דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  תרומת מיקוריזה להתפתחות וניבת פלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  תרומת מיקוריזה להתפתחות וניבת פלפל

  רחל לויטה, יעל בר-לבן, שמעון פיבוניה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  סמדר וייננגר, ברוריה בן-דור, יורם קפולניק - מנהל המחקר החקלאי

  תקציר
  הסימביוזה שבין פטריות המיקוריזה (AM) לבין צמחים עילאיים נפוצה בטבע ותורמת לשיפור הזנת הצמח וגדילתו. כ-80% מכלל הצמחים העילאיים יוצרים קשר עם פטריות קרקע החודרות לרקמת השורש של הצמח ויוצרות מיקוריזה. קורי הפטריה גדלים בתוך שורשי הצמח וכן מחוצה לו ומשפרים קליטת יסודות הזנה חיוניים לצמח. בנוסף גורמת הפטריה לשיפור משק המים של הצמח, שינוי המאזן ההורמונאלי, שיפור מבנה הקרקע ומקנה עמידות כנגד פתוגנים התוקפים את השורש. בתנאי חקלאות אינטנסיבית שבהם מיושמים פונגיצידים או טיפולים הגורמים לשינוי המיקרו פלורה בקרקע (בעיקר חיטויים למיניהם), חלה ירידה דרסטית באוכלוסיית פטריות המיקוריזה המקומיות באופן שבו צמחים בעלי תלות מיקוריטית גבוהה אינם מתפתחים באופן אופטימאלי. צמחי הפלפל ידועים כצמחים בעלי תלות מיקורטית וטיפולי קרקע בטרם עונת הגידול עלולים לגרום לעיכוב בהתפתחות הצמחים ללא דישון מתאים. הדו"ח בא לסכם שתי עונות גידול בהן בדקנו את תרומת המיקוריזה לפלפל על רקע של דישון זרחני בשתי רמות (רמה מקובלת ורמה של 20% מהמקובל).
  הניסויים נערכו בבית רשת אמריקאי בתחנת יאיר. בעונת הגידול 2004/05 נבחן הזן סליקה ובעונת הגידול 2005/06 נבחנו שלושה זנים: 7158, ורגסה, וסליקה.
  בשתי העונות הנבחנות, כבר בשלבי הגידול הראשונים (חודשים ספטמבר-אוקטובר) ניתן היה לראות כי הצמחים הגיבו באופן בולט לרמת הזרחן המיושמת בהשקיה ולנוכחות פטריית המיקוריזה בשורשיהם.
  ביישום המיקוריזה התקבל יבול גבוה גם ברמות הזנה זרחנית מופחתת וללא ירידה באיכות הפרי. נוכחות המיקוריזה בשורשים הביאה גם להנבה מוקדמת (בשבועיים לפחות) בשתי רמות ההזנה שנבדקו.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת יעילותן של רשתות המכילות תוספים אופטיים להגנה בפני מזיקים בגידול פלפל ליצוא

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  בחינת יעילותן של רשתות המכילות תוספים אופטיים להגנה בפני מזיקים בגידול פלפל ליצוא

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, סווטלנה דוברינין – מו"פ ערבה
  אורנה אוקו – שה"מ

  תקציר
  רשתות 50 מש ידועות ביכולתן לחסום את המעבר של מזיקים שונים כמו כנימות עש טבק וכנימות עלה. בשנים האחרונות פותחה רשת שאמורה למנוע ואו להפחית את החדירה של חרקים על ידי חסימה פיסית ואופטית. הרשת מכילה מרכיבים אופטיים המשפיעים על התנהגות החרקים וגורמת לדחייתם עוד לפני הגעתם אל הרשת. רשתות אלה יכולות להקטין את החדירה של אותם החרקים שרשתות 50 מש בלבד ללא החסימה האופטית לא מונעות, למשל תריפס ואקריות. מטרת הניסוי הייתה לבדוק את אפשרות השימוש ברשתות אלו לגידול פלפל בערבה ואת השפעתן על רמת התריפס במבנה.הניסוי נערך במנהרות עבירות בגידול פלפל בתחנת יאיר. נבחנה רשת 50 מש אופטינט בהשוואה לרשתות 25 מש ו-50 מש רגילות ולרשת 50 מש אופטינט ערב (מכילה מחצית המרכיבים האופטיים בהשוואה לרשת 50 מש אופטינט). התבצע מעקב אחר רמת התריפס במבנים (במלכודות דבק וספירת פרטים בוגרים בפרחים).
  בניטור במחצית השנייה של הגידול נמצא כי רמת התריפס תחת חיפוי ברשת 50 מש אופטינט הייתה נמוכה לעומת שאר הרשתות, אם כי באופן מובהק רק בהשוואה לרשת 25 מש. רמת הקרינה שנבדקה תחת רשתות האופטינט הייתה נמוכה בהשוואה לשאר הטיפולים וכן היבול שהתקבל היה נמוך באופן מובהק משאר הטיפולים. במידה וימצא כי רשת 50 מש אופטינט אכן מפחיתה את אוכלוסיות התריפס ניתן לשקול שימוש בה בגידול פלפל כיריעות צד או בפתחי אוורור במבנים השונים.

