דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת אופן הצבת השורות ועומד השתילה בפלפל בגידול בבית רשת בערבה

  ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  בחינת אופן הצבת השורות ועומד השתילה בפלפל בגידול בבית רשת בערבה
  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, דנית פרקר, רמי גולן, יניב בן פלאי, אבי אושרוביץ, סבטלנה גוגיו, דורית חשמונאי, יורם צביאלי, רבקה אופנבך - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  כתובת המחבר: shimonp@arava.co.il
  תקציר
  גידול בעומד שתילה נכון ואופן הצבה נכון של הצמחים במרחב חשוב מהיבטים רבים: כמות היבול ואיכותו, יעילות העבודה, חסכון בתשומות ועוד. בתקופה בה רווחיות הפלפל נשחקת, ישנה חשיבות רבה לחסכון בשתילים ובתשומות אחרות והתייעלות בעבודה. חשיבות החיסכון מבלי לפגוע ביבול ובאיכותו, עשויה להיות ההבדל בין רווח להפסד. בעשור האחרון השתרשה בקרב חקלאים רבים הסברה שגידול בעומד צפוף ובמרווחי שתילה צפופים יביא להגדלת היבול ולהקטנת יחס הפירות הגדולים מאד וביחוד בזן 7158 הנפוץ בערבה.
  בניסויים שנערכו בתחנת יאיר בעונות הגידול 2013/14 ו 2014/15 נבחנו מספר אופני הצבה של פלפל במרחב: צמד שורות גידול לערוגה במרווחים שונים וגידול בערוגה בודדת המתאימים להצבה במפתח של שמונה מטר שהוא המפתח הנפוץ במבני בית רשת וחממות בערבה. הזן העיקרי שנבחן היה 7158 שהוא הנפוץ ביותר מבין הזנים האדומים אותם מגדלים בערבה וכן נבחן הזן סובק. בכל צורת הצבה נבחנו מרווחי שתילה שונים בתוך השורה. בגידול בצמד נמצא שגידול בששה צמדים למפתח של שמונה מטר נתן תוצאות מיטביות בשני הזנים וציפוף מרווח השתילה מתחת ל 40 ס"מ בין הצמחים לא תרם להגדלת היבול ולא תרם לשינוי בהתפלגות גדלי הפירות. גידול בחמישה צמדים למפתח של שמונה מטר הביא לפחיתה מסוימת ביבול. גידול בשורה בודדת הביא להגדלה מסוימת של יחס הפירות הגדולים מאד בהשוואה לגידול בצמד שורות. בזן סובק נמצאה פחיתה ביבול באחת מצורות ההצבה של שורה בודדת ביחס לצמד שורות.
  תוצאות ניסוי זה דומות לניסויי עומדים שנערכו בעבר בערבה שהראו כי בזני פלפל שונים אין צורך לצופף את מרווח השתילה מתחת ל- 40 ס"מ בגידול בצמד. בגידול בשורה בודדת נמצא שמרווח שתילה של 35 ס"מ נתן תוצאות יבול דומות למרווחי שתילה צפופים יותר.
  Effect of planting geometry and plants stand on net-house pepper yield in the Arava
  Shimon Pivonia, Rachel Levite, Danit Parker, Rami Golan, Yaniv Ben Pilee, Avi Oshrovitz, Svetlana Gogio, Dorit Hashmonai, Yoram Zvieli and Rivka Offenbach – Central and Northern Arava Tamar Research and Development
  Writer address: shimonp@arava.co.il

