דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  אקלום פעמונית בינונית (קמפנולה מדיום) Campanula medium ‘Champion’

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  אקלום פעמונית בינונית (קמפנולה מדיום) Campanula medium 'Champion'
  מעין פלוס קטרון, איתן שלמה, קטרינה צעירי, אבי אושרוביץ - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  יאיר נשרי - לה"ד נגב, שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחברת: maayank@arava.co.il

  גידול הפעמונית בינונית מוכר כבר שנים רבות כפרח קטיף ויכול להתווסף לסל הפרחים בערבה המיועדים ליצוא. הפעמונית Campanula משתייכת למשפחת הפעמוניתיים Campanulaceae. המילה Campnula פרושה בלטינית פעמון ומזה נגזר גם שם המשפחה. בשנים האחרונות פותחו זנים חדשים שלא נבדקו בערבה ולכן הוחלט במשך שנתיים לבחון את קבוצת זני הצ'מפיון בגידול בתנאי הערבה. בניסויים שנערכו בתחנת יאיר בשתי עונות גידול 2010/11-2011/12 נבדקו מועדי שתילה שונים בכדי למצוא את המועד האופטימאלי לקבלת יבול גבוהה ואיכותי.
  בעונה הראשונה נבחנו 3 מועדי שתילה במרווח של שבוע בין השתילות כאשר השתילה הראשונה החלה בתחילת נובמבר. נמצא כי הפרש של שבוע בין השתילות לא יוצר דרוג במועד הפריחה של השטח אך האיכות משתפרת עם הדחייה במועד השתילה.
  בעונה השנייה נבחנו מועדי השתילה 15/11/11, 22/11, 21/12 ו- 3/1/12. נמצא כי דחיית השתילה לתחילת ינואר פגעה ביבול בשל דחייה בתחילת הקטיף אל תקופה בה הטמפרטורה כבר גבוהה מדי לפרחי הקמפנולה. מרווח של שבוע לא הביא לדרוג במועד תחילת הקטיף. שתילה של 21/12 נקטפה חודש וחצי מאוחר יותר.
  לסיכום, לקבלת פרחי פעמונית איכותיים בתנאי הערבה תוך פריסה מסוימת של הקטיף מומלץ יהיה לשתול בחודש נובמבר עד אמצע דצמבר.

  Introduction of Campanula Medium Champion to the Arava conditions
  Maayan Plaves Kitron, Eitan Shlomo, Avi Usherovitz, Katarina Tsairi - Central and Northern Arava Research and Development
  Yair Nishri - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Writer address: maayank@arava.co.il
  Keywords: Cut flower

  פתח
• 1

  ינו
  השוואת נורות לד (LED) לנורות פלואורסצנטיות, להארכת היום בגידול חרציות

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  השוואת נורות לד (LED) לנורות פלואורסצנטיות, להארכת היום בגידול חרציות
  מעין פלוס קטרון, אבישג קדמן זהבי, איתן שלמה, קטרינה קריזובה, אבי אושרוביץ - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  יאיר נשרי - לה"ד נגב, שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחברת: maayank@arava.co.il

  אורך היום מעורב ומשפיע על תהליכים ביולוגיים שונים בצמחים ובעיקר כהשראה לפריחה והתפתחות הפרח. בישראל נוהגים להפריח צמחי יום ארוך (י"א) בתקופת החורף (יום קצר) ע"י הארכת היום באמצעות נורות ליבון או נורות פלואורסצנטיות. כיום הוכנסו בחלק מהגידולים תאורה פלואורסצנטית מאחר וחל איסור על שימוש בנורות ליבון. בשנים האחרונות התמורה מהפרחים פוחתת בהתמדה כי הוצאות היצור גדלות ועלויות החשמל עולות במיוחד. הקטנת צריכת החשמל עשויה להגדיל את הרווחיות ולשמור על פרנסתם של מגדלי הפרחים ואף לתרום להקטנת הפגיעה באיכות הסביבה. החיפוש המתמיד להפחית הוצאת החשמל ליחידת שטח הביא לבדיקת נורות לד בשימוש להארכת היום לצורך עידוד או מניעת פריחה.
  נורת הלד (LED) היא דיודה פולטת אור. התקן מוליך למחצה אשר פולט אור לא קוהרנטי בספקטרום צר. ספקטרום האור נקבע בהתאם לתרכובת המוליך למחצה. ספקטרום האור הנפלט על ידי הלד הוא צר. ניתן להגדירו כאור מונוכרומטי ולכן אין צורך במסננים לקבלת ספקטרום ספציפי. בניגוד לנורות הרגילות, הלד עמיד מכנית למכות וזעזועים. נורות הלד חסכוניות בצריכת חשמל הרבה יותר מנורות פלואורסנטיות. נורת לד בודדת צורכת 1 ואט ואורך החיים שלה הוא כ- 100,000 שעות (כ-11 שנים) בשנים האחרונות מחיר נורות הפלואורסנטיות ירד באופן דרסטי, תהליך דומה עשוי להתרחש גם לגבי נורות הלד. הארה באמצעות נורות לד יכולה להביא לחסכון משמעותי בצריכת החשמל ולהקטנת הוצאות הייצור ולהפחתת הזיהום. בשל צריכת החשמל הנמוכה יתכן שמערכת כזאת תוכל לפעול תוך שימוש באנרגיה סולרית.
  בשל איסור יבוא נורות ליבון בעוצמה של מעל 60 ואט קיים יבוא הולך וגדל של נורות לד מסוגים שונים ובעוצמות שונות. במהלך עונת 2011/12 נבחנו בתחנת יאיר מספר נורות לד שונות בהשוואה לנורות פלואורסצנט בגידול חרציות. בתאורה בעצמה מעל 0.5 מיקרומול למ"ר לשנייה למשך 8 שעות כל הצמחים היו מעוכבים באופן מלא.

