דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  חיסכון באנרגיה בגידול בזיל בכיכר סדום

  ירקות

  ע"י דפנה הררי

  דפנה הררי, עמי מדואל, מורן קפון, רמי גולן, שמעון פיבוניה, עמר גלאור, איציק אסקירה, דוד סילברמן, סבטלנה דוברינין, דוד קניגסבוך, מאיר טייטל, יגאל �

  בחמש שנים האחרונות גדל ענף התבלינים ב 10-15% לשנה כאשר הבזיל מהווה כ- 35% מכלל יצוא התבלינים. הואיל ובזיל הוא גידול קיצי מובהק, וזקוק לטמפרטורה גבוהה להתפתחות תקינה, התקיים מרבית הגידול באזורי בית שאן, בקעת הירדן והבשור, כשבחורף חוממו המבנים ל- 16-18 מ"צ. עם עלית מחירי הדלקים והירידה בתמורה, הועברו שטחים רבים בכיכר סדום לגידול בזיל בחורף, על מנת לנצל את היתרון היחסי של טמפרטורות נוחות באזור זה.
  במטרה לייצר ידע מעשי לשימוש מיטבי ויעיל באמצעים אגרוטכניים חסכוניים באנרגיה כחלופה לתוספת חימום בגידול בזיל בחורף באזורי הגידול המסורתיים הועמדה בתחנת זוהר מערכת ניסוי. עשר מנהרות עבירות של "1 כוסו ביריעות פוליאתילן שונות עם פתחי אוורור מכוסים ברשתות 50 מש. כל מנהרה רבע דונם (40 מטר אורך). כל פתחי הכניסה למנהרות כוסו ברשת 50 מש. הכניסה למנהרות נעשתה דרך מסדרון עם כניסה ראשית אחת שפיתחה כוסה ברשת חרקים כפולה על מנת למנוע חדירת מזיקים. גידול הבזיל נבחן בשני אופנים, האחד כדו-גידול בשני שלבים, שלב א' גידול סתווי ואחריו שלב ב' גידול חורפי שתילת ינואר. האופן השני נבחן כחד גידול, ללא שתילה בסתיו, שתילה בינואר בלבד. כמו כן נבחן השימוש ביריעות אגריל בשני עוביים ( 10 גר/מ"ר ו- 17 גר/מ"ר) ובשני עומדים שונים (22 ו- 33 צמחים למ"ר) כתצפית בשתי מנהרות נפרדות. נבחנו גידול ללא חיפוי וגידול עם חיפוי פוליאתילן וכן שני כיסויים למבנים, כיסוי 100 מיקרון IR וכיסוי 150 מיקרון IR. בכל חזרה הוצבו אוגרי נתונים טמפ' ולחות, כל חלקה נשקלה והועברה לבדיקת כשר ההשתמרות באחסון וחיי מדף במחלקה לאחסון במינהל למחקר חקלאי. מניתוח הנתונים עולה כי השימוש ביריעות לכיסויים ובחיפויים שונים לא תרם להבדל מובהק בטמפ' ובלחות שבמבנים השונים המכוסים בפלסטיק "רגיל" (100 מיקרון IR) ופלסטיק "עבה" (150 מיקרון IR) לא היה הבדל מובהק בין הטמפרטורה והלחות שהתפתחה במשך הלילה והיום. לעומת זאת, נמצא הבדל משמעותי בין התפלגות הטמפרטורה והלחות במנהרות הדרומיות למנהרות הצפוניות. יבול איכותי התקבל בכל ארבעת הקצירים הראשונים בכל הטיפולים בחודשים פברואר - מרץ, ללא הבדלים משמעותיים בין הטיפולים. במנהרות התצפית לא נמצא הבדל מובהק בין טיפולי עומד הצמחים. השימוש בכיסוי אגריל הביא לתוצאות שונות. יש לחזור ולבחון את השימוש באגריל בניסוי מורחב. לסיכום הניסוי, מוצע להמשיך ולבדוק מספר צפיפויות שתילה לחסכון בעלויות. לאור התוצאות שהתקבלו מניסויים קודמים, מוצע לשלב בניסויים מסך תרמי לשיפור יכולת הייצור של בזיל איכותי בימי החורף ללא השקעה באנרגיה.

