המלצות הגנת הצומח בפלפל ליצוא ערבה 2016 – 2015
ירקות, הגנת הצומחע"י סבטלנה דוברינין
המלצות הגנת הצומח בפלפל ליצוא ערבה 2016 - 2015
סבטלנה דוברינין
סנן תוצאות
דוחות והמלצות
-
-
תכשירים לחקלאות אורגנית המורשים למכירה בישראל 2015
ירקות, פרחים, מטעיםע"י ריקי קטנרתכשירים לחקלאות אורגנית המורשים למכירה בישראל 2015
ליקטו וערכו ריקי קטנר רונית זמורסקי
משרד החקלאות ופיתוח הכפר השרותים להגנת הצומח ולבקורתחוברת "ירוקה" זו מיועדת לעוסקים בחקלאות אורגנית, ומטרתה לתת מידע מועיל ופתרונות למגדל האורגני בתחום ההדברה והגברת פוריות הקרקע.
פתרונות אלו מושתתים על עקרונות הגידול האורגני הנהוגים בישראל ובאירופה .
התכשירים המופיעים בחוברת אושרו ע"י הוועדה לתכשירים לחקלאות אורגנית, שהיא ועדה מייעצת למנהל השירותים להגנת הצומח לביקורת
המלצות הועדה מבוססות על אמות מידה מוגדרות, המקובלות בחקלאות אורגנית והמביאות בחשבון את הרכב התכשיר והתנהגותו בסביבה,
החומרים המופיעים בחוברת סודרו לפי מטרות השימוש, כמו כן נעשה נסיון להביא מידע מקסימלי על אופן ויעד הישום
לקבלת מידע על הסטנדרט האורגני הישראלי ניתן לבקר באתרנו באינטרנט
לקבלת מידע נוסף נא לפנות לפי הכתובת
הישרותים להגנת הצומח ולבקורת, המחלקה לשירותי הדברה, ת.ד. 78 בית דגן 50250
במקרה של הרעלה מתכשיר הדברה יש לפנות ל"מרכז למידע בהרעלות" בבית חולים רמב"ם חיפה. טלפון: 048541900
רינה אשכנזי
מנהלת אגף א' כימיה
השרותים להגנת הצומח ולבקורת, ת.ד. 78 , בית - דגן 20250
טלפון: 039681561/2/3 , פקס: 039681582
Web site: www.ppis.moag.gov.il / Email: Webmaster_ppis@mog.gov.il
Web site: www.hadbara.moag.go.il/hadbara אתר תכשירי הדברה -
וירוס כתמי הנבילה של העגבנייה TSWV בגידול פלפל
ירקותע"י נטע מורוירוס כתמי הנבילה של העגבנייה TSWV בגידול פלפל
נטע מור, סבטלנה דוברינין, תמר אלון, שמעון ביטון, דוד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות
דר' אביב דומברובסקי - מנהל המחקר החקלאי מכון וולקנינגיף (וירוס) כתמי הנבילה של העגבנייה שייך לסוג הטוספווירוסים המועברים על ידי מיני תריפסים שונים, ובעיקר על ידי תריפס הפרחים המערבי (תריפס קליפורני), בצורה מתמדת. מבין כל נגיפי הצמחים הידועים, ל-TSWV טווח הפונדקאים הרחב ביותר, והוא פוגע קשות במאות מיני צמחים, פרחי נוי וירקות מעשרות משפחות בוטניות שונות. במשפחת הסולניים נפגעים הפלפל והעגבנייה באופן החמור ביותר. בשנים האחרונות, במיוחד בתקופת האביב, התפשטות המחלה במגמת עלייה במרבית אזורי גידול העגבנייה והפלפל. ייתכן שיש קשר לטמפרטורות החורף החמות יחסית, השוררות בעונות האחרונות ומאפשרות שרידות גבוהה וטובה יותר של התריפס, זאת בשילוב הקושי בהדברה הכימית של התריפס. יש לקחת בחשבון כי רשת נגד חרקים בצפיפות של 50 מאש מהווה מחסום מכני חלקי בפני חדירת חרק זה, היכול להשתחל בין החוטים הצפופים של הרשת. לפיכך, חובה לגלות ערנות ולטפל במידת הצורך כדי לבלום את התבססות המזיק בחלקות הגידול, ובכך למנוע נזקים כלכליים כבדים כתוצאה מההידבקות בנגיף.
