ניסוי זני פלפל בחממה צופר 2005/6
ירקותע"י יורם צביאלי
טבלאות מפורטות של תוצאות ניסוי זנים לעונת 2005 2006 מרכיבי היבול, גודל פרי לפי חודשי קטיף, איכות, פירוט פגמים, פירוט יבולים לפי חודש קטיף (בכירות אפילות)
סנן תוצאות
דוחות והמלצות
-
-
השפעת תאורה בסוגי נורות שונות (פלאורסצנטיות ו- LED) על הצמיחה והפריחה של טרכליום בתנאי ערבה
פרחיםע"י אבישג קדמן זהביהשפעת תאורה בסוגי נורות שונות (פלאורסצנטיות ו- LED) על הצמיחה והפריחה של טרכליום בתנאי ערבה
אבישג קדמן זהבי - מנהל המחקר החקלאי (גמלאית)
מעין פלוס קטרון, קרן אלבז, אבי אושרוביץ - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
איתן שלמה, אמנון נבון - שה"מ משרד החקלאות
קורנל לוסטיג, חזי גולן - חברת אגרו לדטרכליום הינו צמח הדורש הארה במהלך גידולו. השימוש בנורות פלואורסצנטיות להארה פוטופריודית
צובר תאוצה בשנים האחרונות הן בשל צריכת החשמל הנמוכה והן בשל ירידה משמעותית במחירן של
הנורות הנ"ל.
על מנת לבחון את הנורות המצויות היום בשוק ולבדוק התאמה בין הספקטרום של הנורות המתקבל
בבדיקת מעבדה לבין מועד הפריחה ואיכות הפרחים בגידול הועמד בתחנת יאיר ניסוי. השתילים נשתלו בחממה באמצע אוגוסט. הגידול הסתיים בחודש מאי 2006 . בבחינת ספקטרום הנורות
נראו הבדלים בעצמה אף לא באורכי הגל. מבחינת המדדים השוני שנאספו לא היו הבדלים גדולים בין
סוגי הנורות השונים. לפי ממצאי תצפית זו שתי הנורות יעילות להארה פוטופריודית בטרכליום. אין לנו כל מידע על אור חייהן של מנורות הפלורוצנט מהמקורות השונים.
בנוסף% על בחינת הנורות הפלואורסצנטיות ערכנו תצפית הקדמית לשימוש בנורות LED) אדו! וכתו!)
להפרחת טרכליום. נמצא כי הנורות האדומות מתאימות יותר להפרחת הטרכליום. בעונה הבאה נמשיך לבחון את השימוש בנורות LED להפרחת טרכליום. -
בחינת חיפוי ביריעות פלסטיק בולעות קרינת UV למניעת התפרצות של קשיוניה גדולה
הגנת הצומח, פרחיםע"י רחל לויטהבחינת חיפוי ביריעות פלסטיק בולעות קרינת UV למניעת התפרצות של קשיוניה גדולה
רחל לויטה, שמעון פיבוניה, גבי צוברי, מעין קטרון - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
אמנון נבון - שה"מהטרכליום הינו גידול מרכזי בין גידולי הפרחים בערבה התיכונה. את צמחי הטרכליום מגדלים בערבה למשך שנתיים עד שלוש, לאחר מכן עוקרים את הצמחים ושותלים מחדש לאחר חיטוי הקרקע. במהלך הגיזומים לחידוש נוף הצמחים בתום השנה ובמהלך החורף של השנה השנייה ואילך גורמת Sclerotinia sclerotiorum (קשיוניה גדולה) לתמותת צמחים. הצורך בשינטוע לאחר שנתיים נובע בעיקר מתחלואת הצמחים במחלה זו. השימוש בפונגיצידים והצורך בשינטוע כרוכים בהוצאות כספיות גבוהות הבאות לידי ביטוי בהקטנת הרווח לחקלאי מהגידול. בנוסף מהווים חומרי ההדברה מטרד אקולוגי ומקור לזיהום הסביבה.
אחת הדרכים להפצת המחלה הם נבגים המופצים מגופי פרי (אפוטציות) שהתפתחו ע"ג קשיונות בקרקע. בתנאי אקלים מתאימים נובטים הקשיונות ויוצרים את האפוטציות ובהן הנבגים המיניים. ידוע מהספרות כי לצורך הבשלת האפוטציות הקשיונות זקוקות לאור בארוך גל קצר מ-390 ננומטר
(UV). מטרת הניסוי הייתה לבחון האם חיפוי טרכליום ביריעות פלסטיק המסננות את קרינת ה-UV ימנע את התפרצות מחלת הקשיוניה הגדולה והאם פלסטיק בולע קרינת UV שומר על תכונותיו גם בעונת הגידול השנייה והשלישית.
הניסוי נערך בתחנת יאיר במשך שלוש עונות גידול טרכליום במנהרות עבירות (2003/4, 2004/5, 2005/6).
מתוצאות הניסוי נראה שלגידול טרכליום תחת יריעות פלסטית מסננות קרינת UV יש פוטנציאל להפחתת המחלה הנגרמת ע"י קשיוניה גדולה. כמו כן נמצא כי יריעות אלה יכולות לשמש למטרה זו במשך שתי עונות גידול, לאחר מכן כנראה עקב התפרקות התוסף בולע ה- UV שביריעת הפלסטיק, נעלם אפקט שיבוש נביטת הקישיונות. חשוב לציין שפלסטיק בולע UV עלול להשפיע על גוון הפרחים. -
חימום יום בגידול פלפל – סיכום 3 שנות ניסויים
ירקותע"י רמי גולןניסוי חימום יום בפלפל
תחנת זהר
2006/7 2005/6 2005/4
עמי מדואל, דורית חשמונאי שבתאי כהן, רבקה אופנבך,
רמי גולן,ישראל צברי, יורם צביאלי - מו"פ ערבה
אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות
איתן פרסמן - מינהל המחקר
