דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    חיי מדף לפרחים בערבה
    פרחים

    שפעת סימולצית המשלוח וטיפולי הטענה על החמת פרחי טרכליום 'לייק פאול' (לבן) - ניסויים בתחנת יאיר 2001/2

    שמעון מאיר, סוניה פילוסוף- הדס, סמיר דרובי, שושנה סלים, אידה רוזנברגר, אלכסנדרה קובשבניקוב, אילנה רוט, הרמן דודזון ודני סתו

    נבחנו השפעות של טיפולי קירור לאחר הקטיף ותנאי המשלוח, וכן טיפולי הטענה שונים על החמת פרחי טרכליום לבן לאחר הקטיף. ההחמות הופיעו לאחר הקירור או עם פתיחת הפרחים לאחר תקופה של שינויי מזג אוויר קיצוניים בעונות המעבר, ופגמו באיכות הפרחים. הפרחים הובאו בנובמבר ממשקו של משה טבלן מחצבה מגידול בבית-רשת עם 40% הצללה. הפרחים הוטענו ב- TOG-6 בחצבה למשך 12 שעות בסככה ואח"כ הועברו להמשך הטענה בקירור (16 שעות) בשתי טמפרטורות: 2-3 מ"צ (קירור א') או 6-7 מ"צ (קירור ב'). בתום הקירור הפרחים נארזו ואוחסנו בחצבה לסימולצית משלוח של 24 שעות ב- 9 מ"צ. הפרחים הארוזים הובלו למכון וולקני בקרטון, והוצבו בחדר תצפית למעקב, מחצית בתמיסת TOG-6 ומחצית בתמיסת סוכר + בקטריוציד (קריזל).
    בניסוי זה לא הופיעו כל החמות בהשפעת טמפרטורת הקירור כפי שהופיעו בשטח אצל החקלאי, אלא רק החמות מאוחרות יותר הנובעות מהזדקנות. טמפרטורת הקירור לא השפיעה על משך חיי האגרטל של הפרחים או על המראה הכללי של הענף. דרגת ההחמה של הפרחים כתוצאה מהזדקנות הוגברה בהשפעת הקירור בטמפרטורות הגבוהות יותר (6-7 מ"צ). נוכחות סוכר (תמיסת קריזל) במהלך חיי האגרטל העלתה את משך חיי האגרטל של הפרחים בצורה משמעותית מ- 11 ל- 14 יום. טיפולי ההטענה השונים שנבחנו למניעת החמה לא היו מוצלחים ופגמו באיכות הפרח. לא הובחנה בפרחים כל נגיעות באלטרנריה שעלולה הייתה לגרום להחמה. נראה לכן שיש לבחון שוב את הופעת ההחמה בטרכליום הלבן לקראת סוף הקיץ, עם שינוי קיצוני בטמפרטורה.

    בחינת הובלה בסימולציה ימית על איכות פרחי טרכליום 'בלו שיין' (כחול)

    מאחר ובסדרת ניסויים קודמת נמצא שפרחי טרכליום מזן 'בלו שיין' עשויים לעמוד יפה באחסון ממושך, נבחנה איכותם לאחר סימולצייה להובלה ימית שבוצעה בתנאי המגדל בערבה. הפרחים נקטפו בחצבה, הוטענו בתמיסת TOG-6 למשך יום בקירור, נארזו בקרטוני טרפז ב- 3 סוגי אריזות (300 ענפים לאריזה), ואוחסנו אצל המגדל למשך 9 ימים ב- 2-3 מ"צ. סוגי האריזות כללו: קרטון טרפז רגיל, קרטון טרפז שבתוכו יריעה של פוליאתילן סלקטיבי, וקרטון טרפז עטוף עם יריעת פוליאתילן חיצונית. בתום סימולציית המשלוח הענפים הובאו למעבדה בוולקני והוצבו בחדר תצפית, מחצית מכל טיפול בתמיסת TOG-6 ומחצית בתמיסת קריזל. נבחנה השפעת טיפולי האריזה ותמיסת האגרטל על מדדי מאזן מים בענף, כמישת פרחים ומשך חיי האגרטל.
    תוצאות: בפרחים שנארזו בקרטון הטרפז עם היריעה הפנימית לא היה כמעט שינוי במשקל האגד, הייתה קליטת מים מוגברת וטרנספירציה גבוהה במהלך היומיים הראשונים בתצפית בהשוואה לשני סוגי האריזות האחרות. השפעה דומה הייתה גם לתוספת הקריזל באגרטל. טיפול אריזה זה גם תרם למשך חיי אגרטל מרבי ולמינימום פרחים מושים ביום 7, כאשר השילוב עם קריזל באגרטל האריך בצורה משמעותי את משך חיי האגרטל עד ל- 16 יום בהשוואה לתמיסת TOG-6. לאריזת הטרפז עם היריעה הסלקטיבית הפנימית לא היה יתרון משמעותי בהשוואה לאריזה בטרפז רגיל מבחינת ההשפעה על משך חיי האגרטל של הפרחים. נראה לכן שפרחי טרכליום 'בלו שיין' מסוגלים לעמוד בתנאי הובלה ימית ממושכת ולהגיע לכ- 10 ימי אגרטל, כאשר תוספת סוכר באגרטל מאריכה משך חיים זה עד ל- 16 ימים.