-
השפעת התשתית, אופן יישום הקומפוסט ומנת ההשקיה בפלפל אורגני, תחנת יאיר, 2013/14
ירקותע"י אביתר איתיאלהשפעת התשתית, אופן יישום הקומפוסט ומנת ההשקיה בפלפל אורגני, תחנת יאיר, 2013/14
איתיאל א' - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
חשמונאי ד', אופנבך ר', אושרוביץ א', צביאלי י' - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
כתובת המחבר: Eviatarel2014@gmail.com
תקציר
שיטת הנש"מ בה מיישמים מחסום קפילארי מאפשרת השגת רטיבות גבוהה במנות מים נמוכות. להפחתת מנות ההשקיה בפלפל אורגני צפוי יתרון רב בשל ההתייעלות בהזנת הצמח בנוסף לייעול השימוש במים. כמויות הדשן המומס במי ההשקיה צפויות לפחות במידה רבה בשל הירידה בכמות מי ההשקיה, ולהקטין בכך את זיהום מי התהום בחנקות.
נמטודות עפצים וחופשיות תוקפות גידולי חממה רבים ומהוות נטל על הגידול, המגדל והסביבה. הפחתת הנגיעות בקרקעות חוליות ובגידול אורגני אפשרית ע"י חסימת חדירתם לבית השורשים באמצעות יריעה בעלת חורים מיקרונים, משולבת בתשתית הנש"מ.
מערך תשתיות קרקע הוכן בתחנת יאיר לקראת עונת 2009/10 וכלל את תשתיות בית שורשים הבאות: א' תשתית עם מחסום של שכבת חצץ שהוטמנה בעומק 40 ס"מ מתחת לפני הקרקע, ב' תשתית ביקורת בה שימשה קרקע בלתי מופרת. בעונת 2012/13 הוספו לניסוי שתי תשתיות: ג' נש"מ נמטודות-מצע קומפוסט, ד' תעלת הזנה-מצע קומפוסט. בשתי התשתיות א' ו ב' נבחנו שני אופני יישום קומפוסט: (1) הצנעת הקומפוסט בתיחוח, (2) פיזור ע"פ הקרקע ללא הצנעה. כל תשתיות הניסוי נבחנו בשתי מנות מים, רגילה (100%) ומופחתת (60%).
בעונה המדווחת (2013/14) הצטיינה התשתית נש"מ נמטודות קומפוסט במספר וביבול הפרי לעומת עונה שעברה בה נמצא טיפול זה נחות כנראה מסיבות של מליחות יתר. זו שנה ראשונה מתוך חמש שנות ניסוי (2009/10-2013/14) בה נמצאה נחיתות לפיזור קומפוסט ללא הצנעה, אך שיעור הפחיתה היה רק ב 5%. בעונות הבאות ניתן יהיה לקבוע האם זה אירוע נקודתי או תחילתה של מגמה. ירידה במנת ההשקיה ב 34% גרמה לפחיתה של 10% ביבול הכולל, יבול ליצוא, ומשקל כלל הצמח. גם השפעת ההשקיה הינה חדשה ולא נמצאה בחמש העונות הקודמות.Effects of root zone format, irrigation quantity and compost mode of application on bio-organic grown pepper.
Ityel Eviatar - Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
Hashmonai D., Oshoroviz A., Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern Arava-Tamar R&D
Writer address: Eviatarel2014@gmail.com
Keywords: capsicum, compost, organic matter
