ocellaris black ,A. percula, P. biaculatus) משלושה מינים נוצרו זוגות והם מתרבים. דגים נוספים שנקלטו ואוקלמו במו"פ ערבה הם אלמוגית צהובת זנב (Chrysiptera parasema) שמצליח להתרבות אך הגידול הלרוולי דורש המשך מחקר, ודג הקרדינל בנגאי (P. kauderni) שהגיע לשלב החזקת הביצים אך ללא התפתחות שלהן. בוצעו שינויים בפרוטוקול הקיים על מנת לשפר את השרידה הנמוכה ולייעל את תהליך הגידול.

    מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  • 26
    נוב
    ניסוי הזנת גופי 2 (Poecilia reticulata)
    חקלאות מים

    ניסוי הזנת גופי 2 (Poecilia reticulata)
    מחבר מרסיה פימנטה ליבוביץ, טל גור, מוטי אושרוביץ, שנאן הרפז

    הזנת הדגים הינה בעלת השפעה רבה על גדילת הדגים, צבעם, ואיכות מי הגידול. בניסוי ראשוני שנערך בדגי גופי (Poecilia reticulata) במהלך שנת 2009 בתחנת יאיר מו"פ ערבה נבחנו שמונה מזונות הקיימים בשוק ונמצא שהמזון Ocean nutrition breeder נותן את התוצאות הטובות ביותר בגדילה ושרידה של הדגים. בניסוי זה נבחנו אפשריות לשילוב ה- Ocean nutrition (ON) עם אחד משלושה מזונות אחרים וארטמיה. בנוסף נבחנו שלושת המזונות לבד ללא Ocean nutrition. הניסוי נערך בשש חזרות לכל טיפול, במשך חודשיים. בכל שבוע נשקלו הדגים וכמות המזון עודכנה בהתאם למשקל ולגיל הדג לפי טבלת הזנה.
    מתוצאות הניסוי עולה כי דגים אשר ניזונו במזון מסוג Ocean Nutrition (ON) גדלו טוב יותר מדגים אשר ניזונו במזון אחר. ההבדל בקצב הגידול היה קטן במרבית המזונות ושילובי המזון אך יש הבדל משמעותי בין דגים שלא ניזונו בארטמיה בימים הראשונים לאחר ההשרצה. דגים אלו גדלו בקצב איטי יותר ולאחר 56 יום הגיעו למשקל נמוך בצורה משמעותית מדגים אשר ניזונו ב- ON בתוספת ארטמיה. לא היה הבדל בשרידה של דגים אלו. דגים שניזונו במזון סייפריקו הגיעו למשקל גבוה בסוף הניסוי אך הדבר נובע משרידה נמוכה מאוד, שהביאה לצפיפות נמוכה באקווריונים ולגידול מהיר של הדגים. הסייפריקו הוא מזון לדגים צמחוניים ופחות מתאים לדגי גופי אשר זקוקים למזון עם מרכיבים מהחי. לפי הניסוי המדווח וניסוי קודם שנערך בחורף 2008/9 נראה שהמזון המתאים ביותר לדגי גופי עד גיל חודשיים הואbreeder ON אך ניתן לשלב אותו עם מזונות אחרים, ששונים במרכיביהם ובאיכותם בכדי להוזיל את העלויות ולשנות כמויות שומן וחלבון בהתאם לדרישות הגידול.
    את השימוש בארטמיה בתור מרכיב חיוני בתזונת הדגים יש לבחון שוב בשילוב עם מזונות שונים, בממשקי הזנה מגוונים, עם חומרי העשרה, בניסויים של גדילה, שרידה ועמידות לעקה.

    מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  • 20
    נוב
    ניסוי הזנה בדגי מולי Poecilia velifera עמידות למחלת הטטרהימנה Tetrahymenosis
    חקלאות מים

    ניסוי הזנה בדגי מולי Poecilia velifera עמידות למחלת הטטרהימנה Tetrahymenosis
    מחבר מרסיה פימנטה ליבוביץ, טל גור, מוטי אושרוביץ, דינה זילברג, סמי בוסיבה

    מחלת הטטרהימנה (Tetrahymenosis) תוקפת דגי גופי ודגים נוספים כמו מולי, סקלר ועוד בחוות גידול ברחבי העולם. עד היום לא נמצא טיפול למחלה והפתרון היחיד היה השמדת כל הדגים בחווה. בהמשך לניסוי הזנה במזונות שונים שנערך במו"פ דגים ערבה בשנת 2008 בדגי מולי ((Poecilia velifera (פימנטה ליבוביץ וחוב', 2008). הוחלט לבחון את עמידות הדגים למחלות בהקשר למזונות אותם אכלו. בניסוי ניתנה תוספת של אסטקסנטין טבעי (מהאצה Haematococcus pluvialis) ומלאכותי (כרופיל פינק) ונבדקה מול קבוצת ביקורת ללא כל תוספת. אסטקסנטין, פיגמנט ואנטי אוקסידנט, ידוע גם כאימונוסטימולנט (משפעל את המערכת החיסונית). הניסוי נערך באקווריונים של 8 ליטר (15 דגים/אקווריון) וכלל חמישה טיפולים עם חמש חזרות לכל טיפול. הדגים עברו בדיקות בריאות לפני תחילת הניסוי והודבקו במחלת הטטרהימנה על ידי הזרקה תוך ביטנית (IP) של 5,000 טפילים לדג. ההזנה ניתנה פעמיים ביום. שיעור התמותה הגבוה ביותר (36-44%), התקבל בדגים שאכלו מזון ללא תוספת ובדגים שאכלו מזון עם כרופיל פינק. תוספת של אצות למזון גרמה לירידה משמעותית בתמותה, שהגיעה לשיעור של 13.3% מהדגים בלבד.

    מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture