דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 42 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 31
    דצמ
    בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא 2021/22
    ירקות, בקרת איכות לאחר קטיף

    בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא
    זנבר מילי1, סויסה עדי2, צביאלי יורם1, גוגיו סווטלנה1, פיבוניה שמעון1, אושרוביץ מוטי1, אורן תמיר1, אלקלעי טוביה שרון3, אזולאי תמר3, צ'לופוביץ' דני3 ופליק אלי3.
    1 מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר, 2 שירות ההדרכה והמקצוע, 3 המחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר קטיף, מרכז וולקני
    כתובת המחברת: milimoprn@gmail.com
    תקציר
    יצוא פלפל טרי מישראל יורד בעקביות במהלך השנים האחרונות עקב תמורות נמוכות ולעיתים אף שליליות למגדלים. ישנה חשיבות למציאת חלופות למגדלי הערבה התיכונה והצפונית המתבססים בעיקר על גידול זה. חציל עשוי להוות חלופה. חקלאי הערבה המגדלים חציל ליצוא סובלים מבעיות איכות קשות. במהלך החורף - פסילות רבות על רקע התפתחת מחלת העובש האפור על קליפת הפרי והעוקץ. לקראת סוף החורף ובאביב - השחרה פנימית והתמוטטות ציפת הפרי. כתוצאה מכך משלוחים רבים נפסלים על רקע של איכות ירודה וההפסד לחקלאים גדול. טמפרטורת האחסנה המיטבית של החציל הינה 12 מ"צ, ובטמפרטורה הנמוכה מ-12 מ"צ מופיעים נזקי צינה כשקעים על גבי קליפת הפרי וכן כהשחרה פנימית של הזרעים וציפת הפרי. פירות חציל אשר יחנטו במהלך החורף בערבה יתפתחו תוך חשיפה לטמפ' תת אופטימאליות ויקטפו עם סיכוי גבוה להופעת נזקי צינה וירידה באיכות הפרי. המחקר המדווח נערך במטרה לפתח אמצעים לשיפור איכות ולצמצום נזקי צינה בפירות חציל המיוצאים מהערבה.
    במהלך עונת הגידול 2021/22 נבחנה יעילותו של ריסוס שטח במעכב אתילן 'הרוויסטה' (1.3% 1-MCP, רימי) בהפחתת הופעת נזקי צינה ושיפור מרכיבי איכות הפרי. עיתוי הטיפול נקבע בהתאם לתחזית מזג האוויר – יישום בשטח כאשר התחזית היא לירידת הטמפרטורה מתחת ל-7 מ"צ. הטיפולים נערכו בהיקף חצי מסחרי בחלקה במושב עין יהב (משק יותם גינת). לאחר הקטיף נערכה הדמיית משלוח ימי לרוסיה ובסופה נבדקו מרכיבי איכות הפרי.
    לצורך הבנת משך הזמן מחנטה עד קטיף ערכנו מעקב אחר התפתחות חנטי חציל במהלך הגידול. אחת לחודש סומנו חנטים באורך 4 ס"מ אשר נמדדו פעם בשבוע עד הגעת הפרי לגודל קטיף (20-25 ס"מ). תוצאות מעקב החנטה מלמדים אותנו על תקופת המתנת הפרי על השיח מרגע החנטה ועד לקטיף בכל אחד מחודשי הגידול. את התוצאות הצלבנו עם תוצאות בדיקות איכות החצילים הנדגמים אחת לחודש ועם נתוני האקלים הנאספים וחושב מתאם בין הקטגוריות השונות.
