תוצאות מפורטות של ניסויי זני פלפל, רגיל ואורגני, בתי רשת תחנת יאיר 2007/8
יורם צביאלי, רמי גולן
תוצאות מפורטות של
1. ניסוי זני פלפל בבית רשת
2. ניסוי זני פלפל אורגני בבית רשת
מפורטות תוצאות יבול עונתי, יבול חודשי, פירוט פגמים ביום הקטיף, איכות.
תוצאות האיכות הינן לאחר השהייה בסימולציה ליצוא 14 יום בטמפ' 7 מ"צ, 96% לחות, ועוד 3 ימים בטמפרטורה 20 מ"צ.
קומפוסט איכותי: תהליכי יצור ומדדים לבחינה
מיכה רביב
תקציר הרצאה שניתנה ע"י ד"ר מיכאל רביב, מינהל המחקר החקלאי, נוה יער, בכנס שנערך לחברי הארגון לחקלאות אורגנית בנושא קומפוסט אורגני "הלכה ומעשה", גרנות, 9.10.2007
פוריות רב קרקעות ישראל נמוכה, בעיקר בשל מחסור בחומר אורגני בקרקע. דישון ועיבודים תכופים גורמים להקטנת תכולת החומר האורגני בקרקע, ביחוד בתנאי השקייה וטמפרטורות גבוהות. אחת הדרכים היעילות להוספת חומר אורגני לקרקע היא ע"י מתן קומפוסט.
קומפוסט הינו חומר אורגני אשר יוצב בתהליך אירובי תוך כדי עליה בטמפרטורה.
קומפוסט בשל הינו חמר אורגני מיוצב בעל צריכת חמצן ביולוגית (צח"ב) נמוכה, אשר לא יתחמם שוב אם יושם בתנאי קומפוסטציה.
קומפוסטציה הינה התהליך בו מיקרורורגניזמים (מ”א) צרכו את רב התרכובות האורגניות הזמינות, עד להגעה לשיווי משקל בין קצב יצורן המחודש לבין קצב פירוקן.
במצב זה הקומפוסט ניתן לאיחסון לפרק זמן ידוע
מטרות הכנת הקומפוסט והשימוש בו הינן:
מיחזור חומרים אורגניים שללא טיפול מתאים יהוו מטרד סביבתי
עידוד פעילות מ"א בקרקע
שיפור מבנה הקרקע
אספקת יסודות הזנה לצמח
במצבים מסויימים – דיכוי מחלות שרש
חמרי הגלם המתאימים ליצור קומפוסטים אורגניים כוללים זבלי בע"ח וסוגים רבים ושונים של פסולות אורגניות המאפשרים, ע"י שילובם המושכל, ליצור חומר התחלתי ברמת איוורור טובה וביחס N\C רצוי להתחלת התהליך.
שלבי התהליך הם:
התחממות ראשונית. שלב זה נמשך מספר ימים.
שלב תרמופילי. זהו השלב החשוב ביותר ובמהלכו נצרכות רב התרכובות הזמינות בקלות ע"י המ"א. שלב זה נמשך, על פי סוג החומר בין מספר שבועות לבין מספר חדשים.
שלב מזופילי. שלב זה מתחיל כאשר הטמפרטורה יודת אל מתחת ל-C°40, טמפרטורה בו יכולים להתחיל תהליכי ניטריפיקציה.
הבשלה .(Curing)שלב זה מתרחש בטמפרטורה הקרובה לטמפרטורת הסביבה, נמשך כחודש ובמהלכו מתאכלס הקומפוסט במ"א המאפשרים את התפתחות תופעת דיכוי מחלות הצמחים.
חשוב לציין כי לדרישת הבשלות החשובה ברב המקרים יש גם יוצאים מן הכלל:
1. לצורך שיקום תכונות קרקעות חרסיתיות שעברו תהליכי דיספרסיה.
2. לצורך דיכוי מחלות צמחים הנגרמות ע"י קישיון רולפסי.
עם זאת אסור לשכוח כי קומפוסט שאינו בשל הינו פיטוטוקסי וכי הוא יתחרה עם הצמחים על חמצן וחנקן.
גורמים המשפיעים על הצלחת התהליך וקבלת מוצר מוגמר בעל תכונות רצויות הם:
טמפרטורת התהליך וקצב סילוק החום. טווח הטמפרטורה האופטימלי בשלב התרמופילי הוא C°55-60.
תכולת רטיבות. חלקיקי הקומפוסט חייבים להיות עטופים במעטפת מיום, בה פעילים המ"א. רטיבות נדרשת גם לצורך צינון הקומפוסט ומניעת הגעתו לטמפרטורות גבוהות, לא רצויות, היות שרב סילוק החום מתרחש בדרך של נידוף מים. בשלב התרמופילי תכולת הרטיבות הרצוייה היא כ 55%. לאחר מכן היא יכולה להיות נמוכה יותר.
נקבוביות החומר וזמינות חמצן .(FAS) רצוי שתכולת האויר בקומפוסט תהיה בסביבות 20%.
תכולות הפחמן והחנקן הזמינים והיחס ביניהם. יחס N\C רצוי להתחלת התהליך הוא 25-30.
