דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  מבזק הגנת הצומח בפלפל בערבה נובמבר 2015

  הגנת הצומח

  ע"י סבטלנה דוברינין

  למגדלי הפלפל
  מבזק הגנת הצומח בפלפל בערבה

  הפחתת אוכלוסיית כנימת עש הטבק
  בזמן האחרון בשטח הפלפל עלתה רמת כנימת עש הטבק באופן משמעותי. הנזק הנגרם עקב עלית האוכלוסייה יכול להיות ישיר המתבטא בהחלשה והצהבת הצמח והבהרה בצבע הפירות. נזק עקיף מתבטא בהופעת פטריות "פייחת" המתיישבות על הפרשות מתוקות של כנימות עש הטבק. ה"פייחת" בהמשך מאוד קשה לשטיפה והפרי לא ראוי לשווק. אין צורך להוריד אות אוכלוסיית כנימת עש הטבק לרמות אפס, אלא כדאי להפחיתה. להלן תכשירי הדברה להפחתת אוכלוסיית המזיק בהתאם לממשק הדברה הקיים בשטחיכם:
  1. ממשק הדברה משולבת:
  a. חבילת אויבים טבעיים מלאה - התכשיר אפלורד מדביר דרגות צעירות וניתן להבחין בתוצאות ההדברה כבר כ8-10 ימים לאחר ריסוס, וכחודש מהטיפול ניתן להבחין בירידת אוכלוסיית הבוגרים. מטרונום/רקוויאם – תכשיר פועל במגע וגורם לייבוש חרקים רגישים, כדאי לבצע 2-3 טיפולים בהפרש של כחמישה ימים ולרסס בשעות אחר הצהריים וערב. זהר LQ 215 עם נימיקס 45 – השילוב מדביר את דרגות הזחל וכדאי לבצע 2-3 טיפולים בהפרש 7 ימים. עזגן – תכשיר סיסטמי (לפי הגדרת החברה) מונע אכילה ופועל על מנגנוני הרבייה להקטנת האוכלוסייה. לשים לב! שילוב של עזגן עם תותח או ברקן – פוגע באויבים טבעיים.
  b. חבילות ללא אקרית טורפת פרסימיליס – כל התכשירים שהוזכרו למלה. תכשיר אוברון - קוטל את כל הדרגות ביצים וזחלים של כנימת עש הטבק.
  2. בהדברה כימית ללא אויבים טבעיים – מומלץ לעיין ברשימת תכשירי הדברה של חברת השיווק שלכם.

  טיפולים למניעת הופעת מחלת העובש האפור (בוטריטיס)
  1. עדיין אין תנאים מיטביים להתפתחות מחלת העובש האפור (בוטריטיס), אך כבר הגיע זמן לטיפולים למניעתה, במיוחד במושבים כמו פארן וצופר, שהטמפרטורות בהם כבר ירדו ל C20-240 בממוצע. כדאי להתחיל עם תכשירים למניעה ובחודשים דצמבר וינואר להמשיך עם תכשירים להדברה.
  2. תכשירים למניעת המחלה – פולאר בתוספת עם ביופילם, סיגנום/בליס, רובראל/רודיון, סרנייד ASO.
  3. תכשירים להדברת המחלה – טלדור, סיגנום/בליס, סוויץ/סאוונה/טאץ', פרופיקה, רובראל/רודיון. לשים לב, יש היום גזעים עמידים של פטרית בוטריטיס לתכשיר רובראל.
  4. חשוב! כל התכשירים המיועדים למניעה או הדברת המחלה ניתנים אך ורק בריסוס. לכך יש מספר סיבות: להגן על הצמח חיצונית מפני הפטרייה, לשמור על הפירות מפני ההדבקה גם בשדה, אך חשוב יותר בהובלה ואחסון ולמנוע פיתוח עמידות של הפטרייה לתכשירי הדברה הקיימים בארסנל.

