דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    תגובת פלפל לתשתיות קרקע בבית רשת בערבה
    ירקות

    ניסוי ראשוני זה מטרתו לבחון חלופות לתשתית גידול לפלפל לשיטה המקובלת בה מצפים את כלל השטח בשכבת חול מיובא לגובה של 50-40 ס " מ . לשם כך אותר שטח בתחנת יאיר בערבה המוגדר כקרקע חמדה ( טבלה 5 בנספחים ). קרקע זאת מתאפיינת ברמת אבניות גבוה ובמוליכות מים נמוכה . תעלות לעומק 30 ס " מ נחפרו ובמקום הקרקע המקומית שהוצאה הוכנסו חול ( מאותו מקור כמו זה ששימש בטיפול הציפוי ), טוף , ופרלייט . כל טיפול הושקה בתדירות ובכמות שנראתה כמתאימה לו . צמחי פלפל מהזן 7157 נשתלו בסוף אוגוסט בצמד שורות לערוגה . הגידול בקרקע החמדה סבל במרבית שלבי הגידול מחוסר אחידות . במספר קטעים ניקבו שלוליות על פני השטח כתוצאה מאיטום הקרקע . במהלך החורף ירדו מספר גשמים אשר גרמו לנזקי המלחה בחלות החמדה עד כדי המתת הצמחים . בעוד שבכל יתר טיפולי התעלות לא נצפו נזקים כלל . שתי פריצות דשן שקראו במהלך הניסוי גרמו לנזקי המלחה בטיפול החמדה , אך לא פגעו כלל ביתר הטיפולים . מתוצאות קטיף הפירות ניתן להסיק שהגידול בקרקע המקומית נפל ביבול הכולל מציפוי החול . טיפולי התעלות : חול , טוף , ופרלייט לא נפלו ביבולם מטיפול ציפוי החול , שהינו תשתית הגידול המקובלת .

  • 1
    ינו
    רשת צל כמזרון לח
    ירקות, פרחים, מטעים

    רקע לשיטות צינון התנדפותי
    תיאור שיטת צינון המשתמשת ברשת צל כמזרון לח

  • 1
    ינו
    נפח שורשים מתוחם (נש”מ) בפלפל: ניסוי היתכנות בתחנת זוהר 2004
    ירקות

    נפח שורשם מתוחם (נש"מ) בפלפל: ניסוי הייתכנות בתחנת זהר 2004

    אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות
    עמי מדואל - מו"פ ערבה
    תקציר
    בניסוי לבדיקת הייתכנות גידול פלפל בשיטת הנש"מ (נפח שורשים מתוחם) בכיכר סדום, נשתל הזן "מכבי" (חברת
    הזרע) ב-04/2/1 בשטח פתוח במנהרה נמוכה, בשלב מאוחר יותר הוסרה המנהרה והצמחים גדלו תחת כיסוי רשת
    %20 .בניסוי נבדקו שני סוגי יריעות פלריג בהשוואה לביקורת ללא יריעה. כמו כן נבדקו ניפחי נש"מ שבאו לידי ביטוי
    בעומק הטמנת היריעה. נעשתה השוואה בין מצע חול מקומי למצע טוף בתוך הנש"מ, ונבדקה השפעתו של טוף ניתוק
    מתחת ואו מעל ליריעה.
    לשיטת הנש"מ, נמצא יתרון ע"פ הגידול בקרקע המקומית במספר הפירות הכולל וליצוא. שילוב היריעה עם הטוף
    ניתוק תרם אף לעליה במשקלם. תרומה זו ניתן ליחס לתכולת מים גבוהה יותר במצע הטוף במצב מנותק מאשר
    במצב ללא ניתוק, כפי שנימדד ברגשי הלחות .
    סוג היריעה לא השפיע באופן עקבי על מספר או משקל הפירות.
    מצע הגידול השפיע על משקל הפירות ושיעור הנגיעות בשחור פיטם, שהיה גבוהה בכל מיקרה. טיפול החול הניב
    משקל פירות רב יותר ופחות נגיעות בשחור פיטם. משקל הפירות עלה ככל שעלה נפח (עומק) המצע. יש להניח שיתרון
    זה תלוי בתקופת הגידול בה גדלו הצמחים ובתנאי הכיסוי. ערכי ה- VPD הגיעו עד ל-9 קילופאסקאל, ואילו בחודשי
    הסתיו מגיעים הערכים הממוצעים ל- 2-3 קילופאסקאל בלבד. בבדיקות חזותיות שנעשו בסיום הניסוי באמצעות
    הרמת היריעה, נמצאו מעט מאוד שורשים שעברו את היריעה וחדרו לקרקע (איור 14).

  • 1
    ינו
    סקירה אגרואקלימית לתקופה אוקטובר 2002 עד מאי 2003
    ירקות, פרחים, מטעים

    אורה קרני, המכון המטאורולוגי