    נושא נוסף שנחקר בעונה הנוכחית היה בחינת השפעתו של מוצר פטנטי של חברת SaveFood על מדדי האיכות של חציל. מוצר זה ניתן ליישום אחר קטיף, בטוח לשימוש ואינו מכיל חומרים שאריתיים המזיקים לבריאות האדם, בשונה מ'ספורטק' (Prochloraz, מרחב אגרו) - החלופה המשמשת כיום את מגדלי החציל. המוצר של חברת SaveFood מכיל 80ppm Peracetic Acid בשילוב 1000ppm תערובת חומצות אורגניות. התכשיר יושם לאחר הקטיף ע"י ריסוס עוקצי החציל והשוואה לטיפול ביקורת ולטיפול משולב כמפורט בשיטות. הטיפולים יושמו בשלושה מועדי קטיף: 1.12.21, 12.1.22 ו- 9.3.22. לאחר היישום הוכנסו הפירות לאיחסון בתנאים המדמים משלוח ימי לרוסיה ובסופה נבדקו מרכיבי איכות הפרי.
    תוצאות העונה הנוכחית מעלות כי החשיפה למעכב אתילן (1-MCP) בשלב הגידול לא השפיעה על מרכיבי האיכות של פירות חציל ולא על הפחתת נזקי הקור לאחר האחסון. מתוצאות מעקב החנטה עולה כי משך זמן החנטה של פירות שחנטו במהלך דצמבר (קטיפי דצמבר, ינואר) היה גבוה בכ-20% בהשוואה לפירות שחנטו בסוף אוקטובר (קטיפי נובמבר) או מסוף ינואר ואילך (קטיפי פברואר, מרץ). מתאם שלילי (R= -0.75) התקבל בין נתוני הקרינה היומית לבין מספר הימים בין חנטה לקטיף. לעומת זאת, לא נמצא מתאם משמעותי (R˂0.5) בין נתוני טמפ' המינימום היומית לבין מספר הימים בין חנטה לקטיף. מתאם שלילי (R= -0.79) התקבל בין נתוני הקרינה היומית לבין שיעור נזקי הקור על גבי קליפת הפרי, ומתאם חיובי (R=0.59) בין מספר הימים בין חנטה לקטיף לבין שיעור נזקי הקור על גבי קליפת הפרי. נתונים אלו רומזים על כך שהשפעת הקרינה על רגישות הפרי לצינה גדולה יותר מאשר ירידת טמפ' המבנה בתנאי הגידול בערבה. תופעה נוספת שנצפתה במעקב החנטה, הייתה ירידה במשקל הפרי עם התקדמות העונה, וכך, פירות אשר חנטו בסוף אוקטובר נקטפו במשקל 450 ג' לעומת פירות אשר חנטו בפברואר ונקטפו במשקל 280 ג'. הירידה במשקל הפרי לא נבעה מאורך הפרי שכן לאורך כל העונה נקטפו הפירות באורך של כ-22 ס"מ. ולכן להערכתנו המשקל הסגולי של הפירות ירד עם התקדמות העונה או לחילופין היחס בין אורך הפרי לנפחו השתנה. טיפולי SaveFood שנבדקו לא השפיעו על מידת מוצקות הפרי. שיעור רקבון העוקץ והרקבון הכללי היו גבוהים בטיפול המשולב ובטיפול SaveFood בהשוואה לביקורת, אך הבדל מובהק התקבל רק מהשוואת טיפול הביקורת לטיפול המשולב. שיעור נזקי הקור שהתקבלו על גבי קליפת הפרי היה גבוה בטיפול הביקורת בהשוואה לשני הטיפולים האחרים. אנו ממליצים לבסס תוצאות אלה. המשך המחקר צריך להתמקד באיתור חומרים נוספים בעלי פוטנציאל להקניית סבילות לצינה לפירות חציל. בנוסף, להשלמת הבנת ההשפעה של רמת הקרינה במבנה על סבילות פירות חציל לצינה, יש לערוך מעקב חודשי אחר מרכיבי איכות הפרי ונזקי הצינה לצד בחינת מהלך הטמפ' היומי של פירות חציל לאורך העונה ולהשוות לטמפ' המבנה. בנוסף, יש לבחון את הבדלי הטמפ' בין פירות הממוקמים בפנים השיח ומוצלים, לפירות החשופים לקרינה.