  התמוטטות חורפית של צמחי הפלפל
  המחלה נגרמת על ידי פטריית פיתיום שתוקפת את צמחי הפלפל בחורף בטמפרטורות נמוכות מתחת ל C80.
  מומלץ לייצב את ממשק השקיה (כדאי לפנות למדריך גידול) בהתאם לצרכי הצמח וסוג הקרקע. יש לשקול מתן הטיפול בשטחים עם היסטורית המחלה עם הגעת הטמפרטורה לC10-120. לטיפול יש להתייעץ עם מדריכת הגנת הצומח.

  לפני כל טיפול יש לעיין בתווית התכשירים וברשימת תכשירי הדברה של חברת השיווק וימי המתנה לקטיף.

  בברכה
  סבטלנה דוברינין,
  מדריכת הגנת הצומח

  "כל האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ועל מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות"

  פתח
• 1

  ינו
  המלצות לסיום עונה והתחלת עונה

  הגנת הצומח

  ע"י עדי סויסה

  15/4/2015
  המלצות לסיום עונה ותחילתה בפלפל
  למגדלים שלום רב,
  להלן הפעולות המומלצות לסיום הגידול בעונה הנוכחית והכנת החלקה לעונה הבאה:
  בדיקת קרקע - מומלץ לבצע עכשיו בדיקת קרקע על מנת לברר את פוריות הקרקע בעיקר בנושא זרחן ואשלגן ואת הצורך בהוספת קומפוסט. (הנחיות לביצוע בדיקות קרקע יפורסמו בנפרד).
  חיסול הצמחים - מומלץ להזרים מתמור (12 ליטר לדונם, יישום עם 5 קוב מים) לצורך המתת הצמחים וחיסול פתוגניים פוטנציאלים בבית השורשים, ולהקלת עבודת העקירה. יש לפנות את שאריות הצמחים מהשטח.
  לגבי חלקות עם נגיעות בנמטודות יש להתייעץ עם מדריכת הגנת הצומח.
  גידול ללא עיבוד – גם בחלקה בה לא מתבצע עיבוד (תעלות קבועות לסוגיהם) יש לפנות את הצמחים מהשטח ולהכינו לחיטוי.
  עיבודים להכנת השטח – קודם כל ביצוע משתת בקרקע יבשה, אח"כ לצורך הכנת הערוגות יש לתת 30 קוב מים לדונם, פיזור קומפוסט על פני הערוגה (רצוי להתייעץ במדריך לגבי המנה הרצויה, נדרשות תוצאות בדיקות קרקע), תיחוח והכנת ערוגות, פריסת טפטוף, חיפוי קרקע בפוליאתילן (לחיטוי סולרי משופר רצוי להשתמש ביריעת אנטי דריפ).
  חיטוי קרקע - (החומר שניתן להמתת הצמחים בסוף הגידול אינו נחשב כחיטוי). שבועיים לאחר תחילת החיטוי הסולרי יש ליישם מתאם סודיום (אדיגן סופר, אדוכם, מתמור) במינון לפי המצוין בתווית התכשיר. החומר יינתן עם 20 עד 40 קוב מים לדונם. לגבי חלקות עם נגיעות בנמטודות יש להתייעץ עם מדריכת הגנת הצומח.
  החיטוי הסולרי יימשך לפחות לתקופה של חודש. במהלך החיטוי הסולרי יש לתת אחת לשבוע מנת השקיה של 7 קוב לדונם (בתיאום עם פעולות השטיפה).
  שטיפות קרקע להדחת מלחים - במהלך תקופת החיטוי הסולרי, מומלץ לשטוף את הקרקע במנה של 80 קוב לדונם. להבטחת הדחה מספקת של מלחים יש להתקין בחלקה שואבי תמיסת קרקע (משאבים) בעומק 15 ו30 ס"מ. במהלך השטיפה יש לדגום את מי הטפטפת. עם סיום השטיפה יש למדוד את רמת המוליכות החשמלית (EC) של מי המשאב. במידה וערך המוליכות במשאב גבוה ממוליכות מי הטפטפת בחצי יחידת EC ומעלה, יש לתת מנה שטיפה נוספת ולחזור בסיומה השטיפה שוב על בדיקת המשאבים, עד לקבלת ערב מוליכות נמוך במשאבים.
  לקראת שתילה ויום השתילה - הסרת הפלסטיק תתבצע לא יותר מ 3 ימים לפני מועד השתילה על מנת להימנע מעליה נימית והמלחה חוזרת של השכבה העליונה. ביום השתילה תינתן השקיה של 20 קוב לדונם.
  הכנות לבדיקות איכות הדישון וניטור המליחות ורמות החנקן בבית השורשים - 1. בראש החלקה יוצב ברזון הכולל טפטפת לדיגום מי ברז לפני מערכת הדישון. 2. באחת השלוחות תתוקן טפטפת לאיסוף תמיסת ההשקיה (כולל הדישון). 3. מומלץ להתקין בכל יחידה של 5 דונם תחנה ובה 2 משאבים בעומק 15 ו- 30 ס"מ.
  בדיקת וכיוון מערכת הדישון - מומלץ לכוון את מערכת הדישון כדי למנוע אי דיוקים במתן הדשן במהלך העונה, באמצעות בדיקת המוליכות החשמלית (EC) של מי ההשקיה. נדרש מד מוליכות חשמלית ותמיסת כיול. לפני תחילת התהליך יש לכוון את מד המוליכות החשמלית. להלן שלבי האיפוס:
  1

