דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בדיקה לשיטת גדול טכנולוגית חדשה במצע מנותק לגדול ירקות 2005/6

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  בדיקה לשיטת גדול טכנולוגית חדשה במצע מנותק לגדול ירקות 2005/6
  רבקה אופנבך, שבתאי כהן, שי אהרון, דודו אלקיים, ישראל צברי, רמי גולן– מו"פ ערבה
  אהרון וינטר – כפר מיימון

  תקציר
  בהמשך לפיתוח מערכת לגדול במצע מנותק שפותח ע"י אהרון וינטר מכפר מיימון, מערכת שפותחה במטרה לייעל את השימוש במים המקומיים באיכות טובה בצורה משמעותית ללא פגיעה ביבול בגדול ירקות ופרחים. לאור התוצאות שהתקבלו במערכת הניסיונית בכפר מיימון, הוחלט לבחון יישום המערכת בתנאי הערבה בתחנת "יאיר", באיכות מים מלוחה בהשוואה לאיכות המים בצפון הנגב. נשתל הזן סליקה במיכלים של 10 ליטר, בכל מיכל נשתל צמח אחד. הניסוי נערך בשטח של מפתח אחד, בהיקף של 160 מ"ר. הצבת הצמחים בהתאם למקובל בפלפל בערבה 3.3 צמחים למ"ר, סה"כ נשתלו 550 עציצים. למיכל חריץ כמה ס"מ מעל בסיס המיכל (כך נוצר מעין מיכל מים המכיל מים כל הזמן), המיועד להקזה במידת הצורך. בתחתית המיכל קיים שיפוע פנימי המוליך את המים העודפים אל החריץ המנקז את עודפי המים אל מחוץ למיכל. בקרת ההשקיה התנהלה באמצעות שקילת עציץ מייצג, אשר הודלה בנפרד כאשר מערכת ההדליה כולה נתמכה במערכת השקילה, על מנת לא ליצור זעזועים. חלקת הביקורת נשתלה במפתח ליד הגדול בקרקע במועד שתילה זהה.
  המים בתחנת הניסויים "יאיר" הם מים עם מוליכות חשמלית הנעה בין 2.5 ל- 2.8 dS/m ומכילים כ- 450 מ"ג כלורידים. בתקופת הגידול הראשונה, ניכרה עלית המלחים כלפי מעלה וריכוז מלחים הגבוה יותר במי משאב, המוצב במרכז המיכל לעומת משאב המוצב בחלקו התחתון של מיכל הגידול. יתכן וריכוז המלחים הגבוה במים וחוסר האפשרות להקיז את המלחים מחוץ למערכת, הביאו לעלייה במוליכות החשמלית בכל נקודות המדידה. כבר במהלך נובמבר רמות הנקז והמשאבים מגיעים לרמות של בין 5 ל- 7 dS/m . ערכים אלו גורמים להקטנת הפרי ולירידה במספר הפירות. יתכן מאוד כי באזורים בעלי איכות מים טובה וברמת כלורידים נמוכה תבוא שיטת הגידול המוצעת לידי מיצוי הפוטנציאל מעצם היכולת לקלוט מים ללא מגבלה ובהשקעת אנרגיה נמוכה מאוד מבחינת הצמח עקב מצב הרוויה בו נמצאים שורשי הצמח בתחתית המיכל. כמויות המים - במהלך הניסוי בין חודש אוקטובר לאמצע חודש אפריל בתקופה של כ- 175 יום צרכה המערכת כ– 95 מ"ק מים ל- 160 מ"ר כלומר כ- 595 מ"ק מים/דונם לתקופה זו שהם 92 מ"ק/דונם בממוצע לחודש, כ- 3 מ"ק/דונם בממוצע ליום, בתקופה בה ממוצע ההתאדות החיצונית בתחנת יאיר עומד על כ- 5 מ"מ. נתון זה מחזק את ההנחה כי המערכת חסכונית באופן יחסי אך יש לכך מחיר בעלית המוליכות החשמלית בתמיסת בית השורשים לערכים גבוהים מעבר לרצוי. יבול ואיכות פרי נמצא הבדל גדול מאוד בפריסת היבול בקרקע לעומת הגידול במערכת "וינטר" כאשר שיא היבול במצע המנותק הוא בחודש דצמבר ואילו בקרקע שלושה חודשים לאחר מכן. תופעות אלו אנו מכירים על רקע של עקה הגורמת לשתיל הפלפל לחנוט בצורה מרוכזת וליצור גל יבול גדול של יבול בכיר. לעומת זאת, בגידול בקרקע פריסת היבול על ציר הזמן היא בעקומת פעמון של יבול ההולך וגדל עד לנקודת שיא ואז יורד לכיוון סוף העונה. היבול המתאים ליצוא היה נמוך במצעים המנותקים בכ -1 טון לדונם, משקל הפרי במצע היה קטן מעט מהרצוי ועמד על כ- 160 גרם בממוצע ואילו בקרקע כ- 170 גרם. הבדל נוסף נמצא במספר הפירות כ- 33 אלף פירות במצע המנותק לעומת 38 אלף בקרקע, הבדלים אלו נובעים כנראה מרמות המוליכות החשמלית הגבוהה במיכלים ומעצם ההבדל בנפח בית השורשים כאשר בקרקע אין מגבלה לנפח השורשים לעומת נפח של 10 ליטר במצע המנותק .
  סיכום
  1. שיטת הגידול במערכת שנבדקה במצע המנותק נמצאה חסכונית במים אך נראה כי אינה מתאימה לאיכות המים בערבה ולרמת מליחות גבוה. יתכן מאוד כי השיטה תהיה מתאימה ביותר בתנאים של איכויות מים אחרות.
  2. רמות היבול הכללי וליצוא של המצע המנותק בניסוי נפלו לעומת היבול בקרקע בכ-1 טון לדונם כתוצאה מירידה בכמות הפירות ליחידת שטח ומשקל הפרי הממוצע.
  3. יש לשפר את מערכת הפיקוד והשליטה באמצעות המאזניים (מצב צמחי הביקורת ושיפור תוכנה וביצועי בקר) ולדאוג ברמת היישום למספר מתאים של יחידות שקילה ליחידת שטח.

