דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  תצפית בגידול פלפל תחת רשת “ים תיכון” בשילוב יריעת פוליאתילן בחורף, כיכר סדום 2002/3

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  תצפית בגידול פלפל תחת רשת "ים תיכון" בשילוב יריעת פוליאתילן בחורף, כיכר סדום 2002/3

  רבקה אופנבך, עמי מדואל, רמי גולן, ישראל צברי – מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל, יורם צביאלי – לה"ד נגב שה"מ, משרד החקלאות

  תקציר
  בתצפית שנשתלה (1/9/02) בתחנת זוהר כיכר סדום נבדק גידול פלפל (זנים: סליקה, לורקה, קריזמה
  ו- 144) מתחת לרשת 25 מש ("ים תיכון") המיועדת להגנת הפלפל המיועד ליצוא לארה"ב מזבוב ים תיכון בהשוואה ליריעת פוליאתילן. היריעה נפרסה בחורף מתחת לרשת בשבוע הראשון של אוקטובר, פריסה ידנית אחרי הצהריים ובבוקר נאספה. אחרי כחודש היריעה נקרעה והוחלפה ליריעה קבועה. היבול הכללי בשני המבנים היה בין 6.7-8.7 ק"ג/מ"ר והיבול ליצוא בין 3.4-5.2 ק"ג/מ"ר. גם השנה בהשוואה לניסוי שנערך בשנה שחלפה, הכיסוי החורפי בפוליאתילן לא הביא להבדל משמעותי ביבול הכללי בהשוואה לגדול ברשת כל העונה. נמצאו הבדלים בין הזנים בטיפולים הראשיים, יבול כללי וליצוא מובהק גבוה לזן קריזמה בשתי אגרוטכניקות הגדול.
  באיכות הפרי לאחר השהייה נמצא כי פריסת יריעת פלסטיק בחורף הקטינה את אחוז הפרי הכתום ושיפרה את הצבע בכל הזנים.
  לסיכום, היבול הנמוך שהתקבל בבית רשת ובבית רשת משולב בפוליאתילן בחורף אינו מצדיק גידול בבית רשת בכיכר סדום.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת גידול פלפל במחזור מים באיכות מים שונה בחממה מבוקרת אקלים בכיכר סדום

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  בחינת גידול פלפל במחזור מים באיכות מים שונה בחממה מבוקרת אקלים בכיכר סדום - תחנת זוהר 2002/3

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, רמי גולן, עמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  אשר בר-טל, מרים קינן, שושנה סוריאנו - כימיה של הקרקע והזנת הצמח, המכון למדעי הקרקע מים והסביבה, מנהל המחקר החקלאי, בית-דגן
  בני אלוני, לאה קרני - ירקות, המכון לגד"ש, מנהל המחקר החקלאי, בית-דגן

