דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  לימוד הדרך להתאמת ממשק הדישון החנקני לשלבי הגידול של פלפל ליצוא במבנים בערבה

  ירקות

  ע"י שלמה קרמר

  לימוד הדרך להתאמת ממשק הדישון החנקני לשלבי הגידול של פלפל ליצוא
  במבנים בערבה דו"ח לסיכום עונת 2004-2005
  מוגש על ידי: שלמה קרמר – שירות שדה נגב, שה"מ משרד החקלאות
  ישראל זר – מושב פארן.

  מבוא
  מטרת הניסוי המוצע היא לבחון דרך להקטנת מנות החנקן המוספות על ידי לימוד תגובת הגידול למשטרי הזנה חנקנית שונים תוך ניטור רמת החנקן בקרקע באמצעות משאבים.
  בקרת הדישון החנקני באמצעות משאבי תמיסת קרקע עשויה להיות אמצעי יעיל ואמין, בתנאי שאופן הפעלת המשאבים יהיה מסודר ואחיד לאורך כל תקופת הגידול. שימוש במערכת להפעלת שאיבה אוטומטית של המשאבים, יפתור בעיות תיזמון נכון ויאפשר הגדלת מספר הפעמים בהם נידגמת תמיסת הקרקע.

  פתח
• 1

  ינו
  השקיית תמרים מזן מג’והל במטע מושב חצבה – תמר מהמדבר

  ירקות

  ע"י שלמה קרמר

  השקיית תמרים מזן מג'והל במטע מושב חצבה – תמר מהמדבר
  דו"ח ביניים לתקופה 10/04-01
  מוגש על ידי: קרמר שלמה , משה קירט , יצחק ינאי2
  מבוא
  היקף כלל מטעי התמרים באזור הערבה כיום הינו כ-9,000 דונם. הזן אשר היקף נטיעותיו גדל מאד בשנים האחרונות הוא המג'הול. עם התבגרות העצים צריכת המים למטעי התמרים צפויה לגדול בכ-40% ביחס לצריכה כיום.
  נוהגי ההשקיה בתמרים בערבה מבוססים בעיקרם על תוצאות ניסוי השקיה, שנערך בשנים 1988-1984במטע קבוץ קטורה בזן דקל נור. הזן מג'הול, שהפך להיות הזן העיקרי כיום באזור, מושקה באותה מדיניות אשר גובשה עבור הזן דקל נור, אך מטבע הדברים מתעוררת השאלה האם וכיצד ניתן לשפר את הנוהג הקיים. בניסיונות, אשר נערכו במערכת ליזימטרים בחוות נסיונות גלגל (מאירי, ראובני וחובריהם 1993) נימצא כי צריכת המים של עצים מזן מג'הול נמוכה מזו של הזן דקל נור. יחודו של הזן מג'והל הוא בדרך הטיפול באשכול. בכדי לקבל פרי גדול ואיכותי נוהגים המגדלים לדלל כ- 50% מהפירות. על פי דיווחים מתצפיות בשטח היבול הכללי הטרי יכול להגיע לכ-150 ק"ג גם בעץ ללא דילול פירות וגם בעץ מדולל. שימוש בטכנולוגית ניטור חדשה מאפשר לבצע מעקבים רציפים לאורך זמן אחר מדדים צמחיים כמו: תהליכי תנועת מים בכף ובידה, קצב גידול הפרי, שינויים בתכולת המים בקרקע ונתונים אקלימיים. יכולת זו, המשולבת עם בחינת משטרי השקיה שונים, עשויה לתרום רבות ללימוד מעמיק של תגובת העצים למנות ההשקיה במהלך השנה, כתלות בתנאי הסביבה ואופן הטיפול באשכול.
  מטרת הניסוי הנערך הינה להגדיר את ממשק ההשקיה המיטבי בזן מג'והל. תרומה נוספת תהיה לימוד מעמיק של אופן היישום והשימוש היעיל באמצעי בקרה המיוצרים על ידי חברת פיטק, לצורך בקרה וניהול ההשקיה במטע מסחרי.

  פתח
• 1

  ינו
  טפטפת מטיפוס אל-נגר דור חדש בטפטוף

  ירקות

  ע"י שלמה קרמר

  טפטפת מטיפוס אל-נגר – דור טפטוף חדש

  בשנים האחרונות הופיעו בשוק טפטפות מטיפוס חדש – טפטפות אל-נגר. המייחד סוג זה של טפטפות הוא מנגנון הנועל את הטפטפת בסיום ההשקיה ומונע ניקוז מים מהשלוחה דרך הטפטפת. הודות לפעולה זו כל מערכת הצינורות – השלוחות והקווים המחלקים נותרים מלאים במים. עם פתיחת מים במחזור השקיה נוסף, כל הטפטפות מתחילות לתפקד בבת אחת באופן רגיל וכך נחסך זמן מילוי השלוחות ומשתפרת אחידות חלוקת המים בשדה, בייחוד כאשר מנת המים היומית מיושמת במספר רב של הפעלות (במנות קטנות) ביום (לדוגמא: 1 דק' כל 10 דק').
  ליישום מנת המים היומית במספר רב של מנות קטנות, נמצאה תועלת רבה בגידול צמחי בית בעציצים במשתלות, בגידול בבתי צמיחה במצע מנותק ואף בשדה הפתוח התקבלה יעילות השקיה ודישון משופרים, הודות לשיפור זמינות המים לצמחים.