תכולת יסודות הזנה הדרושים לפעילות מ”א מחוללי התהליך. עבור חומרי הגלם המשמשים אותנו זהו גורם משני שאינו מגביל את התהליך.
ריכוז האוכלוסיה המיקרוביאלית. דרך יעילה להעלאת ריכוז האוכלוסיה והמגוון שלה הוא ע"י הוספת קומפוסט פעיל בשיעור של כ -10% בתחילת התהליך.
קטילת פתוגנים במהלך הקומפוסטציה חלה בעת השלב התרמופילי. יעילות הקטילה היא פונקציה לוגריתמית של הטמפרטורה בה שוהים הפתוגנים ומשך הזמן בו הם נחשפים לטמפרטורה זו. כמעט כל הפתוגנים לאדם ולצומח נקטלים בטמפרטורות של C°55-60, לאחר שהיה של מעל שבועיים.
מדדי בשלות ושיטות מדידה:
• טמפרטורה: מדידה רציפה ותגובה לאחר היפוך
• צח”ב וצריכת חמצן כימית
• יחס חנקה\אמון במיצוי מימי. היחס הרצוי בגמר התהליך הוא >5
• העדר חומצות אליפטיות קצרות, עובדה המצביעה על כך שהתהליך היה אירובי.
• קיבול קטיונים חליפים גבוה (מעל 100 מא"ק\100 גרם חמר יבש).
• שיטות מיקרוקלורימטריות
קריטריונים לטיב קומפוסט:
מרקם מפורר ואחיד, בעל צבע חום-כהה, נטול שרידים ניכרים לעין של חומרי המוצא, בעל ריח של אדמה לאחר גשם….
נטול זרעים ופתוגנים הומניים וצמחיים
תכולת חומר אורגני > 50%
תכולת חנקן > 1.8%
תכולת מתכות כבדות וכו' מתחת לסף המותר
כשר דיכוי מחלות קרקע
איחסון קומפוסט לטווח ארוך: רצוי לשמור קומפוסט בתכולת רטיבות של כ – 30% (כלומר למנוע המשך יבוש שלו לאחר גמר התהליך) ובטמפרטורה נמוכה ככל הניתן.
מה על הצרכן להבין על מנת שירכוש קומפוסט איכותי:
יצרן הקומפוסט רוצה למכסם את רווחיו ע"י מכירת הקומפוסט בהקדם האפשרי.
קיים קשר הכרחי בין בשלות הקומפוסט ואיכותו לבין מחירו.
הקפדה על נוהלי היצור וביצוע אנליזות כימיות ואחרות עולים כסף אך מהווים תנאי הכרחי ליצור קומפוסט איכותי.
קשר רופף בין היצרן לצרכן הקומפוסט הינו מכשול מרכזי בדרך לניצול אופטימלי של משאב זה.
מאפייני קומפוסט בעל כשר דיכוי מחלות קרקע:
כדי להיות בעל כשר דיכוי על הקומפוסט להיות בשל, לאחר תקופת Curing אך לא מפורק מדי.
בקומפוסט בשל יש מעט חמרים פריקים בקלות, דבר המאפשר השתלטות אוכלוסיות ספרופיטיות יעילות. במצב זה נגרמת השראת יצור אנזימים אינדוקטיביים כגון צלולז, המקנים לספרופיטים יתרון בתחרות עם פתוגנים המקיימים שלב ספרופיטי.
אוכלוסיה זו עמידה לחיטוי תרמי מתון (חיטוי סולארי).
קומפוסט עוזר בדיכוי מחלות בעיקר דרך פעילות מיקרואורגניזמים המצויים בו בשפע. הם עושים זאת ע"י היטפלות ישירה לגופי הקיימא של הפתוגנים הגורמת להפחתת מספר גופי הריבוי של הפתוגנים, ע"י תחרות על מקורות מזון ותפיסת נישות חדירת הפתוגנים לשרשי הצמחים, ע"י יצור חומרים אנטיביוטיים וע"י הפיכת הצמחים לחסינים יותר מפני תקיפה (Systemic acquired resistance). רב המידע הקיים עוסק במחלות הנגרמות ע"י פטריות אך לאחרונה מצטבר מידע גם בדבר הפחתת פגיעתן של נמטודות ומספר בקטריות כגון Clavibacter michiganensis . במחקר שנערך לאחרונה נמצא כי קרקעות שנלקחו מחלקות אורגניות, בהן יושם קומפוסט מדי שנה גילו כשר דיכוי רב יותר כנגד מחלות בהשוואה לחלקות קונבנציונאלית מקבילות.
ניפרט, חומצות אמינו לשימוש החקלאי
אורי מגדל
הרצאה במסגרת יום עיון לחקלאים אורגנים, תחנת יאיר, מו''פ ערבה תיכונה וצפונית, 3 מרץ 2008
בחינת ממשק הזנה מיטבי של ירקות אורגניים
אורי ירמיהו
תוצאות ניסוי רב שנתי בחקלאות אורגנית
הרצאה במסגרת יום עיון בנושא הזנה בחקלאות אורגנית, תחנת יאיר, 3 במרץ, 2008
