דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 6

  מאי
  הדברת נמטודות באמצעות זבל עוף

  הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  פתח
• 25

  דצמ
  השפעת אגרוטכניקה על יבול התמרים, איכות הפרי ונגיעות בפייחת 2021

  מטעים, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  השפעת טיפולים אגרוטכניים על יבול התמרים ואיכות הפרי, בדגש על פייחת

  מאת: שמעון פיבוניה
  שותפים : יוקי רוט, טוביה סטרייקר, דפנה הררי, סבטלנה גוגיו - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  מוטי ארנון - מושב עידן
  ניב בן יעקב - עין חצבה
  יפרח סבלדי - מושב צופר
  אמיר אורן - מושב עין יהב
  תום דותן - נאות הכיכר

  הרצאה במסגרת סיכום עונת תמרים בערבה
  2021

  TAMAR2021

  פתח
• 3

  דצמ
  נזקי צינה בפלפל: פיסיולוגיה ומציאת דרכים להתמודדות

  ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  נזקי צינה בפלפל: פיסיולוגיה ומציאת דרכים להתמודדות
  שמעון פיבוניה, אפי טריפלר, רבקה אופנבך וטוביה סטרייקר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  חגי יסעור, דן חמוס-כהן ומוחמד אלחוואסה - מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
  כתובת המחבר: shimop@arava.co.il
  תקציר
  פלפל הינו גידול הירקות העיקרי באזור הערבה התיכונה וצפונית, עיקר התוצרת מיועדת ליצוא. החטטים הם שקעים עגולים בציפת הפרי הנוצרים עקב תמותת התאים ושקיעת הקליפה פנימה, ומופיעים בנובמבר-דצמבר מידי מספר שנים, בעקבות אירועים בהם שוררים תנאי טמפרטורות נמוכות מתחת ל 4 מ"צ. הנזק מתגלה בקטיף כחודש ויותר לאחר האירוע שגרם להיווצרותם.
  בבית רשת בתחנת יאיר גודל פלפל מזנים שונים, שתילה בתחילת אוגוסט. בין סוף אוקטובר לאמצע דצמבר נקטפו בשדה פירות ירוקים בגודל מלא למטרת סימולציה לחטטים שנערכה בתנאי מעבדה. הפירות הוכנסו לקירור בד"כ למשך יממה בטמפ של 1 ו/או 3 מעלות צלזיוס. לאחר מכן הפירות הוצאו לשהייה בתנאי טמפרטורת החדר למשך יממה ונערך אומדן של רמת החטטים בפרי. נבחנה ההשפעה של טיפולים בשדה על רגישות הפרי לנזקי צינה. הגורמים שנבחנו בניסויים היו: זנים וטיפולי שדה שניתנו בדרך כלל בריסוס לצמחים.
  במהלך הניסויים פותחה שיטת סימולציה להערכת רגישות הפרי לנזקי צינה (חטטים). בוצעה הערכת רגישות לחטטים של מגוון זני פלפל בצבעים שונים ונמצא טווח רגישות רחב, מזנים עם סבילות גבוהה ועד לזנים רגישים מאד. נמצאו חומרים שהביאו להפחתה בינונית עד רבה מאד ברגישות הפרי לנזקי צינה ולמשך פרקי זמן שבין ימים בודדים ועד לשישה שבועות לאחר הטיפול בשדה. בדיקות מיקרוסקופיות הראו שבעקבות חשיפה לסימולציית נזקי צינה, ישנה התמוטטות של קליפת הפרי, ותמותת תאים, או בכל אופן שינויים מורפולוגים מובהקים בשכבות התאים מתחת לקליפת הפרי. נזקי הצינה היו מלווים בצבירת רדיקלים חופשיים של חמצן (ROS), דבר המצביע על נזקי חמצון כתוצאה מחשיפה לטמפרטורות נמוכות. לא נמצא הבדל משמעותי בצבירת ROS בין הזנים השונים באזורים בהם הובחנו נזקי צינה לאחר חשיפה לסימולציה. אנליזה של הפרופיל המטבולי של פירות מפאנל זנים מצבעים שונים מצביעה על הבדליים מטבוליים בין זנים עם רגישות שונה לחטטי קור בתגובה לסימולציה. אנליזה של כלל הפעילות נוגדת החמצון מצביעה על כך שישנה התאמה במרבית הזנים בין תכולת נוגדי החמצון (FRAP) לבין רגישותם לנזקי צינה. כמו כן טיפול שדה עם Diphenylamine (DPA) שהפחית את נזקי החטטים, שיפר את הפעילות נוגדת החמצון במהלך החשיפה לסימולציה. במקביל, נמצא בטיפול זה גם ירידה בצבירת ROS, דבר המצביע על מנגנון אפשרי של תכשיר זה כמעורר המערכת נוגדת החמצון או שבעצמו משמש כנוגד חמצון. הפרופיל המטבולי מצביע על הבדלים מטבוליים בין זנים עם רגישות שונה לחטטי קור בתגובה לסימולציה. למרות ההשפעה הבולטת של ריסוס DPA בשדה על עוצמת הנגיעות בחטטים ולמרות שהריסוס השפיע על הפעילות נוגדת החמצון, לא מצאנו השפעה דומה של ריסוס ה DPA על הפרופיל המטבולי, כפי שנקבע באמצעות GCMS.
  בניסויים שערכנו נמצאו חומרים עם אופי ומשך פעילות שונה של הפחתת רגישות הפרי לנזקי צינה. יישום של החומר בשדה להפחתת נזקי חטטים יהיה כתלות באופי ההשפעה שלו למניעת נזק לפרי. DPA מורשה כיום לטיפול בתפוחים ביישום בטבילה לפני האחסון לשם הפחתת נזקי צירבון. בעבודה זו נמצא תכשיר זה יעיל בהפחתת נזקי צינה בפרי ביישום על הצמחים בשדה. משך ההגנה שלו מנזקי צינה ביישום לפלפל בשדה היה מעל שישה שבועות. במידה וניתן יהיה לרשות תכשיר זה לשימוש בפלפל, יישום אחד שלו במהלך העונה יבטיח מניעה ואו הפחתה משמעותית של נזקי צינה בפרי. הפרי רגיש לחטטי קר בערך עד אמצע דצמבר והסיכוי להתפתחות תנאי מזג אוויר מתאימים להתפתחות חטטים בערבה לפני אמצע נובמבר הם נמוכים מאוד, על כן טיפול אחד יספיק. טיפול אחר שניתן להשתמש בו כבר כיום, הצפוי להפחית נזקי חטטים הוא ריסוס הצמחים עם ביופילם לבד ו\או בשילוב עם אתנול. שיא ההפחתה ברגישות הפרי היה כשבוע לאחר הריסוס. לכן, שימוש בטיפול זה יהיה אפשרי על פי תחזית מזג אוויר שבועית, כאשר יש צפי לטמפרטורות מינימום נמוכות במיוחד, מתחת ל 4 מעלות, בתקופת הזמן בה הפרי רגיש להתפתחות חטטי קר.

