דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  דרכים למניעת התמוטטות מלון אביב בערבה

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  דרכים למניעת התמוטטות מלון אביב בערבה
  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, עמי מדואל – מו"פ ערבה
  יורם כחלון – תרסיס
  עופר היימן – דור כימיקלים

  תקציר
  מחולל מחלת ההתמוטטות הפתאומית במלונים בערבה הוא בעיקר הפטרייה Monosporascus cannonballus. במהלך שנים רבות היווה מתיל ברומיד אמצעי הדברה יעיל ביותר למניעת נזקי המחלה. החיטוי ניתן לפני כל עונת גידול תחת חיפוי פלסטיק. בשנים האחרונות עם הפחתת השימוש במתיל ברומיד נכנסו לשימוש חומרים נוספים לחיטוי הקרקע שהוכיחו את יעילותם בעיקר בעונת הגידול הסתווית. החומרים המקובלים כיום לטיפול קרקע לפני שתילת המלון הסתווי הם: הטלודריפ (שילוב של טלון עם כלורופיקרין), מתאם סודיום עם פורמלין, ומתאם סודיום לבד. בעונת הסתיו החיטוי הכימי משולב בדרך כלל עם חיטוי סולרי. בעונת האביב חיטוי הקרקע למלון מבוצע בערבה במהלך אוקטובר עד דצמבר. בתקופה זו אין עדין חומרים המשתווים ביעילותם ואו במשך ימי ההמתנה מיישום לשתילה למתיל ברומיד. המשמעות של ימי המתנה רבים לצורך אוורור השטח היא דחיית השתילה ועקב כך דחיית מועד הקטיף ופגיעה קשה בכלכליות הגידול. עקב כך אושר באופן זמני השימוש במתיל ברומיד לגידול מלון אביב בערבה. מטרת העבודה הייתה לבחון שיטות למניעת ההתמוטטות במלון אביב המתאימות: א. לאופן הגידול המקובל בערבה המרכזית, גידול מודלה ועונת גידול ארוכה ב. לאופן הגידול המקובל בערבה הצפונית, גידול שרוע ועונת גידול קצרה. נבחנו מגוון שיטות חיטוי טרום עונה ושילוב עם פונגיצידים במהלך עונה. ונבחנו אופני יישום של טלודריפ בריכוזים משתנים דרך מערכת הטפטוף. נמצא שהחיטוי במתאם סודיום ואו שילוב שלו עם פורמלין לא היו יעילים למניעת התמוטטות מלון אביבי. ונמצא שטלודריפ לא נבדל ביעילותו ממתיל ברומיד. תוספת של פונגיצידים: Fluazinam, "אוהיו" שם מסחרי ו- Fludioxonil, "סקולר" שם מסחרי הפחיתה את רמת ההתמוטטות ותרמה לעליה ביבול על הרקע של כל טיפולי החיטוי שנבדקו, כולל מתיל ברומיד. אופני יישום שונים של הטלודריפ בין 2000 ל- 6000 חלקי מיליון במינון אחיד לא נבדלו במשך ימי ההמתנה הדרוש מיישום לשתילה שהיה גדול מעשרים ימים. אופני היישום השונים לא נבדלו גם במידת יעילות החיטוי למניעת התמוטטות מלון.

  פתח
• 1

  ינו
  דרכים למניעת נזקי נמטודות בפלפל בערבה

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  סקירת עבודות בנושא דרכים למניעת נזקי נמטודות בפלפל בערבה

  פתח
• 1

  ינו
  תרומת מיקוריזה להתפתחות וניבת פלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  תרומת מיקוריזה להתפתחות וניבת פלפל

  רחל לויטה, יעל בר-לבן, שמעון פיבוניה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  סמדר וייננגר, ברוריה בן-דור, יורם קפולניק - מנהל המחקר החקלאי