    השפעת טיפולים אגרוטכניים על איכות פרחי טרכליום 'לייק סופריור' (סגול)

    הניסוי נערך במסגרת ניסויים המבוצעים בחצבה לבקרת צמיחה בחודשי החורף של פרחי טרכליום 'לייק סופריור' בעזרת מווסתי צמיחה, ע"י גבי צוברי ממו"פ ערבה, אברהם הלוי מהפקולטה לחקלאות ואיתן שלמה משה"מ. מאחר ובחודשי החורף נוטים גבעולי פרחים אלה להתארך ולהתעקם, נבחנו ריסוסים שונים במהלך הגידול במננס אלאר במחזורי ריסוס של מספר שבועות. השפעת ריסוסים אלה על איכות הפרחים ומשך חיי האגרטל שלהם נבחנה במעבדה בוולקני. לאחר הקטיף הפרחים הוכנסו לקירור ב- 4 מ"צ למשך אחה"צ עד בוקר, הובלו בקרטון למעבדה בוולקני ואוחסנו ליום אחד ב- 8-10 מ"צ כסימולציית משלוח אווירי. בתום הסימולציה הפרחים הוצבו בחדר תצפית, מחצית מכל טיפול בתמיסת TOG-6 ומחצית בתמיסת קריזל. השפעת הטיפולים נבחנה על קצב קליטת המים, איכות הפרחים ומשך חיי האגרטל שלהם.
    תוצאות: כל טיפולי הריסוס באלאר לא השפיעו על איבוד המשקל של הענפים במהלך חיי האגרטל, וכן לא השפיעו בצורה משמעותית על קצב קליטת המים מהתמיסה ועל הטרנספירציה לאחר 3 ימים (תוצאות לא מובאות). יחד עם זאת, הובחנה ירידה בקליטת המים מהתמיסה ובטרנספירציה בהשפעת טיפולי ריסוס 3-5 בהשוואה לביקורת לאחר 6 ימים באגרטל. השפעת תמיסת האגרטל על מדדים אלה הייתה משמעותית, ונוכחות הסוכר בתמיסה (קריזל) תרמה לעלייה משמעותית במשקל הענפים, בקליטת המים מהתמיסה ובטרנספירציה (תוצאות לא מובאות). ריסוס באלאר במינון של 6 ג' לליטר (טיפול 2) הפחית בצורה משמעותית את משך חיי האגרטל של הפרחים, בעוד שריסוס באלאר במינון של 3 ג' לליטר (טיפולים 3-5) לא גרם לפגיעה במשך חיי האגרטל בהשוואה לביקורת. יתר על כן, כאשר הריסוס במינון זה ניתן בתדירות של אחת ל- 4 שבועות (טיפול 4) הוא אף גרם להפחתה משמעותית ב- % הכמישה של הפרחים לאחר 6 ימי אגרטל (טבלה 3). גם לגבי מדדים אלה לתמיסת האגרטל הייתה השפעה משמעותית, כאשר נוכחות סוכר בתמיסת האגרטל (קריזל) מנעה כמעט לחלוטין את כמישת הפרחים והעלתה את משך חיי האגרטל כמעט פי 3 בהשוואה לתמיסת TOG-6. נראה לכן שאפשר להמליץ על ריסוס הפרחים באלאר במינון של 3 ג' לליטר כדי לפתור את בעיית התארכות הגבעולים והתעקמותם, מבלי לפגוע באיכות הפרחים לאחר הקטיף. בנוסף, תוספת סוכר לתמיסת האגרטל משפרת באופן משמעותי ביותר את איכות הפרחים בכל זני הטרכליום שנבחנו.

