דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  המלצות גידול שום 2016

  ירקות

  ע"י אלי מרגלית

  משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  שירות ההדרכה המקצוע
  אגף הירקות ואגף הגנת הצומח
  יולי 2016
  גידול שום
  אלי מרגלית - ממ"ר שושניים; תמר אלון - מדריכת הגנת הצומח

  שום ירוק (ראש שום לח עם עלווה ירוקה) נאסף בארץ מסוף פברואר עד אמצע אפריל; שום יבש ללא עלווה נאסף מתחילת מאי. קבלת החלטה לגבי יעד השיווק של השום לפני הגידול תסייע למגדל בקביעת מועד השתילה ומשטר ההשקיה והדישון בהמשך.
  בחירת שטח

  ניתן לגדל שום בכל סוגי הקרקעות בארץ, אולם הוא מיטיב לגדול ומניב יבולים טובים בקרקעות פוריות ומנוקזות היטב, שניתן להיכנס אליהן זמן קצר לאחר הגשמים או בהפסקות שביניהן כדי לטפל במחלות ובמזיקים ולשם הדברת עשבים. אין לגדל שום בקרקע שגידלו בה שום, בצל או כל גידול אחר ממשפחת השושניים בחמש השנים האחרונות מחשש להימצאות מחלות ומזיקי קרקע למיניהם כמו: פוזריום - Fusarium sp., שורש ורוד - PINK ROOT, נמטודת הגבעול - Ditylenchus dipsaci או אקרית שוכנת קרקע (ריזוגליפוס).
  חשוב מאוד לברר את ההיסטוריה של החלקה מבחינת השימוש בקוטלי עשבים ואת השפעתם על השום.

  הכנת שטח
  יש לעבד את הקרקע לעומק של 40-35 ס"מ ולפורר את הרגבים בעזרת מחליק או השקיות טכניות (אך יש לדאוג לכך שהקרקע לא תהיה רטובה מדי). באדמות כבדות ומישוריות בעלות כושר חלחול נמוך רצוי להכין גדודיות לגידול בצמדים, ואילו בשאר הקרקעות בונים ערוגות ברוחב של 163, 183 או 193 ס"מ - כל אחד בהתאם לכלי העיבוד במשקו ובכל ערוגה 6-4 שורות שתילה.

  זיבול ודישון
  גידול השום מגיב היטב לפוריות הקרקע, ולכן רצוי לשתול אותו באדמות שזובלו בזבל אורגני בעונה הקודמת. חשוב להשתמש בקומפוסט ממקור אמין לזיבול החלקה לקראת הגידול, בכמות מומלצת של 5-4 מ"ק לדונם. ניתן להשתמש לזיבול החלקה בכופתיות (זבל בקר המעורב בזבל עופות) בכמות של 500-400 ק"ג לדונם, בהתאם לפוריות הקרקע.
  תוספת של דשני יסוד כימיים תינתן בהתאם לתוצאות בדיקות הקרקע: זרחן - יש להשלים עד לרמה של 25 חלקי מיליון; אשלגן - יש להשלים עד לרמה של 15 חלקי מיליון (כאשר הבדיקה במיצוי קלציום כלוריד); חנקן - יינתן כדשן ראש במהלך הגידול בכמות מצטברת של 25-15 ק"ג צרוף לדונם. חשוב להיוועץ בנושא זה בהתאם למקור חומר הריבוי.
  כמות החנקן (N) הרצויה להתחלת הגידול היא 6-4 יחידות חנקן צרוף לדונם. מתחילת ינואר מוסיפים בהדרגה מנות קטנות של 200-150 גרם חנקן צרוף ליום לדונם, ובהמשך, עם התפתחות הצמחים, מעלים את המנה היומית עד 400 גרם חנקן צרוף לדונם ליום.
  יש לזכור כי דישונים מאוחרים עלולים לגרום להתבקעות ראשי השום.

  חומר ריבוי
  חומר הריבוי הרגיל העיקרי בעבר היה הזן "שני" (ברזילאי) - זן ותיק ומוכר. זן נוסף הוא "רן" - בעל עלווה רחבה ובהירה; מספר עליו 11-9, ומספר השננות 11-9. השננות גדולות והראשים גדולים יותר ויפים יותר בהשוואה לזן "שני". שתילת חומר ריבוי זה רצויה בין התאריכים 10.10-20.9. הקדמה בשתילה עלולה לגרום עיכוב וחוסר אחידות בהצצה עקב טמפרטורות קרקע גבוהות מדי.
  חומר ריבוי חופשי מווירוס (מקורו מהזן "שני") קיים כיום בכמות גדולה. השום גדל במשתלות מבוקרות באזור הערבה הדרומית. היבול המתקבל גבוה ואיכותי יותר מזה של חומר הריבוי הרגיל. חלק מהמגדלים שומרים חומר ריבוי זה בשדות המסחריים לצורך ריבוי ושתילה בהמשך, והתוצאות המסחריות, שהתקבלו לאחר שנתיים של שימוש בו משביעות רצון, לכן הוא מהווה כיום מקור מרכזי לחומר הריבוי בארץ.
  יעד אסיף שום יבש
  מהידע שהצטבר עד כה עולה כי כדי להפחית בעיות התבקעות והחמה של ראשי השום רצוי לשתול חומר ריבוי זה בין התאריכים 18-10 באוקטובר ולהפחית במנות המים והדשן.
  יעד אסיף שום ירוק
  ניתן להקדים את השתילה לסוף ספטמבר עד תחילת אוקטובר.
  חשוב מאוד להיוועץ במדריכים לפני שתילת חומר ריבוי זה, בדבר המועדים, ההשקיה והדישון בכל אזור.
  בחירת חומר ריבוי
  הצלחת הגידול מותנית בראש וראשונה בחומר הריבוי. חומר הריבוי חייב להיות נקי מכל גורמי המחלה, שעוברים עם השננות. יש להקפיד לקנות חומר ריבוי אך ורק משדות שלא סבלו במשך הגידול ממחלות וממזיקי קרקע. לפני קניית חומר הריבוי יש לשלוח דוגמאות ממנו לבדיקה בשירותים להגנת הצומח שבמשרד החקלאות או לכל מעבדה אחרת המוסמכת לתת תשובה בנדון. רק לאחר קבלת אישור לבריאות החומר כדאי לרכוש את השום. בכל מקרה, רצוי להיוועץ במדריכי הגידול באזורים השונים ולבקש את המלצתם בנושא.

  טבילת השננות
  מטרתה של טבילת השננות היא לנקות את חומר הריבוי מגורמי מחלות וממזיקים העלולים לעבור בהן. מהניסיון עולה כי יש חשיבות לטבילת השננות בכל מקרה. טבילת השננות אינה רק מחטאת אותן מנמטודות ומאקריות קרקע, אלא אף מסייעת לנביטה מהירה ואחידה ולחיסכון במים.
  התכשיר המומלץ לטבילה הוא: נמקור 1% למשך 5 דקות. לאחר הטבילה מייבשים את השננות, בעיקר כאשר שותלים במכונה, ורצוי מאוד לשתול אותן במהירות האפשרית. ביכולתו של כל חקלאי לבצע את הטבילה בכוחות עצמו. חקלאים שאינם ערוכים לכך, יכולים להיעזר בבתי האריזה.

  שתילה
  שותלים 24,000 עד 26,000 שננות לדונם. לפיכך, דרושים 80 עד 130 ק"ג שננות לדונם, בהתאם לזן ולגודל השננות. לקראת השתילה מפרקים וממיינים את חומר הריבוי במכונות המיועדות לכך. יש להקפיד על שתילה נפרדת של כל גודל שננות.

  עומק השתילה
  יש להקפיד על עומק השתילה של השננות, הן אם נעשית במכונה והן אם באופן ידני. שתילה עמוקה תגרום לאיחור בהצצה, לסכנת ריקבון ולחוסר אחידות בהמשך. בשתילה שטחית יש להגדיל את מספר ההשקיות, מה שגורם לבזבוז כמויות גדולות של מים. העומק הרצוי הוא
  4-3 ס"מ, כאשר השננה נשתלת בניצב. במשקים השותלים באמצעות מכונות, יש להקפיד על כך שבזמן השתילה תהיה אחידות בעומק ובפיזור השננות לאורך השורה.