  תקציר
  הסימביוזה שבין פטריות המיקוריזה (AM) לבין צמחים עילאיים נפוצה בטבע ותורמת לשיפור הזנת הצמח וגדילתו. כ-80% מכלל הצמחים העילאיים יוצרים קשר עם פטריות קרקע החודרות לרקמת השורש של הצמח ויוצרות מיקוריזה. קורי הפטריה גדלים בתוך שורשי הצמח וכן מחוצה לו ומשפרים קליטת יסודות הזנה חיוניים לצמח. בנוסף גורמת הפטריה לשיפור משק המים של הצמח, שינוי המאזן ההורמונאלי, שיפור מבנה הקרקע ומקנה עמידות כנגד פתוגנים התוקפים את השורש. בתנאי חקלאות אינטנסיבית שבהם מיושמים פונגיצידים או טיפולים הגורמים לשינוי המיקרו פלורה בקרקע (בעיקר חיטויים למיניהם), חלה ירידה דרסטית באוכלוסיית פטריות המיקוריזה המקומיות באופן שבו צמחים בעלי תלות מיקוריטית גבוהה אינם מתפתחים באופן אופטימאלי. צמחי הפלפל ידועים כצמחים בעלי תלות מיקורטית וטיפולי קרקע בטרם עונת הגידול עלולים לגרום לעיכוב בהתפתחות הצמחים ללא דישון מתאים. הדו"ח בא לסכם שתי עונות גידול בהן בדקנו את תרומת המיקוריזה לפלפל על רקע של דישון זרחני בשתי רמות (רמה מקובלת ורמה של 20% מהמקובל).
  הניסויים נערכו בבית רשת אמריקאי בתחנת יאיר. בעונת הגידול 2004/05 נבחן הזן סליקה ובעונת הגידול 2005/06 נבחנו שלושה זנים: 7158, ורגסה, וסליקה.
  בשתי העונות הנבחנות, כבר בשלבי הגידול הראשונים (חודשים ספטמבר-אוקטובר) ניתן היה לראות כי הצמחים הגיבו באופן בולט לרמת הזרחן המיושמת בהשקיה ולנוכחות פטריית המיקוריזה בשורשיהם.
  ביישום המיקוריזה התקבל יבול גבוה גם ברמות הזנה זרחנית מופחתת וללא ירידה באיכות הפרי. נוכחות המיקוריזה בשורשים הביאה גם להנבה מוקדמת (בשבועיים לפחות) בשתי רמות ההזנה שנבדקו.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת יעילותן של רשתות המכילות תוספים אופטיים להגנה בפני מזיקים בגידול פלפל ליצוא

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  בחינת יעילותן של רשתות המכילות תוספים אופטיים להגנה בפני מזיקים בגידול פלפל ליצוא

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, סווטלנה דוברינין – מו"פ ערבה
  אורנה אוקו – שה"מ

  תקציר
  רשתות 50 מש ידועות ביכולתן לחסום את המעבר של מזיקים שונים כמו כנימות עש טבק וכנימות עלה. בשנים האחרונות פותחה רשת שאמורה למנוע ואו להפחית את החדירה של חרקים על ידי חסימה פיסית ואופטית. הרשת מכילה מרכיבים אופטיים המשפיעים על התנהגות החרקים וגורמת לדחייתם עוד לפני הגעתם אל הרשת. רשתות אלה יכולות להקטין את החדירה של אותם החרקים שרשתות 50 מש בלבד ללא החסימה האופטית לא מונעות, למשל תריפס ואקריות. מטרת הניסוי הייתה לבדוק את אפשרות השימוש ברשתות אלו לגידול פלפל בערבה ואת השפעתן על רמת התריפס במבנה.הניסוי נערך במנהרות עבירות בגידול פלפל בתחנת יאיר. נבחנה רשת 50 מש אופטינט בהשוואה לרשתות 25 מש ו-50 מש רגילות ולרשת 50 מש אופטינט ערב (מכילה מחצית המרכיבים האופטיים בהשוואה לרשת 50 מש אופטינט). התבצע מעקב אחר רמת התריפס במבנים (במלכודות דבק וספירת פרטים בוגרים בפרחים).
  בניטור במחצית השנייה של הגידול נמצא כי רמת התריפס תחת חיפוי ברשת 50 מש אופטינט הייתה נמוכה לעומת שאר הרשתות, אם כי באופן מובהק רק בהשוואה לרשת 25 מש. רמת הקרינה שנבדקה תחת רשתות האופטינט הייתה נמוכה בהשוואה לשאר הטיפולים וכן היבול שהתקבל היה נמוך באופן מובהק משאר הטיפולים. במידה וימצא כי רשת 50 מש אופטינט אכן מפחיתה את אוכלוסיות התריפס ניתן לשקול שימוש בה בגידול פלפל כיריעות צד או בפתחי אוורור במבנים השונים.

  פתח