המלצות השקיה ודישון לקישוא סתיו חורף בערבה וכיכר סדום
ירקותע"י שלמה קרמר
מחבר שלמה קרמר, יורם צביאלי, עדי סויסה
סנן תוצאות
דוחות והמלצות
נמצאו 55 תוצאות תואמות.(ברור)-
-
ניהול מושכל של הדישון וההשקיה בגידולי פלפל
ירקותע"י שלמה קרמרהרצאה בסיכום עונת פלפל בערבה 26/5/14
ניהול מושכל של הדישון וההשקיה בגידולי פלפל, ירקות ומטעים בערבה
שלמה קרמר
שירות שדה, מחוז הנגב ערבה, שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
shlomo@arava.co.ilצעד קטן בשיפור ניהול וייעול גידול הפלפל וירקות אחרים ניתן לעשות על ידי מתן תשומת לב רבה יותר לאופן בו מדשנים ומשקים. צריכת הדשן של הצמחים בתחילת העונה נמוכה מאד. עקב הצורך להשקות בכמות הגדולה בהרבה מצריכת הצמחים הן ההשקיה והן אספקת הדשנים עם מי ההשקיה מאד לא יעילים. כ-10 ימים שבועיים לאחר השתילה, כאשר הצמחים כבר התבססו, ניתן ליעל את אספקת הדשן על ידי התאמה טובה יותר של הכמות המוספת לשטח ביחס לצריכת הצמחים בפועל. עודפי הדשנים גוררים עליה במוליכות החשמלית של תמיסת הקרקע עקב הצטברותם בקרקע. חלק מהדשנים המצטברים ניתן לנצל בהמשך העונה.
היחס המאפיין את קליטת יסודות ההזנה החשובים בגידול הירקות הנהוגים בערבה הוא: על כל 1 ק"ג חנקן הנקלט בנוף הצמחים ובפרי נקלטים כ-1.5 ק"ג אשלגן וכ- 0.1 ק"ג זרחן. גידול צמחים בתמיסה מימית היה מחייב לדאוג לאספקת יסודות אלו לתמיסה ביחסים המוצגים. הקטנת כמות האשלגן למשל ביחס לחנקן תגרור צמצום קליטת החנקן, הזרחן ושאר היסודות החיוניים להתפתחות הצמח. בעת גידול בקרקע המצב שונה לחלוטין היות ויסודות ההזנה מתנהגים באופן שונה במערכת הקרקעית. יוני האשלגן בעלי המטען החיובי נספחים לשטח הפנים של חלקיקי הקרקע ולחרסית הנמצאת במידה מעטה או רבה בקרקע. תהליך זה של יצירת מאגר אשלגן בקרקע מתרחש בקצב מהיר הנמדד בדקות. במידה וריכוז יוני האשלגן בתמיסה הקרקע פוחת בעקבות קליטה על ידי הצמחים, יוני אשלגן ספוחים משתחררים שוב תוך מספר דקות לתמיסה ועומדים לרשות הצמחים.
יוני הזרחן מגיבים עם יוני סידן ליצירת משקע של סידן זרחתי. התהליך אורך כמה שעות עד שכל עודפי הזרחן בתמיסה שוקעים. הריכוז הטבעי של הזרחן בתמיסת הקרקע בתנאי המים והקרקע בערבה הוא בתחום של 3-4 מג\ליטר. ריכוז הזרחן הגבוה המומלץ בתחילת הגידול בשטחים שעברו חיטוי כימי הוא כ-30 מג\לליטר – פי 10 מריכוז שיווי המשקל בתמיסת הקרקע. ממשק דישון זה, הנחוץ לביסוס גידול הפלפל, יוצר מאגר גדול מאד של זרחן בקרקע היכול לעמוד לרשות הצמחים בהמשך העונה.
צריכת המים של הצמחים הולכת ועולה ממועד השתילה ועד לסוף אוקטובר. במועד זה הירידה ברמת ההתאדות וההתייצבות בגודל נוף הצמחים משאירים את צריכת המים באותה רמה. מסוף נובמבר עם התקצרות היום והירידה במעלות החם צריכת המים של הצמחים הולכת וקטנה עד לסוף ינואר-אמצע פברואר. צריכת המים הגבוהה קשורה הן לחנטת פירות על הצמחים והן להתרחבות גודל הנוף. בשלב זה המליחות בתמיסת הקרקע הולכת ועולה ובכדי לייצבה יש צורך להגדיל את מנת המים. ככל שתכולת המלחים במי ההשקיה גבוהה יותר (גם עקב דישון עודף) יש צורך בהגדלת כמות המים המיועדת לשטיפת עודפי מלחים מנפח בית השורשים הפעיל. בהתאם לכמות המים העומדת לרשות המגדל תיגזר רמת המליחות אשר תיוצר בבית השורשים. במרבית המצבים אין רואים את השפעת עליית המליחות על התפתחות הצמחים. בעת בחינה השוואתית של הנושא נמצא כי העלייה במליחות תמיסת הקרקע מאיטה את קצב הגידול של הצמח וגוררת הקטנה בגודל הפרי.