  השקיה
  לאחר השתילה משקים השקיית הנבטה של 40-30 מ"ק לדונם, בהתאם לסוג הקרקע. לאחר מכן ממשיכים לשמור על רטיבות הקרקע עד הצצתן המלאה של הצמחים. בתום הלבלוב של כל הצמחים עוברים להשקיה סדירה מדי 12-10 יום, לפי סוג הקרקעות ובהתאם למזג האוויר בכל אזור. השקיה עודפת בסוף הגידול עלולה להגביר את תופעת ההתבקעות וההחמה של ראשי השום.

  אסיף
  שום ירוק נאסף מסוף פברואר עד אמצע אפריל. שום יבש נאסף כאשר הנוף והשננות התייבשו. גשמי אביב מאוחרים עלולים לפגוע באיכות השום שנשאר בקרקע. לפיכך, יש לגלות ערנות לאירועים מעין אלה, לדאוג לשלוף את השום מהקרקע ולהשאירו להתייבש עליה כאשר הנוף מגן על ראשי השום.

  הדברת עשבים
  לרשות המגדלים תכשירים שבאמצעותם ניתן לשמור את השדות נקיים מעשבים ולא יהיה צורך בעישובם במשך כל תקופת הגידול. ניתן לטפל בתכשירים לאחר השתילה או במהלך הגידול. לגבי סוג התכשירים ושילובם - יש להיוועץ במדריכים.
  הדברת דגניים - בכל אחד משלבי הגידול ניתן להשתמש בתכשירים קוטלי דגניים בלבד, שלא יגרמו לפגיעה בגידול. לאחר הריסוס אין צורך בהשקיה להפעלת החומר.
  הדברת רחבי עלים - ניתן להדביר את רחבי העלים ולמנוע את נביטתם בעזרת התכשירים שלהלן:
  רונסטאר (ודומיו) - 500 סמ"ק לדונם. התכשיר קוטל מגע ומונע נביטה. במינונים אלה משתמשים לאחר השתילה. מצניעים את התכשיר בעזרת המטרה. במהלך הגידול ניתן להשתמש ברונסטאר במינונים המומלצים.
  תכשירי אוקסיפלורופן (גול, גליל, גליגן) - 200-180 סמ"ק לדונם, לאחר השתילה. ההצנעה נעשית בהמטרה. באמצעות טיפול זה ניתן לשמור על ניקיונו של השדה במשך כל תקופת הגידול. שילוב של גול וקוורץ קוטל עשבייה קיימת ומונע נביטה לזמן ממושך ובאופן מוצלח הרבה יותר מגול ומרונסטאר בלבד. המינונים של שילוב אחד מתכשירי הגול והקוורץ הם 60 סמ"ק גול ו-40 סמ"ק קוורץ בריסוס לאחר שתילת השום. בהמשך הגידול ניתן להשתמש במידת הצורך בגול במינונים המופחתים המומלצים. השקיית הנבטה תפעיל את התכשיר, ואם בשטח יש נבטי עשבייה - הם ייקטלו.
  קוורץ - קוטל מגע ומונע נביטה לזמן ממושך. תכשיר שאריתי. המינון המרבי המומלץ לטיפול הוא 40 סמ"ק לדונם. בהמשך הגידול ניתן להשתמש בקוורץ במידת הצורך ולפי העשבייה הקיימת בחלקות, במינונים המופחתים המומלצים.
  לסיכום: שימוש מושכל בתכשירים שהוזכרו, במינונים הנכונים, בזמן הנכון ובשילובים ביניהם, יוביל לקבלת תוצאות טובות, ובמקרים רבים אף לחיסכון בימי עבודה. אפשרויות השימוש בקוטלי העשבים הן רבות ומגוונות, לכן רצוי להיוועץ במדריכי הירקות והגנת הצומח באזורים השונים כדי לבחור את השילובים בהתאם לעשבייה.

  הדברת פגעים
  זבוב הבצל - מזיק זה פעיל מחודש נובמבר עד אפריל. לאחר השתילה מטפלים נגד המזיק כל עוד המזיק קיים וגורם נזקים. מפסיקים לטפל כאשר עובי הצמחים כעובי עיפרון. חשוב להתייעץ במדריכים לגבי אפשרויות ההדברה.
  אקרית השורש - אקרית השורש (ריזוגליפוס) חיה בקרקע ומתקיימת על שורשי דגניים שונים במהלך החורף. היא תוקפת צמחים בעקה, פוגעת בשורשים וגורמת להתייבשות של מוקדים גדולים בשדה הפזורים אקראית. האקרית תוקפת במשך כל עונת הגידול החורפי.
  התכשיר ראגבי סופר יצא משימוש. בניסוי שנערך בבצל נמצא שהתכשיר ויידט, שקיבל רישוי חירום, עשוי לתת מענה למזיק זה.
  תריפס – מזיק זה תוקף את גידול השום החל משלב מוקדם מאוד של הגידול ועד לסיום הגידול. פגיעת המזיק בגיל צעיר של השום היא קשה מאוד וגורמת נזקים לגידול. הטיפול הראשון יינתן עם ההצצה, ובהמשך לפי הצורך. קיימים מחקרים המעידים על כך שנזקי תריפס בעלים מסייעים לחדירה של מחלת הסטמפיליום ומגבירים אותה.
  סטמפיליום - המחלה פוגעת בשום לרוב בעונת האביב, אך תיתכן פגיעה גם בסתיו בעת המטרת השטחים. מגדלים העוברים להשקיה בטפטוף מוקדם יותר, יצמצמו את פגיעת המחלה בעונת הסתיו. המחלה שוככת בחורף, אך פורצת שוב בתחילת חודש מרס. בתכנון לוח ההדברה יש לקחת בחשבון את הנושא ולהיוועץ במדריכים.
  חילדון - המחלה מופיעה כצברים בצבע תפוז על פני העלים במוקדים או על פני צמחים בודדים בשטח. עם התעצמות המחלה נפגעים כל העלים, הצברים מופיעים משני צדי העלים, והשום מתייבש. תנאי האביב מתאימים ביותר להתפתחות המחלה ויש להמשיך לטפל כל עוד נראים צברים בצבע תפוז. משום שנזקי המחלה קשים, רצוי להתחיל בטיפולי מניעה בהתאם לאזורים השונים. עם גילוי הכתמים, יש לטפל בתכשיר סיסטמי; אם עוצמת הופעתם גבוהה, רצוי לתת שני טיפולים עוקבים בתכשיר הסיסטמי ולאחר מכן לעבור לטיפולים מונעים. חוזרים על הטיפולים הסיסטמיים עם התחדשות המחלה. יש תכשירים, שמתאימים להדברת סטמפיליום וידבירו גם חילדון.

  בהצלחה!

  פתח
• 1

  ינו
  המלצות השקיה ודישון לפלפל סתיו בבתי רשת ומבנים בערבה 2016

  ירקות

  ע"י שבתאי כהן

  המלצות השקיה ודישון לפלפל סתיו בבתי רשת ומבנים בערבה
  שבתאי כהן, יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  עדי סויסה, דוד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

  השקיה
  על רקע המליחות הגבוהה ומגבלות המים והרגישות של גידול הפלפל לעקת מים, יש חשיבות עליונה להשקיה מדויקת. צריכת המים של שטח גידול מושפעת ע"י גורמים רבים: רמת קרינת השמש, טמפרטורה, לחות יחסית, רוח, מוליכות חשמלית בתמיסת הקרקע ובמי השקיה, שטח עלים ושלב פיסיולוגי של הצמחים. בנוסף לצריכה הצמחית, נדוף מים מהפיוניות בעלי הצמח (דיות-טרנספירציה-Transpiration) ישנה גם התאדות מים מפני השטח (Evaporation). שני התהליכים יחד נקראים Evapotranspiration - ET.
  הגידול בבתי צמיחה מכוסים ברשתות או ביריעת פלסטיק יוצר תנאי אקלים שונים מאשר בחוץ. השפעת גורמי החוץ כגון קרינה, לחות יחסית ורוח אינם באים לידי ביטוי בעוצמתם המלאה ולכן קשה לקשר בין ההתאדות היומית החיצונית (הנמדדת בגיגית או מחושב לפי נוסחאות שונות דוגמת פנמן-מונטי) לצריכת המים ע"י הצמח באופן ישיר.

