דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  מבחן זני פלפל בבית רשת, צופר 2004/05

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  מבחן זני פלפל בבית רשת, צופר 2004/05

  יורם צביאלי, רמי גולן, רבקה אופנבך, ישראל צברי - מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל, איציק פוסלסקי - שה"מ, משרד החקלאות
  רובי ואלי שקותאי - מושב צופר

  תקציר
  שטח הפלפל בבתי הרשת בערבה התיכונה וכיכר סדום הגיע בעונת 2004/5 להיקף של כ-7,000 דונם מתוך כלל שטח גידול פלפל באזור, כ-12,000 דונם.
  כמדי שנה, הועמד בעונה זו במשק שקותאי בצופר ניסוי זנים בו נכללו זנים מטיפוח ישראלי ומחברות זנים מחו"ל.
  בבית רשת מכוסה ברשת 25 מש, נשתלו ב –9/8 32 זנים אדומים, 10 זנים צהובים, ו-4 זנים כתומים.
  הצמחים נשתלו בצמד שורות על פני ערוגות במרווח של 1.42 מ' בין מרכזי הערוגות, בעומד צמחים של כ-4,000 צמחים לדונם.
  הקטיף החל ב-16/11/2004 ונמשך עד ה-26/4/2005, סה"כ 161 ימי קטיף.
  נערכו 12 קטיפים. הפירות הועברו ביום הקטיף לתחנת יאיר ומוינו לפי מדדי איכות יצוא.
  פירות באיכות יצוא הושהו במעבדת האיכות בסימולציה ליצוא ימי במשך 17 ימים ב-7 מ"צ ו95% לחות יחסית ו3 ימים ב-20 מ"צ ונבדקו שוב לקביעת חיי המדף ואיכותם לאחר השהייה.

  תוצאות היבול והאיכות מפורטות בטבלאות: מרכיבי היבול העונתי, התפלגות היבול לפי חודשי קטיף,
  אחוז היצוא חודשי, משקל פרי ממוצע ליצוא לפי חודש קטיף, ציון איכות חודשי, מרכיבי האיכות לעונה והסיבות לפסילת הפרי ליצוא.

  היבול הכולל של הזנים בניסוי נע בין 10.8 – 6.7 ק"ג למ"ר, היבול ליצוא בין 7.7 – 4.2 ק"ג למ"ר.

  לאחר שכלול כל התוצאות, האיכות והיבול, הזנים האדומים 7184, 7180 ו-4882 הומלצו לגידול בהיקף מצומצם, הזן ורגסה לגידול חצי מסחרי. הזן הכתום 35301 הומלץ לגידול בהיקף מצומצם.

  פתח
• 1

  ינו
  השקית פלפל ותגובה לתשתיות גידול על גבי קרקע חמדה–תחנת יאיר בערבה 2004/5

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  השקית פלפל ותגובה לתשתיות גידול על גבי קרקע חמדה–תחנת יאיר בערבה 2004/5
  אביתר איתיאל, יורם צביאלי-שהמ, משרד החקלאות
  שי אהרון,שבתאי כהן, רבקה אופנבך,רמי גולן, ישראל צברי-מו"פ ערבה
  אלון בן גל- ולקני, קרקע ומים,תחנת גילת.
  אורי שני-פקולטה לחקלאות, רחובות.