  פתח
• 1

  ינו
  ניסוי זני אבטיח סידלס במנהרה עבירה – כיכר סדום 2005/6

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  ניסוי זני אבטיח סידלס במנהרה עבירה - כיכר סדום 2005/6

  רבקה אופנבך, יורם צביאלי, עמי מדואל, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  שמשון עומר - אגף הירקות, שה"מ, משרד החקלאות
  יואל בן עיון - מושב עין תמר

  תקציר
  בניסוי שנערך במנהרה עבירה במשק יבולי החמישה מושב עין תמר, נבדקו 14 זני אבטיח סידלס.
  הזנים 313, 1280, 4889, 74-01, NUN 6005, אראמיס, 131, 132, 616, 8951, 8957, יואל,
  מרדונה, שגיא, שתילים מורכבים על כנת TZ-148 נשתלו בתאריך 28/11/05.

  פתח
• 1

  ינו
  תגובת צמחי פלפל להשקיה במנות ובאיכויות מים שונות, בתנאי כיכר סדום 2005/6

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  תגובת צמחי פלפל להשקיה במנות ובאיכויות מים שונות, בתנאי כיכר סדום 2005/6

  שבתאי כהן, דורית חשמונאי, עמי מדואל, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, רמי גולן - מו"פ ערבה
  אלון בן גל - המחלקה לקרקע ומים, מרכז מחקר גילת, מינהל המחקר
  אביתר איתיאל, שלמה קרמר – לה"ד נגב שה"מ, משרד החקלאות

  תקציר

  מצאי המים הקיים בערבה בשנים האחרונות אינו גדל בקצב הגדלת השטחים והמים הופכים להיות אחד הגורמים העיקריים המגבילים את יכולת הרחבת המשקים. חלק ניכר ממי ההשקיה בערבה משמש להדחת המלחים מאזור בית השורשים ומהווה עשרות אחוזים ממי ההשקיה. שימוש בטכנולוגית התפלת מים מאפשרת הרחקה של רוב המלחים מהמים כולל יוני הכלור והנתרן כבר במתקן ההתפלה, יונים אלו מהווים את עיקר הגורמים להמלחת אזור בית השורשים. הנחת העבודה היא כי ניתן יהיה בעתיד להשתמש בכמויות מים קטנות להשקיה באמצעות התפלתם. מטרות הניסוי היו בחינת האפשרות לחיסכון במים ודשן בשימוש במים מותפלים המכילים מעט מלחים באמצעות הקטנת מנות המים היומיות, ובנית ממשק השקיה מתאים לשימוש במים מותפלים בפלפל. נבחנו 2 איכויות מים מקומיים מוליכות חשמלית 3.5 dS/m ומים מותפלים לרמה של 0.3 dS/m. באיכות המים המקומיים נבחנה רמת השקיה אחת של 100%, במים המותפלים נבחנו 4 רמות השקיה 100%, 75% , 50% ,25% , ו- 25% עם דשן מוגבר. הרמה הנוספת של 25% עם דשן בריכוז כפול נבחנה במטרה לראות האם ישנה מגבלת גידול הנובעת ממנה יומית קטנה יותר. רמות הדשן בכל הטיפולים נקבעו לפי ריכוז ולא לפי מנה יומית, ולכן ככל שיורדים ברמת ההשקיה היומית נגזרת מכך גם ירידה בדשן. זו הסיבה שנבדק טיפול נוסף היוצר מנה יומית של דשן בטיפול ה-25% השווה לטיפול ה-50%. יבול גבוה ביותר התקבל בטיפול 50% מים מותפלים, בדומה לתוצאות עונה קודמת ומודגש יותר. היבול הגבוה יותר הוא תוצאה של מספר פירות רב יותר, יותר פירות התממשו וחנטו בטיפול זה משקל הפרי לא היה גבוה יותר מרוב הטיפולים אחרים למעט טיפולי ה 25%. טיפול של 25% מים מותפלים (438 מ"ק לעונה) הוא בעל הנצולת הגבוהה ביותר של מ"ק מים לטונה פרי 41 מ"ק מים נדרשים ליצור 1 טונה פרי. יבול ליצוא של 7.6 טון פרי לדונם. טיפול המים המליחים הגיע ליבול של 8.6 טון/דונם אך ניצולת המים שלו נמוכה ביותר על מנת ליצר טונה פרי נדרשים פי שלוש מים לעומת טיפול של 25% מים מותפלים כלומר יעילות השימוש במים במקרה המים המליחים נמוכה ביותר 25%.