  תקציר
  מטרות
  מטרת המחקר העיקרית היא לייעל השימוש במים בגדול פלפל בבית צמיחה בכיכר סדום ובערבה, המצויד במערכות לצינון האוויר ולהתפלת מים. המטרה ללמוד את השפעת המחזור ברמות מליחות שונות על התפתחות ויבול פלפל ועל המליחות והרכב המים והשפעת המוליכות החשמלית על התנהגות זנים רגישים להמלחה לעומת עמידים יחסית בתנאי המחזור השונים.
  שיטות
  הניסוי התקיים בחממה בתחנת זוהר, עין תמר כיכר סדום וכלל כלל שלושה טיפולים עיקריים: שלוש איכויות מי המקור 0.5, 1.7, 3.5 דצמ"ס וערכי סף להקזת מים, 2.5, 4, 6.5 דצמ"ס, בהתאמה. טיפול משנה בכל טיפול נשתלו שני זנים: מזורקה כזן רגיש לשחור פיטם ו סליקה העמיד יותר לשחור פיטם. כל טיפול היה בארבע חזרות בשיטת הבלוקים באקראי.
  תוצאות
  במזורקה ישנה ירידה ביבול עם העלייה ברמת המוליכות חשמלית בין הטיפולים 0.2,1.5,3.2 והיבול הכללי בהתאמה : 13,4 ,16,8, 18,0 ק"ג למ"ר, הירידה בזן זה היא משמעותית ביותר ובמיוחד ביבול ליצוא המתבטא בירידה של כ 50% ביבול המתאים ליצוא .
  בסליקה יבול לטיפולים ההמלחה: 0.2,1.5,3.2 והיבול הכללי בהתאמה 17,8 19,4 18,9 ק"ג דונם הירידה בזן זה היא משמעותית ביותר ובמיוחד ביבול ליצוא.
  השפעת ההמלחה על יבול בשני טיפולי המחזור של 0.2 ו-1.5 dS/m-1 בזן סליקה ישנו יתרון מסוים ביבול לטיפול 1.5 על פני טיפול 0.2 ההבדל כנראה אינו מובהק אין הסבר להבדל זה ההבדל נובע בעיקר ממספר פירות רב יותר. בטיפול המחזור המלוח 3.2 ישנה ירידה ביבול הנובעת מירידה בגודל הפרי בלבד ירידה ב-7.5% בגודל הפרי בטיפול המלוח לעומת טיפול 0.2 הירידה ביבול מקבילה באחוזים לירידה בגודל הפרי. ההפרש בין הטיפולים 1.1 ק"ג למ"ר ביבול כללי ומגיע לירידה של 1.8 ק"ג למ"ר .
  מאזן מים
  מהתוצאות עולה כי ניתן לקבל יבול גבוה בזנים המתאימים ובהפרש מתאים בין מי מקור למי הקזה. ניתן לקיים משטר מים חסכוני ביותר בתנאי כיכר סדום, המגיע לניצול של כ 97% מהמים המוספים למערכת מחזור המים בחממות השומרות על אוירה לחה במבנה, ומאפשרות ירידה בטרנספירציה.

  פתח
• 1

  ינו
  ניסוי פיצוי טמפרטורה בפלפל 2004

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  ניסוי פיצוי טמפרטורה בפלפל 2004

  אביתר איתיאל- שה"מ, משרד החקלאות, ב"ש
  אילנה ולר, רבקה אופנבך, שבתאי כהן, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה
  ד"ר איתן פרסמן - מינהל המחקר, מכון לגידולי שדה, מכון וולקני, משרד החקלאות
  תקציר
  על סמך ההנחה שהצמח מגיב, בתחום רחב של טמפרטורות, לטמפרטורה הממוצעת היממתית, ללא חשיבות לערכי היום
  והלילה, נשתלו שני זני פלפל, סליקה (חברת אפעל) ו-7157) חברת זרעים גדרה) בחמש חממות בתחנת יאיר שבערבה
  בתחילת חודש ספטמבר. בחממות הופעלו משטרי טמפרטורה יום ולילה שונים וזאת על מנת לבדוק את עיקרון פיצוי
  הטמפרטורות. בשתים מהחממות ניתן חימום לילה לטמפרטורות שונות אשר הושלמו בטמפרטורות יום שונות וזאת
  בשאיפה להגיע לטמפרטורה ממוצעת יממתית זהה בשתיהן. בשלושת החממות הנותרות לא ניתן חימום לילה כלל,
  ובאמצעות סגירת הוילונות הופעלו טיפולי טמפרטורת יום שונים. בחממת הביקורת נשארו הוילונות פתוחים
  והטמפרטורה ביום הייתה הנמוכה מכולן ודומה לזו שבחוץ. בחממה השניה נסגרו הוילונות באופן מבוקר. כתוצאה מכך
  הניבה החממה תוספת טמפרטורה של %8 ע"פ חממת הביקורת, וזאת באמצעות טמפרטורה יום גבוהה של עד כדי 32
  מעלות ובמשולב עם אוורור מחזורי (על מנת לאושש את ריכוז הפד"ח). בחממה השלישית, החמה ביותר, הגיעה תוספת
  הטמפרטורה לכדי %20 מעל לחממת הביקורת, וזאת באמצעות טמפרטורת יום של עד ל-35 מעלות, וללא איוורור כלל.
  תוצאות מספר הפירות מצביעות על תגובה חיובית לתוספת הטמפרטורה, אך ניראה שלא ניתן להתעלם מהצורך ברענון
  הפד"ח בחממה. בחממה שהשיגה %8 תוספת טמפרטורה הניב הזן סליקה תוספת של %30 במספר הפירות ע"פ חממת
  הביקורת. גם במשקל הפירות התקבלה תוספת, אך קטנה יותר. בחממה שקיבלה תוספת חימום יום של %20 יחסית
  לחממת הביקורת התקבלה פחיתה רבה במשקל ובמספר הפירות בשני הזנים.
  הזן 7157 לא הגיב כלל לתוספת הטמפרטורה בחממה שקיבלה תוספת חימום יום של %8 .
  התוצאות שהתקבלו מצביעות על כך שבהעלאת טמפרטורת היום גלום פוטנציאל להעלאת היבול ולהמשך צימוח וחנטת
  פירות בפלפל בתקופת החורף, אך כנראה שקיימת רגישות לריכוזי הפד"ח בחממה סגורה אשר מחייבים חילופי אויר עם
  חוץ החממה. תגובת הצמח לטיפולי הפיצוי, מותנה בזן.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת עומדים בגידול פלפל (צמד בערוגה) – ככר סדום 2003