  פתח
• 1

  ינו
  בוטריטיס בפלפל בערבה: לימוד הקשר בין תנאי סביבה ומופע המחלה

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  בוטריטיס בפלפל בערבה: לימוד הקשר בין תנאי סביבה ומופע המחלה

  שמעון פיבוניה ורחל לויטה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  כתובת המחבר: ShimonP@arava.co.il

  תקציר
  מחלת העובש האפור הנגרמת על ידי הפטרייה Botrytis cinerea גורמת מידי שנה לנזק בגידול הפלפל בערבה. בעונת 2005/6 נערך בפארן מעקב אחר תנאי הסביבה, לחות וטמפרטורה, והתפתחות המחלה בשישה מבנים בפארן. בתום עונת הגידול נערך סקר טלפוני להערכת המחלה ונזקיה בקרב כלל המגדלים בפארן. בעונת המעקב לא נמצא קשר ישיר בין אירועי גשם והופעת המחלה בשדה. זאת אומרת, בחלק מהחלקות הופיע בוטריטיס עוד לפני אירוע הגשם הראשון. העלאת הלחות במבנה תרמה להגדלת הסיכון להתפתחות המחלה אולם, קיימים כנראה גורמים נוספים התורמים להופעת המחלה, כמו למשל רגישות הזן, ולכן לא בכל המבנים עם לחות גבוהה הופיעה המחלה. על פי תוצאות הסקר, גידול בבית רשת ושימוש בטפטוף דק דופן עם ספיקה נמוכה הגדילו הסיכון לקבלת בוטריטיס. מבחינת רמת הסיכון לא נמצא בשנה זו הבדל בין רשת 25 מש ורשת 50 מש. מבין 41 המבנים שבהם דווח על הופעת בוטריטיס, רק שישה היו מבני חממה ובכל השישה רמת הנזק הייתה נמוכה. השטחים המזרחיים במושב פארן מועדים יותר להתפתחות נזקי בוטריטיס אך המחלה נצפתה גם באזורים אחרים בישוב. מחלה בהיקף משמעותי הופיעה בעיקר בקרקע כבדה או בינוני-כבדה.

  פתח
• 1

  ינו
  שימוש בנש”מ (נפח שורשים מתוחם) כחסם בפני נמטודת העפצים: Meloidogyne javanica בגידול עגבנייה בשדה פתוח

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  שימוש בנש''מ (נפח שורשים מתוחם) כחסם בפני נמטודת העפצים: Meloidogyne javanica בגידול עגבנייה בשדה פתוח
  אביאתר אתיאל: שה"מ, משרד החקלאות
  עמי מדואל, דורית חשמונאי, רבקה אופנבך, שמעון פיבוניה, רחל לוויטה: מו''פ ערבה
  יוג'י אוקה: מרכז מחקר גילת

  תקציר
  צמחי עגבנייה מהזנים: 5656 ו-3057 נשתלו בחוות זהר ב-3/3/05 ע"פ קרקע מאולחת בנמטודה M. javanica.
  החיטוי במתיל ברומיד בשיטת הגז החם מנע לחלוטין את הנגיעות בנמוטדה.
  בחלקות ההיקש נמצאה נגיעות רבה שהגיעה לכדי 370 זחלים ל-50 גרם קרקע, ואשר גרמה לעיכוב צימוח משמעותי ביותר.
  בד הפלריג עיכב מאד, ואף מנע לחלוטין את חדירת הנמטודות מהקרקע הנגועה אל טווח הנש"מ. לגידול עגבנייה ואו ירקות אחרים בשיטת נש''מ יש פוטנציאל להפחתה עד כדי מניעת הדבקות מנמטודות בשטח נגוע. ניתן להפחית עוד יותר את הסיכוי לחדירה באמצעות חיפוי דפנות התעלה ביריעת פלסטיק.

  פתח