  מנת ההשקיה
  מנת ההשקיה בדף זה בנויה על רמת צריכת המים ע"י הצמחים בשטחי מודל כפי שנאספו בעשור האחרון (טבלה 1). המלצות ההשקיה להלן מהוות בסיס לקביעת משטר השקיה בחלקה ואינם תחליף לבדיקות רציפות וסדירות.
  במחקרים שנערכו בשנים האחרונות בגידול פלפל בערבה נמצא כי ברמת המוליכות החשמלית (EC) של מי ההשקיה בערבה (כ- 3 (dS/m יש להשקות לפחות פי 2 מצריכת המים בפועל של השטח (ET x 2) כדי למנוע עליה דרסטית במליחות הקרקע, כפי שנמדד ומבוטא בערכי המוליכות החשמלית של תמיסת הקרקע. לכן, מנת ההשקיה היומית המומלצת ב-35 יום הראשונים גבוהה אפילו פי 3 מצריכת המים הממוצעת בתחילת הגידול ומטרתה להדיח מלחים אשר נשארו מעונת הגידול הקודמת ולהבטיח הרטבה ופיזור טוב של חומרי הדישון בקרקע. בתקופת הגידול עם הצריכה הגבוהה ביותר (ספטמבר - אוקטובר) קיימת בדרך כלל מגבלת מים יומית (הנחת העבודה היא 5 קוב לדונם),
  במצב זה צפויה בהחלט הצטברות מלחים בבית השורשים, מצב המצריך שטיפה. לקבלת הדחת מלחים יעילה יש לשטוף את הקרקע במנה של 20 קוב לדונם לפחות, ולבצע בדיקה נוספת של תמיסת הקרקע. אם רמת ה- EC עדיין גבוהה יש לבצע שטיפה נוספת.

  בקרת מנת השקיה ומליחות ע"י שואבי תמיסה (משאבים)
  ניטור מליחות תמיסת הקרקע באמצעות משאבים הוא גורם מפתח בניהול ממשק ההשקיה. עליה ברמת המוליכות החשמלית בבית השורשים מעידה על הדחה לא מספקת של מלחים מבית השורשים. מומלץ לבצע בדיקת משאבים פעם בשבוע, ובנוסף לאחר שינוי בהשקיה או בדישון. דריכת המשאבים צריכה להתבצע אך ורק כחצי שעה-שעה לאחר סיום ההשקיה האחרונה של היום. שאיבת התמיסה צריכה להתבצע לפני ההשקיה הראשונה למחרת.

  טבלה 1: מנת השקיה מומלצת בפלפל לאורך ציר זמן הגידול (שתילת 1/8, משך גידול כ 270 ימים)
  י
  מ"ק מים לעונה 1,233

  הקשר בין הורדת רשת הצל, צריכת המים ומליחות תמיסת הקרקע - כאשר מסירים את רשת הצל בתחילת הגידול עולה מאוד צריכת המים ע"י הצמח בתוך ימים ספורים. יש להביא זאת בחשבון ולהגביר את ההשקיה.
  בהמשך הגידול, כאשר ישנה בעיה של צמחים "תקועים" עקב חנטה מופרזת או רמת מוליכות חשמלית (EC) גבוהה בתמיסת הקרקע, הוספת רשת 30% להצללה גורמת לירידה משמעותית בצריכת המים של הצמח ובעקבות כך לירידה ברמת המוליכות החשמלית של תמיסת הקרקע הנמדדת במשאבים, כאשר מנת המים להשקיה אינה משתנה.
  מרווחי השקיה
  נוהג ההשקיה מושפע מסוג הקרקע בחלקה מחד והצורך בשמירה על רצף הדחת מלחים מאידך. לאחר השקיות הקליטה בתקופת הגידול משתילה עד תחילת הירידה בערכי ET, מומלץ להשקות מספר פעמים ביום. במגבלת מנת מים יומית (הקיימת כיום), כאשר ניכרת עליה ברמת המליחות בקרקע, יש להגדיל את מנת ההשקיה לשיפור ההדחה, ע"י הקטנת מספר ההשקיות ליום. עם ירידת הטמפרטורה והתקצרות היום יורדים ערכי ET. בשלב זה מומלץ לרווח את ההשקיה (בהתייעצות עם המדריך). עם התארכות היום ועליית הטמפרטורה, יש להגביר שוב את מספר ההשקיות.
  בקרת השקיה באמצעות טנסיומטרים וחיישני רטיבות - שימוש באמצעי בקרה אלו אינו יעיל בשלושת השבועות הראשונים לגידול. לאחר מכן ניתן להיעזר במכשירים לדיוק בהשקיה. עם הכניסה לחורף והירידה בערכי ET תעלה עוד יותר תרומת המכשירים ליעילות בהשקיה.

  יסודות הזנה ודישון
  חנקן - החנקן הוא היסוד אשר נצרך בכמות גדולה ע"י הצמחים, נשטף בקלות ואינו נצבר בקרקע. בדרך כלל נמצא בקשר הדוק לרמת הדישון במי השקיה הוא החלק החנקני בדישון המורכב משלושה צורנים (צורות, מופעים): אוריאה CO(NH2)2 ,אמון NH4+ ו- חנקה .N03- לא מומלץ להתחיל את עונת הגידול בדשן על בסיס אוריאה, אלא בהגיע הצמח לגיל חודש.

  זרחן - קרקעות בתולות בערבה עניות מאוד בזרחן. בקרקעות מעובדות ותיקות קיים היסוד בריכוזים גבוהים יותר אך ניידותו נמוכה ואינו זמין מידית לצמח. בתחילת עונת הגידול מומלץ לדשן ברמה גבוהה יחסית של זרחן עד להתפתחות מערכת השורשים. בהמשך העונה ניתן לרדת בריכוז הזרחן בדשן.
  אשלגן - במי ההשקיה בערבה קיים ריכוז של בין 10 ל-20 ח"מ אשלגן המספק באופן חלקי את דרישות צמח הפלפל. אשלגן שמוצאו מהוספת קומפוסט או דשנים נצבר בקרקע בסוגי קשרים שונים, חלקו משתחרר לתמיסת הקרקע. בשטחי גידול בערבה העניים באשלגן הובחנו במספר מקרים סימני מחסור באשלגן שהתבטאו במראה הדומה לצריבות בעלים ולהתנוונות הצמח. תופעות אלו לוו בירידה משמעותית ברמות האשלגן בעלים לכ-20% מכלל רמת האשלגן הרצויה. מנגד, הוספה של אשלגן בריכוזים גבוהים לא תרמה דבר לעליית היבול ולשיפור חיי המדף. בשלב של כ-30 יום לאחר שתילה חשוב לבצע בדיקות קרקע בעומק עד 20 ס"מ (הדגימה בסמוך לצמח ולטפטפת) כדי לאפיין את רמת האשלגן בקרקע. בדיקת המעבדה הנדרשת היא אשלגן במיצוי קלציום כלוריד ((CaCl2. תוצאות אלו יגדירו את ריכוז הדשן האשלגני הנדרש. במידה וערך האשלגן בבדיקת המיצוי ב- CaCl2ירד מתחת ל- 50 ח"מ ((mg/kg מומלץ לדשן בדשן בו יחס של תחמוצת אשלגן לחנקן הוא 1:1.5 כדוגמת הרכב הדשן 4-2-6.
  סידן, מגנזיום, גופרית: ריכוזם של יסודות מקרו אלו במי הערבה מספק את דרישות צמח הפלפל ואין צורך בהוספה.
  יסודות קורט (מיקרו-אלמנטים): ברזל, אבץ, מנגן, אבץ, נחושת ובורון. כושר הקליטה של יסודות אלו ע"י השורש יורד עם ירידת הטמפרטורה. החל מסוף חודש אוקטובר מומלץ לעבור לדשנים המכילים מיקרו-אלמנטים או לחילופין להזריק לשטח את יסודות המיקרו במנות חד פעמיות. מומלץ לחזור על פעולה זו פעמיים, להבטחת מילוי מלאי יסודות אלו בקרקע.