    Evaluation of postharvest treatments for improving fruit quality and shelf life of eggplant for export
    Mili Zanbar, Yoram Zvieli, Svetlana Gogiu, Rivka Offenbach, Moti Oshrovitz, Tamir Oren - Northern and Central Arava-Tamar R&D
    Adi Suisan - Extension Service (Sha’ham), Ministry of Agriculture and Rural Development
    Sharon Alkalai-Tuvia, Tamar Azulay, Dani Chalupowicz, Eli Fallik – ARO, the Volcani Institute, Dept of Postharvest Science, Rishon LeZiyyon.

    Writer address: mop-innovation@arava.co.il
    Keywords: Arava, Solanum melongena

  • 29
    מאי
    טיפול בפרי לאחר קטיף
    ירקות, בקרת איכות לאחר קטיף

    טיפול בפרי לאחר קטיף
    הרצאה במסגרת סיכום עונת גידול ירקות בערבה
    מרכז וידור תחנת יאיר 25/5/21
    מילי זנבר מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
    בשיתוף שמעון פיבוניה, סווטלנה גוגיו, עדי סויסה, יורם צביאלי, מוטי אושרוביץ, תמיר אורן

    תודה לחקלאים ואנשי החברות
    שותפים בניסוים
    יותם גינת, עין יהב
    חברת 'מור'; עינת וחגי
    חברת 'רימי'; יוסי, שגיא, נחום וליאור
    חברת גדות; איתמר זילכה

    MAY2021

  • 15
    מאי
    בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של פלפל ליצוא
    בקרת איכות לאחר קטיף

    בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של פלפל ליצוא 2019/20
    מילי זנבר, יורם צביאלי, סבטלנה גוגיו, יניב בן פלאי, מוטי אושרוביץ, אבי אושרוביץ ותמיר אורן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
    עדי סויסה, דוד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    כתובת המחבר: milimoprn@gmail.com

    תקציר
    פלפל הינו גידול בעל רגישות לאחסון בקור ולרב נזקי הצינה יתפתחו בטמפרטורה נמוכה מ-7 מ"צ.
    בסדרת ניסויים שנערכה בתחנת יאיר בעונת 2019/20 נבחנה ההיתכנות לאחסון פלפל בטמפ' תת אופטימאלית תוך שילוב טיפולים שונים להפחתת נזקי הצינה. נבחנו שני זני פלפל בגידול בבית רשת; 'קנון' (אדום, 'זרעים גדרה') ו'ניל' (צהוב, 'הזרע'). נערכה השוואת טמפ' אחסון; 4 מ"צ לעומת 7 מ"צ בשילוב טיפולים שונים להפחתת נזקי צינה. הטיפולים כללו: שטיפה חמה (55 מ"צ למשך 15 שניות בתוספת 150 ח"מ כלור) בשילוב אריזת Extend, שטיפה ב-150 ח"מ כלור (ביקורת). בנוסף, נבדקה ההשפעה של ריסוס ביו-פילם 0.03% שבוע לפני קטיף. במהלך העונה נבחנו שלושה סוגי אריזות: Extend, UFlex ו פלסטושק והשפעתן על מדדי איכות הפרי. הפרי הקטוף אוחסן ב- 4 או 7 מ"צ בהתאם לטיפול, למשך 21 יום ושלושה ימים נוספים ב-20 מ"צ. בתום תקופת האחסון הוערכה איכות הפרי לפי המדדים הבאים; מוצקות, שיעור ריקבון, נזקי עוקץ, חטטי קור וחריגי צבע. מתוצאות הבדיקות עולה כי שיעור הריקבון בזן קנון לא הושפע מטמפ' האחסון ומטיפולי השטיפה והריסוס. אחסון ב-4 מ"צ בשילוב ריסוס ביו-פילם בריכוז 0.03% כשבוע לפני קטיף תרם למוצקות הפרי בזן קנון בהשוואה לאחסון ב- 7 מ"צ, וזאת ללא הבדל בשיעור החטטים בין טמפ' האחסון. בזן ניל מוצקות הפרי לא הושפעה מטמפ' האחסון למעט בקטיפי נובמבר, ולא נמצאה השפעה חיובית על מוצקות הפרי ועל שיעור הריקבון בטיפולי השטיפה והביו-פילם. לעומת זאת, טמפ' האחסון השפיעה על שיעור החטטים. בקטיפי דצמבר ופברואר נמצא כי שיעור החטטים בפירות שאוחסנו ב-4 מ"צ היה גבוה בהשוואה לפירות שאוחסנו ב- 7 מ"צ. מהשוואת בחינת האריזות עולה כי כל שלוש האריזות הפחיתו משמעותית את איבוד המשקל של הפרי בהשוואה לפירות לא ארוזים, אך לא נמצא הבדל באחוז איבוד המשקל בין האריזות. כמו כן, מידת הרטיבות שנמדדה באריזת פלסטושק הייתה גבוהה בהשוואה לאריזות UFlex ו-Extend ולפירות הביקורת שנארזו בקרטון בלבד. לא נמצא הבדל בשיעור הריקבון בין האריזות.
    לסיכום, תוצאות המחקר אינן תומכות בהשערה לפיה הורדת טמפ' האחסון עשויה לעכב התפתחות ריקבון פטרייתי בפלפל. יתכן כי פגיעה ברקמת הפרי כתוצאה מחשיפה לטמפ' תת אופטימאלית, מאפשרת התבססות ריקבון פטרייתי ולכן לא אובחן עיכוב בהתפתחות הריקבון באחסון ב-4 מ"צ בהשוואה ל-7 מ"צ. מוצע להמשיך ולבחון טיפולים שונים העשויים להקנות סבילות לצינה וכן לבחון את השפעות הטיפולים על מדדי איכות הפרי על רקע זנים שונים לאורך כל תקופת הגידול.

