בקובץ פירוט חומרי הדברה מורשים לפלפל לשוק המקומי וליצוא.
יש לוודא עם היצואן את דרישות השוק בחו"ל.
יש לקרוא בתוית התכשיר את תנאי השימוש בחומר: מינון ומספר ימים מותרים לשימוש בחומר לפני קטיף.
עדכון אוקטובר 2016
ירקות
הגנת הצומח
אורגני
המלצות הגנת הצומח בתחילת העונה בפלפל ליצוא ערבה וכיכר סדום, 2016-2017
חשוב!
1. על החקלאי לשים לב להרשאות ולתנאי השימוש בחומר ההדברה המפורטים בתווית החומר (לגבי השיווק לשוק המקומי) ובנוסף לרשימת המעודכנת של תכשירי ההדברה המותרים לשימוש בארץ היעד (לגבי יצוא). רשימה זו תינתן לחקלאי על ידי החברות דרכן הוא מייצא. ברשימה זו יפורטו גם ימי המתנה לפני קטיף. המועד האחרון לקטיף, הרשום בתווית התכשיר הוא לשוק מקומי ואינו בהכרח גם ליצוא.
2. יש לטפל לחילופין בתכשירי הדברה ממשפחות כימיות שונות כדי למנוע בניית עמידות של הפגעים.
3. חקלאים המשתמשים בדבורים להאבקה (בומבוס או דבורי דבש) או הפועלים בהדברה משולבת עם אויבים טבעיים חייבים לפעול לפי הוראות ספקי הדבורים והאויבים הטבעיים.
4. אין לרסס צמחים צמאים או הנמצאים בעקה בעקבות הסרת רשת הצל.
5. אסור להשאיר תכשיר במים במרסס מעבר למספר שעות בודדות, אלא אם מצוין אחרת בתווית התכשיר.
6. בקבלת השתילים מהמשתלה מומלץ לשתול מיד. במידה ואין שותלים מיד חייבים להגן על השתילים מפני המזיקים (כנימת עש הטבק, אקרית אדומה, תריפסים) הנמצאים בסביבתם.
הדברה
1. שתילים שקיבלו טיפול במשתלה בסמוך לשליחתם אל המגדל אין צורך לרסס שוב על המגשים. מומלץ לתת טיפול בתכשיר אבמקטין (ורטימק ודומיו) נגד אקרית אדומה, אקרית עיוותים ותריפסים מספר ימים לאחר השתילה או לפי המלצות פקח המזיקים.
2. טיפול מומלץ נגד זחלים של עשי לילה, אקרית עיוותים, תריפסים הוא פרוקליים/פרפקט/נוקאאוט במינון 40 סמ"ק לדונם.
אם אין שיבוש במזיקים אין צורך להשתמש בתחילת העונה בשילוב פרוקליים/פרפקט/נוקאאוט + תכשירי אבמקטין (ורטימק ודומיו). אפשר להשתמש רק באחד מהם ולרסס אותם לחילופין מדי 10-14 ימים.
3. להדברת כנימות עלה ומניעת נזקי הווירוסים המועברים על ידיהן מומלץ להגמיע תכשירי אימידקלופריד (קונפידור ודומיו) 10-14 יום לאחר השתילה. תכשירי אימידקלופריד יינתנו במינון 50-40 סמ"ק לדונם, כמצוין בתווית. שימו לב! זהו המינון המותר בפלפל. המינון יעיל כנגד כנימות עלה ואין צורך להעלות אותו.
4. לאור החלטת האיחוד האירופי להגביל את השימוש בתכשירי אימידקלופריד יש לוודא עם חברת היצוא את תנאי השימוש בתכשיר.
5. מחלת פיתיום (מקמקת) הנגרמת על ידי פטריית הפיתיום יכולה לתקוף את השתילים הצעירים מיד לאחר השתילה. לא מומלץ לטבול את מגשי השתילים בשום תכשיר הדברה (דיינון וכדומה) כדי להימנע מתופעות לא רצויות. בשטח שלא עבר שום חיטוי קרקע או שטח עם היסטורית המחלה מומלץ לבצע טיפול מיד לאחר השתילה. ניתן להגמיע תכשיר רידומיל גולד נוזלי במינון 40 סמ"ק/דונם עם ההשקיה הראשונה או השנייה לאחר השתילה.