  א. סימולציה לדישון:
  1. יש למלא בדלי נקי 10 ליטר מים ללא דשן (מי קו בשטח הגידול). את עשרת הליטרים יש למלא במדויק באמצעות כד מדידה (ליטרון). יש לבדוק את המוליכות החשמלית (EC) באמצעות מד המוליכות (המכויל), ולרשום את הערך המתקבל.
  2. יש למדוד במדויק 10 סמ"ק דשן (מרוכז) באמצעות משורה או מזרק, להוסיף לדלי המים (המכיל את עשרת הליטרים) ולערבב היטב.
  3. יש למדוד את ה EC של המים בדלי המכילים את מי הקו ועוד 10 סמ"ק דשן, ערך ECאשר התקבל צריך להיות גבוה בכמה עשיריות dS/m ממי המקור ללא דשן. יש לרשום את הערכים אשר התקבלו ולחשב את ההפרש עם דשן לעומת המים ללא דשן. ערך זה הוא ההפרש אשר אמור להיות בין מי קו ללא דישון לבין מי קו אשר הזריקו להם 1 ליטר דשן לקוב מים.
  ב. בדיקת ביצוע דישון בחלקת גידול:
  4. בזמן הפעלת מערכת ההשקיה והדישון, יאספו דגימות מים לאורך כל ההשקיה הן בטפטפת ללא דשן בראש השטח (לפני המדשנת), והן מי טפטפת המכילים דשן באחת השלוחות.
  5. עם סיום ההשקיה יש לבדוק EC בשתי הדגימות (סעיף 4) לרשום את התוצאות ולחשב את ההפרש. במידה וההזרקה היא ליטר דשן לקוב מים ומערכת הדישון מדויקת הרי שההפרש ב EC צריך להיות זהה לסימולציה (סעיפים 1-3).
  במידה וההפרש בבדיקה בשטח שונה מזה של הסימולציה סימן כי מערכת הדישון סוטה בפועל למינון גבוה או נמוך מהנדרש. במצב זה ניתן לבצע תיקון שדה (רישום ערך גבוה או נמוך יותר במחשב ההשקיה) או לפנות לכיול מקצועי של מערכת הדישון.
  יש לבצע את הבדיקות בתחילת הגידול, ובהמשך אחת לשלושה שבועות או עם כל החלפת סוג דשן או העלאת או הורדת כמות הדשן. כאשר מחליפים סוג דשן יש לבצע את כל השלבים כולל של הסימולציה כדי לקבל את ההפרש ביחידות EC הניתנות לבחינה ולהשוואה.

