השפעת ספיקת הטפטפת, איכות ומנת ההשקיה על ייעול ממשק ההשקיה בגידול פלפל בערבה
ירקותהשפעת ספיקת הטפטפת, איכות ומנת ההשקיה על ייעול ממשק ההשקיה בגידול פלפל בערבה
נפתלי לזרוביץ, יעל רייך - המכון לביוטכנולוגיה וחקלאות באזורים צחיחים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אלון בן-גל, אורי ירמיהו - מרכז מחקר גילת, מינהל למחקר חקלאי
שלמה קרמר - שירות שדה, שה"מ, מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
תום גרונוולד, עמי מדואל, רבקה אופנבך - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
כתובת המחבר: lazarovi@bgu.ac.il
פיתוחים טכנולוגיים של השנים האחרונות אפשרו את הורדת ספיקת הטפטפת ובעקבות כך את שיעור ההשקיה לערכים הדומים לשיעור קליטת המים על ידי צמחים. כיום ישנן מערכות השקיה עם טפטפות מווסתות בספיקות נמוכות באופן כזה שההשקיה יכולה להינתן לאורך כל שעות היום. שאלת המחקר העיקרית היא מהי השפעה המשולבת של ספיקת הטפטפת ומליחות מי ההשקיה על פירוס המים, המלחים, והדשן בקרקע, על היבול ואיכותו וכן על פירוס השורשים של פלפל. שאלת המחקר נבדקת בסדרה של ניסוי שדה ובעזרת הדמיות ספרתיות.
הניסוי התבצע בעונת 2012/13 בתחנת זוהר במבנה חממה.. צמחי פלפל מהזן אמפריו (אפעל) נשתלו בקרקע ובליזימטרים גדולים המאפשרים מדידה של מאזני מים ומלחים. הטיפולים ניתנו ב-4 חזרות ובשתי ספיקת טפטפת, 0.6 ו– 1.6 ליטר/לשעה, 2 מליחות מי ההשקיה ו- 3 רמות מים. כמות ההשקיה נקבעה לפי יחסים שונים מהטרנספירציה המחושבת מתוך מאזן המים הנמדד בעזרת הליזימטרים. נבדקו גודל הצמחים, יבול הפרי, איכות הפרי וריכוזי המינרלים בעלים דיאגנוסטיים, מי ההשקיה, מיצוי מי קרקע והנקז של הליזימטרים. הנתונים שנאספו בכל אחת מעונות הגידול יאפשרו את כיולו של תוכנת ההדמיה הספרתית ((HYDRUS 2D/3D לתנאים של השקיה בספיקה נמוכה עם מים מליחים.
לא היו הבדלים מובהקים ביבול הפלפל בין שתי ספיקות הטפטפות בכל רמות המים עם המליחות הנמוכה. במליחות הגבוהה לא היו הבדלים ברמות המים הגבוהות (הנהוגות אצל חקלאים בערבה). ברמת ההשקיה הנמוכה התקבלו הבדלים מובהקים והיבול של הספיקה הנמוכה היה גבוה יותר בכ-10% מאשר בספיקה הגבוהה. במוליכות החשמלית העונתית הממוצעת של הקרקע אשר נדגמה על ידי משאבים לא היו הבדלים במים עם המוליכות הנמוכה אבל היו הבדלים משמעותיים במוליכות הגבוהה.
הורדת הספיקה ללא פגיעה ביבול ברמות ההשקיה המקובלות באזור הערבה תחייב מצד אחד הגדלה של שעות ההשקיה למשק אך מצד שני תאפשר הורדה משמעותית בעלויות מערכת ההשקיה. אובדני לחץ בשל חיכוך במערכת ההשקיה יהפכו להיות זניחים בשל הקטנת הספיקה ולכן החקלאים יוכלו להקטין קטרים של צינורות מחלקים וגם קטרים של ראשי ההשקיה בשל הקטנה בהפסד העומד המקומי (סינון, ברזים וכו'). כמו כן, הורדת הספיקה השעתית תאפשר לחקלאים בערבה לחסוך בהוצאות אגירת מים ואנרגיה להפעלת המשאבות.
חקלאים אשר יעדיפו להשקות בכמויות מים קטנות יקבלו פחות יבול כללי בשל הצטברות מלחים בקרקע אך יקבלו יותר יבול ליחידת מים כאשר ישקו עם ספיקה נמוכה. המודל הספרתי המכויל לפי המדידות יאפשר אופטימיזציה של משתני מערכת כגון מנת ההשקיה, עיתוי ההשקיה, מליחות מי ההשקיה וספיקת הטפטפת. המחקר צפוי לתרום לענף הפלפל בערבה על ידי התייעלות השימוש במים ובדשנים.
מסקנות ובעיות שיש לתת להן פתרון בהמשך: 1. הספיקה הנמוכה מחייבת סינון וטיפול במערכת ההשקיה כיוון שבמהירויות זרימה נמוכות הטפטפות נוטות להיסתם. בהשקיה עם המים המליחים גוברת האפשרות לשקיעת מלחים קשי תמס דבר המחייב טיפול על ידי הזרקת חומצה למערכת ההשקיה. 2. כדאי לבחון את יעילות ניצול המים בכמויות מים קטנות יותר. יתכן כי בכמויות אלו ההבדלים בין הספיקות יבואו לידי ביטוי בצורה גבוהה יותר. 3. יש לפעול להקטנת שיעור ההשקיה בספיקה הנמוכה על ידי מעבר לצינור טפטוף אחד לכל שתי שורות גידול. באופן זה יגדל זמן ההשקיה פי 2 מהזמן הנוכחי וההבדלים בין שיעור ההשקיה בספיקה הנמוכה (0.8 מ"מ לשעה) לעומת הספיקה הגבוהה (4.2 מ"מ לשעה) יהיו משמעותיים יותר.
הבעת תודה
תודתנו נתונה לקרן גולדינגר (Goldinger fund) אשר מממנת באופן חלקי את מחקר זה.
