דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 27

  נוב
  הזנת שריצני פלטי (Xiphophorus) ב Moina בהשוואה לנאופלי (nauplii) של ארטמיה (Artemia)

  חקלאות מים

  ע"י שנאן הרפז

  הזנת שריצני פלטי (Xiphophorus) ב -Moina בהשוואה לנאופלי (nauplii) של ארטמיה (Artemia)
  מחבר שנאן הרפז, מרסיה פימנטה ליבוביץ

  הצורך במזון חי בגידול הראשוני של דגים הוא הכרחי וזאת בשל הצורך להשלים רכיבים חסרים (בעיקר אנזימים וחומצות אמינו שונות) בדיאטת הלרווה, וכן בשל התנועתיות הקיימת במזון חי, היוצרת גירוי לטריפה. כיום ישנו שימוש נרחב בסרטניות ארטמיה (Artemia) לצרכי הגידול של לרוות ודגיגים במים מתוקים, אך נעשים מאמצים מתמידים למצוא חלופות במיני זואופלנקטון ממקורות נוספים. אחד המינים העשויים לשמש כמזון חי חלופי לארטמיה הוא המוהינה Moina sp., סרטן הנמנה על קבוצת הדפנאים (Cladocera). מין מקומי המהווה מועמד לייצור מזון הוא M. brachiata. אורך הבוגר כ- 1 מ"מ והשלב הצעיר שווה בגודלו לנאופלי של ארטמיה, לכן סרטן זה מתאים למפתח הפה של דגיגים ולרוות אשר ניזונות מארטמיה. כגון לרוות הקרפיון מיומה הרביעי ודגיגים בני יומם. המטרה המרכזית של המחקר הנוכחי הינה בחינת האפשרות להזנה במוהינה כתחליף לנאופלי של ארטמיה בעשרת ימי הגידול הראשונים של דגיגי פלטי ((Xiphophorus. כמו כן נבחנה האפשרות להעשרת המוהינה בקמח דגים, כדי להעלות את ערכה התזונתי. זוהי הרצה שלישית של הניסוי, שנערכה לאחר שני ניסויים מקבילים בדגיגי גופי. נמצא הבדל מובהק באחוז השרידה של הדגיגים שהוזנו במוהינה לעומת הארטמיה או המזון היבש. בכל המדדים שנבדקו לא נמצא הבדל בין הזנה במוהינה שגדלה על שמרים בלבד לעומת הזנה במוהינה שגודלה על שמרים והועשרה בקמח דגים (כאמצעי להעברת מזון זה לדגיגים). לא נמצא הבדל בין משקל הדגיגים שהוזנו במוהינה או ארטמיה אך היה הבדל מובהק בין ההזנה במזון החי לעומת הזנה במזון יבש בלבד (פי שניים במזון החי לעומת היבש). נמצא הבדל מובהק באורכם של הדגיגים שהוזנו במוהינה לעומת הארטמיה או המזון היבש.

  מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  פתח
• 27

  נוב
  מציאת מינון ניקלוזאמיד אופטימלי לטיפול בטטרהימנה

  חקלאות מים

  ע"י מרסיה פימנטה ליבוביץ

  מציאת מינון ניקלוזאמיד אופטימלי לטיפול בטטרהימנה
  מחבר מרסיה פימנטה ליבוביץ, טל גור, דינה זילברג

  מחלת הטטרהימנה ((Tetrahymenosis תוקפת דגי גופי (Poecilia reticulata) ודגים נוספים ברחבי העולם. עד היום לא נמצא טיפול למחלה והפתרון היחיד היה השמדת כל הדגים. הטיפול הקונבנציונלי (פורמלין) יעיל נגד פגיעה חיצונית של הטפיל, אך לא נגד הדבקה סיסטמית. במחקר ראשוני שנערך בשדה בוקר, נמצא כי בתנאי מעבדה החומר היעיל ביותר נגד טטרהימנה היה ניקלוזאמיד ((Niclosamide. ניסויי ההמשך נערכו בתחנת יאיר בערבה - כניסוי מקדים נבדקה הרעילות של ניקלוזאמיד לדגים ומאחר שלא נמצאה כל רעילות לדגים בריכוזים בין 400 - 5 מ"ג ניקלוזאמיד / ק"ג דג, נערך ניסוי לבדיקת המינון האפקטיבי למניעת המחלה בריכוזים 200, 100, 50 ו- 0 מ"ג ניקלוזאמיד / ק"ג דג.
  הניסוי כלל 16 אקווריונים בנפח 7 ליטר כל אחד, עם 15 דגים לכל אקווריון ומערכת פילטר וחמצן נפרדת. הדגים הוזרקו באזור הבטן בתרבית הטטרהימנה (3,000 טפילים לדג). למחרת ההזרקה החלה הזנה במזון מסחרי מתוסף בניקלוזאמיד למשך שבועיים.
  מתוצאות הניסוי עולה כי במינונים של 200, 100 ו- 50 מ"ג ניקלוזאמיד/ק"ג דג התקבלו תמותות של 10, 13 ו- 35 אחוז מהדגים, בהתאמה, לעומת טיפול הביקורת בו נמצאו 64 אחוזי תמותה.
  לאור התוצאות, המינון האידיאלי הוא 100 מ"ג ניקלוזאמיד/ק"ג דג.

  מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  פתח
• 27

  נוב
  ניסוי הזנה בדגי שלייר (Carassius auratus auratus)

  חקלאות מים

  ע"י מרסיה פימנטה ליבוביץ

  ניסוי הזנה בדגי שלייר (Carassius auratus auratus)
  מחבר מרסיה פימנטה ליבוביץ, ניצן רייס חבלין, טל גור, מוטי אושרוביץ, שנאן הרפז
  הידע הקיים כיום בספרות בנושא הזנת דגי נוי הינו מצומצם ביותר ורובו מבוסס על דיווחי חובבים. גידול מסחרי של דגי נוי אינו דומה לאחזקה של דגים באקווריום, ודורש הקפדה רבה יותר על איכות המזון. בחירת מזון מתאים לקבלת גדילה נאותה דורש בחינת הרכב הדיאטה עצמה (מזון עם וללא תוספות שונות) וגם תלוי במצאי המסחרי. בגידול דגי שלייר ((Carassius auratus auratus במערכת סגורה וממוחזרת קיימת חשיבות רבה לסוג המזון ואיכותו. המזון מהווה גורם מכריע בקצב הגדילה, בריאות הדג ואיכות המים. ידע על גידול דגי שלייר במערכות מתועשות אינו בנמצא. בחוות הגידול הייתה התלבטות בנוגע למזון המועדף ולתוספות מזון שונות. בניסוי הקודם שנערך נבדקה תוספת של זרחן למזון בצורת MCP ובעקבות ההמלצות החווה החלה לתת מזון מתוסף. בניסוי הנוכחי בשנת 2009 בתחנת יאיר בערבה ניסינו לבדוק שני סוגי תוספת זרחן MCP Ca(PO4H2)2H2O]] ו- DCP ( (CaHPO4 לצורך הפחתת העיוותים ולהשוות בין שני מזונות שונים: סייפריקו קרמבל המכיל 45% חלבון ו- 10% שומן (המזון הניתן כיום בחווה) ו- Ocean nutrition (ON) המכיל 56% חלבון ו- 12% שומן וכן שילוב ביניהם. הוערכו מדדים של גדילה, בריאות ואיכות הדגים. תוספת של MCP או DCP למזון הפחיתה את מספר העיוותים בדגים. דגים שאכלו מזון מסוג ON ללא תוספת MCP או DCP התגלו יותר עיוותים. כמו כן השרידה בהם הייתה נמוכה יותר. קצב הגדילה של הדגים שניזונו במזון מסוג ON היה מהיר יותר מאשר דגים שאכלו מזון מסוג סייפריקו. קבוצת הדגים שאכלה מזון ON גדלה בקצב זהה לאלו שאכלו ON בתוספת MCP עד לגיל חודש בו הוחלף המזון למזון מסוג סייפריקו. דבר זה מראה שתוספת זרחן אינה עוזרת לשיפור קצב הגדילה במזון ON (עד גיל חודש) תופעה זו נצפתה גם בניסוי קודם שנערך במו"פ. במזון מסוג סייפריקו קיים הבדל בקצב הגדילה בין סוגי תוספות הזרחן. דגים שאכלו סייפריקו בתוספת DCP גדלו טוב יותר מאלו שניזונו באותו המזון בתוספת MCP. אין הבדל בשרידה ובעיוותים בין תוספת MCP לתוספת DCP. בניסוי זה היו עיוותים רבים יותר מאשר בניסויים קודמים בדגי שלייר. יתכן והדבר נובע משימוש בקווים רגישים יותר לעיוותים או מהעובדה שהניסוי התקיים בקיץ והטמפ' היו גבוהות יחסית ולכן קצב הגדילה היה מהיר יותר. בנוסף נמצאו הבדלי גודל רבים בין הדגים בתוך כל אקווריון בטיפולים השונים. ההבדלים הגדולים ביותר נצפו בטיפול של סייפריקו בתוספת MCP אך היו גם הבדלים בין הדגים שאכלו סייפריקו בתוספת של .DCP במזון מסוג ON הדגים היו אחידים יותר. תופעה זו לא נצפתה בניסוי קודם אולי גם היא נובעת מקצב הגדילה המהיר וכמויות הזרחן והסידן במזון. לאור תוצאות הניסוי רצוי לבצע ניסוי נוסף עם טיפולים דומים בשתי טמפרטורות המדמות את ההבדלים בין הקיץ לחורף (24-27 מעלות).

