ניסוי מיון והסרת דגי ברמונדי קופצים
חקלאות מיםניסוי מיון והסרת דגים קופצים
מחברים: רן שגב, שאול שובל - מו"פ ערבה
פרופ' אילן קרפלוס, דר' שנאן הרפז, דר' אסף ברקי - מינהל המחקר החקלאי
הפתרון הנהוג באוסטרליה למניעת קניבליזם בשלב האימון של דגי ברמונדי Lats Calcarifer הינו מיונים תכופים, דבר המחייב כלי גידול קטנים. בחוות הגידול בנגב ובערבה הבריכות גדולות מהרצוי, ובנוסף עלויות כח האדם במיון- גבוהות. כפתרון אפשרי, נבחנה בניסוי זה השפעת הסרת הדגים הקופצים (הגדולים) בלבד מבריכת הגידול. הסרת הדגים הקופצים הנה שיטת מיון פשוטה לביצוע, לעומת המיונים לקבוצות גודל. אינה דורשת כלי גידול רבים וקטנים, ומפרידה בין הדגים בעלי פוטנציאל הטריפה לבין שאר להקת הדגים.
בחינת השפעת הסרת הדגים הקופצים מהאוכלוסייה בתכיפות משתנה על מדדי גדילה, הישרדות, קניבליזם, והתפלגות המשקלים באוכלוסייה.
תכיפות המיון והסרת הדגים הגדולים, לא השפיעו על ההישרדות שהייתה מעל 95% בכל הטיפולים. קצב הגדילה והתבדרות המשקלים לא נבדלו גם הם. בניסוי זה לא התרחש קניבליזם כלל בטיפולים השונים. לעומת זאת, בדגים מאותה קבוצה שלא השתתפו בניסוי והוחזקו מחוץ לכלובי הרשת, אך בתוך בריכת הניסוי, היה פחת של מעל ל 30% .השוני העיקרי בין קבוצת הניסוי לבין הדגים שהיו חופשיים במיכל הגידול היה בפיזור המזון והנגישות אליו והצפיפות באזור המאביס. לעומת הדגים בניסוי, שהוזנו על ידי מאביס לכל 330 דגים, הדגים במיכל הוזנו על ידי מאביס ל-1000 דגים. ייתכן שהטריפה שתועדה במיכל, נבעה מלחץ וצפיפות מוגברת בנקודת ההאבסה לעומת כלובי הניסוי, או שמספר הפרטים בכלוב ממתן גם הוא את הקניבליזם. ע"פ פרוטוקול המיון האוסטרלי, הקבוצות הממוינות מוחזקות בכלובים בדומה לניסוי, והדיווחים הם על הישרדות של מעל 90%. בכדי לתת פתרון ישים למגדלי ברמונדי, יש לחזור ולבצע תצפית דומה בקנה מידה מסחרי.