  בדיקת פטוטרות
  שיטה זו מאפשרת ניטור חנקה בפטוטרות המשמשות כ"צנרת" המוליכה לעלה ומובילה את חומרי ההזנה כולל החנקן בצורה של חנקה. שיטה זו מאפשרת קבלת מצב מידי בצמח והתגובה לשינויים בריכוזי חנקן בקרקע הם כמעט מידיים (תוך 24 שעות). בדיקת הפטוטרות הוכנסה לשימוש רחב בעקבות ניסויים אשר החלו במו"פ ערבה לפני כ-7 שנים. להכנת הבדיקה יש לדגום פטוטרות בצמחי הפלפל מעלים הראשונים הפרוסים למלוא גודלם (עלה רביעי חמישי מאמיר הצמיחה). את פטוטרות העלים יש למעוך באמצעות כותש שום ולבדוק את המיץ הצמחי המתקבל בערכת שדה (Horiba) המאפשרת מדידת חנקות בטווח רחב מאוד עד לכ-6,000 ח"מ חנקה. בין זנים שונים יכולים להיות הבדלים רבים. עיקר הלימוד של בדיקות אלו וההמלצות נעשה בזן 7158 (קנון) ולגבי זנים אחרים מוצע להתייעץ עם המדריכים.
  כדאי להתחיל לדגום החל מגיל חודש בקרוב כי עד אז תוצאות המדידות אינן יציבות עקב תהליכי גדילה מאוד נמרצת בצמח. בשלב של הסרת רשתות צל ותחילת תהליכי החנטה, נמדדים בפטוטרות עלים של צמחים תקינים בדרך כלל ערכים של כ- 5,000 ח"מ ניטרט. כאשר מצמצמים בשלב זה את רמת ההזנה הניתנת במי השקיה לכ-50 ח"מ חנקן על מנת לשפר את החנטה, נוצר מחסור מכוון בצמח אשר עשוי להוריד את הערכים בפטוטרות לכ-2,000 ח"מ. לא רצוי לרדת מתחת לערך זה. עם התקדמות החנטה (ראה הסעיף הבא) ולאחר החזרה לדישון ברמת של 100 עד 120 ח"מ, יש להניח שגם הרמה הנמדדת בפטוטרות תעלה לכיוון כ-5,000 עד 6,000 ח"מ חנקה. יש להחזיק את ערכת הבדיקה במקום קריר (לא להחזיק את הציוד באוטו) כי ערכי טמפרטורה גבוהה של המכשיר עלולים לגרום להשבתת המכשיר. בנוסף, לאחר כל בדיקה יש לשטוף את האלקטרודה במים מזוקקים. מוצע לבצע תהליך של כיול לעיתים מזומנות כדי להימנע מטעויות.

  ספירת חנטים ודישון
  מומלץ לבצע ספירות חנטים בקטעים מסומנים וצמחים קבועים במשך תקופת החנטה. לצורך הספירה יחשב חנט בגודל זית ומעלה. ספירה ורישום מסודר של מספר החנטים יספק מידע על קצב החנטה בחלקה ויסייע בקבלת החלטות בנושא דישון ודילול חנטים. קצב צבירת החנטים אופייני לזן (מרכז-מפזר) ותלוי בתנאי הסביבה ובמיוחד בטמפרטורת הלילה (בפארן יתקבל בדרך כלל קצב חנטה גבוה יותר מחצבה). כאשר קצב החנטה עומד על חנט ליום ומעלה בשלב של כ-6 חנטים יש להעלות את רמת החנקן לכ-150 ח"מ חנקן צרוף עד אשר מקבלים עליה במי משאב לכ-400 ח"מ חנקה. לאחר אבחון העלייה בחנקה במי המשאב ניתן לחזור לרמת הזנה של כ-100 ח"מ חנקן צרוף במי ההשקיה. במידה והחנטים נוצרים בקצב איטי יחסית של חנט לשלושה עד 4 ימים (בד"כ בצפון הערבה) אין לעלות מעל ל-50 עד 60 ח"מ חנקן צרוף במי טפטפת, עד לקבלת לפחות 6-7 חנטים ואז ניתן להעלות את הדישון לרמה של 100 ח"מ חנקן צרוף במי השקיה.

  המלצות דישון
  שטחי גידול הפלפל בערבה מאופיינים בקשת של שיטות להכנת הקרקע מהוספת קומפוסט ועיבודים כל שנה ועד לגידול ללא עיבוד כלל, אם בקרקע או בתעלות גידול שונות. המלצות הדישון הניתנות כאן (טבלה 2), דורשות התאמה לכל שדה בהתאם למצע הגידול ולפוריותו. ההמלצות להלן הן הגדרות בסיס בלבד. ניהול ממשק הדישון חייב להתבצע באמצעות בדיקות קרקע לפחות פעמיים בשנה, לפני תחילת הגידול וכ-40 יום לאחר שתילה (אשלגן), שימוש במשאבים ובדיקות פטוטרות.

  טבלה 2: רמות דישון מומלצות לפי שלבי הגידול, שתילת 1/8, כ 270 ימי גידול

  (1) חקלאים המרכיבים בעצמם את הדשן מוזמנים להתייעץ עם המדריכים לקביעת המרכיבים.
  (2) בשלב זה נדרש מילוי אינטנסיבי של מלאי החנקן בבית השורשים ובפטוטרות.

  בדיקת וכיוון מערכת הדישון
  מעקב רציף אחר דיוק בישום הדישון זהו הנדבך הראשון לכל שאר פעולות המעקב אחרי רמות הדישון האחרות במי משאב ובבדיקת פטוטרות אשר מושפעות מפעילות הצמח ומרמת הדישון אשר אנו מיישמים במי השקיה. מומלץ לכוון את מערכת הדישון כדי למנוע אי דיוקים במתן הדשן במהלך העונה, באמצעות בדיקת המוליכות החשמלית של מי ההשקיה. נדרש מד מוליכות חשמלית ותמיסת כיול. לפני תחילת התהליך יש לוודא תקינות וכיול של מד המוליכות החשמלית.

  א. סימולציה לדישון:
  1. יש למלא בדלי נקי 10 ליטר מים ללא דשן (מי קו בשטח הגידול). את עשרת הליטרים יש למלא במדויק באמצעות כד מדידה (ליטרון). יש לבדוק את המוליכות החשמלית באמצעות מד המוליכות (המכויל), ולרשום את הערך המתקבל.
  2. יש למדוד במדויק 10 סמ"ק דשן (מרוכז) באמצעות משורה או מזרק, להוסיף לדלי המים (המכיל את עשרת הליטרים) ולערבב היטב.
  3. יש למדוד את המוליכות החשמלית של המים בדלי המכילים את מי הקו ועוד 10 סמ"ק דשן, הערך אשר התקבל הוא גבוה בכמה עשיריות dS/m ממי המקור ללא דשן. יש לרשום את הערכים אשר התקבלו ולחשב את ההפרש עם דשן לעומת המים ללא דשן. ערך זה הוא ההפרש אשר אמור להיות בין מי קו ללא דישון לבין מי קו אשר הזריקו להם 1 ליטר דשן לקוב מים.

  ב. בדיקת ביצוע דישון בחלקת גידול:
  4. בזמן הפעלת מערכת ההשקיה והדישון, יאספו דגימות מים לאורך כל ההשקיה הן בטפטפת ללא דשן בראש השטח (לפני המדשנת), והן מי טפטפת המכילים דשן באחת השלוחות.
  5. עם סיום ההשקיה יש לבדוק את המוליכות החשמלית בשתי הדגימות (סעיף 3) לרשום את התוצאות ולחשב את ההפרש. במידה וההזרקה היא ליטר דשן לקוב מים ומערכת הדישון מדויקת הרי שההפרש במוליכות החשמלית צריך להיות זהה לסימולציה (סעיף 1-3).
  במידה וההפרש בבדיקה בשטח שונה מזה של הסימולציה סימן כי מערכת הדישון סוטה בפועל למינון גבוה או נמוך מהנדרש. במצב זה ניתן לבצע תיקון שדה (רישום ערך גבוה או נמוך יותר במחשב ההשקיה) או לפנות לכיול מקצועי של מערכת הדישון. יש לבצע את הבדיקות בתחילת הגידול, ובהמשך אחת לשלושה שבועות או עם כל החלפת סוג דשן או העלאת או הורדת כמות הדשן. כאשר מחליפים סוג דשן יש לבצע את כל השלבים כולל של הסימולציה כדי לקבל את ההפרש המתאים לכל סוג דשן.