  בגידול דגי שלייר ((Carassius auratus auratus במערכת סגורה וממוחזרת קיימת חשיבות רבה לסוג המזון ואיכותו. המזון מהווה גורם מכריע בקצב הגדילה, בריאות הדג ואיכות המים. ידע על גידול דגי שלייר במערכות מתועשות אינו בנמצא. בחוות הגידול הייתה התלבטות בנוגע למזון המועדף ולתוספות מזון שונות. בניסוי הקודם שנערך נבדקה תוספת של זרחן למזון בצורת MCP ובעקבות ההמלצות החווה החלה לתת מזון מתוסף. בניסוי הנוכחי בשנת 2009 בתחנת יאיר בערבה נבדקו שני סוגי מזונות ושני סוגי תוסף זרחן: MCP Ca(PO4H2)2H2O]] ו- DCP ( (CaHPO4 ונבדקו פרמטרים של גדילה, בריאות ואיכות הדגים. נמצא כי תוספת של MCP או DCP למזון הורידה את מספר העיוותים בדגים ללא הבדל ביניהם.

  מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  פתח
• 27

  נוב
  דהיית הצבע – המשך לניסוי השפעת תוספי מזון על הצבע בדגי שושנון (Amphiprion ocellaris)

  חקלאות מים

  ע"י מרסיה פימנטה ליבוביץ

  דהיית הצבע – המשך לניסוי השפעת תוספי מזון על הצבע בדגי שושנון (Amphiprion ocellaris)
  מחבר מרסיה פימנטה ליבוביץ, טל גור, מוטי אושרוביץ, אלון איפרגן, שנאן הרפז

  השוק העולמי לדגי נוי ימיים התפתח מאוד בשנים האחרונות, והביקוש לדגים מגידול בשבי הולך וגדל. דגי השושנון (Amphiprion) הם המבוקשים ביותר בשוק האירופי ונמכרים כדגי נוי לאקווריון שונית בשל צורתם היפה וצבעם העז. קיימים מספר צבענים (פיגמנטים) הידועים כמחזקי צבע בדגי נוי, צבענים אלו ניתנים כתוסף במזון. בניסויים קודמים שערכנו בדג השושנון ממין A. Ocellaris נמצא כי ניתן לקבל תוספת צבע משמעותית בעת הוספת אסטקסנטין ASTAXANTHIN למזון. בניסוי שנערך בתחנת יאיר בשנת 2009 נבדק משך השפעת האסטקסנטין על הדג מרגע שנפסיק את מתן החומר. לאחר מתן אסטקסנטין טבעי ומלאכותי למשך חודשיים, ניתן מזון ביומר נקי לכל הטיפולים. מדי שבועיים נמדדה עוצמת הצבע בדגים באמצעות מדגם של מספר אנשים. מתוצאות הניסוי עולה כי לאחר כשבועיים מתחילת הניסוי החלה ירידה בעוצמת הצבע שנמשכה בהדרגתיות. לאחר 80 יום ההבדל בין הכרופיל לאצות היה נמוך מאד ולאחר 100 יום כבר לא היה ניתן להבחין בצבע הדגים בשני הטיפולים, אך עדיין היו שניהם חזקים מהביקורת. לאחר 154 יום מרגע הפסקת ההזנה בתוספי מזון נעלמה ההשפעה שלהם על צבע הדגים.

  מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  פתח