  תקציר ומטרת העבודה
  מטרת העבודה הייתה לבחון תגובת פלפל למנות השקיה בתשתיות גידול שונות. לשם כך נשתל פלפל בבית רשת 50 מש ע"פ קרקע מסוג חמדה. תעלות ברוחב 40 ובעומק של 20 ס"מ נחפרו במפסק ערוגות של 1.6 מטר.
  בתוך התעלות הונח מצע פרלייט 206 (חברת דשנים וחומרים) בנפח אחיד של 50 ליטר\מ"ר. הגידול בתעלות הושווה לציפוי חול בעובי של 40 ס"מ בנפח של 400 ליטר\מ"ר. טיפולי התעלות כללו שני טיפולי נשמ
  (נשמ-נפח שורשים מתוחם ביריעת פלריג) שהיו שונים בצפיפות יריעת הפלריג שהונחה ע"פ שכבת טוף גס.
  מנות המים לטיפולים עודכנו אחת לשבוע יחסית לערכי הדיות שנמדדו מליזימטר מרבי בהתאם למקדמי ההחזר של: 1, 1.5, 2 , 2.5 .(Tp)
  בהשוואת ממוצעי יבול הפירות בחמשת התשתיות, השיג ציפוי החול את היבול הנמוך ביותר. מבין ארבעת טיפולי התעלות לא נמצא הבדל ברמת היבול הכולל, אך ביבול האיכותי נמצא יתרון מובהק לשני טיפולי הנשמ. יתרון איכותי זה נבע ממספר נמוך יותר בפירות שפיציים. כמו כן נמצאה פחיתה במשקל הפרי.
  משקל ומספר הפירות הכללי עלה בתגובה למנת ההשקיה עד לערך דיות פוטנציאלי מדוד ( Tp ) של 2, שהיו כ-1200 מ"מ. במנה גבוהה מזו לא התקבלה עליה נוספת ביבול. ככל שעלתה מנת ההשקיה כך חלה דחייה רבה יותר בעיתוי ההנבה. הדחייה בהנבה גרמה בעקיפין לירידה באיכות הפרי וזאת באמצעות עלייה במספר הפירות השפיציים.
  יבול מרבי בפירות באיכות יצוא התקבל במנת השקיה של 1.5 Tp שהם כ-900 מ"מ. ככל שעלתה מנת ההשקיה כך עלה משקל הפרי הבודד. איכות הפרי ביום הקטיף הושפעה מההשקיה בפרמטר יחיד של שחור פיטם,
  (שהיה ברמה זניחה). ככל שעלתה מנת ההשקיה כך פחת מספר הפירות שסבלו מהתופעה.

  פתח
• 1

  ינו
  דוח ניסוי השקיה ותשתיות בתירס בתחנת זהר 2004/5

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  דוח ניסוי השקיה ותשתיות בתירס בתחנת זהר 2004/5

  אביתר איתיאל, יורם צביאלי-שהמ, משרד החקלאות
  עמי מדואל,דורית, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, -מו"פ ערבה
  אלון בן גל- ולקני, קרקע ומים,תחנת גילת.
  אורי שני-פקולטה לחקלאות, רחובות

  תקציר ומטרת העבודה

  מטרת העבודה הייתה לבחון תגובת צמחי תירס לזמינות מים בבית השורשים.
  הצמחים נשתלו ע"פ חמש תשתיות גידול מהן ארבע תשתיות במצע פרלייט בתעלה בהשוואה לתשתית קרקע מקומית בלתי מופרת. טיפולי התעלות כללו: פרלייט שפוך ישירות בתוך התעלה, שני טיפולי יריעות פלריג בצפיפות שונה בהם מונחת היריעה בתעלה ובתוכה שפוך הפרלייט, וטיפול נוסף הנקרא : נשמ 100, בו נמצאת שכבת חצץ בבסיס התעלה ועליה מונחת היריעה, ובתוכה פרלייט.
  עד למועד פיצול הטיפולים גדלו הצמחים במשטר השקיה אחיד, ומאז למשך 30 ימים, הופעלו ארבע טיפולי השקיה ביחסים קבועים: 0.5, 1 , 2 , ו-3 מקדמי החזר ל- ET(max) מדוד.
  בהשפעת טיפולי ההשקיה התקבל עקום אופטימום בו עלה יבול החומר הטרי עד לערך של ET=2 ולא מעבר לכך.
  הטיפול " נשמ 100 " השיג במנת ההשקיה הנמוכה ביותר יבול גבוה משאר הטיפולים בשיעור של כ-50%. בשלושת טיפולי ההשקיה הגבוהים לא התבלט טיפול זה.
  מבין ארבעת התשתיות שהשתתפו במבחן הסטטיסטי, הייתה הקרקע המקומית נחותה ונבדלה מטיפול
  הפרלייט בפלריג 200 . לא נמצא יתרון לטיפולי היריעות ע"פ פרלייט שפוך ישירות בתעלה. כמו כן גם לסוג היריעה לא נמצאה כל השפעה.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת איכות מים ומנות מים על גידול פלפל בקרקע בכיכר סדום.

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  השפעת איכות מים ומנות מים על גידול פלפל בקרקע בכיכר סדום.

