דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה, תחנת זוהר כיכר סדום 2012/13

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה, תחנת זוהר כיכר סדום 2012/13

  יורם צביאלי, עמי מדואל, תום גרונוולד, רבקה אופנבך, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחבר: yzvieli@arava.co.il

  תקציר
  שטח הפלפל במנהרות עבירות (חממיות) בערבה התיכונה וכיכר סדום הגיע בעונת 2012/13 להיקף של כ-2,100 דונם מתוך כלל שטח גידול פלפל באזור, כ- 19,500 דונם, כאשר רוב המנהרות נמצאות בכיכר סדום. אזור הכיכר הינו נישה ייחודית בעל יתרונות אקלימיים לגידול. בחורף נוח במיוחד באזור זה ומתאפשר המשך הצימוח והחנטה. כמדי שנה, הועמד בעונה זו בתחנת זוהר כיכר סדום ניסוי זנים בו נכללו זנים מטיפוח ישראלי ומחברות זנים מחו"ל, סה"כ 9 חברות זרעים. זני פלפל נשתלו (10/9/12) במנהרות עבירות (מפתח 6.40 מטר) מכוסות פוליאתילן. המנהרות כוסו ברשת צל נוספת למשך כחודש ימים מיום השתילה. הניסוי נערך בשתי מנהרות וכלל מבחן ותצפית ונשתלו בו 17 זנים אדומים, 8 זנים צהובים ו- 7 זנים כתומים, סה"כ 32 זנים. הקטיף החל ב- 23/12/12 (104 ימים משתילה) ונמשך עד 1/6/12, 150 ימים, סה"כ נערכו 15 קטיפים. היבול הכולל של הזנים במבחן בחודשים ינואר - אפריל נע בין 11.5 ל 13.3 ק"ג למ"ר והיבול ליצוא בין 8.2 ל 11.3 ק"ג למ"ר, ובנוסף יבול כללי שנקטף בחודש מאי, בין 1.4 ל 2.3 ק"ג למ"ר (טבלה 2). זני התצפית הניבו (ינואר - אפריל) יבול כללי בין 9.5 ל 14.3 ק"ג למ"ר ויבול יצוא של 7.0 עד 12.5 ק"ג למ"ר, ויבול כולל בחודש מאי בין 1.1 ל 3.0 ק"ג למ"ר.
  מבין זני המבחן בלטו בתוצאות יבול גבוה ואיכות טובה הזן האדום סברינג (ים תיכון זרעים, (SEBRING 5058 והזן הצהוב סרמבה (סולי, 35-225 SARAMBA). מאחר ותוצאות היבול והאיכות חוזרות במספר עונות ניסוי אנו ממליצים להוסיף את הזנים סברינג וסרמבה לסל הזנים לגידול מסחרי.
  מזני התצפית בלטו בתוצאות היבול והאיכות הזנים האדומים 70, 7441, 80511 הזן הצהוב 7920 והזן הכתום 10565. מוצע לבחון את הזנים המצטיינים במסגרת מבחן נוסף וכן לנסותם בהיקף מצומצם בחלקות חקלאיות. מוצע להמשיך ולבדוק זנים חדשים בעלי פוטנציאל יבול ואיכות גבוהים ובעלי עמידויות למחלות ווירוסים.

  הבעת תודה
  תודה לחברות הזרעים אפעל, ארז, גדות אגרו, הזרע, זרעים גדרה, ים תיכון זרעים, סולי, עדן זרעים ותרסיס.
  תודה לאגף הירקות, מועצת הצמחים על תמיכתם במימון הניסוי. תודתנו נתונה לסווטלנה גוגיו ממעבדת האיכות בתחנת יאיר על עבודתה המסורה.

  Pepper varieties trial walk-in tunnel Zohar Station Sodom Valley
  Yoram Zvieli, Ami Maduel, Tom Gronvold, Rivka Offenbach, Israel Tsabari, Rami Golan – Central and Northern Arava R&D
  Eviatar Ityel - Extension Service (Sha'am) Ministry of Agriculture and Rural Development
  Email for correspondence: yzvieli@arava.co.il
  Keywords: Capsicum, fruit quality
• 1

  ינו
  גידול פלפל בתעלות הזנה רב שנתיות, עונת גידול שלישית 2012/13

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  לפני כעשור החלו חקלאים בגידול בתעלות טוף בגידול פלפל בערבה, כאשר מבחן ההצלחה היה השגת יבולים שאינם נופלים מהביקורת, יציבים לאורך שנים, וללא עיבודי קרקע. החשיבות להימנע מעיבודי קרקע קיבל משנה חשיבות לאחר הוצאת התכשיר מתיל ברומיד משימוש.
  ב-1/6/2010 הוכנו שישה טיפולים, מהם ארבע טיפולי תעלות הזנה עם מצע קומפוסט בעומק אחיד של 10 ס"מ ובמידות רוחב של:, 0, 20, 40 ו-60 ס"מ אשר יצרו נפחי מצע של: 6.25, 12.5, 25 ו- 37.5 ליטר למ"ר, בהתאמה. בנוסף שני טיפול ביקורת (1) במנה של 6.25 ליטר קומפוסט למ"ר מפוזר ומתוחח על פני הערוגה מידי שנה ו- (2) ערוגה מתוחחת ללא מתן קומפוסט כלל. בסיום הגידול בעונה הראשונה, בארבעת טיפולי תעלות ההזנה בלבד, נגזמו ההצמחים בגובה הקרקע והנוף פונה ללא מערכת השורשים שהושארה בקרקע. בשני טיפולי הביקורת כל הצמח פונה כולל מערכת השורשים ובוצע עיבוד קרקע כמקובל. מתוצאות יבול הפירות בשנה השניה של הניסוי שוב לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים.
  מסקנות מהשנה השלישית של הניסוי, עונת 2012/13: זו שנה שניה ללא עיבוד הקרקע, ובשלב זה ניתן להסיק שאין חיסרון כאשר לא מעבדים לפני הגידול וזאת ללא קשר באם מגדלים בתעלות הזנה או ישירות בקרקע (חולית). כמו כן, לא נמצא יתרון למתן קומפוסט מידי שנה.

