דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 89 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    מיזם “חוסן פלפלת” למיזעור השימוש בחומרי הדברה בגידול פלפל
    ירקות, הגנת הצומח

    יגאל אלעד, דני שטיינברג, שמעון פיבוניה, יעל בר לבן, רחל לויטה, ישראל צברי, סווטלנה דוברינין

    מחלת הקימחונית היא מחלת העלים החשובה ביותר של גידול הפלפל. המגדלים מתמודדים עם המחלה בשיטת ה"ביטוח" ומיישמים כנגדה ריסוסים רבים, חלקם מיותרים. מטרות המחקר היא לפתח ממשק הדברה מושכל להתמודדות עם המחלה. במסגרת זו פותחה מערכת תומכת החלטה בשם פלפלת. בשנת המחקר השנייה (2007/8) נבחנה יעילות ההדברה המתקבלת על ידי יישום המערכת ואת הבסיס הביולוגי שלה, כומת הנזק שגורמת מחלת הקימחונית ליבול ופותח מודל להערכת נזקים. מערכת פלפלת נבחנה בששה ניסויים שבוצעו בשלושה אזורי גידול בארץ במבני גידול של פלפל. הבסיס הביולוגי של המערכת נבחן בשני ניסויים; נתונים שנאספו ב – 24 ניסויים שבוצעו במהלך ארבעת השנים האחרונות (2004-2008) שימשו לפיתוח המודל להערכת נזקים. שימוש במערכת פלפלת-4 איפשר להדביר את המחלה ביעילות הדומה לזו של חלקות שרוססו כטיפול ביטוח תוך יישום של 4.3 ריסוסים בממוצע (בהשוואה ל – 18.1 ריסוסים שיושמו בטיפול הביטוח). 2. מועד תחילת הקטיף לא מהווה אומדן מהימן מספיק לשינויים המתרחשים בעמידות הפיזיולוגית של הצמחים למחלה. 3. על פי המודל שפותח להערכת נזקים, כשחומרת המחלה בתחילת הקטיף נמוכה מ – 17% לא יגרם נזק ליבול גם אם המחלה לא תודבר עד לסוף חודש מאי. ניתן ליישם את המסקנות כבר עתה, אם כי כדאי להגדיר בצורה ברורה יותר את המועד בו חל שינוי בעמידות הפיזיולוגית של הצמחים למחלה.

  • 1
    ינו
    פיתוח מערך אינטגרטיבי להתמודדות עם מחלות ומזיקים בפלפל אורגני: מיזם חוס”ן – בפלפל אורגני
    ירקות, הגנת הצומח

    דני שטיינברג, יגאל אלעד, ויינטראוב פיליס, שפירא נורית, אריאל יפה, דנית פרקר ושמעון פיבוניה, רודמן רפי, אורי אדלר, שמעון שטייברג

    הגישות שפותחו בעבר להתמודדות עם מחלות ומזיקים בגידול פלפל אורגני אינן אינטגרטיביות ואינן מתייחסות לגידול ולממשק ההדברה בו כמכלול. מטרות המחקר הן א' להגדיר את הגורמים העיקריים המשפיעים על פגעי הגידול האורגני ולכמת את השפעתם, וב' לפתח גישה כוללת להתמודדות עם הפגעים תוך התמקדות בהשפעות הגומלין שביניהם ובין אמצעי ההדברה המיושמים כנגדם. למטרות אלו בצענו בעונת 2007/8 סקרים במבני גידול של פלפל אורגני בערבה. בניסויי מעבדה בחנו את השפעת תכשירי הדברה המיושמים כנגד מחלות על אקרית הסביקרסקי. בניסויי שדה בחנו את יעילות השילוב בין שני אויבים טבעיים, את השפעת תכשיר גופרית על פעילותם, ואת היעילות של אמצעי הדברה שונים כנגד מחלות. מתוצאות הסקר עולה כי מזיקי תחילת העונה חדרו למבני הגידול דרך פתחים, פרצות וקרעים ברשת. גם רשת לא צפופה (פחות מ- 50 מש) מעכבת חדירת מזיקים. בתחנת יאיר בחנו את השפעת שני אוייבים טבעיים, אוריוס ואקרית הסבירסקי, במינונים שונים, ואת השפעת יישומם המשותף, על אקרית העיוותים ועל תריפס הפרחים המערבי. אוכלוסיית המזיקים בניסוי לא הייתה גבוהה, אך ניתן היה ללמוד שהשילוב בין המדבירים לא פגע ביעילותם, גם אם לא שיפר אותה. בניסוי זה גם בחנו את השפעת הריסוס בהליוגופרית, תכשיר המיושם בחקלאות האורגנית בהרחבה כנגד קימחונית, על גודל האוכלוסייה ועל הפעילות של האוריוס. על פי הממצאים נראה שההליוגופרית לא השפיע על האוריוס. בניסויים שבוצעו בתנאים מבוקרים מצאנו שתכשירי גופרית (הליוגופרית וגופריתר) השפיעו על הישרדות אקרית הסבירסקי. לממצא זה, אם יחזור ויאומת, חשיבות רבה בפיתוח אסטרטגיית ההדברה המשולבת. בניסויים שבצענו בביקעה ובחוף הכרמל בחנו את היעילות של תכשירים שלגביהם ידוע שאינם פוגעים באויבים הטבעיים, כנד מחלות. התכשיר טימורקס גולד היה יעיל כנגד הקימחונית בניסוי אחד, אך הוא היה לא יעיל בניסוי השני. הסרנד לא היה יעיל נגד קימחונית. חיפוי קרקע מפחית את הנגיעות בעובש אפור בעוד סניטציה של מוקדי נגיעות לא הייתה יעילה.