  פתח
• 1

  ינו
  שימוש בצמחי מלכודת כמרכיב בהדברה משולבת בתבלינים טריים – בזיל כמודל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י דפנה הררי

  דפנה הררי, שמעון פיבוניה, רחל לוויטה, רמי גולן, עמר גלאור, סבטלנה גוגיו, רוחי רבינוביץ, לס ויסוקר, יגאל אלעד, דויד סילברמן, סבטלנה דוברינין

  תבלינים טריים הם מרכיב חשוב בסל מוצרי הייצוא החקלאי ממדינת ישראל. מגדלים עומדים בשנים האחרונות בפני מחסור בחומרי הדברה מותרים לשימוש מחד, ובעיית מזיקים בתוצרת מאידך. מתבקשת גישה חדשה להתמודדות עם מזיקים בתבלינים אם רוצים לשמור על הישגי הענף. ההצעה להשתמש בהדברה ביולוגית בענף התבלינים נדחתה על הסף במשך שנים רבות, שכן המצאות חרקים, גם מועילים, בתוצרת איננה אפשרית. החידוש המוצע כאן הוא בחינת צמחי מלכודת כאמצעי משלים להדברה הביולוגית. צמחי מלכודת הם צמחים אשר מידת המשיכה של המזיק אליהם רבה בשיעור ניכר בהשוואה למשיכת אותו מזיק אל הגידול עליו יש להגן. ולכן כמות קטנה של צמחי מלכודת בשטח הגידול אמורה למשוך ולרכז את המזיק על גביה. מכאן, שניתן להתמודד עם המזיק על צמח המלכודת באמצעים שונים, בעוד שגידול המטרה, עליו אנו שומרים, נשאר נקי הן מהמזיק והן מאמצעי ההדברה. אמצעים אלו נבחנו בניסוי שהתקיים בעונת 2008/9 בחלקה האורגנית בתחנת יאיר. הניסוי נערך במתחם של 20 מנהרות עבירות וכלל חמישה טיפולים בארבע חזרות: (א) מנהרות מכוסות רשת 25 מש ובהן מקבצי צמחי מלכודת בשטח של 3 מ"ר (10%) (ב) מנהרות מכוסות רשת 25 מש ובהן מקבצי צמחי מלכודת בשטח של 1.5 מ"ר (5%). (ג) מנהרות מכוסות ברשת 25 מש ללא צמחי מלכודת (היקש). (ד) מנהרות מכוסות רשת 50 מש ובהן מקבצי צמחי מלכודת בשטח של 3 מ"ר (10%) (ה) מנהרות מכוסות רשת 50 מש ובהן מקבצי צמחי מלכודת בשטח של 1.5 מ"ר (5%). המזיקים העיקריים שנמצאו בבזיל במנהרות בין מאי עד אמצע אוגוסט, היו כנימת עש הטבק ותריפס שמינו לא הוגדר. באופן כללי לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים בכיסויי הרשת השונים, 50 ו-25 מש, ומינוני צמחי המלכודת השונים, 0, 5 ו- 10% מבחינת נגיעות המזיקים. היבול שהתקבל בכל הטיפולים לתקופה זו היה גבוה, כ- 2 טון לדונם, תחת רשת 25 ו-5% צמחי מלכודת היה הגבוה ביותר. לבזיל שגדל במבנה המכוסה רשת 50 מש עם 10% צמחי מלכודת ובזיל שגדל במבנה המכוסה 25 מש ו- 5% צמחי מלכודת הייתה איכות טובה, ציון 2.9 ו- 2.5 בהתאמה. איכות נמוכה נמצאה בשאר הטיפולים, בזיל לא מכיר, במיוחד בזיל שגדל במבנה המכוסה 25 מש ו- 10% צמחי מלכודת, ציון נמוך במיוחד 1.9. לסיכום, בניסוי זה, לא נמצאו סימוכין לטענה שהימצאות צמחי מלכודת במנהרות הגידול עלולה להביא איתה עליה בנגיעות במזיקים בהשוואה למנהרות המטופלות כימית, בחומרים אורגנים או קונבנציונליים. כן נמצא כי יישום אויבים טבעיים על צמחי המלכודת די בו כדי להשיג הדברה טובה, כולל במקרה של פלישה מסיבית של המזיקים. ממצאים אלו נכונים לגבי המזיקים תריפס, כנימת עש הטבק ואקריות. יש להמשיך ניסוי זה עם גידול צמחי מלכודת מחוץ למבנים בהשוואה לגידול בתוך מבנים ולתקופת גידול ארוכה יותר ולא בתקופת הסניטציה.

