דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  פיתוח גידול הלופיט חדש, Salicornia, ליצוא טרי לאירופה כירק לאניני טעם

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  פיתוח גידול הלופיט חדש, Salicornia, ליצוא טרי לאירופה כירק לאניני טעם
  מוגש ע"י משה שגיא- אוניברסיטת בן-גוריון, עמי מדואל-כיכר סדום, שבתאי כהן, רמי גולן ורבקה אופנבך- מופ ערבה תיכונה
  תוצאות מחקריות מדגישות את הפוטנציאל הטמון בהלופיט סליקורניה Salicornia)) כגידול חקלאי היכול לנצל מים שמליחותם גבוהה מאוד. באזור ים המלח קיימים קידוחים ברמת מליחות של 1,700 עד 10,000 מ"ג כלור לליטר לליטר, ואקוויפרים לא מנוצלים של מים מלוחים עד רמה של 30,000 מ"ג כלור לליטר. באזור גם קרקעות לא מנוצלות ובינהם חמדות. גידול סליקורניה עשוי לאפשר שימוש בקידוחי מים ושטחי קרקע שוליים שנימנע עד כה השימוש בהם משום מליחותם הגבוהה לרווחת ופרנסת תושבי האזור.

  פתח
• 1

  ינו
  תגובת עגבניות אשכול לטמפרטורות על מיטביות

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  תגובת עגבניות אשכול לטמפרטורות על מיטביות

  אביתר איתיאל, יצחק סקר - שהמ,משרד החקלאות.
  רבקה אופנבך- מו"פ ערבה
  משה וצחי רימון- מושב עין יהב.
  Tantai. מרכז משתלמים בערבה

  תקציר

  עגבניות אשכול מהזן נסיכה נשתלו ב-25/6/04 בחממה מצוננת ונעקרו במחצית חודש ינואר 2005, לאחר כ-200 ימים. הקטיף החל כ-60 ימים מהשתילה והסתיים 140 ימים לאחר מכן. כעשרה ימים לפני תחילת הקטיפים ב-15/8, חלה תקלה במערכת החשמל וכתוצאה מכך פסקה מערכת הצינון מלפעול למשך מספר שעות והטמפרטורה בגובה אמיר הצמח הגיעה עד כדי 55 מעלות. בהשפעת הטמפרטורות הקיצוניות נשרף החלק העליון של הצמח לחלוטין והצמחים נחתכו לגובה שמתחת לאזור הפגוע וחודשו מענף משני. הקטיף פסק לתקופה של 42 ימים (14/9-26/10). כך שבפועל נערכו קטיפים במשך 100 ימים בלבד.
  היבול הכולל הממוצע לחממה עמד על 14 טון\דונם אשר מתוכם כ-12 טון\דונם ראויים ליצוא. תוצאות היבול הכולל וליצוא פחתו בתגובה לעליית הטמפרטורה ככל שעלה המרחק מהמזרון. ירידת היבול ליצוא נבעה מירידת מספר האשכולות לצמח ומירידת משקל הפרי, ובהתאמה חלה ירידה באיכות הפירות. הירידה בפוריות הצמח ע"פ מפל הטמפרטורות לוותה גם בירידת ההתפתחות הוגטטיבית. בנוסף, ועל סמך התרשמות בלבד, עלתה הנגיעות במחלת הקמחונית ככל שעלה המרחק מהמזרון.
  על סמך התוצאות שהושגו נראה שקימת רגישות רבה בהנבת הפירות בעגבנייה לטמפרטורה גבוהה מ-18 מעלות בממוצע ליממה. התקבל מקדם פחיתת יבול פירות בשיעור של כ -9 % למעלה יממתית.
  כוח הצינון היה נמוך מהאופטימום וסביר להניח שניתן היה להשיג שיפור נוסף ביבולים גם בחלקות הסמוכות למזרון אילו הייתה הטמפרטורה נמוכה מזו שנמדדה, וזאת במיוחד בחודשים יולי-ספטמבר.

