דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת איכויות מים, רמת דישון, יחסי אמון – חנקה והשפעתם על גידול פלפל בערבה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  בחינת איכויות מים, רמת דישון, יחסי אמון - חנקה והשפעתם על גידול פלפל בערבה

  בחינת איכויות מים, רמת דישון, יחסי אמון - חנקה והשפעתם על גידול פלפל בערבה
  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יורם צביאלי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  כתובת המחבר: sab@inter.net.il
  תקציר
  כיום משתמשים בערבה בכ- 50 עד 80 יחידות חנקן לעונת גידול פלפל (ק"ג/דונם). יוני ניטרט (-N03) ואמון NH4+)) מהווים מקור חנקן לבניית החלבונים בצמח המתבצעת בתאי השורש ובתאי העלים. בתאי השורש בניית החלבונים נעשית תוך שימוש בעיקר ביוני האמון. מטרת הניסוי היא בדיקה האם רמות הזנה ויחסי אמון חנקה משפיעים על רמת היבול בתנאי הערבה.
  נבחנו שני גורמים: הרכבי דשן ואיכות מים.
  הרכב דשן ראשון המבוסס על דשן "שפר" 4-2-6+6% המכיל 6% מיקרו אלמנטים ויחסי האמון חנקה בהרכב החנקן 67% חנקה ו-33% אמון. הרכב שני מבוסס על דשן "מור" 4-2.5-6+6% המכיל 6% מיקרו-אלמנטים ויחסי האמון חנקה בהרכב החנקן 90% חנקה ו-10% אמון. נבחנו שתי רמות הזנה של 100 ח"מ חנקן המבוססים על 2 הרכבי הדישון ורמה נוספת של 150 ח"מ חנקן ב-90% חנקה במי השקיה. הרכבי הדשן נבחנו בשלוש איכויות מים במוליכות חשמלית של 1, 2.5, 4.0 dS/m.
  מתוצאות הניסוי עולה כי אין הבדל ביבול בין טיפולי ה-90% ל-67% בכל הטיפולים, כמו כן אין הבדל ביבול בין 100 ח"מ לבין 150 ח"מ, תוצאה דומה התקבלה בעונה הקודמת. בטיפולי איכות המים ושילובם עם רמות חנקה ב-100 ח"מ חנקן בטיפול של 67% חנקה במוליכות חשמלית של 2.5 dS/m ישנה ירידה מובהקת ביבול לעומת אותו טיפול במוליכות חשמלית של dS/m 1 אשר אינם באים לידי ביטוי בטיפולים האחרים בשתי רמות המוליכות החשמלית של 1 לעומת 2.5 dS/m. טיפול המוליכות החשמלית של 4 dS/m נמוך באופן ביבול מובהק משאר הטיפולים עקב רמת המוליכות החשמלית הגבוהה במי ההשקיה. לאור המחקרים האחרונים בנושא רמות ההזנה בפלפל בערבה נמצא כי אין צורך להעלות את רמות החנקן מעבר ל-100 ח"מ ונראה כי אין הבדל מובהק בתוצאות היבול בהקשר ליחסי אמון חנקה בתנאי הגידול בתחנת יאיר בחצבה.

  Effect of water quality, nitrogen nutritional level and nitrate : ammonium ratio on pepper cultivation
  Cohen S., Oshoroviz A., Hashmonai D., Offenbach R., Zvieli Y., Golan R. - Central and Northern Arava Tamar R&D
  Writer address: sab@inter.net.il
  Keywords: Capsicum annuum, salinity

  פתח
• 1

  ינו
  מציאת קשר בין רמת חנקן בפטוטרות עגבניות לרמת הדישון ולטעם העגבנייה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  מציאת קשר בין רמת חנקן בפטוטרות עגבניות לרמת הדישון ולטעם העגבנייה
  רמי גולן, סווטלנה גוגיו, רבקה אופנבך ויורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  כתובת המחבר: gram@netvision.net.il