  פתח
• 1

  ינו
  חיטויי קרקע והצנעת שאריות גידול בפלפל בערבה: עיקרי ממצאים משש עונות ניסוי

  הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  חיטויי קרקע והצנעת שאריות גידול בפלפל בערבה: עיקרי ממצאים משש עונות ניסוי
  מאת: שמעון פיבוניה – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  הצנעת שאריות גידול בסוף עונה
  הצנעת שאריות גידול קודם תתאים לחלקות פלפל בהן לא נצפתה במהלך העונה בעיה מיוחדת של מחלות ואו מזיקים.
  • היבול של טיפול הצנעת שאריות הגידול הקודם לאחר קטילה במתאם סודיום (אדיגן ודומיו) היה דומה ליבול של טיפול פינוי הצמחים.
  • בעונות בהן לא הוספנו קומפוסט – טיפול הצנעת שאריות הגידול ללא קטילה מקדימה במתאם סודיום תרם לקבלת יבול גבוה בהשוואה לטיפולים האחרים. לכן בעונה בה לא מוסיפים קומפוסט, זו הדרך המועדפת להצנעה.
  • בעונות בהן הוספנו קומפוסט - הצנעת שאריות הגידול ללא קטילה במתאם סודיום גרמה לפגיעה ביבול. לכן כאשר מתכוונים לתת קומפוסט רצוי לפנות את הצמחים ואו בעדיפות שנייה לקטול את הצמחים במתאם סודיום לפני ההצנעה. האינטרקציה השלילית בין הצנעת שאריות הגידול והוספת קומפוסט לא נצפתה בזן קנון (7158).
  בכל מקרה, עדיין אין מספיק מידע לגבי ההשלכות של הצנעת שאריות הגידול בקנה מידה רחב. לכן כאשר מצניעים שאריות גידול קודם צריכים להיות ערניים להתפתחות תופעות חריגות ולדווח במידה והתפתחו תופעות לא רצויות.
  חיטוי קרקע
  בחלקה ללא בעיה ספציפית של מחלות קרקע נמצא:
  • שחייבים לבצע חיטוי קרקע כלשהו בכל עונה – ללא חיטוי יש פגיעה ביבול.
  • חיטוי סולרי ואו שילוב סולרי + מתאם סודיום תרם לקבלת יבול גבוה.
  • חיטוי עם מתאם סודיום ללא חיפוי הקרקע תרם לקבלת יבול גבוה. אולם צריך לקחת בחשבון שחיטוי זה פחות יעיל להדברת מחלות קרקע מהחיטויים הנ"ל, לכן לשם ביטחון רצוי לא להשתמש בשיטה זו יותר משתי עונות רצופות גם אם לא נמצאה בעיה ספציפית בשדה.
  • חיטוי במתאם סודיום בלבד ללא חיפוי הקרקע צפוי להיות יעיל יותר כאשר יינתן בהמטרה בהשוואה למתן בטפטוף.
  יש לזכור שבמידה ויש בשדה בעיה ספציפית של מחלות ואו מזיקי קרקע, למשל נמטודות, החיטויים הנ"ל לא יתנו מענה מספק ויש לבצע את החיטוי הדרוש להדברה יעילה.
  תוצאות הניסויים יפורטו בחוברת דוחות ניסויים של מו"פ ערבה עונת 2014/15 שתפורסם בהמשך.

  פתח
• 1

  ינו
  התמוטטות חורפית של פלפל – אפיון הגורמים לתופעה

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  התמוטטות חורפית של פלפל – אפיון הגורמים לתופעה

