דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  שימוש בפונגיצידים בהגמעה להדברת קימחונית בפלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, אלי ברדוגו, יעל בר לבן, דורית חשמונאי

  קימחונית היא מחלת עלים נפוצה בפלפל המופיעה מידי עונת גידול בערבה בדרגות שונות של חומרה. המחלה נגרמת ע"י הפטריה Leveillula taurica. הדברת המחלה מתבצעת בדרך כלל בריסוס עם תכשירי גפרית נוזלית וחומרים מורשים בעיקר מקבוצת הטריאזולים והסטרובילורינים. בעבר נעשה שימוש יעיל בפונגיציד בויסטין שיושם בהגמעה במים. תוצאות ההדברה היו טובות, אולם חומר זה נאסר לשימוש בפלפל המיועד ליצוא. בניסוי שנערך בבית צמיחה בתחנת יאיר בערבה בעונת 2007/8 נבחנה יעילות ההדברה של הפונגיציד הסיסטמי עמיסטאר מקבוצת הסטרובילורינים. תוצאות ההדברה הושוו להגמעה בבוויסטין ולריסוס בגפרית נוזלית. נמצא ששני יישומים של עמיסטאר בכמות של 150 סמ"ק לדונם היו יעילים ביותר להדברת הקימחונית לאורך זמן. היישום הראשון של עמיסטאר ניתן כשבועיים לפני המועד הצפוי להופעת הקימחונית. הטיפול השני יושם כשלושה שבועות לאחר היישום הראשון. בבדיקות שאריתיות נמצא שהעמיסטר הגיע בכמות רבה יחסית לעלים ובכמות שהיא מתחת לסף הגילוי, לפירות.

  פתח
• 1

  ינו
  מלון מורכב-ברירת חומר גנטי עמיד למחלות קרקע; אביב 2008 – גידול מלון מורכב בהדליה

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  רוני כהן, מנחם אדלשטיין, אסף פורת, בני אלוני, שמעון פיבוניה, עמי מדואל, רבקה אופנבך, שמשון עומר, אמנון קורן

  בניסויים שנערכו בתחנת זוהר כיכר סדום בסתיו 2007 ובאביב 2008 נבחנו הביצועים של מלונים מורכבים על כנות דלעת מטיפוח נווה יער. בסתו 2007 נשתלו צמחי מלון מורכבים על 50 כנות בקרקע מאולחת טבעית בפטריה Monosporascus cannonballus הגורמת למחלת ההתמוטטות הפתאומית של המלונים. מתוך הכנות שנבחנו, נמצאו שמונה צירופים (מלונים מורכבים) שלא התמוטטו ואלו נבחרו לניסוי ההמשך.
  באביב 2008 נשתלו צמחי מלון מורכבים וגודלו בחממית בהדליה. הוצבו שני ניסויים זהים, אחד הושקה במים מליחים מקומיים והשני הושקה במים מותפלים. מתוך הצירופים שנבדקו נמצאו שתי כנות (34 ו-18) שעלו בביצועיהן על הכנה המסחרית הנהוגה כיום בערבה. יבול המלונים של כנה 34 שהושקתה במים מליחים היה גבוה ב 28% מזו של הכנה המסחרית ששימשה כביקורת. הכנה המסחרית התמוטטה לקראת סיום הניסוי בשיעור של כ 50% כאשר הצמחים המורכבים על הכנה 34 לא התמוטטו. מימצאים אלו מהווים נקודת תפנית באפשרות לגדל מלון מורכב בהדליה בעונת הגידול האביבית.

  פתח
• 1

  ינו
  מיזם “חוסן פלפלת” למיזעור השימוש בחומרי הדברה בגידול פלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  יגאל אלעד, דני שטיינברג, שמעון פיבוניה, יעל בר לבן, רחל לויטה, ישראל צברי, סווטלנה דוברינין

