דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 326 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    השפעה רב שנתית של תשתית בית השורשים על יבול הפירות בפלפל
    ירקות

    אביתר איתיאל,דורית חשמונאי, רם דמבובסקי, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן

    צמחי פלפל מהזן 7158 (זרעים גדרה) נשתלו בבית פלסטיק בתחנת יאיר ב- 1/9/07. נבחנו חמש תשתיות בית השורשים: תעלת הזנה, נש"מ פלריג, נש"מ רשת, נש"מ פרלייט בשיתוף עם הקרקע המקומית וביקורת שזובלה בקומפוסט בשיעור 5 ליטר למ"ר (5 קוב לדונם). היבול הכללי שנקטף היה בין 13.7-10.5 ק"ג למ"ר והיבול ליצוא בין 5.6-8.0 ק"ג למ"ר. בדומה לתוצאות שהתקבלו בשנה שעברה גם בשנה זו לא נמצאו הבדלים מובהקים בתוצאות היבול בין התשתיות.

  • 1
    ינו
    השפעת תשתית בית השורשים על צמחי פלפל שגודלו בליזימטרים
    ירקות

    אביתר איתיאל, עמי מדואל, מורן קפון, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן, אלון בן גל, נפתלי לזרוביץ

    ארבעה ליזימטרים בנפח של 800 ליטר כל אחד מוקמו בתוך מחפורת בבית צמיחה בתחנת זהר שבכיכר סדום והיוו חלק מניסוי שבוצע בחלקות בקרקע בעונת 2007/8. בתוך הליזימטרים מוקמו ארבע תשתיות בית שורשים: ביקורת חול מקומי, תעלת הזנה טוף, נש"מ (נפח בית שורשים מתוחם) עם ריצפת פלריג ונש"מ ריצפת רשת. לשם הבנת התהליכים המתקיימים בבית השורשים מוקמו חישני טמפרטורה, מתח מים (טנסיומטרים), חמצן, ומליחות (TDR) בעומקים שונים בליזימטרים. ערכי ההשקיה, הצריכה והנקז חושבו מתוך הקריאות הרציפות של המשקל. אחת לחודש נדגמו עלים לקביעת ריכוזי כלוריד. פירות נקטפו ומוינו בתדירות שנקבעה על סמך קצב ההבשלה. בסיום הניסוי נעקרו הצמחים בליזימטרים ונשקלו לקביעת יבול החומר היבש. הליזימטרים הושקו מטיפול השקיה שנקבע להיות "פעמיים צריכת הצמח" כפי שנמדדה בליזימטרים. ערכי האוופוטרנספירציה בליזימטר הביקורת היו גבוהים מהאחרים בתקופת החורף ולא היו שונים באביב. בתקופת החורף ערכי הצריכה היו נמוכים מ- 2 מ"מ ליום והחל ממחצית ינואר חלה עלייה קווית שהגיע לכדי 6 מ"מ בחודש מרץ. צריכת הצמחים בתקופת החורף הייתה מעט נמוכה מ- 0.5 מערכי ההתאדות בגיגית חוץ ואילו בחודשי האביב מעט גבוהה מ- 0.5 מערכי הגיגית. ערכי המליחות בתמיסת הנקז היו כפולים בדרך כלל מערכי מי ההשקיה. חיישני חמצן אווירני סיפקו נתונים על פירוס השורשים. ירידת ריכוז החמצן האטמוספרי בכ- 1% במהלך תקופת המדידות הייתה מונעת מהתחממות האוויר וירידת הלחץ החלקי של החמצן שפחת בקרקע בכ- 3%. השפעות קליטת החמצן על ריכוזי החמצן באווירת הקרקע מבטאות את מיקום המסה העיקרית של השורשים. ריכוזי החמצן בשכבת החצץ בעומק 35-40 ס"מ, היו גבוהים ב 2-3% בטיפול הפלריג בהשוואה לטיפול הרשת. ירידה זו בטיפול הרשת ניתן ליחסה לנשימת שורשים. לחילופין הריכוזים בשכבות 15-20 ס"מ היו נמוכים בטיפול הפלריג באותה המידה. מצב זה מבטא את יכולת הצמח לווסת קליטת חמצן מאזורי זמינות משתנה, כול עוד ערכי החמצן האווירני אינם נופלים מ-10%. בסיכום הניסוי נמצא כי יבול הפירות בטיפול תעלת ההזנה היה נמוך בכ- 25% מיתר הטיפולים ואילו יבול החומר היבש היה דומה בכל טיפולי הניסוי ועמד על כ- 1 ק"ג\מ"ר. מתקן הליזימטרים סיפק נתונים רבים שלא ניתן לקבלם מניסוי בחלקות בקרקע. דימיון הצמחים לחלקות הקרקע נובע הן מהתאמת התנאים בבית השורשים והן מאופן ההצבה. כאשר קיים דמיון טוב ניתן להשתמש בערכים הנמדדים בליזימטרים לכיול מודל לחיזוי קליטת המים על ידי הצמח ותנועת המים והמומסים במרחב.

