דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  מבחן זני מלפפון ארוך מטיפוס הולנדי בממשק הולנדי

  ירקות

  ע"י נורית שפירא

  מבחן זנים למלפפון ארוך מטיפוס הולנדי לייצור בממשק הולנדי
  , אביתר אתיאל 1 נורית שפירא
  , רמי גולן 2
  , שבתאי כהן 1 רבקה אופנבך 1
  1
  ,
  3 ד"ר בני אלוני
  מו"פ ערבה תיכונה 1
  שה"מ, לשכת הדרכה נגב 2
  מכון וולקני, בית דגן 3
  תקציר
  באירופה ובארה"ב קיים ביקוש למלפפונים ארוכים מטיפוס הולנדי : משקל מועדף 350-250 גרם
  ואורך 28 -32 ס"מ, פרי ישר ללא עיוותים, מלפפון חממות אירופי מטיפוס פרתנוקרפי, ארוך חלק
  ודק ובעל צבע ירוק עז. מבחני זנים של מלפפון ארוך ליצוא לא מתקיימים בגידול הקונבנציונלי.
  קיימת התעניינות של חברות השיווק להתאים זני מלפפון ארוך ליצוא לתנאי גידול אורגני
  בערבה. שיא אספקה משוער הוא לחודשים דצמבר-ינואר (ההולנדים נכנסים במרץ). מטרות
  המחקר הם : מבחן זנים למלפפון ארוך המתאמים לדרישות השוק ליצוא, חיי מדף ארוכים
  ועתירי יבול, איתור זנים איכותיים לגידול בגישה אורגנית, במבנה חממה לא תוספת חימום
  בתנאי הערבה ופיתוח טיפולים אגרוטכניים לקבלת יבול אופטימלי והארכת משך הגידול.
  בתצפית הקדמית שהתקימה בשנים 2002-2003 נבחנו 10 זנים בעומד 1250 במבנה חממה ללא
  תוספת חימום בממשק גידול אורגניים. טמפרטורה ולחות בתוך החממה נמדדה באמצעות מכשיר
  C בלילה O Hobo כל חצי שעה. הטמפרטורות הנמוכות ביותר שנרשמו במהלך הגידול היו 7
  C ביום במהלך אמצע דצמבר ועד ינואר. O ו- 18
  תוצאות היבול הכללי במלפפון נעו בין 11-16 טון לדונם בהתאם לזן, אחוזי היצוא היו נמוכים
  ונעו בין %35%-50 .סה"כ כמויות היבול ליצוא נעו בין 4-2.7 טון לדונם בהתאם לזן. רוב גורמי
  הפסילה ליצוא נבעו מפירות מעוותים. במלפפון התקיים קטיף אינטנסיבי של גל ראשון שנמשך
  מאמצע נובמבר עד סוף דצמבר וגל שני שהתחיל בסוף ינואר. הקטיפים הסתיימו באמצע מרץ
  כאשר איכות היבול ירדה בגלל כמות גדולה מדי של מעוותים.