    מסקנות והשלכותיהן על המשך ביצוע המחקר

    1.1. יש לבחון שוב את הופעת ההחמה בטרכליום הלבן מזן 'לייק פאול' לקראת סוף הקיץ, עם שינוי קיצוני בטמפרטורה.
    1.2. פרחי טרכליום 'בלו שיין' מסוגלים לעמוד בתנאי הובלה ימית ממושכת ולהגיע לכ- 10 ימי אגרטל, כאשר תוספת סוכר באגרטל מאריכה משך חיים זה עד ל- 16 ימים.
    1.3. ניתן להמליץ על ריסוס פרחי טרכליום 'לייק סופריור' באלאר במינון של 3 ג' לליטר כדי לפתור את בעיית התארכות הגבעולים והתעקמותם, מבלי לפגוע באיכות הפרחים לאחר הקטיף.
    1.4. תוספת סוכר לתמיסת האגרטל משפרת באופן משמעותי ביותר את איכות הפרחים ופתיחתם בכל זני הטרכליום שנבחנו.

  • 1
    ינו
    גידול שושן אסנת על קרקע מקומית בהשוואה לגידול על מצע טוף
    פרחים

    תצפית גידול שושן אסנת על קרקע מקומית ועל מצע טוף

    גבי צוברי – מו"פ ערבה

    בשלוש השנים האחרונות בצענו בתחנת "יאיר" מספר ניסויים בגידול שושן אסנת. הגידול התבצע על מצע טוף והיווה הצלחה באיכות ענפי הפריחה ובהעברת החומר הצמחי משנה לשנה. בעונת 2000/1 בקשנו לבדוק את איכות הפרחים המתקבלת מגידול בקרקע מקומית בהשוואה לזו המתקבלת מגידול על מצע טוף, במטרה לראות האם ניתן לגדל שושן בתנאי הקרקע והמים הקיימים בערבה.
    מהלך התצפית
    השתמשנו בבצלים שהוצאנו מעונה קודמת. לאחר האיסוף הבצלים עברו מיון לגודל, חיטוי, אחסון ב- 20 צלסיוס והמרצה במשך 3 שבועות בטמפ' של 90 צלסיוס. לאחר ההמרצה ב- 27/9/00 נשתל מועד ראשון ע"פ קוטר הבצל: 1, 3-2, 5-4 ו- 6 ס"מ. ב- 14/10/00 נשתלה קבוצת בצלים נוספת בקוטר 5-4 ס"מ. שתי המועדים נשתלו בקרקע ובטוף. הגידול נעשה בחממה בתנאי יום ארוך 8 שעות תאורה מחזורית 5/15 במרכז הלילה.

    תחילת הקטיף
    שנקטפו שני גלים, האחד באמצע דצמבר והשני בסוף אפריל תחילת מאי. לא היה הבדל בין גידול בקרקע לגידול בטוף בהיבט של מועד תחילת קטיף בשני הגלים. גם בגודל הבצל קשה לראות מתאם ברור להקדמה או דחיית הפריחה.
    בגל ראשון אפשר לראות מתאם ברור בין גודל הבצל והיבול במ"ר. בגל ראשון מספר הפעמונים לגבעול היה גבוה יותר ככל שקוטר הבצל שנזרע היה גדול יותר. בגל שני ההבדלים במספר הפעמונים על גבעול אינם עפ"י הבצל שנזרע אלא על – פי הבצל שהתפתח לאחר הגל הראשון. גם במדד ובאורך הפעמונים זה לא נראה הבדל בין גידול בטוף לגידול בקרקע מקומית.
    בהסתכלות על הצמחים לא אובחן הבדל באיכות העלוה, הגבעולים או הפעמון בטוף ובקרקע המקומית בשניהם האיכות הייתה טובה.
    סיכום
    לאחר התנסות ב- 3 השנים האחרונות בגידול שושן אסנת בתחנת יאיר ובסקירת תצפית זו ניתן לומר כי גידול שושן אפשרי בהחלט והתוצאות האיכותיות טובות גם בגידול בקרקע מקומית חולית (אין התנסות בחמרה). הכדאיות לגדל זן זה או זנים אחרים של שושן צריכה להבחן כלכלית. מחיר הבצלים, יבול במ"ר, מספר פרחים בקרטון מול רמת המחירים ביצוא אינם מעודדים בימים אלו לגדל גידול זה אולם בנתונים אחרים או במכירה לשוק המקומי אין מניעה לגדל שושן בערבה.

