דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  המלצות השקיה ודישון לעגבניות וחצילים בבתי צמיחה אזור הערבה עונת 2014/15

  ירקות

  ע"י שלמה קרמר

  המלצות מפורטות להשקיה ודישון עגבניות וחצילים בבתי צמיחה בערבה
  מנות השקיה לפי תקופות גידול
  המלצות להכנת דשן

  פתח
• 1

  ינו
  המלצות להדברת אקרית הקורים של פרי התמר 2016

  הגנת הצומח

  ע"י סבטלנה דוברינין

  פתח
• 1

  ינו
  כמה שתילי פלפל לדונם ?

  ירקות

  ע"י דוד סילברמן

  "כמה שתילי פלפל לדונם?"
  השפעתם של מרווחי שתילה ועומד על פרמטרים גידוליים ואחרים בדרך לאופטימיזציה
  (סקירה של מחקרים בעשור אחרון)
  דוד סילברמן1, אביתר איתיאל1, יורם צביאלי2, חנה יחזקאל (אלון)3, איציק פוסלסקי4
  1שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, 3מו"פ דרום, 4חברת אפעל (לשעבר בשה"מ)

  המאמר פורסם במקור בעיתון שדה וירק מספר 289, פברואר 2016

  תקציר
  בישראל מגדלים סוגים שונים של פלפל בעונות שונות, באזורים שונים ובשיטות גידול מגוונות ובמשך עשרות שנים1 הותאמו לכל אזור ולכל עונה המלצות שונות של מרווחי שתילה ועומדים המלצות הללו התבססו על ניסויי שדה ועדכנו בהתאם לשינויים בזנים, אגרוטכניקה, טכנולוגיה או אילוצים טכניים או כלכליים. כנראה, התגובות הדרמטיות של צמח הפלפל לשינויים אקלימיים הביאו לכל כך הרבה שיטות גידול בהשוואה ליתר המינים במשפחת הסולניים ובירקות האחרים.
  בעשרים שנים אחרונות התרכז גידול הפלפל הסתווי בערבה ובקעת הירדן בתוך בתי רשת ובתי צמיחה ללא חימום ורוב המגדלים שותלים צמד ערוגות בהדליה ספרדית בצפיפות שנע בין 2,700 (בבקעה) ל- 3,700 ויותר (בערבה). הגידול הקיצי התרכז באזור הבשור וברמת הנגב, ושם שותלים כ 3,200 שתילים לדונם. ההמלצות הללו הן פרי מחקר מקיף שהתבצע באזורי הערבה ובשור בעשור האחרון כאשר הסיבה למאמץ היה השינויים הגדולים בזנים ובטכנולוגית הגידול שהתחילה בכניסתם של זנים הולנדים והגדלת היצוא. גם השימוש ברשתות צל ורשתות נגד חרקים בעונות השונות השפיעו על הגורמים האקלימיים (קרינה, טמפ' ולחות) וכתוצאה מכך תגובת הצמחים למרווחים ועומדים שונים. כל אלו חייבו בדיקה מחדש של נושא המרווחים והעומדים.
  שיקולים ואילוצים של המגדלים היו המגבלות לחיפוש אחרי האופטימום: יבול, גודל פרי, צורה, איכות ובעיות פיסיולוגיות (חטטים, סדקים, מכות שמש ושחור פיטם), חיי מדף, מניעת מחלות, מחיר שתילים ומרחב לכלים (עיבודים, ריסוסים ושינוע עגלות קטיף).
  מרווחי שתילה ניתן לשנות בין הצמחים בתוך השורה, או במספר השורות והמרווחים בין השורות בתוך הערוגה או בין הערוגות. ניתן לגדל שורות בודדות או צמד שורות בערוגה. בהדליה "הולנדית" ניתן לדלות מספר ענפים ולנצל את המרחב ב"אויר". כך או כך ניתן להגיע לכמעט אין סוף אפשרויות של מרווחים וכמויות של צמחים/ענפים למ"ר.
  במאמר זה, אנו ננסה לעשות "סדר" מה הם היחס גומלין בין מרווחי שתילה שונים בתנאים שונים ואת ההשפעות על תוצאות הגידול תוך המגבלות והאילוצים של המגדלים. ברוב המחקרים נבדקו זני פלפל אדומים וצהובים מטיפוסיי "בלוקי". לגבי טיפוסים אחרים כמו פלפל חריף, בהיר, סוויט-בייט ואחרים נעשו התאמות תוך כדי ניסויי שדה ובעיקר בהתרשמויות.

  פתח
• 1

  ינו
  הנחיות לדיגום ובדיקת נוכחות נמטודות מזיקות לגידולים חקלאיים

  הגנת הצומח

  ע"י סבטלנה דוברינין

  הנחיות לדיגום ובדיקת נוכחות נמטודות מזיקות לגידולים חקלאיים

  יש לבצע את הדיגום לפני כל טיפול הניתן לחלקה, כמו כן יש לוודא שהדגימה נלקחת מאזור בו הקרקע לחה.

  דיגום בחלקות לבדיקת נוכחות נמטודות הכתמים Pratylenchus penetrans בפלפל

  1. יש לאתר את האזור הנגוע. סימפטומים העוזרים לאיתור הם – צמחים נמוכים עם פיגור בהתפתחותם, צימוח דליל, פירות קטנים מהרגיל. במקרה ובשטח ישנו פיקוח סדיר יש להיעזר בפקח מזיקים.
  2. יש לדגום צמחים באזור פגוע ובאזור גבולי בין פגוע לבריא. לדיגום יש לקחת שני מוקדים בכל אזור.
  3. ביצוע דיגום: יש לבחור שני צמחים עם סימפטומים, לעקור אותם ולהכניסם, עם כל בית השורשים ללא עלווה, כל אחד בנפרד אל תוך השקית פלסטיק יחד עם חצי קילוגרם של קרקע מתחת לבית השורשים של אותו הצמח. בצמחים הנגועים בנמטודות בית השורשים ניתק בקלות ובקצוות השורשים נראים כתמים שחורים.
  4. יש לרשום על כל שקית מיקום לקיחת הדגימה.

  דיגום בחלקות לבדיקת נוכחות נמטודות העפצים Meloidogyne בגידולים חקלאים

  1. יש לאתר את האזור הנגוע. סימפטומים לזיהוי – צמחים נמוכים, אמירי הצימוח צהובים. הצמחים מרוכזים בכתמים בתוך השדה.
  2. יש לדגום צמחים באזור פגוע.
  3. ביצוע דיגום: יש לבחור שני צמחים עם סימפטומים הכוללים שורשים עם עפצים, לעקור אותם ולהכניסם, עם כל בית השורשים ללא עלווה, כל אחד בנפרד אל תוך השקית פלסטיק יחד עם חצי קילוגרם של קרקע מתחת לבית השורשים של אותו הצמח.
  4. יש לרשום על כל שקית מיקום לקיחת הדגימה.
  מומלץ לשלוח דגימות ביום הדיגום או יום אחרי, אך את הדגימות יש לשמור במקום קריר, לא בשמש.

  לאחר הדיגום ניתן לשלוח למעבדות הבאות:
  1. שירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות, בית דגן, דר' יבגני קוזודוי - 03-9681547
  2. מאמ"צ נגב - מעבדה לאבחון מחלות צמחים, מרכז מחקר גילת - 08-9928661
  3. ישנן מעבדות פרטיות כגון מיקרולאב, אמינולאב, בקטוכם. יש ליצור קשר איתם ולברר אפשריות הבדיקה.

  פתח