תכנון מוקדם של היקפי השטח המגודל בהתאם לכמות המים והקפדה על תשומת דשנים נכונה יכולים לתרום להשאת היבול וההכנסה מכל יחידת גידול. -
השפעת ספיקת הטפטפת על יבול ואיכות פלפל המושקה במים מליחים
ירקותע"י שלמה קרמרהשפעת ספיקת הטפטפת על יבול ואיכות פלפל המושקה במים מליחים
יעל רייך ונפתלי לזרוביץ - המכון לביוטכנולוגיה וחקלאות באזורים צחיחים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
כתובת המחברת: iael@post.bgu.ac.il
אלון בן-גל - מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
עמי מדואל, תום גרונוולד, רבקה אופנבך - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
שלמה קרמר – שירות שדה, שה"מ, מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אלי ורד - חברת נטפיםתקציר
שיטת ההשקיה בטפטוף הינה השיטה הנפוצה ביותר בגידולים עם החזר כספי גבוה. לשיטה זאת יתרונות רבים וביניהם שליטה מיטבית על כמות מי ההשקיה וריכוז חומרי הדשן הניתנים לצמח ולכן השיטה אומצה באופן נרחב על ידי חקלאים בכל העולם.
שני פתרונות טכנולוגיים קיימים כיום להשקיה בתדירות גבוהה: הראשונה, העלאת תדירות ההשקיה לרב יומית (השקיה ב"פולסים") והשנייה הורדת ספיקת הטפטפת והארכת משך ההשקיה. המגבלה הטכנית העיקרית להשקיה בפולסים הינה הדרישה לכמות מים גדולה לצורך מילוי חוזר של מערכת ההשקיה. כאשר מפסיקים את פעולת ההשקיה כל המים שנותרו בצינורות מתנקזים דרך הנקודות הנמוכות במערכת. הפתרון המוצע לבעיה זו הוא הוספת רכיבי אל-נגר לכל טפטפת כך שהזרימה נפסקת בזמן ירידת הלחץ בקו ההשקיה. פתרון זה מייקר את מערכת ההשקיה. כמו כן, בתנאי מליחות נמצא כי ריכוזי המלחים היו גבוהים יותר בבית השורשים של פלפל כאשר ההשקיה במים מליחים ניתנה בפולסים לעומת פעם ביום. המגבלה השנייה בשיטת הספיקה הנמוכה מתבטאת בעצם הורדת הספיקה, המחייבת מעברים צרים בטפטפת. עדיין, בשתי השיטות הטפטפות נוטות להיסתם ולכן נדרשת אמינות סינון גבוהה.
פיתוחים טכנולוגיים של השנים האחרונות אפשרו את הורדת ספיקת הטפטפת ובעקבות כך את שיעור ההשקיה לערכים הדומים לשיעור קליטת המים על ידי צמחים. כיום ישנן מערכות של השקיה עם טפטפות מווסתות בספיקות נמוכות באופן כזה שההשקיה יכולה להינתן לאורך כל שעות היום. שאלת המחקר העיקרית היא מהי השפעה המשולבת של ספיקת הטפטפת ומליחות מי ההשקיה על קליטת מים ויסודות ההזנה ועל יבול של פלפל. שאלת המחקר נבדקה בעונת הגידול 2013/14 על ידי ניסויי שדה בתחנת מחקר זוהר של מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר. הניסויים נערכו בחלקת חממה ובליזימטרים גדולים המאפשרים מדידה יומית של מאזני מים ומלחים והערכה של טרנספירציה שעתית. הטיפולים היו: ספיקת טפטפת וכמות מי ההשקיה. כמות ההשקיה נקבעה לפי יחסים שונים מהטרנספירציה שחושבה מתוך מאזן המים אשר נמדד בעזרת הליזימטרים. במשך עונת הגידול נבדקו ספיקת הטפטפות, יבול הפרי המצטבר, איכות הפרי וריכוזי מינרלים בעלים דיאגנוסטיים, מי ההשקיה, מיצוי מי קרקע והנקז של הליזימטרים. בסוף העונה נבדקה הביומסה. מתוצאות של ניסוי זה לא ניתן לקבוע בצורה מובהקת כי ירידה בספיקת הטפטפת מעלה את יעילות ההשקיה. יתכן כי השונות הגבוהה בספיקת הטפטפות של הספיקה הנמוכה גרמה לחוסר המובהקות בתוצאות היבול.The influence of dripper discharge rate on the yield and quality of bell pepper irrigated with saline water
Iael Raij and Naftali Lazarovitch - French Associates Institute for Agriculture and Biotechnology of Drylands, Ben-Gurion University of the Negev
Alon Ben-Gal - Gilat Research Center, Agricultural Research Organization
Rivka Offenbach, Tom Groenveld, Ami Maduel – Central and Northern Arava Tamar R&D
Shlomo Kramer – Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
Eli Vered – Netafim
Writer address: iael@post.bgu.ac.il
Keywords: Capsicum annuum, low discharge, drip irrigation -
הנחיות השקיה לתמרים מהזן מדג’ול בערבה
מטעיםע"י שלמה קרמרהרצאה מאת שלמה קרמר (ג'וחה) 2014
במסגרת יום עיון למגדלי תמרים
אופן חישוב מנות המים
לוח השקיה