  תודה
  לצוות מו"פ ערבה שעסקו במלאכה, לקרן שה"מ ולאגף הירקות במועצת הצמחים התומכים במימון הניסוי.

  פתח
• 1

  ינו
  שטיפת מלחים מקומפוסט באמצעות טיפטוף

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  עד לא מזמן, הפתרון לגידול ירקות בקרקעות החמדה בערבה היה ציפוי הקרקע בחול מיובא לגובה שכבה של 30-40 ס"מ. עקב דלדול מקורות החול באזור נוצר הצורך למצוא חלופות בהם ניתן להסתפק בכמויות מצע קטנות יותר. מצע קומפוסט הינו אחד הפתרונות הזמינים כאשר מיושם בתעלה החפורה בקרקע המקומית. לקומפוסט יתרונות ברורים בשל הרקע התזונתי העשיר המצוי בו, אך המליחות הגבוהה דורשת הדחה לפני תחילת הגידול.
  בניסוי שהתבצע בתחנת יאיר בתקופה ינואר-אפריל 2013, ושמטרתו בחינת טיפולים להשגת יעילות שטיפה מרבית, שימשו מכלי פוליסטירן (קלקר) להדמיית תעלות קומפוסט במעטפת חול. שני גורמים נבחנו במערך פקטוריאלי: (1) עובי שכבת הקומפוסט: 10 , 20, ו- 30 ס"מ, (2) מספר שלוחות הטפטוף: 2, 4, ו-6 שלוחות. בנוסף, נבחן טיפול של מחסום קפילרי בתצורה של שכבת חול בעובי 3 ס"מ מעל למצע הקומפוסט. לאחר שטיפה של 400 מ"מ, טיפול המחסום הקפילרי השיג את יעילות השטיפה הגבוהה ביותר עם 20% פחות מלח בשכבת הקומפוסט, תוספת של 10 ו 50% מלח, בנקז ובשכבת החול בצדי התעלה, בהתאמה. העלאת מספר השלוחות השפיע רק בתעלה רדודה של 10 ס"מ, כאשר בכל יתר הטיפולים לא נמצאה תוספת יעילות בשטיפה. ממוצע המליחות השאריתית בקומפוסט בתום השטיפה עמד על 28%, כאשר 55% מכמות המלח התחילית התנקזו ו- 17% נדחקו לשוליים. נמצאה התאמה קווית גבוהה בתשטיף בין ערכי המוליכות וריכוזי הכלוריד. בכוונתנו להמשיך ולבחון גורמים נוספים העשויים להשפיע על יעילות הדחת המלחים.

  תודות
  לחברת קומפוסט אור על מימון הניסוי ותרומת הקומפוסט, למו"פ ערבה על תמיכתם בתלמיד המחקר מהולנד ועזרה בביצוע הניסוי.

  פתח
• 1

  ינו
  חיפוי קרקע בנסורת בגידול פלפל בערבה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  טמפרטורות הקרקע הגבוהות בערבה בתקופת השתילות גורמות לריכוזי חמצן נמוכים באווירת הקרקע. בראשית ימי גידול הפלפל בערבה היה מקובל חיפוי שורות הגידול בנסורת לאחר הזריעה לשיפור תנאי הנביטה ותחילת הגידול. ניסויי חיפוי שנעשו עד כה הראו שכל טיפולי החיפוי שנבדקו עד היום: חצץ גרניט, טוף, ויריעת אגריל העלו את טמפרטורת הקרקע ופגעו בהתפתחות הצמח. בניסוי שנערך בבית רשת 50 מש בתחנת יאיר נבחנו שני טיפולי חיפוי: חיפוי נסורת וללא חיפוי. בתאריך 10/08/2012 נשתלו צמחי פלפל מהזן האדום סובק (גדרה) בצמד שורות לערוגה.
  בבחינת תוצאות הניסוי יבול הפירות, מספרם, ומשקל הפרי הבודד לא הושפעו מטיפול החיפוי. הטמפרטורה הממוצעת היממתית בחודש אוגוסט עלתה בהשפעת טיפול החיפוי ב- 0.5 מעלה, אך הייתה נמוכה בשעות 13-16 מאשר בביקורת. ריכוז החמצן הושפע מהחיפוי ופחת בהשוואה לביקורת ב 6.5% בממוצע ליממה אולם בשונה מהטמפרטורה הפער נשמר יציב במהלך כל שעות היממה. כבר בתחילת הגידול נראו הצהבות עלים ועיכוב בגדילה בצמחי הנסורת. מדידות טמפרטורה וחמצן הצביעו על טמפרטורת קרקע מעט גובהה יותר וריכוזי חמצן נמוכים יותר. אולם לאחר כ-60 ימי גידול הדביקו צמחי הנסורת את הפער ובהמשך נראו אף יפים יותר, אולם כאמור לא התבטא בתוספת פירות. כנראה שהשפעת החיפוי הייתה מנוגדת בתקופות הגידול המוקדמת והמאוחרת שקיזזו אחת את השנייה, בתחילה השפעה שלילית ולאחר מכן השפעה חיובית.

  הבעת תודה
  תודה לאגף הירקות במועצת הצמחים על העזרה במימון הניסוי.

  פתח