  כל הטפטפות מטיפוס אל-נגר הן מווסתות. לטפטפת אל-נגר לחץ נעילה (נמוך) ולחץ פתיחה (גבוה). מיד לאחר שהטפטפת נפתחה היא נכנסת לפעולה בתחום ויסות הספיקה. קיימות טפטפות אל-נגר ננעצות וטפטפות אינטגרליות.
  במגוון טפטפות אל נגר ננעצות לחץ הנעילה הוא בתחום 3-1.5 מטר מים ולחץ הפתיחה הוא בתחום 8-5 מטר מים. בטפטפות אל-נגר אינטגרליות לחץ הנעילה הוא בתחום 1.5-1 מטר מים בלבד .
  בשטחים בהם הפרשי הגובה לאורך השלוחה ובתוך יחידת השקיה הם בתחום לחץ הסגירה של טפטפת אל-נגר, ימנע בזבוז מים הנובע מניקוז השלוחה במקומות הנמוכים.

  שלמה קרמר, אלישע קניג
• 1

  ינו
  תגובת ורדים למיחזור מים ודשנים בערבה

  פרחים

  ע"י שלמה קרמר

  תגובת ורדים בערבה למיחזור מים ודשן בחממה
  ש. קרמר , ב. בר-יוסף , ג. צוברי , ג. קריצמן

  התמורות החלות בשנים האחרונות בגידול החקלאי בערבה כמו: הארכת עונת הגידול, שימוש בבתי צמיחה מבוקרים, מגבלות מים ומגבלות בשימוש במתיל ברומיד לחיטוי קרקע, מחייבות בחינה ולימוד של אמצעים חדשים ליעול מערכת הגידול הן מבחינת שימוש במצעי גידול מנותקים ושיטות חיטוי והן מבחינת חיסכון במים, דשנים ואנרגיה. ישום הידע במיחזור תמיסות בחממות שהצטבר עד כה באזורים אחרים בארץ חייב להיעשות בזהירות משום עומס החום הגדול בערבה והמליחות הגבוהה של מי ההשקיה העשירים מאד בגופרה, כלוריד, סידן ומגניון.
  היקף גידול הורדים בערבה הנו מצומצם עדיין, אך כולו מגודל במערכות מבוקרות במצע מנותק. האפשרות להקטנת כמות המים השנתית ליחידת שטח הנה מפתח להגדלת היקף השטחים. לאור זאת נבחרו ורדים כגידול המבחן הראשון.
  מטרת המחקר היתה לפתח ממשק למחזור מים ודשנים בגידול ורדים בערבה. המטרות הייחודיות היו:
  1. לימוד תגובת הגידול לערכי סף להחלפת ורענון תמיסות ההשקיה.
  2. לימוד השפעות של הצטברות מלח בתמיסות מסוחררות על קליטת יסודות מזון ותכולתם בצמח.
  3. לימוד יחסי הגומלין שבין ביופילטר גרביטציוני לבין המערכת צמח-מצע-תמיסה.
  המחקר יאפשר לבחון את ההתכנות של גידול ורדים במערכת מיחזור מים בתנאי הגידול בערבה, תוך הגדרת תנאי תפעול רצויים. הידע והמידע שירכשו יאפשרו יישום מהיר של שיטת המיחזור בגידולים נוספים כמו פלפל, עגבניה, מלון ופרחי קטיף, תוך ייעול השימוש במים ודשנים.

  המחקר הוכיח שניתן לגדל בהצלחה ורדים בחממה בעלת מערכת השקיה סגורה בערבה. במימשק שבו ה- EC נע בין 4.8 ל- 2.6 דצ"ס/מ' (שיני משור גדולות) חלה ירידה ביבול הפרחים הארוכים מ- 60 ס"מ בהשוואה לטיפולים בהם ה- EC נשמר ברמה קבועה של 3.8 או 2.9 דצ"ס/מ' (שיני משור קטנות), אולם סך מספר ענפי הפריחה מעל אורך 50 ס"מ וחיי המדף של הפרחים לא נפגעו. טיפול שיני המשור הגדולות הביא לחסכון משמעותי בסך תשומות המים והדשן יחסית לטיפולים האחרים, כך שיש צורך בנתוח כלכלי (שלא נעשה עדיין) על מנת להעריך מה היה הטיפול המיטבי בניסוי. יש לאושש את ממצאי העבודה בקנה מידה חצי מסחרי אצל חקלאי בערבה.
  בהמשך המחקר יש להגדיר את תדירות הסחרור, ריכוזי המטרה של יסודות המזון כתלות ב- EC ואת מנות ההשקיה היומיות שיתנו תמורה מירבית למגדלים.

  פתח