ירקות אביתר איתיאל, שי אהרון, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, רמי גולן, ישראל צברי, יורם צביאלי, אלון בן גל, נפתלי לזרוביץ
תגובת צמחי פלפל לתנאים השוררים בבית השורשים נלמדה בטווח של מנות השקיה במים מליחים וברקע של שני בסיסי קרקע בעלי מאפיינים הידראוליים שונים באופן קיצוני. קרקע חמדה - בעלת מוליכות נמוכה מאוד למים, וציפוי חול בעל מוליכות מים גבוהה. עבודה זו מהווה המשך לעבודות שבוצעו בעונות הקודמת העוסקת בפיתוח תשתית בית שורשים לגידולי ירקות בתנאי הערבה. צמחי פלפל מהזן 7187 (זרעים גדרה) נשתלו בבית רשת 50 מש בתחנת יאיר שבערבה ב - 25/8/07, והושקו בארבע מנות מים. מנות המים לטיפולים פוצלו 27 ימים לאחר השתילה. המנות היו קבועות לכל משך תקופת הניסוי: 3.1, 4.4, 5.5 ו-7.5 מ"מ ליום. בסיום העונה הסתכמו מנות ההשקיה ב 700, 1,000, 1,200, ו- 1,560 מ"מ. בשני בסיסי הקרקע יושמו שתי תשתיות בית שורשים: האחת בעלת מחסום קפילרי עם יריעת הפרדה מסוג פלריג, שכמעט ואינה עבירה לשורשים והשנייה עם רשת 50 מש שהינה עבירה במידה רבה לשורשים. בקרקע החולית התקבלה תגובה קווית חיובית ביבול הפירות והביו-מסה לכל טווח מנות המים ואילו בקרקע החמדה התגובה להשקיה הייתה שונה בכל תשתית. בתשתית נש"מ פלריג לא התקבלה תגובה כלל ואילו בנש"מ רשת היבול עלה בטווח מנות ההשקיה של 3.1-4.4 מ"מ ליום ולא מעבר לכך. בקרקע החולית, יבול הפירות לא היה שונה בין שתי התשתיות ואילו בקרקע החמדה השיג הטיפול נש"מ רשת יתרון בשיעור של 10-50% ביבול הפירות בטווח מנות ההשקיה שנלמדו. פערי יבול הפירות התבטאו גם בפערי יבול החומר היבש בעלווה שגדלו עם מנת ההשקיה, אולם בסה"כ היו מתונים בהרבה מפערי יבול הפירות, עובדה המצביעה על חנטת הפירות כשלב הפיסיולוגי הרגיש ביותר למחסורי חמצן בשורש.