  תקציר
  עגבניות הצ'רי הנפוצות היום בגידול בארץ הינם בעיקר מזן שירן. צורת הגידול של עגבניות הללו מעודדת קבלת פרי גדול עם יבול גבוה ואיכות טעם וצבע ירודים, זאת משום התמריץ הקיים מזה שנים בקרב מגדלים לפרי גדול יותר ולהעלאת יבולים בכדי להוריד עלויות.
  שווקי היצוא לעגבנית הצ'רי הישראלית הולכים ומצטמצמים היות והמוצר הישראלי נחשב היום למוצר רגיל אשר לא מחזיר למגדלים תמורה נאותה ומשום שמחירי הפרמיה אליהם מתכוונים המגדלים המייצאים הינם עבור פרי טעים מאוד שאינו תואם למוצר המבוקש. התוצאה היא תמורות מאוד נמוכות ליצואנים אשר אינן מצדיקות יצוא ואף גובלות בהפסדים למגדלים ובהפסקת גידול.
  בגידול העגבניות קיימת משוואה בין איכות, טעם ויבול. מעל רמת יבול מסוימת גם האיכות וגם איכות הטעם יורדים וביבולים הגבוהים של הזנים הטעם מאוד בעייתי. בכדי להשיג יבול גבוה מעלים המגדלים את רמת החנקן בדישון ואת כמויות המים. כתוצאה, מתקבל יבול גבוה מאוד אולם הפירות בעלי טעם מאוד ירוד, חיי מדף קצרים ואף בעיות בהתפתחות צבע.
  במהלך עונת הגידול 2014/15 נבדק הקשר בין רמת הניטרט והגלוקוז בעלי עגבנייה לריכוז הגלוקוז בפרי. הבדיקה נעשתה בפטוטרות ופירות עגבנייה אסנשיאל (באייר) וטוסקנה (אדמה מכתשים) בניסוי זנים בתחנת יאיר, בדומה לשיטת דגימת הפטוטרות הנהוגה בגידול פלפל בערבה לדיוק הדישון הניתן לגידול.
  מטרת הניסוי הייתה מציאת הקשר בין רמת הדישון לבין טעם העגבנייה בכוונה לפתח פרוטוקול בדיקה של הצמחים אשר יאפשר קביעת אופטימום דישון לצורך קבלת פרי איכותי וטעים.
  רמת הגלוקוז המקסימלית בפטוטרות עמדה על 16 מ"ג ל- 1 גרם חומר טרי והתקבלה כאשר נמדדו בפטוטרות כ- 9,000 ח"מ ניטרט (NO3). מעל לרמת חנקה זו התקבלה ירידה בריכוז הגלוקוז בפטוטרת. כמו כן, נמצא קשר ישר בין רמת הגלוקוז בפטוטרת לבין רמת הגלוקוז בפרי. הואיל ורמת הגלוקוז בפרי מהווה סמן טוב לרמת הטעם של העגבנייה נראה כי ניתן לראות קשר בין רמת החנקן בפטוטרות לבין רמת הגלוקוז בפרי. כמו כן, להערכתנו ניתן יהיה להשתמש בבדיקת הגלוקוז בפטוטרות כמדד לקביעת רמת הדישון האופטימלית הנדרשת ליצירת פרי טעים בעגבניות.
  כמובן שיש לחזור ולבסס את ממצאי בדיקה ראשונית זו בניסויים נוספים לקביעת שעת הדיגום האופטימלית במהלך היום, ולבדיקת סוכרים נוספים המצויים בעלים ובפטוטרות.