  הבעת תודה
  תודה לחברות D-LED ו- REMY LTD. על אספקת הנורות לניסוי. תודה למשתלת דנציגר על שתילי החרציות.

  Comparison of fluorescent bulbs and LED lightning for photoperiod illumination of Chrysanthemum
  Maayan Plaves Kitron, Eithan Shlomo, Avi Usherovitz, Katarina Krizova- Central and Northern Arava Research and Development
  Yair Nishri- Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Ron Seligmann, Niv Sadeh - D-LED Illumination Technologies
  Writer address: maayank@arava.co.il
  Keywords: LED light, fluorescent light.

  פתח
• 1

  ינו
  המלצות למניעה ולטיפול במחלת העובש האפור (בוטריטיס) 2012/13

  פרחים, ירקות, הגנת הצומח

  ע"י סבטלנה דוברינין

  המלצות למניעה ולטיפול במחלת העובש האפור (בוטריטיס) 2012/13
  סבטלנה דוברינין
  הטמפרטורה באזור הערבה החלה לרדת ונוצרו תנאים להתפתחות מחלת עובש אפור (בוטריטיס).
  כל הפעולות המסייעות בהורדת הלחות היחסית במבנה יעזרו בהצלחה למניעת הופעת המחלה. בגידול המיועד ליצוא מיישמים תכשירים המותרים על פי הדרישות חברת היצוא, לפי ארץ היעד.
  במסמך מפורטים תכשירי ההדברה המורשים והיעילים למניעה והדברת המחלה בגידולים הבאים: פלפל, עגבנייות, חצילים, קישואים ופרחים.

  פתח
• 1

  ינו
  מגמות בשוק הפלפל האירופי בעונת 2011/12

  ירקות

  ע"י ציפי פרידקין

  מגמות בשוק הפלפל האירופי בעונת 2011/12
  הרצאה בסיכום עונת פלפל 2011/12 בערבה, מרכז ספיר 21/5/12

  ציפי פרידקין tsipip@moag.gov.il
  ופא שחברי, יעל קחל, ענבר גרינשטיין דקר
  החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

  תקציר
  לפי נתוני השירותים להגנת הצומח ולביקורת של משרד החקלאות נאמד יצוא הפלפל בעונת 2011/12 (חודשים אוקטובר-מרץ) בלמעלה מ 150 אלף טון, גידול של 27% בהשוואה לנתון המקביל בעונת 2010/11. בסיכומה של עונה התחושה הכללית הרווחת אצל המגדלים היא של קריסת מחירים בתחילת העונה (נובמבר 2011) ובסופה (מרץ 2012). מטרת ההרצאה לבחון את מצב ענף הפלפל בארץ בראייה שיווקית, בשימת דגש על המגמות השיווקיות והצרכניות באירופה.
  מפת שיווק הפלפל בעידן פוסט אגרקסקו – בחינת השפעתה של האינפלציה ביצואנים על שיווק הפלפל בעונת 2011/12. בראייה כוללת של השוק נראה כי ריבוי יצואנים מקשה על התמודדותנו בשוק רווי ועלול להמשיך ולפגוע ברווחיות הענף.
  התפלגות יבוא הפלפל באיחוד האירופי ((EU-27 – בסיכומו של עשור ניתן להצביע על מגמה של גידול עצום בהספקה (מכל המקורות) לאוכלוסייה שלא גדלה משמעותית בהיקפה. משמעות הדבר צפיפות בשוק, לחץ שלילי על המחיר.
  התפלגות יבוא הפלפל לגרמניה – גרמניה הינה שוק יעד מרכזי באירופה. המשבר הכלכלי והשינויים העוברים על השוק הגרמני לאחר משבר ה E. coli הם מהגורמים החשובים המשפיעים על המסחר בפירות ובירקות טריים ביבשת. על אף שהשיווק הישיר מישראל לגרמניה הצטמצם מאוד העונה יש מקום לבחון את המתרחש בשוק זה.
  התפלגות היבוא לרוסיה בעונת 2011/12 ובחינת חלקה היחסי של ישראל. השוק הרוסי הינו "כוכב עולה" במפת המסחר הישראלית בשנים האחרונות. חשוב להבין כי איננו היחידים המגלים אותו וחייבים להישמר שלא לאבדו. ריבוי היצואנים מהווה סכנה גם בשוק יעד זה.
  יצוא הפלפל מהולנד, ספרד ותורכיה והשפעתו של היצוא הישראלי.
  "חלון היצוא הישראלי", חודשים נובמבר – מרץ (אפריל), הפך בשנים האחרונות מונח ספרותי. הספקיות המרכזיות באירופה – הולנד וספרד – חולקות איתנו תקופת שיווק זו, הכמות הכללית המשווקת בתקופה זו לאירופה גדלה בהתמדה והמחירים במגמת ירידה.
  דרישת הלקוח האירופי לבטיחות מזון (סטנדרטים) ולשקיפות שיווקית (עקיבות) הולכת וגוברת. צפוי שדרישה זו תגבר ותהווה תנאי בסיס לשיווק. לא ירחק היום ונידרש לסטנדרטיזציה של היצור והשיווק החקלאי לא רק מתוקף חוק.