  פתח
• 1

  ינו
  תופעת שחור הפיטם בעגבניות

  ירקות

  ע"י עומר זידאן

  שחור הפיטם בעגבניות
  הסידן (Ca) נחשב לאחד מיסודות המקרו, הנצרכים על-ידי הצמחים בכמויות גדולות, ונמצא בריכוזים גבוהים בדופנות התאים ובממברנות. בתנאים של עקה לא מגיע הסידן באופן סדיר לפירות הצעירים, וכתוצאה ממחסור זה מתמוטטת הרקמה באיזור הפיטם, ומאוחר יותר צבע הרקמה הפגועה הופך חום כהה. תופעה זו ידועה כשחור הפיטם (BLOSSOM-END ROT). התופעה אופיינית לפירות צעירים, שעדיין נמצאים בתחום של 70%-30% מגודלם הסופי. בבדיקות בתמיסה זורמת נמצא, כי כאשר רמת המוליכות החשמליתE.C. בתמיסה עולה על 3 דציסימנס/מטר וריכוז הסידן בתמיסה נמוך מ100- ח"מ - גדל הסיכוי לאירוע של תופעת שחור הפיטם. תנועת הסידן בגוף הצמחים נעשית לרוב במערכת העצה (XYLEM) בזרם המים, הנעים בתהליך הטרנספירציה. עם זאת, עיקר המים, המגיעים לפרי העגבנייה, מקורם במערכת השיפה (PHLOEM ), ולכן כמות הסידן המגיעה לפירות קטנה באופן יחסי לכמות המגיעה לעלים, כך שאירועי עקה לזמן קצר או שילובם של מספר גורמים יחד עלולים לגרום לחיזוק התופעה. מאחר והתאים והממברנות נוצרים באזורי הגדילה של הצמח, הם יכולים להיות הראשונים בהם יורגש המחסור בסידן.הסידן ידוע כקטיון שאינו נע בנקל בתוך הצמח ואינו מועבר מרקמות מבוגרות לצעירות יותר ועל כן תמיד יורגש המחסור בסידן ברקמות הצעירות ובמיוחד הפירות הצעירים . במקרים קיצוניים של מחסור נגרם גם נזק לצמוח הצעיר המתבטא בהחמות בשוליים של העלים הצעירים או הצהבות בין העורקים של הצימוח הצעיר.
  להלן הגורמים העיקריים, המעודדים את תופעת שחור הפיטם בפירות:
  א. מחסורי סידן בתמיסת הקרקע או במצע;
  ב. עקת מים זמנית ופתאומית;
  ג. עקת מליחות כתוצאה מהצטברות מלחים בבית השורשים;
  ד. תחרות עם יסודות אחרים בקרקע או במצע, ובעיקר קטיונים;
  ה. לחות יחסית נמוכה ותנאי שרב קיצוניים;
  ו. טמפרטורה גבוהה המלווה בלחות יחסית גבוהה;
  ז. מערכת שורשים לא מפותחת ומוגבלת;
  ח. זנים רגישים - זנים בעלי פרי מוארך בדרך כלל רגישים לתופעת שחור הפיטם.

  האמצעים להפחתת התופעה:
  א. הזנה מספקת בסידן (Ca) במי השקיה;
  ב. בגידול בקרקע - מתן סופר פוספט ביסוד יתרום להספקה מספקת של סידן;
  ג. השקיות סדירות והימנעות מעקות מים אף לזמן קצר;
  ד. הימנעות מהצטברות עודפי דשן בקרקע או במצע. במקרים כאלה יש להשקות במנות שיאפשרו שטיפה של עודפי מלחים;
  ה. דישון באשלגן ובמגנזיום, בהתאם לדרישות הצמח. ריכוזים גבוהים של יסודות אלה בתמיסת הקרקע מפריעים לקליטת הסידן;
  ו. שמירה על לחות יחסית גבוהה (סביב 70%) בתוך החממה, בעיקר בסתיו ובאביב;
  ז. ביסוס טוב של הצמח ופיתוח מערכת שורשים רחבה ומעמיקה, המקנה לצמח עמידות בתנאים קשים;
  ח. גידול זנים עמידים לתופעת שחור הפיטם.

  עומר זידאן, סגן מנהל שה"מ למקצוע

  2003

  פתח
• 1

  ינו
  זיהוי חומר המעכב התפתחות ריזוקטוניה ופיתיום

  הגנת הצומח

  ע"י רבקה אופיר

  סריקת ספרית מצויים מצמחי מדבר הערבה כנגד מחלות פטריתיות בצמחים : זיהוי חומר המעכב התפתחות ריזוקטוניה ופיתיום

  פתח
• 1

  ינו
  עומדים בפלפל בבית צמיחה – תחנת זוהר 2001/2

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  ניסוי עומדים בבית צמיחה 2001/2
  תחנת "זהר"

  עמי מדואל, רבקה אופנבך– מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל- שה"מ, משרד החקלאות

  בניסוי שנערך בתחנת זוהר בעונת 2001/02 בגידול פלפל שורה בודדת נבדקו שני גורמי עומד:
  מרווחים של 100, 120 ו 140 ס"מ בין השורות. נמצאה תגובה חיובית ליבול כתוצאה מציפוף השורות למטר אחד בין השורות. תוספת היבול התבטאה בתוספת פירות ללא השפעה משמעותית על גודל הפרי. למרחקי השתילה בתוך השורה בתחום בין 20-30-40 ס"מ לא נמצאה השפעה על משקל היבול.

  פתח