  פתח
• 3

  דצמ
  גידול פלפל בהדלית סוכה 2019-21

  ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  גידול פלפל בכיכר סדום באגרוטכניקה של הדליה כסוכה
  שמעון פיבוניה, דודי קדוש, שלומי וקרט, רבקה אופנבך, מילי זנבר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  דוד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחבר: shimonp@arava.co.il
  תקציר
  מגדלים פלפל בארץ בכל עונות השנה ליצוא ולשוק המקומי. אזור הגידול העיקרי הינו הערבה והעונה העיקרית היא שתילת סוף יולי ושיווק עד סוף אפריל. בדרך כלל כבר באמצע חודש מרץ ישנה ירידה באיכות הפרי ומופסק היצוא. אם ניתן היה לשווק פרי באיכות טובה, עונת היצוא והשיווק לשוק המקומי הייתה נמשכת עד תקופת החיץ ביוני. בשונה מגידולי הדליה אחרים, כמו עגבנות, חצילים ומלפפונים, מרבית פרי הפלפל, החונט וגדל בחורף, ממוקם קרוב לאמיר הצמיחה, ללא כיסוי עלוותי וחשוף לקרינה ישירה. באלמרייה שבספרד, כשהצמח מגיע לגובה של כמטר וחצי, יש מגדלי פלפל המכוונים את הגידול בהדליה לבניית סוכה המגינה על הפרי הנמצא בגובה רב מקרינה ישירה, העלווה מכסה את הפרי והוא ניתן לקטיף בצורה נוחה.
  מטרת העבודה הייתה לבחון את פוטנציאל הגידול של פרי איכותי בכיכר סדום בתקופה החמה בחממות מכוסות פוליאתילן ורשתות צל, הנשתלות במועד המקובל באזור (אמצע ספטמבר), כדי לקבל פרי איכותי לקטיף ולשיווק ליצוא עד סוף חודש מרץ, וגל נוסף לשיווק פרי איכותי לשוק המקומי בחודשים אפריל - יוני, בתקופה שבה יש בד"כ מחסור בפלפל בארץ.
  בניסוי ראשון, בהשוואה למה שנראה בספרד, כאשר הנוף העליון של הצמחים הודלה על החוטים ונבנתה הסוכה, הייתה ירידה דרמתית ברמת הקרינה, שהביאה לנשירת עלים בחלק החשוך של הצמחים ולפרי קטן יותר. תוצאות היבול והאיכות שהתקבלו הראו יתרון קטן לשיטת הסוכה. בניסוי השני, ניסינו לשפר את התוצאות של הניסוי הקודם ע"י שימוש ביריעה מפזרת אור שהוכחה בעבר כאמצעי להגדלת היבול בחורף כשחסרה קרינה. אמנם, נמצא יתרון קטן בקטיפי החורף לשימוש ביריעה מפזרת אור, אך באביב לאחר כיסוי הפלסטיק ברשתות צל, לא נמצא יתרון ליריעה זו. כמו כן לא נמצא יתרון בעונה זו לשיטת הסוכה. אולם, גורם אחר שנבחן, כיסוי המבנה באביב ברשת "פנינה" במקום ברשת צל שחורה, הגדיל את היבול. תחת רשת "פנינה" הייתה תוספת יבול משמעותית, הן בפרי הגדול מאד (XL), הן בפרי לארג (L) ואף בפרי סוג ב'. תוספת זו נבעה מתוספת פירות לקטיף בהשוואה לכיסוי ברשת צל שחורה. מעבר להגדלת היבול המשווק, טמון בשימוש ברשת פנינה גם הסיכון להגדלה בכמות הפרי הקטן ובכמות הפרי עם חטטי חום.
  במהלך שתי שנות הניסוי, סך היבול העונתי באיכות יצוא בחורף ויבול סוג א' לשוק מקומי באביב נע בין 11 ל 14 ק"ג למ"ר בטיפולים השונים. מיקסום כמות ואיכות היבול החורפי המיועד ליצוא בשילוב פרי איכותי באביב לשוק המקומי יאפשר לשמור ואף להרחיב את ענף גידול הפלפל באזור כיכר סדום.
  נדרש לימוד נוסף כיצד לגדל באגרוטכניקות שונות של סוכה שתשמור על איכות הפרי בתקופה החמה, מאי ויוני, בה נדרש לשפר את האיכות בכדי לעמוד בדרישות השוק.

  פתח