  בכל ספק או שאלה מומלץ להתייעץ עם המדריכים.

  כל האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ועל מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות.

  פתח
• 1

  ינו
  המלצות גידול חציל בערבה 2016-2017

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  שירות ההדרכה והמקצוע

  מאי 2016

  גידול חציל בבתי צמיחה בערבה בחורף לייצוא ולשוק המקומי

  עדי סויסה, סבטלנה דוברינין - שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  יורם צביאלי, רמי גולן, רבקה אופנבך, שבתאי כהן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

  כללי
  בארץ מגדלים חצילים כל השנה. בחורף עיקר הגידול מתמקד בערבה ובבקעת הירדן, בקיץ ובסתיו באזורי החוף הממוזגים יותר. שיטות הגידול מגוונות - מגידול בשטח פתוח המקובל בשפלה הפנימית ובבקעת הירדן עד גידול חסוי במנהרות עבירות או בחממות כמקובל בערבה ובאזורי החוף. הגידול בטמפ' נמוכות בחורף מחייב חנטה מאולצת ע"י שימוש בהורמונים או גידול זנים פרתנוקרפיים.

  השפעות האקלים בגידול החסוי
  החציל הינו ירק קיצי הדורש טמפרטורת מינימום של 14 מ"צ בלילה לחנטה ולהתפתחות הפרי, אך מצד שני, בטמפרטורות יום גבוהות וברמת קרינה חזקה הפרי סובל מבעיות צבע ואיכות. צמח החציל סובל מתנאי אקלים קיצוניים. חום גבוה גורם לנשירת פרחים וחנטים. לחות גבוהה גורמת לעידוד התפתחות מחלות אוהבות לחות וקשות הדברה, במיוחד עובש אפור (בוטריטיס) וקשיונה גדולה. מחלת העובש האפור מתפתחת בלחות יחסית גבוהה וטמפרטורה מתונה ומתחילה להופיע לראשונה בפרחים ובחנטים צעירים עם שאריות עלי הכותרת. אוורור של המבנה ע"י פתיחת וילונות או אוורור מאולץ גם בתנאי חימום הינו תנאי להצלחה בהדברת מחלות קשות אלה.
  רגישות החציל לטמפרטורות נמוכות מתבטאת בהבהרת עלים תחתונים עד היווצרות נקרוזות, האטת תהליכי צימוח, האטת קצב ההנבה והפרעות בחנטה ובהתפתחות הפרי. בתנאים הכלכליים הקיימים היום, לא נמצא עדיין צידוק כלכלי לחימום. למרות זאת, במקרים מסוימים יש יתרון לגידול בחימום וכדאי להיוועץ בנושא במדריך.

  בחירת החלקה
  הצמח רגיש לקרה ולכן אין לשתול אותו באזור נמוך הידוע כרגיש לקרה. מומלץ לגדל כך שכיוון השורות יהיה צפון -דרום בגידול בהדליה במנהרות עבירות, כדי למנוע מכות שמש. החציל גדל היטב במגוון קרקעות - מכבדות עד חוליות, אך יש להקפיד על ניקוז טוב בגידול בקרקע כבדה. הצמח אינו רגיש למליחות.

  סוג המבנה והכיסוי
  ניתן לגדל במנהרות 1"-2" או בחממות (גידול ארוך, שתילה מוקדמת והארכת העונה לתוך האביב).
  השתילה תתבצע כאשר המבנה ללא כיסוי (שטח פתוח). פריסת הפלסטיק תתבצע לא לפני אמצע אוקטובר, כאשר הטמפ' יורדת. בהמשך הגידול באביב, ניתן יהיה להוסיף רשת צל על מנת להוריד את הטמפ' במבנה. מומלץ להשתמש ביריעות תרמיות (IR) בעלות תוסף אנטי-פוג (AF). תוסף זה תפקידו למנוע עיבוי טיפות מים בחלק הפנימי של גג המבנה ובכך למנוע את הרטבת הצמחים. במנהרות מומלץ להשתמש בפלסטיק חד-שנתי משום שבמהלך החורף פותחים פתחי אוורור ולא ניתן יהיה להשתמש בו לאחר מכן. יש להימנע משימוש בפלסטיק חוסם UV העשוי לפגוע בצבע החציל.

  הכנת הקרקע
  מומלץ להוסיף קומפוסט (לפני חיטוי קרקע) בשיעור של כ-5 מ"ק לדונם אחת ל- 5 שנים. אם רמת הזרחן בקרקע גבוהה (>50 ח"מ), רצוי להימנע משימוש בקומפוסט כדי למנוע עודף זרחן. חידוש סימון הערוגות יבוצע על ידי מתלמים המותקנים במרווח המתאים לרוחב הערוגה.
  מומלץ לבצע שטיפת קרקע לאחר הצנעת הקומפוסט והעיבוד המעמיק במשתת פראפלאו. השטיפה תתבצע בטפטוף (ראה הנחיות מפורטות לשטיפת קרקע בדפון נפרד, המלצות להכנת הקרקע לעונת הגידול). עיבוד מעמיק בפראפלאו יבוצע בקרקע יבשה ככל הניתן, דבר שיבטיח פתיחה לעומק 60-50 ס"מ ושבירת הרגבים ללא הפיכת שכבות. אם מצניעים קומפוסט, מומלץ להוסיף מתלם מרכזי רחב לפתיחת תלם למיקום הקומפוסט.
  יצירת חריץ במרכז הערוגה למיקום שלוחת הטפטוף תיעשה במעגלה או במתלם גלגלון לחץ. במקרה שהקרקע לאחר התיחוח תפוחה מדי, מומלץ להנחיתה במעגלה חלקה שתצויד במרכזה בבליטה אשר תיצור חריץ למיקום שלוחת הטפטוף במרכז הערוגה.
  לאחר הרכבת מערכת הטפטוף חשוב לבדוק את תקינותה לפני חיפוי הקרקע בפוליאתילן. פורסים שלוחה אחת לערוגה, כאשר מרווח הטפטפות יותאם ככל האפשר למרווח הצמחים בשורה.

  חיפוי וחיטוי הקרקע
  יריעת פוליאתילן שקופה משמשת הן לחיטוי סולרי (בתוספת חומר חיטוי במידת הצורך) והן לחיפוי בזמן הגידול. עובי היריעה יהיה גדול מ-0.035 מ"מ. השתילה מתבצעת לתוך החיפוי, ולכן היריעה צריכה להיות עם תוסף חוסם קרינה קצרת גל, דבר שיבטיח את שרידותה למשך העונה. לשיפור פעולת החיטוי הסולרי היריעה צריכה להכיל תוסף אנטי-פוג.
  בגלל הרגישות החציל למחלות קרקע, מומלץ לבצע חיטוי קרקע לפני כל גידול. חיטוי סולרי הוא החיטוי המומלץ, אך אם ידוע כי השטח נגוע בפגעי קרקע קשי הדברה, מומלץ לשלב חיטוי כימי. כנגד נמטודות מומלץ חיטוי בתכשיר פלדין, ואילו כנגד עשבים, מחלות קרקע ומזיקי קרקע מומלץ לחטא באחד מתכשירי מתאם סודיום (אדיגן סופר, אדוכם סופר). החיטוי בשני התכשירים גם יחד אמור להדביר את מרבית מחוללי הפגעים בקרקע. חשוב מאוד לפתוח חורי שתילה גדולים (20-25 ס"מ קוטר) בחיפוי הקרקע לפחות שבוע לפני השתילה כדי לאפשר אוורור ונידוף יעיל של שאריות חומרי החיטוי העלולות לפגוע בקליטת השתילים ולמנוע עומס חום בזמן השתילה אשר עלול לעכב את התפתחות הצמחים. השתילה תבוצע בקרקע לחה כאשר גוש השתיל רווי. מומלץ לבצע חיטוי קרקע לשטחים שהוכנס קומפוסט מחשש לנוכחות נגעים כגון זרעי עשבים ומחלות.

