דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת טיפולי הדברה כימיים להקטנת נזקי תריפס הקיקיון בגידול ליזיאנטוס

  פרחים, הגנת הצומח

  ע"י יואל מסיקה

  בחינת טיפולי הדברה כימיים להקטנת נזקי תריפס הקיקיון בגידול ליזיאנטוס
  יואל מסיקה, יאיר נשרי, עירית דורי, ליאנה גנות, דוד בן יקר, אורי פטקין

  תריפס הקיקיון גורם לעיוות ניצני הצמיחה ולעצירת הגידול שבאים לידי ביטוי בגובה הצמחים. ככול שפעילות המזיק גבוהה יותר (אוכלוסיות גבוהות יותר) כך נגרם נזק כבד יותר לגידול, המתבטא בצמחים נמוכים יותר שאינם ניתנים לשיווק.
  בניסוי נערך בעונת 2007/8 בחוות הבשור (מו"פ דרום) בחממה בשטח של כ-1/3 דונם בזן בלבואה כחול, נבחנו מספר תכשירי ההדברה. התכשירים פרוקליים, רופסט ו- XDE-175 שנבחנו בגל הפריחה הראשון, וטרייסר בשני הגלים (גם בלחץ הדבקה גבוה) נמצאו יעילים מאוד בהדברת התריפס ובמניעת הנזק ע"ג הפרחים והפחיתו באופן מובהק את אחוז הפרחים הנגועים לעומת חלקות הביקורת.
  התכשירים מוסורול ויידט ותיונקס שנבחנו בגל השני בלחץ הדבקה גבוה של המזיק, לא היו יעילים בהדברת התריפס ובמניעת נזקיו גם בתקופות בהם רוססו התכשירים בתדירות של פעמיים בשבוע.
  יעילות ההדברה של התכשירים השונים תלוייה מאוד באופן היישום בכך שתחדיר את התכשיר למקומות שבהם מסתתרים התריפסים (בד"כ בתוך תפרחות הפרחים או בחיק העלה). בכדי להגיע למקומות אלה חשוב להשתמש במרססי גב מפוח ובגודל טיפה קטן ככול האפשר.

  פתח
• 1

  ינו
  הדברת כנימת עש הטבק בטרכליום באמצעות האקרית הטורפת Amblyseius swirskii

  פרחים, הגנת הצומח

  ע"י דנית פרקר

  הדברת כנימת עש הטבק בטרכליום באמצעות האקרית הטורפת Amblyseius swirskii

  דנית פרקר, שמעון פיבוניה - מו פ" ערבה תיכונה וצפונית
  פיליס ויינטראוב, סופיה קלייטמן - המחלקה לאנטמולוגיה, מרכז מחקר גילת מינהל המחקר החקלאי

  כנימת עש הטבק Bemisia tabaci Gennadius הנה מזיק קשה רב-פונדקאי בחקלאות בכלל ובגידול פרחי הטרכליום בפרט. כנימת עש הטבק (כע"ט) היא מזיק הסגר באירופה ונוכחות דרגות הכנימה השונות במשלוח פרחים עלול להביא לפסילתו. עד היום אופן ההדברה העיקרי הינו שימוש באינסקטיצידים, אולם מאז התפתחות העמידות לקבוצת הניאונקוטינואידים (קונפידור ודומיו) יש קושי רב להשיג ניקיון ממזיק זה בשדה באמצעות הדברה כימית. בניסוי שנערך בתחנת יאיר בערבה בעונת 2007/8 נבחנה האקרית הטורפת ממין אקרית הסבירסקי Amblyseius swirskii כמדביר ביולוגי כנגד כע"ט בטרכליום בהשוואה להדברה הכימית ולביקורת לא מטופלת. ההדברה הכימית נבחנה בשני אופנים: הדברה כימית רגילה (ריסוסים עליונים בלבד) לעומת הדברה כימית המשלבת בתוכה הגמעת קונפידור במינון גבוה. הטרכליום אשר נשתל בניסוי זה הנו מהזן בלו-שיין (כחול). לשם מעקב וניתוח תוצאות הניסוי בוצעו בשטח במשך העונה מספר בדיקות מדגמיות. נמצא שרמת כע"ט בוגרים שנלכדו במלכודות דבק צהובות הייתה דומה בכל הטיפולים, לאורך כל שנת הניסוי. בתקופת קיץ וסתיו 2007 רמת הלכידה במלכודות הניטור הייתה גבוהה, אך על הצמחים נראו פרטים מעטים בלבד של כע"ט. בהמשך העונה רמת הנגיעות ירדה ונשארה נמוכה לכל אורכה. נראה שלכידת בוגרים במלכודת דבק אינה מהווה מדד לרמת הנגיעות בכע"ט בטרכליום. לעומת זאת, כאשר נספרו זחלים וגלמים על דגימת עלים נמצאו הבדלים בין הטיפולים השונים. לאורך רוב עונת הגידול רמת כע"ט בצמחי הטרכליום בחלקות הטיפול הביולוגי הייתה נמוכה יותר מהטיפולים הכימיים. לאקרית הסבירסקי שפוזרה במנהרות מהלך הסתיו והאביב היה קושי להתבסס במהלך החורף והקיץ. במהלך העונה חדרה לחלקות הביקורת אקרית טורפת מקומית שזוהתה כמין פיטוס לימוני Euceius scutalis Athias. אקרית זו מצויה בערבה באופן טבעי וידועה כטורפת של כע"ט. כנראה שאקרית זו מתאימה יותר לתנאי האקלים בערבה בהשוואה לאקרית הסבירסקי והופעתן של המקומיות הביאה לכך שבמהלך האביב ותחילת הקיץ נמצאה רמת כע"ט הנמוכה ביותר דווקא בחלקות הביקורת הלא מטופלת. בעונה הבאה נמשיך להשוות בין יעילות ההדברה בטיפולים כימיים וביולוגיים ונבחן הטיפול הביולוגי גם בטרכליום לבן היות ויתכן ויש משמעות לזן הטרכליום בהקשר להתבססות האקריות הטורפות.