  • 1
    ינו
    מחלת הקימחונית בפלפל בערבה
    הגנת הצומח

    הרצאה במסגרת יום עיון בנושאי הגנת הצומח בערבה, לפתיחת עונת 2008/9

    מחלת הקימחונית בפלפל בערבה -
    ביולוגיה ודרכי התמודדות של המחלה

  • 1
    ינו
    התמוטטות חורפית של פלפל בערבה: זיהוי הגורם והקשר בין מופע המחלה ותנאי סביבה
    ירקות

    שמעון פיבוניה, רחל לויטה, אביתר איתיאל

    תופעת ההתמוטטות החורפית בפלפל, נבילת צמחים בוגרים במהלך החודשים דצמבר עד פברואר, ידועה בערבה מזה שנים רבות. השימוש במתיל ברומיד לחיטוי קרקע הפך במהלך השנים את ממדי התופעה לזניחים. בשנים האחרונות הופיעה התמוטטות פלפל חורפית במימדים רחבים יחסית בעונות גידול 2004/5 ו-2006/7. התופעה נצפית בעיקר באזורים הקרים יחסית בערבה, בפארן, צופר ופחות בעין יהב.
    בניסויים שנערכו בחדרי גידול מבוקרים בתחנת יאיר בעונת 2007/8 אולחו צמחי פלפל בפיתיום שבודד מצמחים נובלים. הצמחים גודלו בטמפרטורות ממוצעות של 25, 14, 10.5 ו-8.6 מ"צ. בטמפרטורות 25 ו-14 מ"צ לא נראה כל נזק לצמחים המאולחים בהשוואה לצמחי בקורת. לעומת זאת בטמפרטורה של 8.6 מ"צ נצפתה תמותת צמחים רבה שהחלה כשבועיים ממועד האילוח. בטמפרטורה של 10.5 מ"צ נצפתה תמותת צמחים חלקית שהחלה שבועות רבים ממועד האילוח. מין הפיתיום נשלח לזיהוי במעבדה בחו"ל ונמצא כמין Pythium spp. החדש למדע. התוצאות שהתקבלו מסבירות היטב את הקשר בין מופע המחלה, בית הגידול ותנאי הסביבה. בעשור האחרון נצפתה התמוטטות רבה יחסית בעונות גידול 99/00, 04/05 ו-06/07. ואכן, בשנים אלו הטמפרטורה בחודשים דצמבר וינואר הייתה נמוכה מהממוצע לאורך זמן. הסבת בתי רשת לחממות בשטחים שסבלו בעבר מהתמוטטות חורפית הביאה לפחיתה ניכרת ברמת ההתמוטטות. מדידות טמפרטורות קרקע שנערכו בעונה האחרונה בחממות ובתי רשת מסבירות את התופעה. באזורים אקלימיים זהים, טמפרטורת המינימום בקרקע בחממות גבוהה מזו שבבתי רשת.