  זנים
  לזן הוותיק קלאסיק (הזרע סידס) קשיי חנטה בטמפ' נמוכות. לקבלת פרי בזן זה עם רדת הטמפ' יש לרסס מווסתי צמיחה. זן זה בעל פרי עם חיי מדף קצרים ולא מומלץ ליצוא.
  הזן הפרתנוקרפי (חסר זרעים) 206 (עדן זרעים) הוא הזן המומלץ לייצוא בעל חיי מדף ארוכים. בזן זה אין צורך בריסוס בחומרי צמיחה, ניעור או דבורים כדי להשרות חנטה בטמפ' נמוכות ובכך ניתן לחסוך ימי עבודה.

  עומד צמחים
  מספר הענפים הממוצע הרצוי לדונם הוא כ- 3,500 ענפים. ניתן להשיג זאת במספר דרכים א. שתילה כל 40 ס"מ והשארת 2 ענפים לצמח. ב. שתילה כל 50 ס"מ והשארת 2 או 3 ענפים לצמח. ג. שתילה כל 60 ס"מ והשארת 3 ענפים לצמח. בשתילים מורכבים יש להשאיר 3-4 ענפים לצמח. כאשר מדלים בשיטת הדליה ספרדית יש לשתול כל 50 ס"מ.

  שתילים מורכבים
  מניסויי העבר שנערכו על הזן קלאסיק נלמד כי הייתה תוספת יבול משמעותית בשתילים המורכבים ביחס לשתילים הרגילים. יחד עם זאת, הגידול המורכב דורש התאמת השקיה ודישון מעט שונות מהשתיל הרגיל, לכן מומלץ לשתול אותם בפתיחת מים נפרדת כך שניתן יהיה במידת הצורך לתת מנות מים ודשן מופחתות (25% פחות יחסית לצמח חציל רגיל), למניעת עודפי מים והופעת הצהבות עלים. מומלץ לשתול את השתילים המורכבים במועד השתילה המאוחר בהתאם לאזור. ידוע שחציל אינו רגיש לווירוס ה- ToMV החדש של העגבנייה, אך יחד עם זאת לא נערכה בדיקה האם חציל מורכב על עגבנייה יכול להידבק בווירוס. כנת עגבנייה צריכה להיות עמידה למחלת ריקבון הכתר, לדוררת ולנמטודות.

  מועדי שתילה
  מומלץ לשתול באמצע ספטמבר ועד לאמצע אוקטובר (בכיכר סדום). שתילה מוקדמת עלולה לסבול מבעיות חנטה, ושתילה מאוחרת מיבול נמוך יחסית עקב כניסה לחורף של צמח לא מפותח.

  הדליה ועיצוב
  הדליה הולנדית: מדלים את הצמחים על גבי חוטים ומדלים את שני הענפים הראשונים המתפתחים מההסתעפות הראשונה, הענף השלישי יהיה זה שיתפתח מאחד משני הענפים הראשיים. ענפים תחתונים המתפתחים בחיקי עלים מתחת להסתעפות הראשונה יזורדו בבסיסם. מומלץ להסיר עלים מצהיבים בחלק התחתון של הצמח הנראים לעתים בשלב המתקדם של הגידול. פרחי החציל מופיעים כתפרחת בעלת 3-1 פרחים, כאשר פרח אחד גדול משמעותית מהאחרים. מהפרח הגדול מתפתח חציל איכותי לשיווק, ומהפרחים המשניים יתפתחו חצילים מאורכים וצרים שאינם ברי שיווק יש הנוהגים להסיר את פרחי המשנה ולהשאיר רק את הפרח הראשי.
  הדליה ספרדית: מדלים את הצמחים באמצעות חוטים אופקיים הנמתחים לאורך השורה ונתמכים במספר עמודים (קורדונים) התקועים בקרקע. ניתן להציב כל 2-3 מטרים עמוד ולהדלות בהדליית קורדונים רגילה.
  ניתן לשלב את שתי השיטות, להתחיל מעיצוב והדליה הולנדית ולעבור בהמשך (בצמחים מעל גובה 1 מטר) להדליה אופקית ללא זירוד.
  מניסויי עבר לא נראה הבדל ביבול ובאיכות בין שיטות ההדליה השונות בזן קלאסיק.

  חנטה
  בזנים פרתנוקרפיים אין צורך לרסס בהורמון להשריית חנטה, וגם אין צורך בשימוש בדבורים. דבורים עלולות לייצר זרעים, דבר שאינו רצוי.
  בזן הרגיל (קלאסיק, הזרע סידס) שימוש בדבורים יגרום ליצירת זרעים ולפירות כבדים, דבר לא רצוי, לכן נהוג לרסס בתכשיר אורסט (בריכוז 0.5%) להשריית חנטה. מרססים ישירות לפרח שעדיין במצב סגור למחצה. קצב הריסוס יותאם לקצב הופעת פרחים חדשים: בתקופות החמות כל 5 ימים, ובתקופות הקרות מדי 7-8 ימים.

  קטיף
  הקטיף יעשה לפי הצבע האופייני לזן ובגודל המתאים לפי דרישת היצואן או השוק המקומי. הפרי הנדרש לייצוא הוא במשקל 300-450 גרם. את הפרי יש לקטוף בעזרת מקטפות, על העובדים לחבוש כפפות על ידיהם בזמן הקטיף. הפרי ייאסף בשדה לארגזי פלסטיק נקיים ויבשים, שבתחתיתם פלסטיק בועות להגנה ממכות מכניות, כאשר חשוב להקפיד שלא לשים יותר משתי שכבות של פרי. יש להקפיד לסדר את הפירות כך שהעוקץ של פרי אחד לא יפגע בפרי אחר. יש לקטוף עם עוקצים קצרים ככל האפשר. תדירות הקטיף המקובלת היא פעם בשבוע בגידול במנהרה, ובגידול בבית רשת יכול להגיע למרווחים גדולים יותר וזאת בהתאם למזג האוויר.

  טיפול לאחר קטיף, מיון אריזה
  לפני האריזה מקובל לטבול את העוקצים באחד מתכשירי ה- NAA הבאים בריכוז 100 ח"מ: אגריטון, אלפאנול, אלפארון, אלפטין, אמיגו או בולרו, למניעת השחרת העוקצים. לאחר הטבילה יש לייבש את הפרי.
  המיון יעשה לגודל ולפגמים כמו התעגלות של הפרי. יש לשים לב למיון עדין בכדי לא לשרוט את הפרי ולא לגרום לפצעי לחץ במהלך המיון.
  אם האריזה נעשית בשתי שכבות יש לחצוץ בין השכבות בנייר עבה 80 גרם (אפשרי גם פלסטיק בועות אך לא אסתטי).
  טמפ' אחסון 12 מ"צ ו- 95% לחות. אם נדרש אחסון למעלה משבועיים יש לבחון אפשרות חיטוי מוקדם באחד מתכשירי הכלור הבאים בריכוז של 150 ח"מ: טהרספט או כלורן. יש לארוז בשקיות אווירה מתואמת של החברות המצויות בשוק. יש להקפיד על שרשרת קירור עד להגעת הפרי ללקוח.

  הגנת הצומח
  כנימת עש הטבק – בכל שלבי הגידול צפויה נגיעות בכנימות עש הטבק. המזיק הוגדר כווקטור לווירוס נימור חציל מתון (EMMV). הופעת הווירוס בערבה אינה סדירה, צמחים בודדים נתקפים וישנם שנים שהוא לא נמצא כלל. מטפלים במזיק באחד תכשירים המומלצים בחוברת ההמלצות. יש יתרון לטיפול לסירוגין בתכשירים כימיים מקבוצות פעולה שונות למניעת פיתוח עמידות ע"י המזיק.

  מחלות אוהדות לחות (חלפת, קשיונה גדולה ובוטריטיס) - פגעים אלה מופיעים עם ירידת הטמפרטורות ותחילת הגשמים. מטפלים לאחר הגשם או אחת ל-10 ימים, ועוברים לטיפול שבועי עם הופעת הפגע.
  ניתן להוסיף להורמון (עם ירידת הטמפ' ועליית הלחות) חומר נגד בוטריטיס. פעולה זו מטרתה למנוע התפתחות בוטריטיס על עלי הכותרת של הפרח שנשארים צמוד לחנט.
  מחלת קשיונה גדולה תוקפת את הצמח, בדרך כלל בגבעול וגורמת לנבילתו. מטפלים כאשר מזהים את הפגע.
  התפתחות חלפת בתנאי הגידול בערבה היא נדירה אך קיימת, ומטפלים עם זיהוי המחלה.
  טיפול בחומרים המומלצים המופיעים בחוברת ההמלצות לפי כל אחד מהפגעים.