  פתח
• 1

  ינו
  אגרוטכניקה של גידול מלון אביבי בהדליה במנהרות עבירות

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  אגרוטכניקה של גידול מלון אביבי בהדליה במנהרות עבירות,
  משק גל עין יהב 2004/5
  רבקה אופנבך, יורם צביאלי, רמי גולן, ישראל צברי - מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל - שה"מ, לה"ד נגב משרד החקלאות
  איתי גל - עין יהב

  תקציר
  בניסוי שנערך בגידול מלון אביבי במנהרות עבירות, בשטח מסחרי בעין יהב, נבדקה השפעת שיטת הגידול בצורת "סוכה", קטום עלים שבועיים לפני הקטיף, עומד בשני הזנים 6003 וסיגלו על מרכיבי היבול ואיכותו ועל תופעת החמת הקליפה.
  מלון מהזנים 6003 (הזרע) וסיגלו (כצ"ט) נזרע ישירות בשטח (23.11.04), גידול הצמחים נעשה בהדליה.
  6003 – הזן העיקרי בשטחי הגידול האביבי הראה רגישות גבוהה בשנים שעברו להחמת קליפה בעוד הזן סיגלו הראה עמידות לתופעת ההחמה בשנה שחלפה.
  בסיכום התצפית לא נמצאו הבדלים משמעותיים ביבול הכללי והראוי ליצוא בגידול בסוכה בהשוואה לביקורת, גידול רגיל ללא סוכה אך עם אחוז יצוא גבוה במעט בסוכה 7.5 בהשוואה לגידול הרגיל 7.5 קג'/מר'. הגדול בסוכה לא השפיעה על אפילות. נמצא אחוז פרי סדוק נמוך בשיטת הגדול בסוכה. התמוטטות חיצונית הייתה מעט גבוהה בסוכה בעיקר בסיגלו 41% לעומת 35% בגידול הרגיל. ריכוז הסוכר בפרי היה נמוך יותר בסוכה לעומת הגידול הרגיל : 9.0 לעומת 9.3 ב- 6003, ו – 10.2 בהשוואה ל – 9.8 בסיגלו.
  שיעור החמות הקליפה בזן 6003 בסוכה גבוה יותר בהשוואה לגדול ללא סוכה ( 0.3 בהשוואה
  ל – 0.1 בהתאמה). בניסוי זנים שנעשה במנהרה הצמודה לניסוי האגרוטכניקה נמצאו מספר זנים אשר לא הראו כלל סימפטום של החמת הקליפה. בזן סיגלו בתצפית זו לא נמצאה החמה בהשוואה ל-6003. יש לציין כי תופעת החמות הפרי, תופעה אשר הייתה בין הגורמים העיקרים לפסילת הפרי במיון בשנה שחלפה, הופיעה באופן כללי בשיעור נמוך מאוד.
  הורדת עלים – הקטינה את הפרי בשני הזנים בהשוואה לביקורת, הקטינה סידוקים בשני הזנים (ב- 6003 ירידה מ – 2.4 ל – 1.8 ובסיגלו מ – 2.4 ל – 2.1. הקטינה החמות בזן 6003, והקטינה יבול כללי 7.6 בהשוואה ל – 7.2 ב- 6003 , ובסיגלו 7.9 בהשוואה ל – 7.3 קג'/מר'. ציון האיכות הכללי לחלקות שהורידו בהן עלים גבוה יותר ב – 6003 4.6 בהשוואה ל – 5.- ובסיגלו 2.8 בהשוואה ל – 3.3, הגורם העיקר אחוז נמוך של פרי רך, פרי רקוב וג'ינג'ים. בסיגלו יש ירידה בכמות הסוכר עקב הורדת העלים ב - 6003 אין השפעה.
  עומד- העלאת העומד מעלה ב – 10% את הפרי הגדול במעבר משני שתילים למ' ל – 3, ומורידה
  ב – 20% את הגודל הגדול במעבר ל – 4 שתילים בהשוואה ל – 3 שתילים למ'. הקטנת העומד העלה את היבול ליצוא ב-6003 אולם מעלה את כמות הפרי הקטן ומקטינה סידוקים. אף כי ציון האיכות של עומד הצפוף (4 צמחים למטר ערוגה) גבוה יותר, ההשפעה לא ברורה .
  נתוני האקלים במנהרות - לא נמצא הבדל משמעותי בטמפרטורה ובלחות בין המנהרות השונות כפי שנמדד במרכז המנהרות. במדידות שנערכו בצד הצפוני והדרומי של המנהרות נמצא כי בצד הדרומי, באמצע היום, בחלק מהימים הטמפ' גבוהה יותר מאשר בצד הצפוני, הלחות גבוהה יותר באמצע היום בצד הדרומי של המנהרה.
  הטיפולים האגרוטכניים לא שינו את הטמפרטורה והלחות במנהרות.
  לסיכום, מוצע לבחון בעונה הבאה מגוון זנים חדשים ולאתר את הזנים עם רגישות נמוכה לתופעת ההחמה. בנוסף, יש לנסות שוב לאפיין את הטיפולים האגרוטכניים באמצעותם ניתן אולי להקטין את עוצמת ההחמה, קרי, קטום עלים וגדול בסוכה.
  הבעת תודה
  תודתנו נתונה מקרב לב למשפחת גל על הטיפול בשטח והיוזמה בביצוע הניסוי. לאלי ברדוגו וסווטלנה שוייחט טכנאי בקרת האיכות של תחנת "יאיר" על הטיפול המסור בפרי.