  פתח
• 1

  ינו
  הדברה ביולוגית של אקרית העיוותים ותריפס קליפורני באמצעות האקרית הטורפת Amblyseius swirskii

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י כרמית טל

  הדברה ביולוגית של אקרית העיוותים ותריפס קליפורני באמצעות האקרית הטורפת Amblyseius swirskii

  כרמית טל - האונ' העברית, הפק' לחקלאות, המזון ואיכות הסביבה, המח' לאנטומולוגיה, רחובות, 76000
  פיליס ויינטראוב, סופיה קלייטמן - מינהל המחקר החקלאי, המח' לאנטומולוגיה, תחנת הניסויים האזורית גילת, ד"נ נגב, 85280
  שמעון פיבוניה, יעל בר לבן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר, מרכז ספיר, ד"נ ערבה 86825
  שמעון שטיינברג - ביו-בי שדה אליהו בע"מ. ד"נ עמק בית שאן 10810

  תקציר
  עד עתה אין לאקרית העיוותים אמצעי הדברה ביולוגי בחבילה המסופקת ע"י "ביו-בי", והדברתו בשטחי הפלפל מבוצעת באמצעות כימיקלים ותכשירי גופרית. בעבודה שנערכה בתחנת הניסויים יאיר בעונת הגידול 2006/7 נבחנה היתכנות השימוש באקרית הטורפת סבירסקי (Amblyseius swirskii), כנגד אקרית העיוותים (Polyphagotarsonemus latus). כמו כן נבחנה ההשפעה של טורף זה על אוכלוסיית תריפס הפרחים ועל רמת הנזק הנגרם לפירות. נמצא שהאקרית הטורפת הדבירה היטב את אקרית העיוותים, ברמה הדומה לטיפול כימי, כאשר ניתנה במינון של 100 פרטים למ"ר כשבועיים משתילה, בחלקה שהייתה מאולחת באופן טבעי ברמות גבוהות של כנימת עש טבק ואקרית עיוותים. נמצא גם שהאקרית הטורפת הפחיתה את רמת התריפס בשטח, בעיקר בסתיו ותחילת החורף. נצפתה גם ירידה ברמת נזקי תריפס בפרי. אולם, בהמשך, עם הירידה ברמת האקרית הטורפת בחורף, והעלייה ברמות התריפס הייתה רמת נזק גבוהה בפרי בטיפולים אלו. אקרית זו עשויה לשמש כלי עזר והשלמה לאוריוס להפחתת התריפס בשדה אולם לא ניתן יהיה להסתמך עלייה בלבד.

  פתח
• 1

  ינו
  הדברה כימית של מחלת ההתמוטטות הפתאומית של המלונים הנגרמת על ידי הפטרייה Monosporascus cannonballus

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, עמי מדואל, רוני כהן

  המלון הוא גידול מרכזי בערבה. מבין מחלות המלון המועברות בקרקע, המחלה העיקרית המסכנת את גידול המלון בערבה ובאזורים אחרים בדרום הארץ היא ההתמוטטות הפתאומית הנגרמת ע"י הפטריה Monosporascus cannonballus. מחלה זו טופלה בעבר ע'י חיטוי קרקע במתיל ברומיד שיושם טרום שתילה. כיום, אין בנמצא חומר לחיטוי קרקע הדומה ביעילותו למתיל ברומיד להדברת המחלה בעונת הגידול האביבית. במחקר המוצג נלמדה יעילות פונגיצידים שונים להדברת הפטריה M. cannonballus (מונוספורסקוס) בערבה; לימוד עיתוי היישום, תדירות היישום והמינון הדרוש של הפונגיצידים. בשלב ראשון נבחנה במעבדה היכולת של פונגיצידים מקבוצות כימיות שונות לעכב את הגידול הוגטטיבי של הפטריה בצלחות פטרי. לפונגיצידים נבחרים נערכו ניסויי שדה בעונות הסתיו והאביב 2006 – 2007, בהם נבחנה יעילות ההדברה של המחלה וההשפעה על יבול המלון. תוצאות המחקר תמכו בקבלת רישוי לשימוש בקוטל הפטריות עמיסטאר (Azoxystrobin) להדברת מחלת ההתמוטטות במלונים. על פי הידע שנצבר עד היום, נמסרו המלצות ראשוניות ליישום הפונגיצידים במלון בעונות השונות. המלצות אלו אומצו ע"י מירב החקלאים בערבה ובאזורים אחרים בארץ ותורמות להפחתה ניכרת בתמותת הצמחים בשדות ולעליה ביבולים. ההמלצות יעודכנו במהלך השנים הקרובות בהתאם להתקדמות המחקר.

  פתח