    Evaluation of postharvest treatments for improving fruit quality and shelf life of pepper for export
    Mili Zanbar, Svetlana Gogiu, Yoram Zvieli, Rivka Offenbach, Avi Oshrovitz, Moti Oshrovitz, Yaniv Ben Pili, Tamir Oren - Northern and Central Arava-Tamar R&D
    Adi Suisan, Davis Silverman - Extension Service (Sh’ham), Ministry of Agriculture and Rural Development
    Writer address: milimoprn@gmail.com
    Keywords: Arava, Capsicum annuum

  • 15
    מאי
    בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא
    בקרת איכות לאחר קטיף

    בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא 2019/20
    מילי זנבר, יורם צביאלי, סבטלנה גוגיו, יניב בן פלאי, מוטי אושרוביץ, אבי אושרוביץ ותמיר אורן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
    עדי סויסה - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    כתובת המחבר: milimoprn@gmail.com
    תקציר
    יצוא פלפל טרי מישראל יורד בעקביות במהלך השנים האחרונות עקב תמורות נמוכות ולעיתים אף שליליות למגדלים. ישנה חשיבות למציאת חלופות למגדלי הערבה התיכונה והצפונית המתבססים בעיקר על גידול זה. חציל עשוי להוות חלופה. חקלאי הערבה המגדלים חציל ליצוא סובלים מבעיות איכות קשות. במהלך החורף - פסילות רבות על רקע התפתחת מחלת העובש האפור על קליפת הפרי והעוקץ. לקראת סוף החורף ובאביב - השחרה פנימית והתמוטטות ציפת הפרי. כתוצאה מכך משלוחים רבים נפסלים על רקע של איכות ירודה וההפסד לחקלאים גדול. טמפרטורת האחסנה המיטבית של החציל הנה 12 מ"צ, ובטמפרטורה הנמוכה מ-12 מ"צ מופיעים נזקי צינה כשקעים על גבי קליפת הפרי וכן כהשחרה פנימית של הזרעים וציפת הפרי. פירות חציל אשר יחנטו במהלך החורף בערבה יתפתחו תוך חשיפה לטמפ' תת אופטימאליות ויקטפו במהלך פברואר ומרץ עם סיכוי גבוה להופעת השחרות פנימיות וירידה באיכות הפרי. המחקר המדווח נערך במטרה לפתח אמצעים לצמצום נזקי צינה בפירות חציל המיוצאים מהערבה.