  Study of the relationship between the level of nitrogen in petiole to the level of fertilization and taste in tomato cultivation
  Rami Golan, Svetlana Gogio, Rivka Offenbach and Yoram Zvieli – Central and Northern Arava Tamar Research and Development
  Writer address: gram@netvision.net.il

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת השפעת הגומלין שבין טפטוף טמון לתדירות ההשקיה במלוני אביב

  ירקות

  ע"י אפי טריפלר

  בחינת השפעת הגומלין שבין טפטוף טמון לתדירות ההשקיה במלוני אביב
  אפי טריפלר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  כתובת המחבר: effi@arava.co.il
  תקציר
  גידול של מלונים מורכבים בערבה התיכונה בא לתת מענה לבעיה קשה ונפוצה בגידול מלונים - התמוטטות חורפית. טפטוף טמון ידוע כאמצעי מקובל להגדלת נפח בית שורשים על ידי העמקתו לאופקים נמוכים בהשוואה לממשק השקיה בטפטוף עילי. היפותיזת המחקר גורסת כי השקיה בטפטוף טמון, בו מערכת השורשים מצויה בעומקים 20-40 ס"מ תקטין במידה רבה את השפעת טמפרטורת הסביבה הנמוכה בחדשי החורף, על קליטת יסודות מיקרו לשורש. לפיכך, מטרת הניסוי הייתה לבחון את השפעת שיטת ההשקיה (טפטוף טמון בהשוואה לטפטוף עילי) ותדירותה על מלוני אביב.
  בניסוי שנערך בתחנת יאיר בעונת 2014/15 נבחנו 3 שיטות טפטוף בשילוב של שתי תדירויות השקיה: טפטוף עילי (ביקורת), טפטוף טמון בעומק 20 ס"מ ובעומק 30 ס"מ. נבדקה ההשקיה בתדירות של אחת ליומיים לעומת פעמיים ביום.
  השקייה בתדירות נמוכה (מידי יומיים) יצרה תנודות חריפות בעומד הקפילרי, בהשוואה להשקיה בתדירות גבוהה (פעמיים ביום). אולם בטפטוף הטמון, בו קיימת מערכת שורשים גדולה ועמוקה יותר, התנודות לא השפיעו על רמת היבול מכיוון שבממשק זה הדגם המרחבי של בית השורשים גדול בהשוואה לטפטןף עילי, והוא מפצה על עקת מים זמנית. תנאי סביבת בית השורשים של צמחי מלון חורפי, המושקים בטפטוף טמון, שהתבטאו בטמפרטורת קרקע גבוהה מזו שנמדדה בטפטוף העילי, גרמו לעלייה באחוזי הפרי ליצוא, קרי, שכיחות נמוכה של פרי בלתי מרושת.
  מכאן אנו מסיקים כי בממשק גידול של מלון חורפי מורכב המושקה בטפטוף טמון בערבה, יש צורך לנסח המלצות ההשקיה ספציפייות, המביאות לביטוי את יכולת הפיצוי של מערכות שורשים בממשק השקיה זה, בייחוד במצבים עיתיים של עקת יובש ו/או מליחות.

  Grafted Melons Response Tos Sub-Surface Irrigation Under Two Irrigation Frequencies.
  Effi Tripler - Central and Northern Arava Tamar R&D
  Writer address: effi@arava.co.il

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת איכות המים וכמותם על צמח ופרי הפלפל לפני ואחרי הקטיף

