תרומת מיקוריזה להתפתחות וניבת פלפל
ירקות, הגנת הצומחתרומת מיקוריזה להתפתחות וניבת פלפל
רחל לויטה, יעל בר-לבן, שמעון פיבוניה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
סמדר וייננגר, ברוריה בן-דור, יורם קפולניק - מנהל המחקר החקלאי
תקציר
הסימביוזה שבין פטריות המיקוריזה (AM) לבין צמחים עילאיים נפוצה בטבע ותורמת לשיפור הזנת הצמח וגדילתו. כ-80% מכלל הצמחים העילאיים יוצרים קשר עם פטריות קרקע החודרות לרקמת השורש של הצמח ויוצרות מיקוריזה. קורי הפטריה גדלים בתוך שורשי הצמח וכן מחוצה לו ומשפרים קליטת יסודות הזנה חיוניים לצמח. בנוסף גורמת הפטריה לשיפור משק המים של הצמח, שינוי המאזן ההורמונאלי, שיפור מבנה הקרקע ומקנה עמידות כנגד פתוגנים התוקפים את השורש. בתנאי חקלאות אינטנסיבית שבהם מיושמים פונגיצידים או טיפולים הגורמים לשינוי המיקרו פלורה בקרקע (בעיקר חיטויים למיניהם), חלה ירידה דרסטית באוכלוסיית פטריות המיקוריזה המקומיות באופן שבו צמחים בעלי תלות מיקוריטית גבוהה אינם מתפתחים באופן אופטימאלי. צמחי הפלפל ידועים כצמחים בעלי תלות מיקורטית וטיפולי קרקע בטרם עונת הגידול עלולים לגרום לעיכוב בהתפתחות הצמחים ללא דישון מתאים. הדו"ח בא לסכם שתי עונות גידול בהן בדקנו את תרומת המיקוריזה לפלפל על רקע של דישון זרחני בשתי רמות (רמה מקובלת ורמה של 20% מהמקובל).
הניסויים נערכו בבית רשת אמריקאי בתחנת יאיר. בעונת הגידול 2004/05 נבחן הזן סליקה ובעונת הגידול 2005/06 נבחנו שלושה זנים: 7158, ורגסה, וסליקה.
בשתי העונות הנבחנות, כבר בשלבי הגידול הראשונים (חודשים ספטמבר-אוקטובר) ניתן היה לראות כי הצמחים הגיבו באופן בולט לרמת הזרחן המיושמת בהשקיה ולנוכחות פטריית המיקוריזה בשורשיהם.
ביישום המיקוריזה התקבל יבול גבוה גם ברמות הזנה זרחנית מופחתת וללא ירידה באיכות הפרי. נוכחות המיקוריזה בשורשים הביאה גם להנבה מוקדמת (בשבועיים לפחות) בשתי רמות ההזנה שנבדקו.