  • 1
    ינו
    תגובת ורדים למיחזור מים ודשנים בערבה
    פרחים

    תגובת ורדים בערבה למיחזור מים ודשן בחממה
    ש. קרמר , ב. בר-יוסף , ג. צוברי , ג. קריצמן

    התמורות החלות בשנים האחרונות בגידול החקלאי בערבה כמו: הארכת עונת הגידול, שימוש בבתי צמיחה מבוקרים, מגבלות מים ומגבלות בשימוש במתיל ברומיד לחיטוי קרקע, מחייבות בחינה ולימוד של אמצעים חדשים ליעול מערכת הגידול הן מבחינת שימוש במצעי גידול מנותקים ושיטות חיטוי והן מבחינת חיסכון במים, דשנים ואנרגיה. ישום הידע במיחזור תמיסות בחממות שהצטבר עד כה באזורים אחרים בארץ חייב להיעשות בזהירות משום עומס החום הגדול בערבה והמליחות הגבוהה של מי ההשקיה העשירים מאד בגופרה, כלוריד, סידן ומגניון.
    היקף גידול הורדים בערבה הנו מצומצם עדיין, אך כולו מגודל במערכות מבוקרות במצע מנותק. האפשרות להקטנת כמות המים השנתית ליחידת שטח הנה מפתח להגדלת היקף השטחים. לאור זאת נבחרו ורדים כגידול המבחן הראשון.
    מטרת המחקר היתה לפתח ממשק למחזור מים ודשנים בגידול ורדים בערבה. המטרות הייחודיות היו:
    1. לימוד תגובת הגידול לערכי סף להחלפת ורענון תמיסות ההשקיה.
    2. לימוד השפעות של הצטברות מלח בתמיסות מסוחררות על קליטת יסודות מזון ותכולתם בצמח.
    3. לימוד יחסי הגומלין שבין ביופילטר גרביטציוני לבין המערכת צמח-מצע-תמיסה.
    המחקר יאפשר לבחון את ההתכנות של גידול ורדים במערכת מיחזור מים בתנאי הגידול בערבה, תוך הגדרת תנאי תפעול רצויים. הידע והמידע שירכשו יאפשרו יישום מהיר של שיטת המיחזור בגידולים נוספים כמו פלפל, עגבניה, מלון ופרחי קטיף, תוך ייעול השימוש במים ודשנים.

    המחקר הוכיח שניתן לגדל בהצלחה ורדים בחממה בעלת מערכת השקיה סגורה בערבה. במימשק שבו ה- EC נע בין 4.8 ל- 2.6 דצ"ס/מ' (שיני משור גדולות) חלה ירידה ביבול הפרחים הארוכים מ- 60 ס"מ בהשוואה לטיפולים בהם ה- EC נשמר ברמה קבועה של 3.8 או 2.9 דצ"ס/מ' (שיני משור קטנות), אולם סך מספר ענפי הפריחה מעל אורך 50 ס"מ וחיי המדף של הפרחים לא נפגעו. טיפול שיני המשור הגדולות הביא לחסכון משמעותי בסך תשומות המים והדשן יחסית לטיפולים האחרים, כך שיש צורך בנתוח כלכלי (שלא נעשה עדיין) על מנת להעריך מה היה הטיפול המיטבי בניסוי. יש לאושש את ממצאי העבודה בקנה מידה חצי מסחרי אצל חקלאי בערבה.
    בהמשך המחקר יש להגדיר את תדירות הסחרור, ריכוזי המטרה של יסודות המזון כתלות ב- EC ואת מנות ההשקיה היומיות שיתנו תמורה מירבית למגדלים.

  • 1
    ינו
    תצפית זני דלפיניום, תחנת יאיר 2001/2
    פרחים

    תצפית זני דלפיניום, תחנת יאיר 2001/2
    צוברי גבי, כרמי שלומית - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
    תקציר
    הדלפיניום שייך למשפחת הנוריתיים (Ranunculaceae) במין זה כ- 300 זנים שונים הנפוצים בחצי הכדור הצפוני, חלקם משמשים גם כפרחי קטיף.
    בתצפית שנערכה בתחנת יאיר בערבה בעונת 2001/2 הושוו 3 זני דלפיניום קונסולידה ורוד, לבן וסגול ל- 3 מקבילים מקבוצת סידני. הקבוצה החדשה היא סלקציה של חברת הזרעים קיפט. ויתרונה עפ"י היצרן באיכות הפרחים ובאחידות גבעולי הפריחה.
    צמחים נשתלו (24/10/2001) בשטח פתוח. קטיף החל בחודש ינואר 2002. זני הדלפיניום קונסולידה הניבו יבול בין 54 ל 54 פרחים למ"ר וזני סידני בין 91 ל 101 פרחים למ"ר. כל זני הסידני החלו לפרוח מעט אחרי הקונסולידה, אך בצורה מרוכזת יותר. מהנתונים שנאספו ניתן לראות כי איכות סדרת סידני טובה יותר, וההתבטאות הנה בעיקר באחידות התפרחות ומועד הפריחה. עם זאת נראה כי מה שיקבע את ההעדפה החקלאית, יהיה מחיר הזרעים וכמות הביקוש לפרח זה בשווקים.