  מחלת הקימחונית היא מחלת העלים החשובה ביותר של גידול הפלפל. המגדלים מתמודדים עם המחלה בשיטת ה"ביטוח" ומיישמים כנגדה ריסוסים רבים, חלקם מיותרים. מטרות המחקר היא לפתח ממשק הדברה מושכל להתמודדות עם המחלה. במסגרת זו פותחה מערכת תומכת החלטה בשם פלפלת. בשנת המחקר השנייה (2007/8) נבחנה יעילות ההדברה המתקבלת על ידי יישום המערכת ואת הבסיס הביולוגי שלה, כומת הנזק שגורמת מחלת הקימחונית ליבול ופותח מודל להערכת נזקים. מערכת פלפלת נבחנה בששה ניסויים שבוצעו בשלושה אזורי גידול בארץ במבני גידול של פלפל. הבסיס הביולוגי של המערכת נבחן בשני ניסויים; נתונים שנאספו ב – 24 ניסויים שבוצעו במהלך ארבעת השנים האחרונות (2004-2008) שימשו לפיתוח המודל להערכת נזקים. שימוש במערכת פלפלת-4 איפשר להדביר את המחלה ביעילות הדומה לזו של חלקות שרוססו כטיפול ביטוח תוך יישום של 4.3 ריסוסים בממוצע (בהשוואה ל – 18.1 ריסוסים שיושמו בטיפול הביטוח). 2. מועד תחילת הקטיף לא מהווה אומדן מהימן מספיק לשינויים המתרחשים בעמידות הפיזיולוגית של הצמחים למחלה. 3. על פי המודל שפותח להערכת נזקים, כשחומרת המחלה בתחילת הקטיף נמוכה מ – 17% לא יגרם נזק ליבול גם אם המחלה לא תודבר עד לסוף חודש מאי. ניתן ליישם את המסקנות כבר עתה, אם כי כדאי להגדיר בצורה ברורה יותר את המועד בו חל שינוי בעמידות הפיזיולוגית של הצמחים למחלה.

  פתח
• 1

  ינו
  פיתוח מערך אינטגרטיבי להתמודדות עם מחלות ומזיקים בפלפל אורגני: מיזם חוס”ן – בפלפל אורגני

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  דני שטיינברג, יגאל אלעד, ויינטראוב פיליס, שפירא נורית, אריאל יפה, דנית פרקר ושמעון פיבוניה, רודמן רפי, אורי אדלר, שמעון שטייברג

  הגישות שפותחו בעבר להתמודדות עם מחלות ומזיקים בגידול פלפל אורגני אינן אינטגרטיביות ואינן מתייחסות לגידול ולממשק ההדברה בו כמכלול. מטרות המחקר הן א' להגדיר את הגורמים העיקריים המשפיעים על פגעי הגידול האורגני ולכמת את השפעתם, וב' לפתח גישה כוללת להתמודדות עם הפגעים תוך התמקדות בהשפעות הגומלין שביניהם ובין אמצעי ההדברה המיושמים כנגדם. למטרות אלו בצענו בעונת 2007/8 סקרים במבני גידול של פלפל אורגני בערבה. בניסויי מעבדה בחנו את השפעת תכשירי הדברה המיושמים כנגד מחלות על אקרית הסביקרסקי. בניסויי שדה בחנו את יעילות השילוב בין שני אויבים טבעיים, את השפעת תכשיר גופרית על פעילותם, ואת היעילות של אמצעי הדברה שונים כנגד מחלות. מתוצאות הסקר עולה כי מזיקי תחילת העונה חדרו למבני הגידול דרך פתחים, פרצות וקרעים ברשת. גם רשת לא צפופה (פחות מ- 50 מש) מעכבת חדירת מזיקים. בתחנת יאיר בחנו את השפעת שני אוייבים טבעיים, אוריוס ואקרית הסבירסקי, במינונים שונים, ואת השפעת יישומם המשותף, על אקרית העיוותים ועל תריפס הפרחים המערבי. אוכלוסיית המזיקים בניסוי לא הייתה גבוהה, אך ניתן היה ללמוד שהשילוב בין המדבירים לא פגע ביעילותם, גם אם לא שיפר אותה. בניסוי זה גם בחנו את השפעת הריסוס בהליוגופרית, תכשיר המיושם בחקלאות האורגנית בהרחבה כנגד קימחונית, על גודל האוכלוסייה ועל הפעילות של האוריוס. על פי הממצאים נראה שההליוגופרית לא השפיע על האוריוס. בניסויים שבוצעו בתנאים מבוקרים מצאנו שתכשירי גופרית (הליוגופרית וגופריתר) השפיעו על הישרדות אקרית הסבירסקי. לממצא זה, אם יחזור ויאומת, חשיבות רבה בפיתוח אסטרטגיית ההדברה המשולבת. בניסויים שבצענו בביקעה ובחוף הכרמל בחנו את היעילות של תכשירים שלגביהם ידוע שאינם פוגעים באויבים הטבעיים, כנד מחלות. התכשיר טימורקס גולד היה יעיל כנגד הקימחונית בניסוי אחד, אך הוא היה לא יעיל בניסוי השני. הסרנד לא היה יעיל נגד קימחונית. חיפוי קרקע מפחית את הנגיעות בעובש אפור בעוד סניטציה של מוקדי נגיעות לא הייתה יעילה.

  פתח