מומלץ לרסס 2-3 ריסוסים בהופעת המחלה בתדירות אחת ל- 7-10 ימים. הריסוס יעשה לכיסוי התפרחות.
מועד האחרון לריסוס: כאשר החנטים מגיעים לגודל זית.
תכשירי הדברה לטיפול: בהתאם לחברת היצוא.
לפירוט, ראה בקובץ...
סבטלנה דוברינין, ברוך לוזון
תיאור נזק ואמצעי ההדברה של הפגעים הבאים:
ציקדת הדבש ( Ommatissus binotatus)
עש התמר הקטן (Batrachedra amydraula)
אקרית הדקל (Eutetranichus palmatus )
אקרית הקורים של פרי התמר (Oligonychus afrasiaticus )
מחלת כוויה שחורה או חרכון ועיוותים - Black scorch
המלצות לטיפול במחלת הכוויה השחורה, ובמזיקים: ציקדת הדבש, עש התמר הקטן, אקריות.
סבטלנה דוברינין, ברוך לוזון
תצפית בהדברת כשות (Cuscuta) ע"י תכשיר נחושתי "קוציד"
יעקב גוטליב
הסוג כשות שייך למשפ' החבלבליים וכולל כ-200 מינים של טפילי עלווה עם מגוון גדול של פונדקאים באזורי תפוצה המשתרעים על פני כל היבשות. בארץ נפוץ בעיקר המין כשות השדות- (Cuscuta campestris )
הכשות הינו צמח עשבוני חסר עלים ושורשים ובעל גבעולים דקים בצבע זהוב. בשלב הראשון להתפתחותו מתנהג הנבט כצמח עצמאי ורק לאחר "איתור" פונדקאי מתאים הופכת הכשות לטפיל מוחלט והקשר שלה עם הקרקע פוסק. הכשות יוצרת באיזורי המגע עם הצמח "מצוצות" החודרות לרקמת הצמח הנטפל ושואבות ממנו את רוב הזנתה. הכשות מתרבה ע"י זרעים אך גם וגטטיבית ע"י קטעי גבעול המועברים בעיקר בזמן הפעילות החקלאית. הזרעים נובטים בעיקר באביב אך גם בקיץ (בעיקר בתנאי שלחין).
הכשות יוצרת זרעים שבחלקם הם בעלי קליפה קשה ובלתי חדירה כמעט למים וגאזים. זרעים אלו יכולים לנבוט גם לאחר 10 שנים ויותר והם עמידים לקוטלי עשבים ולתכשירים המשמשים לחיטוי קרקע.
הכשות גורם הן לנזק ישיר בכך שנוכחותו משרה עיכוב על קודקוד הצמיחה של הפונדקאי וכופה על הצמח הפונדקאי להזרים חומרי צמיחה אל הטפיל, והן לנזק עקיף משום שלפי התקנות הבינלאומיות נוכחות של קטעי כשות או זרעים שלו פוסלים תוצרת צמחית המיועדת לייצוא ובפרט זרעים של קטניות שונות.הכשות ידועה גם כבעלת יכולת העברה של מחלות וירוס ומיקופלסמה.
למרות שבמשך השנים נבחנו בארצות רבות גישות הדברה שונות (אגרוטכניות ,ביולוגיות וכו') מתבססת הדברת הכשות בעיקר על הדברה כימית בקוטלי עשבים. ישנם תכ' המונעים את הצצת הכשות כגון : דאקטל, קרב, אלאכלור (לאסו אלפאז אלנקס), דיניטרואנילינים ( טרפלאן, סטומפ ודומיהם) סנפשוט ואחרים.
"תת גישה" נוספת היא זו הממליצה על שימוש בתכ' שאינם בררניים תוך כדי פגיעה ברמה זו או אחרת גם בצמח התרבותי. גישה זו מיושמת בעיקר בשלב של כשות מבוססת ובמוקדי נגיעות בלבד. התכשירים המשמשים לצורך זה הם דו-קטלון, בסטה (ודומיו), ראונדאפ (ודומיו) ועוד.
בנוסף לאמור לעיל נמצא כי תכ' שונים שאינם מוגדרים כקוטלי - עשבים הביאו להדברה או/ו לעיכוב הכשות. לדוגמא: שמן נים (Neem oil), מיצויים של יבלית ודורת ארם צובא, מלחי סידן, חנקת אשלגן.
תכ' נחושת המשמשים בעולם כולו להדברת מחלות ידועים גם כצורבניים (פיטוטוקסיים) במ' גידולי כגון מלפפון, אפרסק, נץ חלב ועוד.
בתצפית הנוכחית נבדקה השפעת התכשיר נחושתי קוצייד על הכשות.