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  השפעת איכות המים וכמותם על צמח ופרי הפלפל לפני ואחרי הקטיף
  אלעזר פליק, שרון אלקלעי-טוביה, יעקב פרצלן, יגאל אלעד וחגי יסעור - מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי
  רבקה אופנבך, שבתאי כהן, רמי גולן, אפי טריפלר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  כתובת המחבר: efallik@volcani.agri.gov.il
  תקציר
  צמצום כמויות המים העומדות לרשות החקלאים והמלחתם הם בין הבעיות המגבילות בערבה את הגדלת שטחי גידול הפלפל ויבולו. בעשור האחרון חלה הידרדרות משמעותית באיכות המים ורמת המוליכות החשמלית עלתה בלמעלה מיחידת dS/m, בממוצע. בנוסף, בחלק מהבארות החלו להופיע זיהומים בחנקות. לפי התחזיות ההידרולוגיות של חברת מקורות מגמה זו תמשיך ביתר שאת, במידה ולא תיערך התפלת מים בקנה מידה גדול.
  בניסוי שנערך בתחנת יאיר בעונת הגידול 2014/15 נבחנה השפעת איכות המים (רמת ההמלחה) וכמות המים הניתנת לגידול על התפתחות צמח הפלפל והפרי לפני הקטיף, וכיצד התפתחות זו משפיעה על איכות הפרי לאחר הקטיף. בכל איכות מים נלמדה תגובת הצמח, חיי המדף ופילוג היונים בקרקע ובעלים ב- 3 רמות השקיה שונות, המדמות צמצום בכמויות מים שיגרם עקב הגדלת שטחי הגידול בערבה; כמויות המים שיושמו: באיכות מים של EC 1.6 dS m-1: כמות המים שניתנה הייתה 1.5, 1.0 ו-0.7 מהאידוי-דיות היומית. באיכות מים EC 2.8 dS m-1: 2.0, 1.5 ו 1.0 מערכי האידוי-דיות; באיכות מים של EC 4.5 dS m-1: 3.0, 2.0 ו 1.0 מערכי האידוי-דיות. ערכי האידוי-דיות חושבו לפי נתוני ליזימטרים (ET max) בכל איכות מים. נבדקה הפעילות הפוטוסנטטית של הצמח, מספר חנטים, גודל פרי ויבול. במקביל לבחינת המדדים הצמחיים נבדקה איכותם של הפירות מטיפולי ההשקיה לאחר תקופת אחסנה של 14 ימים ב-7 מ"מ + 3 ימים נוספים ב-20 מ"צ. נבדקה גם השפעת התפתחות הקמחונית בטיפול חוס"ן על איכות הפרי הקטוף, בהשוואה לביקורת.
  לא נמצאה כל השפעה של טיפולי איכות המים וכמות מי ההשקיה על מדד הפוטוסינתיזה ותהליך זה נמצא דומה, בשלב זה, בכול כמויות ואיכויות המים. תנאי המליחות ושטפי המים נוטרו באופן רציף. כתוצאה מכך, מליחות מיצוי מי המשאבים הייתה בהתאם לתכנון. כצפוי, עקת מליחות חריפה, שהתבטאה בטיפול בו מליחות מי ההשקיה הייתה 4 דצ"ס/מ', גרמה להקדמה בקצב החנטה וההבשלה. אולם פער זה נסגר וכפועל יוצא מכך, לא נמדדו הבדלים במספר החנטים של הגל הראשון, ביבול המצטבר עד לסוף ינואר ובמשקל הפירות. כמות ואיכות המים כמעט ולא השפעה על איכות הפרי לאחר הקטיף, למרות שהפרי האיכותי ביותר, על פי מדד ההופעה, נמצא בטיפול עם השקיה ב-2.8 EC וכמות מים של 1 ו-1.5 מהאידוי-דיות. אחוז הריקבון הנמוך, יחסית, שהתפתח בפירות שהושקו במים מליחים מאוד (4.5 EC), נבע ככל הנראה מצמח בעל נוף "יותר מאוורר" עקב עקת המלח, דבר שהקטין את התפתחות הבוטריטיס בטיפולים אלה. אולם בפירות אלה, כתוצאה מעקת המלח, עלתה רמת הסוכר.
  מסיכום שנת המחקר הראשונה עולה כי צמח הפלפל מסוגל "לסבול" המלחה בינונית וכמויות מים יחסית נמוכות שאינם פוגעים ביבול ובאיכות הפרי. אולם חזרת על ניסוי זה בעונת הגידול הבאה תאפשר קבלת מידע מהימן יותר על השפעת כמות ואיכות המים על מדדים הורטיקולטוריים ומדדי איכות הפרי לאחר הקטיף ובתום תקופת אחסנה וחיי מדף ארוכים.

  The effect of water quality and quantity on pepper plant and fruit before and after harvest
  Elazar Fallik, Sharon Alkalai-Tuvia, Yaacov Perzelan, Yigal Elad and Hagai Yasuor - Volcani Center, ARO
  Rivka Offenbach, Shabtai Cohen, Rami Golan and Effi Tripler – Central and Northern Arava Tamar R&D
  Writer address: efallik@volcani.agri.gov.il

  פתח