  דו"ח למחקר – 603-1004-05

  שבתאי כהן,עמי מדואל, רבקה אופנבך, רמי גולן. - מו"פ ערבה

  אביתר איתיאל, שלמה קרמר,יורם צביאלי – משרד החקלאות לה"ד נגב

  מבוא.
  בישראל בשנת 2001 גובשה תוכנית להתפלת מים שתהווה אחד הפתרונות למחסורי המים של מדינת ישראל. התוכנית מבוססת על התפלת מי הים התיכון ומים מליחים מאזור הנגב ואולי אף מהערבה. צפוי כי בשנת 2015 יותפלו כ -800 מלמ"ק בשנה. המים המותפלים ישתלבו במערכת המים הארצית הקיימת, ויופנו לכל הצרכים כולל השקיה. מים אלו שונים בהרכבם באופן משמעותי מהמים שמסופקים היום להשקיה. יש להניח שריכוז של מרבית היונים במים המותפלים יהיה נמוך יותר בהשוואה למים המסופקים כיום. חלק מהיונים אינם נחוצים לצמח בעוד אחרים כגון סידן, מגניון וסולפט נחוצים.
  התפלה של מים קיימת במקומות רבים בעולם. שיטות ההתפלה שונות וכוללות את שיטת האידוי, שיטת ההקפאה, שיטת האלקטו-דיאליזה ושיטת האוסמוזה ההפוכה. השיטה האחרונה היא המקובלת ביותר ומיושמת גם בארץ במספר מתקנים כולל אלו אשר באשקלון (כ50מלמ"ק) באילת ובניצנה. ההרכב הכימי של המים המותפלים תלוי בשיטת ההתפלה ובמקור המים (Fessas, 2001). התפלת מים בשיטה של אוסמוזה הפוכה מרחיקה את מרבית היסודות שנמצאים בתמיסה ומשנה את ההרכב הכימי של המים בצורה משמעותית. הפחתת המלחים והיונים מהמים נחשבת כשיפור איכות המים. במרבית המודלים העוסקים היום בממשק המים של מדינת ישראל ממליצים על התפלת מים ואפילו מי קולחים על מנת להקטין את כמות המלחים הנתרמת בכל שנה לקרקעות ולאקוופירים (ירון וחו' 1999). התפלת המים מרחיקה חלק ניכר מיסודות החיוניים לצמח כולל: סידן, מגניון וסולפט (טבלה 1)

  בערבה בשנים האחרונות מצאי המים הקיים אינו גדל בקצב הגדלת השטחים והמים הופכים להיות אחד הגורמים העיקריים המגבילים את יכולת הרחבת המשקים כאשר לעיתים מעצם הקטנת כמויות המים ליחידת שטח עלולים להיווצר נזקי המלחה הפוגעים ביבול המתקבל.
  כיום חלק ניכר ממי ההשקיה בערבה משמש להדחת המלחים מאזור בית השורשים ומדובר בעשרות אחוזים ממי ההשקיה וזאת מכיוון שמי ההשקיה בערבה מליחים ומכילים בכל מ"ק מים בין 1 ק"ג ל 2 ק"ג מלחים במי ההשקיה (לפני דישון) מלחים אלו ברובם אינם נקלטים ונשארים בתמיסת הקרקע ויש להדיחם כל העת ולמנוע הצטברות באזור בית השורשים.
  עם השימוש בטכנולוגית התפלת מים ישנה הרחקה של רוב המלחים מהמים כולל יוני הכלור והנתרן כבר במתקן ההתפלה יונים אלו מהווים את עיקר הגורמים לבית המלחת אזור בית השורשים עקב כך הנחת העבודה היא כי ניתן יהיה להשתמש בכמויות מים קטנות יותר מתוך כך שאין כמעט צורך להדיח מלחים באזור השורשים כי מלחים אלו סולקו בתהליך ההתפלה ורוב המים ישמשו את צריכת המים בצמח לצורך קירור באמצעות טרנספירציה ולתהליכים מטבוליים שונים .
  מטרות הניסוי
  א. בחינת האפשרות לחיסכון במים בשימוש במים מותפלים המכילים מעט מלחים
  באמצעות הקטנת מנות המים היומיות.
  ב. מטרת משנה- בנית ממשק השקיה מתאים לשימוש במים מותפלים בפלפל.

  פתח