  פתח
• 1

  ינו
  ניסויי זני פלפל בחממה ובבית רשת, צופר 2005/6

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  ניסויי זני פלפל בחממה ובבית רשת, צופר 2005/6

  יורם צביאלי, רמי גולן, רבקה אופנבך, ישראל צברי - מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל - לה"ד נגב שה"מ, משרד החקלאות
  איציק פוסלסקי - אגף הירקות, משרד החקלאות
  רובי ואלי שקותאי - מושב צופר

  תודה לחברות הזרעים אגרודיל, אחים מילצ'ן, אפעל, הזרע, זרעים גדרה, ים תיכון זרעים, כצ"ט, מכתשים, נטע, סולי, סמקו, תרסיס על עזרתם במימון הניסוי.
  תודה לאגף הירקות, המועצה ליצור צמחים על תמיכתם במימון הניסוי.
  תודתנו נתונה לצוות מעבדת האיכות בתחנת יאיר אלי ברדוגו וסווטלנה שוייחט על עבודתם המסורה.

  תקציר
  שטח הפלפל בערבה התיכונה וכיכר סדום הגיע בעונת 2005/6 ל- 13,000 דונם. מכלל שטח גידול הפלפל באזור מכסים בתי הרשת שטח של כ- 9,000 דונם, החממות כ- 1,500 דונם ומנהרות עבירות כ- 1,500 דונם. כמדי שנה, הועמד בעונה זו במשק שקותאי בצופר ניסוי זנים בו נכללו זנים מטיפוח ישראלי ומחברות זנים מחו"ל. הניסוי כלל שתילה מוקדמת (3/8) ומאוחרת (15/8) בבית רשת 25 מש וכן שתילה בבית רשת צל נוסף בו הוחלפה הרשת לפוליאתילן ב-1 לנובמבר. נבדקו 51 זנים אדומים, 11 צהובים ו-6 כתומים. שמות הזנים לפי מרכיבי הניסוי, חברות הזרעים, והעמידויות מפורטים בטבלה 1. הצמחים נשתלו בצמד שורות על פני ערוגות במרווח של 1.42 מ' בין מרכזי הערוגות, בעומד צמחים של כ-3,500 צמחים לדונם. גודל חלקה 4 מטר ערוגה, 5.68 מ"ר, 20 צמחים לחלקה. חלקות הניסוי הופרדו לזנים בעלי צימוח גבוה ונמוך.
  הקטיף בחלקות השתילה המוקדמות החל ב-7/11/05 ונמשך עד ה-10/4/06, סה"כ 154 ימי קטיף, 12 קטיפים. בשתילה המאוחרת החל הקטיף ב-1/12/05 והסתיים ב- 10/4/06, 130 ימי קטיף, 11 קטיפים. הפירות הועברו ביום הקטיף לתחנת יאיר ומוינו לפי מדדי איכות יצוא. פירות באיכות יצוא הושהו במעבדת האיכות בסימולציה ליצוא ימי במשך 17 ימים ב-7 מ"צ ו- 95% לחות יחסית ו3 ימים ב-20 מ"צ ונבדקו שוב לקביעת חיי המדף ואיכותם לאחר השהייה. תוצאות היבול והאיכות מפורטות בטבלאות: מרכיבי היבול העונתי, מרכיבי האיכות לעונה והסיבות לפסילת הפרי ליצוא, משקל פרי ממוצע ליצוא לפי חודש קטיף, התפלגות היבול לפי חודשי קטיף, אחוז היצוא חודשי, ציון איכות חודשי.

  פתח