  קמחונית – יכולה לגרום לנזק קשה ועדיף לטפל למניעה באחד מהחומרים המומלצים. ישנם שתי שיטות טיפול: הגמעה ובהמשך ריסוס ושיטה שניה מתבססת רק על טיפולים בריסוס. להגמעה ניתן להשתמש רק בתכשירים המורשים להגמעה ויש ליישם אותם בהתאם למצוין בתווית התכשיר. כשבועיים לאחר הטיפול האחרון בהגמעה יש להתחיל בטיפולים בריסוס.

  אקרית אדומה - יש להתחיל בטיפולים עם הופעת הפגע, כשאוכלוסיית האקריות עדיין קטנה. תדירות הטיפולים תלויה בשיעור הנגיעות ובסוג תכשיר ההדברה הנבחר.

  תריפס קליפורני - שוכן בפרחים וגורם פגיעה בהם ובפירות. עלול לפגוע בחנטה ולהעביר את וירוס הנבילה של העגבנייה (TSWV). עם הופעתו יש לטפל בחומרים המומלצים והיעילים או לשקול פיזור פשפש טורף מסוג אוריוס.

  אקרית עיוותים - פוגעת בפירות ובקדקודי הצמיחה. מומלץ טיפול מונע בשלבי הגידול המוקדמים בגופרית או באחד החומרים המומלצים, מכיוון שהמזיק קשה לזיהוי לפני הופעת הנזק.

  אקרית החלודה – מופיעה בעונות מעבר, בסתיו ואביב. פוגעת באמירי הצימוח וגורמת לגוון חלוד בצימוח הנפגע בדומה לזה של העגבנייה. מומלץ לבצע טיפול עם הופעת הפגע.

  זבוב מנהרות - פוגע בעלווה. מומלץ לטפל רק עם הופעת נגיעות משמעותית.

  השקיה ודישון
  המלצות אלו יפורסמו בנפרד.

  כל ההמלצות הכלולות בפרסום זה הן בגדר עצה מקצועית בלבד ועל מקבל העצה לנקוט מנהג זהירות.

  פתח
• 1

  ינו
  אגרוטכניקה לגידול פלפל בערבה וכיכר סדום 2016

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  אגרוטכניקה לגידול פלפל בערבה ובכיכר סדום
  יורם צביאלי, שבתאי כהן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית - תמר
  עדי סויסה, דוד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

  בדפון זה מידע והמלצות לגידול פלפל בערבה בנושאים: בתי הגידול וסוגי הכיסויים, עומד השתילה, שיטות ההדליה, טיפול בצמח ושימוש ברשתות צל. דפי המלצות נפרדים הוקדשו לסוגיות נוספות בגידול, כמו זנים, הכנת השטח, חיטוי קרקע, הגנת הצומח, השקיה ודישון, שימוש בדבורים לשיפור חנטה וטיפול בפרי לאחר קטיף.

  בחירת סוג המבנה
  באזור זה ניתן לגדל בבית רשת המתאים לכיסוי באמצעות רשתות או מנהרות (1, 1.5 או 2 צול) או במבנה בית צמיחה גבוה הניתן לכיסוי ברשתות או ביריעות פוליאתילן. למבנה גבוה (מכל סוג) יתרון בשיפור האוורור ובמניעת עודפי חום. מבנה בית רשת אינו מומלץ לכיכר סדום. יש לוודא עם מדריך מבנים או מהנדס שהמבנה מאושר לגידול.

  כיוון שורות הגידול
  כיוון השורות המומלץ הוא צפון-דרום, משום שכך מושגת חדירה מיטבית של קרינה. פלפל השתול בכיוון שורות אחר, יהיה מועד למכות שמש בצד הפונה דרומה.

  שתילה בשורות עמודים או מתחת למרזב
  מומלץ שלא לשתול בשורות העמודים משום שלא ניתן לעבד את האזור באופן מיטבי ומשום עלייה בצריכת המים של השטח. בשל כמות המים היומית המוגבלת העומדת לרשות המשק (5 קוב לדונם) תגרור שתילה בשורות העמודים הפחתה של כ 10-15% בכמות המים למ"ר, ועלולה להביא את מנת ההשקיה לסף קריטי נמוך מבחינת דרישות הגידול. יתר על כן, מתחת למרזבים רב הסיכוי להתפתחות גורמי מחלות עלים עקב טפטוף מי עיבוי או גלישת מי גשם מהמרזב.

  בחירת מועד השתילה
  בבחירת מועד השתילה יש להתחשב בגורמים הבאים: מיקום גיאוגרפי על ציר הערבה (בפארן ובצופר קריר יחסית בלילות בכ-4 מ"צ יחסית לחצבה), זן (יכולת חנטה בחום, בכיר/אפיל), תכנון העבודה במשק, תכנון עונת השיווק. שתילה מאוחרת במנהרות עבירות תניב בדרך כלל גל פרי אחד לקטיף בחודשים פברואר-מרס. בשתילה המאוחרת מהמועדים שלהלן סיכון רב לפגיעה ביבול כתוצאה ממזג האוויר.
  מועדי השתילה המומלצים

  מושב מועדי שתילה הערות
  פארן - צופר 20/7-15/8
  עין יהב 1-15/8
  1-15/9 שתילות מוקדמות בבתי רשת ובבתי צמיחה
  שתילה מאוחרת במנהרות עבירות בלבד
  חצבה - עידן 5-20/8
  1-15/9 שתילות מוקדמות בבתי רשת ובתי צמיחה
  שתילה מאוחרת במנהרות עבירות בלבד
  כיכר סדום 15/8-20/9 מנהרות ובתי צמיחה
  עומד השתילה
  לאחר יותר מעשור של מחקר בתחנות המו"פ ואצל מגדלים בערבה ובחבל הבשור, שבמהלכו נבחנו אפשרויות שונות של מרווחי שתילה, מספר שתילים למ"ר ושיטות גידול, ניתן לומר כי למרות ההבדלים הרבים בתכונות זני הפלפל, במרבית הניסויים לא השפיעו שינויים בעומדים על היבול, על האיכות או על גודל הפרי בין הזנים השונים.
  בבחינת שיטות הגידול בשורות בודדות או בצמד שורות לא נתקבלה תשובה חד-משמעית מבחינת ההשפעות על פרמטרים צמחיים, כך שהבחירה תלויה בנוחות המגדל מבחינת ניהול העבודה בטיפול בצמחים, ריסוסים וקטיפים.
  מומלץ לשתול בצמד שורות לערוגה ברוחב 1.60 מטר, והמרחק בין השתילים בשורה: 40 ס"מ. ניתן להרחיב או לצופף את המרחק בין השלוחות בערוגה משתילה בשורה אחת ועד 40 ס"מ, לפי נוחות העבודה ומבנה הערוגה (תעלת גידול). לשתילה במרחק קטן בין השלוחות יתרון בייעול הדחת המלחים מבית השורשים. הרחקת השורות זו מזו בערוגה תתרום לצמצום הנזק ממחלת העובש האפור (בוטריטיס).

  כיסוי המבנה
  ניתן לגדל תחת כיסוי יריעת פלסטיק (בעובי 0.1-0.12 מ"מ עם תוסף IR) או תחת רשתות (צל 30-40%, חרקים 17, 25 או 50 מש). בבחירת הכיסוי יש להתחשב ביעד השיווק. אישור יצוא לארה"ב מצריך עמידה בדרישות מפורטות לגבי כיסוי ואטימת המבנה.
  לגידול תחת רשתות יש יתרון באוורור, הימנעות מעודפי חום, ושיפור חנטה בתחילת העונה אך ההגנה על הצמחים מוגבלת. לגידול תחת יריעות פלסטיק יש יתרון המתבטא בהגנה טובה יותר על הצמחים מפגעי מזג האוויר (אבק, חול, ברד, גשם, טמפרטורה נמוכה). בבית צמיחה ניתן להתחיל את עונת הגידול תחת רשת מש (מאווררת), ובהמשך העונה להחליפה ביריעת פוליאתילן. כיסוי הפלסטיק תורם להעלאת הטמפרטורה ולשמירה על לחות יחסית גבוהה יותר במבנה. מניסיון מצטבר בערבה, בשילוב זה מתקבלת תוספת יבול קטנה, אך רמת ההגנה על הגידול גבוהה יותר, ובאה לידי ביטוי בעיקר בעונות חורף קרות וגשומות.