  פתח
• 1

  ינו
  פיתוח מערכת משולבת לחסכון במים ולהארכת העונה בגידול פלפל בערבה

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  פיתוח מערכת משולבת לחסכון במים ולהארכת העונה בגידול פלפל בערבה

  דו"ח סופי - ינואר 2006
  שבתאי כהן, דודו אלקיים, רמי גולן ,ישראל צברי, רבקה אופנבך – תחנת "יאיר", מו"פ ערבה
  יוסל אנטולי – מרכז ספיר ותחנת יאיר
  אמנון בוסתן – המכונים למחקר שימושי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

  תקציר
  החקלאות בערבה ובכיכר סדום מבוססת על היתרונות האקלימיים של אזורים אלה (קרינת שמש וטמפרטורות אופטימאליות בחורף ושימוש במים מליחים מקומיים) ותוצרתה מיוצאת בהצלחה רבה לאירופה בחורף ובאביב. שימור כושר התחרות בשווקי היצוא מותנה בהגדלת הכמות המשווקת, בהארכת עונת השיווק ובהעלאה מתמדת של איכות התוצרת. השגת מטרות אלה תלויה ביכולתנו להתגבר על מחסור חריף במים ובקרקע, במציאת פתרון לאילוח הקרקע ובהפחתת השפעת תנאי גידול בעייתיים בעונות השוליים. גידול במצעים מנותקים הוא אחת הדרכים המבטיחות לפתרון בעיות אלה. מערכת הכוללת גידול במצע מנותק ומיחזור מי ההשקיה מהווה תשתית לפיתוח אמצעים לבקרת טמפרטורת מצע הגידול, שהיא גורם חשוב מאוד אך זנוח, המשפיע על ביצועי הצמח. במחקר זה הקמנו מערכת צינון שורשים (22 מ"צ) ע"י השקיה בפולסים קצרים וצפופים של מים מקוררים במערכת ממחזרת. גידול הבוחן היה פלפל בבית רשת בתחנת יאיר בערבה. בשתי שנות הניסוי לא נמצאה ההשפעה המקווה של הטיפול על היבול או על איכותו. צינון השורשים שיפר במידת מה את פיזור הקטיף על פני העונה. מצאנו שבבתי רשת, רוב כמות המים (60%) מנוצלת בשלהי העונה בעוד היבול באותה עת קטן ובאיכות ירודה. לאור ההצלחה הטכנית הרבה של מערכת הצינון אנו מציעים לבחון אותה בגידולים אחרים, שהינם בעלי תגובה משמעותית יותר לטיפול בהשוואה לפלפל.

  פתח