  • 1
    ינו
    זני פלפל מומלצים לגידול בערבה
    ירקות

    זני פלפל מומלצים לגידול בערבה תיכונה וכיכר סדום לעונה 2007/2008
    מחבר: צביאלי יורם, גולן רמי, איתיאל אביתר, פוסלסקי איציק

  • 1
    ינו
    השפעת מנת השקיה, הבסיס הקרקעי, ותשתית בית השורשים על גידול הפלפל
    ירקות

    אביתר איתיאל, שי אהרון, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, רמי גולן, ישראל צברי, יורם צביאלי, אלון בן גל, נפתלי לזרוביץ

    תגובת צמחי פלפל לתנאים השוררים בבית השורשים נלמדה בטווח של מנות השקיה במים מליחים וברקע של שני בסיסי קרקע בעלי מאפיינים הידראוליים שונים באופן קיצוני. קרקע חמדה - בעלת מוליכות נמוכה מאוד למים, וציפוי חול בעל מוליכות מים גבוהה. עבודה זו מהווה המשך לעבודות שבוצעו בעונות הקודמת העוסקת בפיתוח תשתית בית שורשים לגידולי ירקות בתנאי הערבה. צמחי פלפל מהזן 7187 (זרעים גדרה) נשתלו בבית רשת 50 מש בתחנת יאיר שבערבה ב - 25/8/07, והושקו בארבע מנות מים. מנות המים לטיפולים פוצלו 27 ימים לאחר השתילה. המנות היו קבועות לכל משך תקופת הניסוי: 3.1, 4.4, 5.5 ו-7.5 מ"מ ליום. בסיום העונה הסתכמו מנות ההשקיה ב 700, 1,000, 1,200, ו- 1,560 מ"מ. בשני בסיסי הקרקע יושמו שתי תשתיות בית שורשים: האחת בעלת מחסום קפילרי עם יריעת הפרדה מסוג פלריג, שכמעט ואינה עבירה לשורשים והשנייה עם רשת 50 מש שהינה עבירה במידה רבה לשורשים. בקרקע החולית התקבלה תגובה קווית חיובית ביבול הפירות והביו-מסה לכל טווח מנות המים ואילו בקרקע החמדה התגובה להשקיה הייתה שונה בכל תשתית. בתשתית נש"מ פלריג לא התקבלה תגובה כלל ואילו בנש"מ רשת היבול עלה בטווח מנות ההשקיה של 3.1-4.4 מ"מ ליום ולא מעבר לכך. בקרקע החולית, יבול הפירות לא היה שונה בין שתי התשתיות ואילו בקרקע החמדה השיג הטיפול נש"מ רשת יתרון בשיעור של 10-50% ביבול הפירות בטווח מנות ההשקיה שנלמדו. פערי יבול הפירות התבטאו גם בפערי יבול החומר היבש בעלווה שגדלו עם מנת ההשקיה, אולם בסה"כ היו מתונים בהרבה מפערי יבול הפירות, עובדה המצביעה על חנטת הפירות כשלב הפיסיולוגי הרגיש ביותר למחסורי חמצן בשורש.