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  לימוד השפעת רוחב הערוגות (שתילה בצמד), ומרחקי השתילה בתוך השורה על יבול הפלפל בכיכר סדום, 2003-2002
  אביתר איתיאל - שה"מ משרד החקלאות
  עמי מדואל, רבקה אופנבך, יורם צביאלי - מו"פ ערבה

  תקציר
  עלות השתילים הגבוהה, מחד, ותוספת העלות בעבודה וציוד כתוצאה מהצבת יותר ערוגות ליחידת שטח מאידך, מחייבם להכיר את התרומה לתוספת שתילים בשורה, ולציפוף מרווחי הערוגות. היבט נוסף הוא נוחות בעבודה מבחינת תנועת העובדים בשבילים.
  בניסוי שנערך בתחנת זהר שבכיכר סדום בעונת הגידול 2002/3 בדקנו את השפעות המרחק בין הערוגות (שתילה בצמד) בתחום 180-120 ס"מ, והמרחק בתוך השורה בתחום 60 -30 ס"מ בזן סליקה. מהתוצאות שהתקבלו ניתן להסיק שתוספת היבול הכולל כתוצאה מציפוף הצמחים בשורה הייתה קטנה ביותר. הציפוף מ-60 ל-50 ס"מ לא תרם כלל, ואילו המעבר מ-50 ל-40 ס"מ תרם לתוספת יבול כולל של 0.6 ק"ג/מ"ר. ציפוף נוסף בתוך השורה מ-40 ל-30 ס"מ לא הניב כל תוספת . היבול ליצוא, ומשקל הפרי לא הושפעו מציפוף הצמחים בשורה.
  השפעת ציפוף הערוגות (שתילה בצמד) על ידי הקטנת המרווחים מ-180 ל-120 ס"מ תרמה לתוספת מובהקת ביבול הכולל וליצוא של 20%. תוספת היבול השולית לכל מדרגת ציפוף הולכת ופוחתת. 50% מהתגובה התקבלה במעבר מ-180 ל-160 ס"מ. במעבר מ-160 ל-140 ס"מ התקבלה תוספת יבול כולל וליצוא של כ- 0.5 ק"ג/מ"ר. מאחר ושינוי זה משמעותו תוספת שורות בשיעור של 14% וכרוך בתוספת ציוד ועבודה, הרי עליה זו ביבול הנה על גבול הצידוק הכלכלי.
  ההצבה שהניבה את היבול המקסימלי הייתה 120*40 בעומד צמחים של 4200 לדונם.
  ההצבה המיטבית בהיבט הכלכלי הנה 160*40 בעומד צמחים של כ 3100 לדונם.

  פתח