דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  השפעת תוספת פולס השקיה לילי על פרי הפלפל בתנאי הערבה

  ירקות

  ע"י שבתאי כהן

  השפעת תוספת פולס השקיה לילי על פרי הפלפל בתנאי הערבה

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, אבי אושרוביץ, דורית חשמונאי, יורם צביאלי, ישראל צברי, סבטלנה גוגיו, יובל ברזילי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  יוני אלקינד - הפקולטה לחקלאות
  כתובת המחבר: sab@inter.net.il

  תקופת חנטת הפלפל בערבה מאופיינת בטמפרטורות גבוהות הגורמות ליצירת פרי קטן יחסית בגל ההנבה הראשון (כ-120 עד 140 גרם לפרי). פרי במשקל זה אינו ניתן לשווק. תופעה זו נגרמת עקב פרק הזמן הקצר ליצירת פרי, כ-45 יום מחנט לפרי, לעומת כ-60 יום הנדרשים ליצירת פרי מתאים במשקל של לפחות 160 גרם. מצב זה הביא בין היתר לכניסת זנים עם פרי גדול מאד כדי להקטין את בעיית הגודל בתחילת העונה. בחירת זנים אלה הביאה לקבלת פרי במשקל של עד 300 גרם בהמשך העונה. בנוסף, ישנה בעיה של שחור פיטם הנובעת כנראה עקב הטמפרטורה הגבוהה בזמן החנטה ומחסור בסידן בפרי. בקצבי אוופוטרנספירציה גבוהים נוצרים מחסורי סידן בפרי. הנחת העבודה היא כי השקיה בפולס לילי עשויה לשפר את גודל הפרי ולהביא להקטנת תופעת שחור פיטם. הנחה זו נסמכת על ניסויים קודמים בעגבניות המראים כי השקיה לילית שפרה את אחוז הסידן בפרי. כידוע הפרי גדל במהלך הלילה לכן ההנחה ששיפור רמת הרטיבות בבית השורשים בשעת הגדילה עשוי גם לתרום למשקל פרי גבוה יותר במחזור ההנבה הראשון.
  נבחנו שני טיפולים, השקיה בשעות היום (ביקורת), השקיה יומית בתוספת פולס השקיה לילי (סה"כ מנה יומית זהה לביקורת). לא נמצא הבדל ביבול הכללי והיבול המיועד ליצוא בין הטיפולים. משקל הפרי הממוצע לכל אורך עונת הגידול היה גדול יותר בטיפול המשלב פולס לילה בכ-5 גרם. לתוצאת גודל פרי זאת יש חשיבות רבה במיוחד בתחילת העונה אך חסרון בהמשך העונה. לא נצפו פירות נגועים בשחור פיטם בשני הטיפולים, הן בביקורת והן בטיפול הפולס הלילי.

  הניסוי נערך בשיתוף חברות פיטק וזרעים גדרה.

  פתח
• 1

  ינו
  פיתוח פרוטוקול דישון לוויסות הגידול והחנטה למגוון זני פלפל

  ירקות

  ע"י שבתאי כהן

  פיתוח פרוטוקול דישון לוויסות הגידול והחנטה למגוון זני פלפל

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יובל ברזילי, יורם צביאלי, ישראל צברי, סבטלנה גוגיו, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  יונתן אלקינד - הפקולטה לחקלאות רחובות, האוניברסיטה העברית
  כתובת המחבר: sab@inter.net.il

  פרוטוקול דישון לוויסות החנטה והגידול של פלפל באמצעות שינוי במשטר ההזנה החנקנית נחקר בתחנת יאיר בשנים האחרונות. פרוטוקול זה מאפשר בניית צמח מאוזן ביחס פרי/נוף לשם הגדלת היבול. בניסויים אלה מתבצעות בדיקות חנקן לפטוטרות כחלק מבניית פרוטוקול תומך החלטה על הפסקת הדישון החנקני בהתאמה לזן. בניסויים וביישומם בשדות החקלאים נמצא שהפסקת דישון חנקני משפרת את חנטת פרי הפלפל בתחילת העונה, כאשר הטמפרטורות גבוהות. כתוצאה מכך ברוב המקרים התקבלה הבכרה וגדל היבול המוקדם. לעיתים הפסקה למשך זמן ארוך מידי הביאה לעודף חנטה שגרם לצמח להפסיק את צמיחתו הווגטטיבית כתוצאה מעודף פרי. כמו כן נמצא שזנים שונים הגיבו בצורה שונה למשכי זמן שונים של הפסקת דישון. מטרת הניסוי הייתה לאפיין תגובה של מגוון זנים למשכי הפסקת דשן שונים. בניסוי שנערך בתחנת יאיר, שתילה ב- 9/8/12 למבנה מכוסה רשת 25 מש ורשת 40% צל. רשת הצל הוסרה 39 ימים לאחר השתילה. נשתלו 8 זנים: 7158 (קנון), 7303 (סובק), 7441, 7442, 7418, 7419, 7920, 71018. הופעלו 4 טיפולי דישון (3 טיפולי הפסקת דישון חנקני לזמן מוגבל, מגיל חודש משתילה וטיפול ביקורת דישון רציף). טיפולי הפסקת חנקן החלו חודש לאחר שתילה (9/9(:
  1. הפסקה ל- 15 יום,
  2. הפסקה ל- 30 יום,
  3. הפסקה ל- 35 יום,
  4. טיפול ביקורת ללא הפסקת חנקן.
  נמצאה השפעת גומלין בין טיפולי הפסקת הדשן והזנים ביבול הכללי, כלומר הפסקת הדשן המיטבית הייתה שונה בין הזנים. לדוגמא בזן קנון התקבל יבול כללי של 11.3 ק"ג\מ"ר בהפסקת דשן של 15 יום לעומת 8.8 ללא הפסקת דשן ו -9.7 עם הפסקה של 30. בזן סובק התקבל יבול כללי מרבי של 11.1 ק"ג\מ"ר ללא הפסקת דשן ויבולו פחת ל-10.2 ו-9.4 ב- 15 ו- 30 יום הפסקת דשן חנקי, בהתאמה. הזן 7419 הגיע ליבול מרבי בהפסקת דשן של 30 יום. הזן 7441 לא הגיב כלל להפסקת הדשן. הזנים 7920 ו 71019 הגיבו בדומה לקנון בעוד 7442 דמה לסובק. מתוצאות אלה ניתן ללמוד כי ברוב המקרים הפסקת הדשן הגבירה את היבול המוקדם. בחלק מהצרופים הקדמה זו הייתה הסיבה להגדלת היבול. לעומת זה בחלק גדול מהמקרים עומס חנטה רב בתחילת העונה שהתבטא בעליה משמעותית ביבול המוקדם, גרם להפחתה משמעותית ביבול המאוחר ולכן נגרמה לפחיתת היבול הכללי.
  לסיכום, הפסקת דשן היא כלי לשיפור היבול המוקדם אך יש להתאימה לאופי הצימוח של הזן ולתנאי האקלים הספציפיים בעונת הגידול.