  שימוש ברשתות צל נוספות בתחילת הגידול
  מומלץ להפחית קרינה במבנה מיום השתילה באמצעות השימוש ברשת צל נוספת (30-40%) לקבלת 60% צל. ניתן לפרוס את רשת הצל מעל המבנה או מתחת לכיסוי הקבוע, בהתאם למבנה ולנוחות החקלאי. יש להימנע מהצללת יתר מחד, ומקרינה עודפת מאידך. שני המקרים הללו אינם רצויים לתחילת הגידול, כיוון שהצללת יתר עלולה לעודד צימוח ולדחות חנטה, וקרינה עודפת עלולה לעצור את הצימוח ולגרום לעודף חנטה.
  הרשת הנוספת מומלצת לתקופה של כ-30 יום מהשתילה, אך יש לזכור כי לזנים שונים בחלקות שונות (סוגי מבנים וסוגי קרקע) תגובה שונה להצללה ולקיצור או להארכה של משכה.
  במקרה של ספק רצוי להיוועץ במדריכים או באנשי חברות הזרעים.

  שטיפת גגות
  שטיפת יריעת הפוליאתילן או הרשת טרם החיטוי התרמי תשפר את חדירת הקרינה ותייעל את פעולת החיטוי תחת הכיסוי. שטיפה שנייה חיונית בהמשך העונה לאחר הסרת רשת הצל הנוספת לעידוד החנטה ולהעלאת פוטנציאל היבול.

  הדליה
  הדליה ספרדית: מדלים את הצמחים באמצעות חוטים (חוט 900) המתוחים היטב אופקית לאורך הערוגה משני צדי שורות הגידול. יש לתמוך בחוטים האופקיים באמצעות עמודים (קורדונים מעץ או ברזלי זווית) התקועים בקרקע במרחקים של 3-2 מטרים זה מזה או באמצעות חוטים אנכיים המחוברים למבנה. חיבור החוטים האופקיים ייעשה בקשירות או באביזר ייעודי.
  הדליה הולנדית: בשיטה זו הצמח מעוצב ל 3-2 ענפים המלופפים ונתמכים על ידי חוטים אנכיים בלבד אשר מחוברים למבנה, בדומה להדליית עגבניות חממה. הדליה הולנדית מצריכה יותר ימי עבודה יחסית לשיטות ההדליה אחרות, ואין בה כל יתרון בזנים הבלוקים ובשיטות הגידול המקובלות בערבה (ללא חימום או צינון).
  הסרת חנטים ועיצוב הצמח
  יש להסיר חנטים בקומות 0 (הסתעפות ראשונה מעל הגבעול הראשי), 1, 2 ו- 3, בהתאם לאופי הצמיחה של הזנים השונים. בזנים גבוהים וחזקים ניתן להסיר פחות. הסרת החנטים הראשונים חיונית לשם בניית צמח חזק דיו המסוגל לשאת פרי רב לאורך זמן. ללא הסרת החנטים הראשונים עלול להיווצר עומס פרי, המתחרה בשורש ובצימוח על המוטמעים, ובעקבותיו תיעצר התפתחות הצמח. מאידך, הסרת חנטים מכוונת מעבר למומלץ בזנים בעלי צימוח חזק, תביא לידי צמיחה עודפת. יש לשים לב לכך שבמועדי השתילה המוקדמים, במיוחד תחת הצללה, נוטים הפרחים הראשונים לנשור ללא התערבות. בתנאי הערבה, ככל שמתאחר מועד השתילה, כך יגיע הצמח בגיל צעיר וכשהוא קטן יחסית, לתחומי טמפרטורה המתאימים יותר לחנטה (20-17 מ"צ בלילה), ולכן עולה חשיבות הסרת החנטים הראשונים בזמן.
  אפשרויות לעיצוב הצמח: גיזום הענפים הצדדיים הפונים לפנים הצמח ("כתר"), הסרת ענף שלישי וגידול הצמח על שני ענפים. הצורך בהסרת החנטים ובעיצוב הצמח תלוי בזן ובתנאים הייחודיים לכל חלקה. בכל מקרה, מומלץ להיוועץ במדריכים באזור או באנשי חברות הזרעים, המכירים את הזנים השונים.
  ספירת חנטים
  במהלך תקופת החנטה, לאחר הסרת החנטים הראשונית, מומלץ לבצע ספירות חנטים בקטעים מסומנים ובצמחים קבועים. גודלם של החנטים שייספרו יהיה מגודל זית ומעלה. יש לסמן 4 חלקות ב-10 דונם. בכל חלקה 6 צמחים קבועים, שלושה צמחים מכל צד של הערוגה. יחושבו מספר החנטים הממוצע לכל חלקה וקצב צבירת החנטים. קצב צבירת החנטים אופייני לזן (מרכז-מפזר) ותלוי בתנאי הגידול ובגורמי הסביבה, במיוחד טמפרטורת הלילה. לדוגמה, בזן 7158 באזור פארן, שחם פחות באופן יחסי, יתקבל בדרך כלל קצב חנטה של כחנט אחד ליום, לעומת חנט אחד ל 4-3 ימים בחצבה. צמח תקין מהזן 7158 הגדל בפארן מסוגל להעמיס על עצמו ברצף כ-10 חנטים במהלך ימים אחדים. בחצבה יידרש באותו מועד בסתיו זמן ארוך יותר לקבלת אותה רמת חנטה בשל הבדלי הטמפרטורה. ספירה ורישום מסודר של מספר החנטים וחישוב הממוצע לצמח, יספק מידע על קצב החנטה בחלקה ויסייע בקבלת החלטות בנושא דישון (הגברתו או הפסקתו) ודילול חנטים עודפים.
  הסרת חנטים מעוותים
  מעבר להסרה מוחלטת של הפרחים או החנטים בקומות התחתונות, מומלץ להסיר חנטים ופירות מעוותים מהצמח כל עונת הגידול. לפעולת הסרה זו תהיה השפעה גדולה יותר ככל שגיל החנט המעוות יהיה צעיר יותר, ובתקופה שבה עדיין אפשרית החנטה מבחינת תנאי האקלים והופעת הפריחה.

  שימוש בדבורים לשיפור החנטה
  מומלץ להשתמש בדבורי דבש או בומבוס לשיפור החנטה, או לחילופין, לנער את הצמחים בתקופת הפריחה באמצעות מרסס מפוח. הדבורים יוכנסו למבנה שבו צמחים מפותחים היטב, ולאחר שהוסרו בו רשתות הצל הפנימיות כדי למנוע הילכדות של הדבורים בין שכבות הרשת.
  בתקופה שבה תנאי טמפרטורה טובים לחנטה, מוטב לוותר על השימוש בדבורים כדי למנוע חנטה בעודף ו"תקיעת" הצמחים. בתכנון מצבת כוח האדם, יש לקחת בחשבון כי הכנסת דבורים תחייב בהמשך הקצאת עובדים לדילול פירות עודפים. המלצות מפורטות לשימוש בדבורים לשיפור החנטה יפורסמו בנפרד.
  כיסוי רשת מאוחר (נובמבר) מסיבות טכניות (שטח "תקוע")
  בחלקות שבהן החנטה רבה ורמת המוליכות החשמלית בתמיסת הקרקע עולה במידה חריגה, ניתן לכסות את השטח ברשת 30-40% צל לתקופה קצרה (שבוע) כדי לשפר את יעילות השטיפה. השארת הרשת לתקופה ארוכה עלולה לפגוע בפוטנציאל היבול.
  החזרת רשת הצל ביציאה מהחורף
  לקבלת החלטה בדבר כיסוי ברשת יש לשקול את מצב השדה מבחינה צמחית ולבחון כיסוי עלוותי של הפרי העליון. בשטחים שבהם כיוון השורות שונה מצפון-דרום, ובשטחים שבהם הפרי העליון חשוף מסיבות שונות (כמו נזקי מחלות ומזיקים) - רצוי להקדים בפריסת הרשת.

  בכל שאלה ניתן להיוועץ בצוות המדריכים.
  בהצלחה!

  כל האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ועל מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות.

  פתח