    בסדרת ניסויים שנערכו בתחנת יאיר ובחלקה מסחרית במושב עין יהב (משק אורי פורת) במהלך עונת הגידול 2019/20 נבחנה השפעת הגורמים הבאים על איכות פירות חציל קטופים מהזן 206: 1. סוג המבנה; חממה, מנהרה ובית רשת. 2. מידת אוורור המנהרה 3. ריסוס ביו-פילם שבוע לפני קטיף. 4. סוג אריזה; Extend, UFlex ופלסטושק. הפרי הקטוף אוחסן ב-12 מ"צ למשך 17 יום ושלושה ימים נוספים ב-20 מ"צ לצורך הדמיית משלוח ליצוא. בתום האחסון התבצעה הערכה של איכות הפרי הכוללת בחינת מוצקות, שיעור ריקבון, השחרה פנימית ונזקי עוקץ. בנוסף, נבחנה השפעת ריסוס שטח במעכב אתילן 1-MCP על הופעת נזקי צינה לאחר חשיפה לטמפ' תת אופטימאלית; 4 מ"צ, וכן נערכה חשיפה של פירות חציל קטופים לטמפ' 4 מ"צ למשכי זמן שונים לצורך אפיון קצב התפתחות השחרות פנימיות. היבולים בבית הרשת בחודשים נובמבר ודצמבר היו נמוכים מאד בהשוואה ליבולים בחממה ובמנהרה בשיעורים של כ 30%. לסוג המבנה ולריסוס בביו-פילם לא הייתה השפעה על מדדי איכות הפרי. להפחתת פתחי האוורור במנהרה הייתה השפעה שלילית על גובה היבול בהשוואה למנהרת הביקורת ולא מצאנו שיפור במדדי איכות הפרי בהשוואה בין שתי המנהרות. פירות חציל אשר נחשפו למעכב אתילן 1-MCP גילו סבילות משופרת לצינה הבאה לידי ביטוי הן באחוז השחרות פנימיות נמוך יותר, והן בשיעור נמוך יותר של נזקי קור על גבי הקליפה, בהשוואה לפירות ביקורת לא מטופלים. לא נמצאו הבדלים במדדי האיכות בין סוגי האריזה אך איבוד המשקל מפירות שנארזו בשקית Extend היה גבוה בהשוואה לאריזות UFlex ופלסטושק.
    לאור השוני האקלימי בין עונה לעונה ישנה חשיבות לפתח מודל החוזה התפתחות נזקי קור תוך זמן קצר בתנאי מעבדה. כלי מחקרי זה יסייע בהבנת השפעותיהם של חומרים שונים על סבילות הפרי לצינה. מתוצאות עונה זו עולה כי חשיפת הפרי הקטוף למשך שבוע ב-4 מ"צ גורמת לנזק צינה המופיע כהשחרה פנימית בשיעור של כ-60%. המשך המחקר צריך להתמקד בבחינת יישום חומרים שונים בעלי פוטנציאל להקניית סבילות לצינה לפירות חציל תוך חשיפת הפרי לטמפ' תת אופטימאלית; 4 מ"צ למשך שבוע (או בהתאם לפרוטוקול שיתגבש בעתיד). חומר שימצא יעיל, יבחן גם בשטח לפי הצורך ותנאי האקלים בגידול.

    Evaluation of postharvest treatments for improving fruit quality and shelf life of eggplant for export
    Mili Zanbar, Svetlana Gogiu, Yoram Zvieli, Rivka Offenbach, Avi Oshrovitz, Moti Oshrovitz, Yaniv Ben Pili, Tamir Oren - Northern and Central Arava-Tamar R&D
    Adi Suisan - Extension Service (Sh’ham), Ministry of Agriculture and Rural Development
    Writer address: milimoprn@gmail.com
    Keywords: Arava, Solanum melongena