6. נמטודות (נימיות): טיפול בנימית העפצים ונימית הפציעה (פרטילנכוס) לאחר השתילה: ניתן להשתמש בתכשירי הדברה הבאים במהלך הגידול: ויידט/ויוה, ביונם. ליישום יש לעיין בתווית התכשירים. לשים לב! תכשיר הדברה ויידט/ויוה פוגע באויבים טבעיים יש להתייעץ לפני היישום עם פקח המזיקים שלכם.
בהצלחה
סבטלנה דוברינין מדריכת הגנת הצומח
כל האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ועל מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות
חיטויי קרקע והצנעת שאריות גידול קודם בפלפל בערבה
שמעון פיבוניה, רחל לויטה, תום שדה ירוק ועמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
כתובת המחבר: ShimonP@arava.co.il
תקציר
פלפל הוא הגידול המרכזי בערבה התיכונה. עם הפסקת השימוש במתיל ברומיד לחיטוי קרקע, החל השימוש בתכשירי מתאם סודיום לחיטוי הקרקע. מאז, ברוב השטחים לא נצפו בעיות מיוחדות הקשורות למחלות קרקע, למעט עלייה מסוימת ברמת ההתמוטטות החורפית הנגרמת ע"י פיתיום ונזקים מנמטודות (נימיות) חופשיות מהמין Pratylenchus penetrans שלא היו מוכרים בעבר. בעבודה זו בחנו את השפעת החיטויים ואת השפעת ההצנעה של שאריות יבול קודם על התפתחות ויבול הפלפל לאורך זמן על חלקות קבועות. כיום יש צורך במציאת פתרונות חלופיים לפינוי ושריפת שאריות הצמחים בתום העונה. האלטרנטיבה של הצנעת השאריות בשדה היא מועדפת מבחינת חיסכון בכוח אדם והיבטים נוספים, כל זאת במידה ואינה מזיקה לגידול הבא ולא ידוע על נוכחות טובמו-וירוסים העשויים להשתמר בחומר צמחי ובקרקע.
הניסויים נערכו בתחנת זוהר בכיכר סדום בחממה בה גדל בעבר פלפל. לא היו ידועות בעיות מיוחדות של פגעי קרקע בחלקה לפני תחילת הניסוי. בדיקת השפעת חיטויי הקרקע נערכה במשך שש עונות גידול (2007/8 עד 2012/13) על חלקות קבועות. בשלושת השנים הראשונות, זן הפלפל הנבדק היה סליקה, בשנתיים הבאות 7158 ובשנה האחרונה אימפריו. בתום שתי עונות ניסוי לא נמצאו הבדלים מובהקים ביבול הפלפל בין טיפול ביקורת לטיפולי החיטוי שכללו חיטוי סולרי, חיטוי סולרי בשילוב עם אדיגן וחיטוי באדיגן שניתן בטפטוף ללא חיטוי סולרי. למרות שלא נמצאה פחיתה מובהקת ביבול, בחלקת הביקורת ללא חיטוי הצמחים נראו באופן כללי פחות טוב. בתום השנה השלישית נמצאה פחיתה מובהקת ביבול טיפול הביקורת בהשוואה לשלושת הטיפולים האחרים. בשנה הרביעית בוצע חיטוי סולרי על שטח הביקורת ללא חיטויים משלושת השנים הקודמות. בתום העונה לא נצפתה בטיפול זה פחיתת יבול. ושוב בתום שתי עונות ללא חיטוי נמצאה פחיתה מובהקת ביבול בשטח הלא מחוטא.
בשטח בית רשת נגוע בפיתיום (Pythium aphanidermatum) בתחנת יאיר בחצבה נמצא שהחיטוי הסולרי והחיטוי המשולב, סולרי ואדיגן קטלו ביעילות את הפיתיום, בביקורת הלא מחוטאת הייתה תמותת צמחים מלאה ובטיפול החיטוי באדיגן בלבד הייתה הדברה חלקית. החיטויים בניסוי בוצעו תחת רשת 50 מש.