  פתח
• 1

  ינו
  אגרוטכניקה לגידול ענבי מאכל בכרם אורגני

  ירקות

  ע"י דפנה הררי

  אגרוטכניקה לגידול ענבי מאכל בכרם אורגני
  דפנה הררי, עמר גלאור, ברוך לוזון, איל רבן, אתי אור
  בערבה מועט השימוש בחומרי הדברה לטיפול במזיקים ומחלות, עובדה זו יצרה אפשרות לבחון גידול אורגני של ענבי מאכל. יחד עם המודעות ההולכת וגוברת בציבור לשאריות של חומרי הדברה, הוקצה בתחנת יאיר כרם המטופל בממשק אורגני בלבד. עם זאת בשנת 2007 ניתקף הכרם האורגני במחלת הקימחון וכל היבול נפסל לשיווק. בעונת 2008/9 נבדקו טיפול במחלת הקימחון בחומרים המתאימים לממשק האורגני וכן טיפול מקדים לאחר הזמירה לקבלת האחדה והקדמת ההתעוררות, בעזרת השימוש ביריעת פוליאתילן ע"ג שורות הכרם. מבחינת תוצאות הטיפולים עולה כי בחלקות שהיו מכוסות בפוליאתילן ההתעוררות הייתה טובה יותר. הזמורות התעוררו מוקדם יותר מהחלקות שלא כוסו ובצורה אחידה יותר. יבול הענבים היה גבוה יחסית לזה שמתקבל בכרם קונבנציונלי (זן SBS "ארלי סוויט"), כשלושה טון לדונם באיכות גבוהה, ועוד כ- 0.75 טון באיכות נמוכה יותר. מוצע להמשיך במחקר לקבלת טיפול מניעתי למחלת הקימחון.

  פתח
• 1

  ינו
  פיתוח סליקורניה כירק עלים ליצוא, תוך שימוש במים מליחים ברמת הנגב ובערבה

  ירקות

  ע"י דפנה הררי

  באזור ים המלח והערבה קיימים מקורות מים מלוחים הנמצאים בטווח המתאים לגידול מיטבי של סליקורניה. גבעולי הסליקורניה מקובלים בארצות שונות בעולם כמאכל לאניני טעם. מאחר ומצאנו שסליקורניה פורחת ביום מתקצר החילונו בפיתוח ממשק תאורה למניעת פריחה בסתיו כדי שניתן יהיה לייצר סליקורניה ליצוא כל השנה. בניסוי שנערך בתחנת זוהר בכיכר סדום בעונת 2007/8 השווינו 8 טיפוסים ממקורות שונים. מצאנו שהשלמת תאורה ל-15 שעות מתחילת הזריעה מונעת פריחה לאורך זמן ברוב הטיפוסים. ניתן לקבץ את הטיפוסים לשתי קבוצות לפי מדד אורך יום: (א) ללא סימני פריחהEL, VM, N, DS, RN, H3 ו- (ב) פריחה מוקדמת H4, FR.

  משה שגיא, איבון ונטורה, עמי מדואל, דפנה הררי, רמי גולן, סבטלנה גוגיו

  פתח