  הניסוי נערך בשיתוף חברת זרעים גדרה.

  פתח
• 25

  מאי
  דינמיקה של צבירת יבול פלפל בתנאי הערבה 2013

  ירקות

  ע"י שבתאי כהן

  הרצאה במסגרת יום עיון לסיכום עונת גידול פלפל בערבה 23/5/2013

  מלות מפתח סיכום1213
  מחבר שבתאי כהן
  שנה 2013

  פתח
• 1

  ינו
  קבלת החלטות נכונות בגידול פלפל בערבה

  ירקות

  ע"י שבתאי כהן

  קבלת החלטות נכונות בגידול פלפל בערבה
  הרצאה בסיכום עונת פלפל 2011/12 בערבה, מרכז ספיר 21/5/12

  שבתאי כהן sab@inter.net.il
  מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר

  תקציר
  ממוצע יבול היצוא בערבה הוא כ 6.6 עד 7 טון לדונם לשנת 2010. במשקים שונים ישנם חקלאים המשיאים במשקיהם יבולים גבוהים בעשרות אחוזים מהנתון הרשום לעיל, מטרתנו כמערכת המספקת ידע לחקלאי האזור היא לעמוד על הסיבות לכך ולהביא לעלית ממוצע היבול באזור. שיעור ההנבה בפלפל בערבה תלוי במגוון רב של משתנים אשר שליטתנו בהם נמוכה, במסגרת המגבלות הטכנולוגיות הנהוגות כיום בגידול, כגון בקרת אקלים, איכות המים (מוליכות חשמלית) וכמויות המים העומדות ליחידת משק בחודשי השיא וכדומה.
  ב-15 השנים האחרונות איכות המים להשקיה בערבה פחתה. ממוצע המוליכות החשמלית במי השקיה עלה בכ-1 יחידת dS/m בתקופה זו. לכן רמת הניטור והבקרה הנדרשת כיום היא גבוהה מאשר בעבר כאשר איכות המים הייתה טובה יותר.
  ניהול משק המבוסס פלפל בערבה הוא ניהול משק בתנאי משבר עקב התנאים האובייקטיביים הקיימים כיום כגון כלכלה, כוח אדם תנאי אקלים קיצוניים, איכות מים בעיתית וכמות מים יומית אשר אינה גדלה בהתאם לירידה באיכות המים (יחס הפוך).
  במסגרת המגבלות האלה האפשרות היחידה לנהל את משקי הפלפל בצורה הנכונה ביותר כדי להפחית סיכונים היא ניטור מדויק של הגורמים הנמצאים בשליטתנו, בכלל זה ניטור המוליכות החשמלית, חנקה בתמיסת הקרקע, ניטור מי ההשקיה לשימוש יעיל ומדויק בדשנים המוזרקים למי ההשקיה, אפיון רמת החנקה והכלורידים בפטוטרות העלים. כל אלה מאפשרים לנו לקבל מידע באופן מידי באמצעות שימוש בערכות שדה ולשפר את מצב החלקה בזמן אמיתי.
  שם המשחק כיום הוא ניטור-ניטור-ניטור ותגובה מושכלת לשינויים במהלך הגידול, לקצבי התפתחות הצמח, לשינויים בערכי החומרים המזינים את הצמח בכל תקופת גידול, בערכי המוליכות החשמלית בקרקע ובעתיד כלורידים בפטוטרות העלים כדי לאפשר לנו להגיב במועד הנכון ובעצימות הנכונה לכל אירוע במהלך הגידול.

  פתח