בתום שנה שש שנים של בדיקת ההשפעה של הצנעת הצמחים על יבול הפלפל נמצא ברב שנות הניסוי שהיבול שהתקבל בחלקות שגדלו על משטר של הצנעת צמחים ירוקים ואו הצנעה לאחר קטילת הצמחים עם מתאם סודיום היה דומה ואו שעלה על היבול שהתקבל בחלקות של פינוי הצמחים. אולם בזן אחד מבין שניים שנבדקו נמצאה אינטרקציה שלילית בין הצנעת שאריות הצמחים בתם העונה לבין מתן קומפוסט בתחילת עונה. כאשר ניתן קומפוסט בשילוב עם הצנעת צמחים ירוקים נצפתה פחיתת יבול.
לסיכום: על פי התוצאות עד כה, נראה כי בשטח ללא היסטוריה של מחלות קרקע חשוב מאד לבצע חיטוי כלשהו לפני כל עונת גידול פלפל בערבה. ללא חיטוי קרקע יש סיכון גדול לפחיתה ביבול גם בלי שנראה תסמיני מחלה בצמחים. מבחינת יעילות החיטויים, השילוב של אדיגן וסולרי הוא היעיל ביותר, אחריו ו/או דומה לו ביעילותו הוא החיטוי הסולרי ואחריו החיטוי באדיגן ללא פלסטיק. לכן אחת לשנתיים עד שלוש עונות לפחות חשוב לבצע חיטוי מלא, סולרי ואדיגן. בשונה מכך, בשטח עם בעיות ידועות, כגון נימיות (נמטודות) יש צורך לבצע את החיטויים והטיפולים הדרושים לפני כל עונה. לגבי הצנעת שאריות גידול קודם, חשוב להימנע מלשלב פעולה זו עם מתן קומפוסט. בעונה בה מתכוונים להוסיף קומפוסט לשדה עדיף לפנות את שאריות הגידול הקודם ואו לקטול את הצמחים לפני ההצנעה. בחלקות בהן מצניעים שאריות גידול קודם נותרת מסה צמחית בקרקע. מסה צמחית זו עשויה לשמש קרקע מזון לחרקים ואו גורמים אחרים העלולים לגרום לנזק לצמחים בעונת הגידול הבאה. על כן, על החקלאים המשתמשים בשיטה זו להיות ערניים להתפתחויות כתוצאה מהשינוי בשיטת הגידול.
The impact of soil disinfection and the insertion into the soil of crop residues on pepper yields – A long term analysis
Shimon Pivonia, Rachel Levite, Tom Sade Yarok, Ami Maduel – Arava Research and Development
Writer address: shimonp@arava.co.il
הדברת נמטודות עפצים עם קונדור - השפעת מועד היישום
שמעון פיבוניה, עמי מדואל, תם שדה ירוק, רחל לויטה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
יוג'י אוקה - מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
כתובת המחבר: shimonp@arava.co.il
תקציר
בין השנים 2013 - 2015 נערכו בתחנת זהר בכיכר סדום ניסויים ללימוד העיתוי המיטבי של יישום קונדור (1-3 dichloropropene) להדברת נמטודות עפצים (Meloidogyne spp.) בגידול עגבנייה בשטח פתוח. נקבעה מנה עונתית ליישום הקונדור של 10 ליטר לדונם שניתנה בשלוש צורות: 1) מנה מלאה בסיום הגידול הקודם. 2) חצי מנה לחיסול של הגידול הקודם וחצי המנה לחיטוי הקרקע לפני עונה. 3) מנה שלמה בשלב של חיטוי הקרקע. המנה שניתנה היא נמוכה מהמקובל היות ויישום במינון המקובל של 20 ליטר לדונם בשילוב חיטוי סולרי נתן תוצאות הדברה טובות והיה קשה ללמוד על ההשפעה של מועד היישום. נמצא שיישום מנה מלאה בשלב סיום הגידול הקודם נתן תוצאות הדברה נחותות בהשוואה לטיפולים האחרים. טיפולי חלוקת מנת הקונדור לשני מועדי יישום ומתן של כל המנה בשלב החיטוי נתנו תוצאות הדברה דומות. על פי תוצאות אלו נראה שהדרך הבטוחה והמועדפת ליישום הקונדור הוא מתן המנה מלאה בשלב החיטוי תחת חיפוי פלסטיק על פי ההנחיות הרשומות בתווית.
Application timing of 1,3-dichloropropene for the control of root-knot nematodes in tomatoes
Shimon Pivonia, Ami Maduel, Tom Greenvale, Rachel Levite – Central and Northern Arava Tamar R&D
Uji Oka – Gilat Research Center, ARO
Writer address: shimonp@arava.co.il