  המלצות לבדיקות קרקע, זנים, השקיה ודישון, הגנת הצומח, טיפול בפרי לאחר קטיף יפורסמו בנפרד.

  בהצלחה,
  שבתאי כהן, יורם צביאלי ועדי סויסה דיויד סילברמן סבטלנה דוברינין
  מדריכי גידול, מו"פ ערבה ממ"ר פלפל, שה"מ מדריכת הגנת הצומח, שה"מ

  פתח
• 1

  ינו
  המלצות למגדלי עגבניות בנושא וירוס המוזאיקה של העגבנייה (ToMV)

  הגנת הצומח

  ע"י סבטלנה דוברינין

  המלצות למגדלי עגבניות בנושא וירוס המוזאיקה של העגבנייה (ToMV)
  מבוא - דרכי העברת הנגיף (ווירוס)
  הוירוס מועבר באמצעות זרעים, הרכבות צמחים, שתילת צמחים בריאים לקרקע נגועה ללא תווך חוצץ מהשנה הקודמת. הוירוס מועבר במגע בידיים או בכלי עבודה במהלך עבודות אגרוטכניות או בביקורים בשדה. שאריות צמחים (אפילו יבשים) או ספיחים נגועים משמשים כעשבייה פונדקאית בשדה ובסמוך לחלקות ועלולים להוות מקור הדבקה.
  המלצות
  1. יש להימנע מהכנסת עגבניות קנויות לשטחי גידול או לידם במהלך העבודות או הביקורים בה. הנוזל שנשאר על הידיים מהפירות יכול לגרום להדבקת הצמחים בווירוס. הזרע שנפל בחלקה או לידה יכול לגדול ולהוות מקור מידבק לשדה נקי.
  2. יש לנקות ולחטא ארגזי קטיף לפני הכנסתם לחלקה.
  3. ניוד עובדים יעשה מחלקות צעירות ונקיות (שהנגיעות בהן נמוכה) לחלקות בוגרות (נגיעות גבוהה בנגיף) ולא להיפך. עם תום העבודה בחלקה נגועה על העובדים להחליף את בגדי העבודה ולכבסם, לנקות ביסודיות ולחטא את נעלי העבודה. ניתן להשתמש בחלוקים וערדליים חד-פעמיים והחלפתם בסוף העבודות בחלקה. שימוש בכפפות חד-פעמיות, החלפתן או טבילתן ב-0.3% אקונומיקה, 10%TSP או 1000ppm קלורבק (5 גרם לליטר מים) בתדירות גבוהה.
  4. יש לחטא כלי העבודה (סכינים ומזמרות) ע"י טבילתם באקונומיקה לעיתים תכופות במהלך הפעולות האגרוטכניות. מומלץ! להשאיר את כלי עבודה ששימשו לעבודה במבנה הנגוע אותו המבנה ולא להעבירם לחלקות צעירות/נקיות מהנגיף.
  5. הנגיף מסוגל להדביק את צמחי הפלפל, מומלץ לשמור על סניטציה גם לפני כניסתכם לשדות פלפל.
  6. מומלץ לבצע טיפולים להדברת עשבים.
  בברכה,
  סבטלנה דוברינין
  מדריכת הגנת הצומח

  "כל האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ועל מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות"

  פתח
• 1

  ינו
  עדכוני המלצות לגידול פלפל בערבה, אוקטובר 2015

  הגנת הצומח

  ע"י עדי סויסה

  עדכוני המלצות לגידול הפלפל בערבה אוקטובר 2015
  עדי סויסה, סבטלנה דוברינין – שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  שבתאי כהן, יורם צביאלי, רמי גולן – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר

  הגנת הצומח
  עקב גשמים וטמפרטורה גבוהה יחסית בשדות הפלפל יכולה להתפתח מחלת עובש שחור מימי, הנגרם על ידי פטריית ה- ריזופוס (Rhizopus).
  תסמינים (סימפטומים) של המחלה – בדרך כלל נראה ריקבון מימי באמירי הצימוח הגורם לנבילתם.
  סימנים – על מקום הפגיעה ניתן להבחין בקורים (תפטיר הפטרייה) ונבגים בהתחלה בצבע לבן ובהמשך מקבלים צבע אפור ושחור.
  המחלה מזכירה מעט עובש אפור (בוטריטיס), אך להתפתחות המחלה עובש אפור נדרשים טמפרטורות נמוכות יותר.
  הדברה - בזיהוי המחלה ניתן לרסס בתכשירים רובראל, רודיון, סיגנום, בליס במינונים הרשומים בפלפל למחלת בוטריטיס. תכשירים אלו נותנים מענה גם למניעת מחלת בוטריטיס.

  התגלו בערבה 3 חלקות עגבניה, הנגועות בוירוס חדש ToMV. הוירוס בהחלט יכול לעבור במגע גם לפלפל!!! דף הנחיות נפרד בנושא זה יופץ לחקלאים.
  כנימה קמחית מנוקדת נצפית בהרבה שדות בעין יהב, פחות במושבים אחרים. מקורה בצמחי נוי. יכולה לשרוד בין עונות אם לא עושים חיטוי כימי ועוקרים את העשבים מסביב למבנה ובמבנה. זהו מזיק הסגר לכל המדינות. הטיפול הוא כימי, חריף מאוד ולא מסתדר עם הדברה ביולוגית. עקב כך יש לקבל החלטה האם לטפל בחלקה ברמת השדה ולא באופן אוטומטי לכלל השטח. יש להתייעץ עם מדריכת הגנת הצומח לגבי אופן הטיפול.
  הדליה לפני הגשם
  חשוב מאוד, במידה וידוע על אירוע גשם קרוב, לעבור בכל המבנים ולוודא שהצמחים מודלים, על מנת למנוע שבירת ענפים, דבר שיכול לגרום בהמשך לרקבונות והתפתחות פטריות על הצמחים.

  השקיה בעקבות גשם בבית רשת
  במהלך הגידול קיים ריכוז מלחים גבוה מאוד באזור היקף הטפטפת. לעיתים בס"מ העליון של הקרקע רמת המוליכות יכולה להגיע ל- EC=10dS/m. בעקבות הגשם עלולה שכבת המלח לרדת לעומק של 7-10 ס"מ, כלומר למרכז בית השורשים. הדבר בהחלט יכול לגרום להמלחה. במידה ויורדים 20 מ"מ גשם או יותר (נדיר ביותר באזורנו) אין צורך לשטוף את המלח כי הוא מודח מתחת לבית השורשים.
  כאשר כמות הגשם עולה מעל 8-10 מ"מ יש לדרוך משאבים ולבדוק את רמת ה- EC. אם המוליכות החשמלית (EC) עולה משמעותית מהערכים המוכרים בחלקה יש לבצע שטיפה.
  במידה והמוליכות החשמלית היא גבוהה לפני הגשם (מעל EC=5dS/m) במשאבים, חלקה זו מחויבת בשטיפה מיידית של 10-15 קוב מים ללא דשן לדונם.
  יום – יומיים לאחר השטיפה ניתן להמשיך במשטר השקיה ודישון רגיל, בהתאם לסוג הקרקע.
  במקרה של התלבטות יש להיוועץ במדריכי הגידול.

  קטיף בגשם
  מבחינת הפרי, קטיף בזמן הגשם לא יגרום לנזק לפירות ולא יגרום להעברת מחלות בזמן הקטיף. יחד עם זאת, יש לחשוב האם עבודתם של עובדים בגשם רצויה, ובנוסף על עבירות בשטח עם עגלות הקטיף.

  בכל שאלה ניתן להיוועץ בצוות המדריכים.
  בהצלחה!
  כל האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ועל מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות.

  פתח