  שמעון פיבוניה ורחל לויטה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  יוג'י אוקה - מח' לנמטודות, המכון למדעי הקרקע המים והסביבה, מרכז מחקר גילת
  אביתר אתיאל וסווטלנה דוברינין - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחבר: shimonp@arava.co.il
  תקציר
  תופעת ההתמוטטות החורפית בפלפל, נבילת צמחים בוגרים במהלך החודשים דצמבר עד פברואר, ידועה בערבה מזה שנים רבות. השימוש במתיל ברומיד לחיטוי קרקע הפך במהלך השנים את ממדי התופעה לזניחים. בשנים האחרונות הופיעה התמוטטות פלפל חורפית במימדים רחבים יחסית בעונות גידול 2004/5 ו-2006/7. התופעה נצפית בעיקר באזורים הקרים יחסית בערבה, בפארן, צופר ופחות בעין יהב. בשנים האחרונות נצפתה גם תופעה נוספת של נזק לצמחים, האטה בצימוח ואף איבוד טורגור עד כדי נבילה. עיקר הנזק לצמחים נצפה במהלך הסתיו, בנובמבר, ובאביב, בפברואר. הגורם שאובחן היה נמטודה מהמין Pratylenchus penetrans. במסגרת העבודה נבחן האם יש אינטראקציה בין הנזק מהנמטודה לנזק מהפטרייה ונבחנה היעילות של חומרים ביולוגיים שונים כנגד הפטרייה. בניסויים שנערכו בחדרי גידול מבוקרים בתחנת יאיר אולחו צמחי פלפל בשילובים של פיתיום ונמטודות שבודדו מצמחים נובלים ומהקרקע. הצמחים גודלו בטמפרטורות ממוצעות של 25, 20, 14 ו- 8 מ"צ. בנוסף נבחנה היעילות של חומרים ביולוגיים למניעת תמותת הצמחים. הבחינה בוצעה על צמחי פלפל שגדל בעציצים בתנאי גידול מבוקרים. נבדק מועד היישום המתאים והמינון הדרוש. בטמפרטורות 25 ו- 14 מ"צ לא נראה כל נזק לצמחים המאולחים בהשוואה לצמחי בקורת. לעומת זאת בטמפרטורה של 8.6 מ"צ נצפתה תמותת צמחים רבה שהחלה כשבועיים ממועד האילוח. בטמפרטורה של 10.5 מ"צ נצפתה תמותת צמחים חלקית שהחלה שבועות רבים ממועד האילוח. מין הפיתיום נשלח לזיהוי במעבדה בחו"ל ונמצא כמין Pythium sp. החדש למדע.
  החומר רידומיל (Metalaxyl) נמצא יעיל למניעת תמותת הצמחים. כאשר היישום בוצע בטמפרטורה של 20 או 14 מ"צ נמנעה תמותת הצמחים מפיתיום לאחר שעברו לטמפרטורה של 8 מ"צ. אולם, כאשר היישום בוצע בטמפרטורה הנמוכה יעילות הטיפול הייתה פחותה. הטמפרטורות 20 ו- 14 מ"צ מייצגות את טמפרטורת הקרקע הממוצעת בפארן בתחילת חודש נובמבר ובתחילת דצמבר, בהתאמה. לא נמצאה החמרה ברמת הנזק לצמחים שאולחו בשילוב של פיתיום עם נמטודות. ולא נמצא שינוי ברגישות הצמחים מבחינת הטמפרטורות. לא נמצאו עד עתה חומרים ביולוגיים שמנעו תמותת צמחים מפיתיום חורפי. נראה שהחומר קאנון (אשלגן זרחיתי, Potassium Phosphite) הביא להפחתה ברמת התמותה של הצמחים מפיתיום. לא נמצאה אינטראקציה בין נמטודות מהמין Pratylenchus penetrans ופיתיום חורפי בהקשר להחמרה אפשרית של הנזקים לצמחים.
  התוצאות שהתקבלו מסבירות היטב את הקשר בין מופע המחלה, בית הגידול ותנאי הסביבה. בעשור האחרון נצפתה התמוטטות רבה יחסית בעונות גידול 1999/2000, 2004/5 ו- 2006/7. ואכן, בשנים אלו הטמפרטורה בחודשים דצמבר וינואר הייתה נמוכה מהממוצע לאורך זמן. הסבת בתי רשת לחממות בשטחים שסבלו בעבר מהתמוטטות חורפית הביאה לפחיתה ניכרת ברמת ההתמוטטות. מדידות טמפרטורות קרקע שנערכו בעונה האחרונה בחממות ובתי רשת מסבירות את התופעה. באזורים אקלימיים זהים, טמפרטורת המינימום בקרקע בחממות גבוהה מזו שבבתי רשת. בעונת הגידול 2011/12 היו בערבה תנאים טובים להתפתחות התמוטטות חורפית בשדות. החקלאים ברובם ישמו רידומיל שאושר השנה לשימוש בפלפל והנזק שנצפה לצמחים בשדות המסחריים היה שולי.

  הבעת תודה
  תודה לקרן המדען הראשי במשרד החקלאות על מימון תוכנית מספר 603-0257-12

  Characterization of the causal agents of the winter collapse of peppers in the Arava
  Shimon Pivonia and Rachel Levita - Plant protection, Central and North Arava R&D, Sapir 86825. E-mail: shimonp@arava.co.il
  Oka Yuji - Dept. of Nematology, Gilat Research Center, ARO
  Etiel Eviatar and Dobrinin Svetlana - Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
  Keywords: Pythium sp.

  פתח
• 1

  ינו
  חיטויי קרקע והצנעת שאריות הגידול: תוצאות 6 שנות ניסוי בפלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  חיטויי קרקע והצנעת שאריות הגידול: תוצאות 6 שנות ניסוי בפלפל

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה ועמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  כתובת המחבר: ShimonP@arava.co.il

  תקציר
  פלפל הוא הגידול המרכזי בערבה התיכונה. עם הפסקת השימוש במתיל ברומיד לחיטוי קרקע, החל השימוש בתכשירי מתאם סודיום לחיטוי הקרקע. מאז, ברוב השטחים לא נצפו בעיות מיוחדות הקשורות למחלות קרקע, למעט עלייה מסוימת ברמת ההתמוטטות החורפית הנגרמת ע"י פיתיום ונזקים מנימיות (נמטודות) חופשיות מהמין Pratylenchus penetrans שלא היו מוכרים בעבר. בעבודה זו אנו בוחנים לאורך זמן על חלקות קבועות את השפעת החיטויים על התפתחות ויבול הפלפל. עד עתה חלפו שש עונות גידול מתחילת הניסוי (2007/8-2012/13). בארבע השנים האחרונות נוספה בשטח הניסוי גם בדיקה של הצנעה בקרקע של הצמחים מגידול קודם. כיום יש צורך במציאת פתרונות חלופיים לפינוי ושריפת שאריות הצמחים בתום העונה. האלטרנטיבה של הצנעת השאריות בשדה היא המועדפת מבחינת החיסכון בכוח אדם ומבחינות נוספות, במידה ואינה מזיקה לגידול הבא.
  הניסוי נערך בתחנת זוהר בכיכר סדום בחממה בה גדל בעבר פלפל. לא היו ידועות בעיות מיוחדות של פגעי קרקע בחלקה לפני תחילת הניסוי. בשלושת השנים הראשונות, זן הפלפל הנבדק היה סליקה, בשנתיים הבאות 7158 ובשנה האחרונה אימפריו. בתום שתי עונות ניסוי לא נמצאו הבדלים מובהקים ביבול הפלפל בין טיפול ביקורת לטיפולי החיטוי שכללו חיטוי סולרי, חיטוי סולרי בשילוב עם אדיגן וחיטוי באדיגן שניתן בטפטוף ללא חיטוי סולרי. למרות שלא נמצאה פחיתה מובהקת ביבול, בחלקת הביקורת ללא חיטוי הצמחים נראו באופן כללי פחות טוב. בתום השנה השלישית נמצאה פחיתה מובהקת ביבול טיפול הביקורת בהשוואה לשלושת הטיפולים האחרים. בשנה הרביעית בוצע חיטוי סולרי על שטח הביקורת ללא חיטויים משלושת השנים הקודמות. בתום העונה לא נצפתה בטיפול זה פחיתת יבול. ושוב בתום שתי עונות ללא חיטוי נמצאה פחיתה מובהקת ביבול בשטח הלא מחוטא. בתום שנה שלישית לבדיקת ההשפעה של הצנעת הצמחים לא נמצא הבדל סטטיסטי בין טיפולים בהם הוצנעו שאריות הצמחים מעונה קודמת, ירוקים ו/או לאחר חיסול באדיגן, לטיפולים בהם פונו מהשטח שאריות הצמחים מעונה קודמת. בעונה הרביעית (2012/13) נמצאה פחיתה מובהקת ביבול בחלקות עם הצנעת חומר ירוק. בשטח בית רשת נגוע בפיתיום (Pythium aphanidermatum) נמצא שהחיטוי הסולרי והחיטוי המשולב, סולרי ואדיגן קטלו ביעילות את הפיתיום, בביקורת הלא מחוטאת הייתה תמותת צמחים מלאה ובטיפול החיטוי באדיגן בלבד הייתה הדברה חלקית. החיטויים בניסוי בוצעו תחת רשת 50 מש.
  לסיכום ועל פי התוצאות עד עתה, נראה שבשטח ללא היסטוריה של מחלות קרקע חשוב מאד לבצע חיטוי כלשהו לפני כל עונת גידול פלפל בערבה. ללא חיטוי קרקע יש סיכון גדול לפחיתה ביבול גם בלי שנראה סימני מחלה בצמחים. מבחינת יעילות החיטויים, השילוב של אדיגן וסולרי הוא היעיל ביותר, אחריו ו/או דומה לו ביעילותו הוא החיטוי הסולרי ואחריו החיטוי באדיגן ללא פלסטיק. לכן אחת לשנתיים עד שלוש עונות לפחות חשוב לבצע את החיטוי המלא, סולרי ואדיגן. כמובן שאין הדברים אמורים לשטח עם בעיות ידועות, למשל בשטח עם בעיית נימיות נצטרך לבצע את החיטויים והטיפולים הדרושים לפני כל עונה. בתום שלוש שנות ניסוי לא נמצאו הבדלים בין פינוי להצנעת הצמחים בקרקע. אולם בשנה הרביעית נמצאה פחיתה מובהקת ביבול של טיפול הצנעת צמחים ירוקים לעומת יבול טיפול הצנעת צמחים לאחר קטילה באדיגן. סוגיית ההצנעה תיבדק גם בעונה הבאה.

  פתח