דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  תגובת ליזיאנתוס לתשתיות קרקע (נפח שורשים מתוחם ותעלת הזנה) בבית צמיחה בערבה

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  תגובת ליזיאנתוס לתשתיות קרקע (נפח שורשים מתוחם ותעלת הזנה) בבית צמיחה בערבה
  מעין פלוס קטרון, איתן שלמה, אבי אושרוביץ, קטרינה קריזובה, יאיר נשרי

  בשיטה המקובלת מזה שנים בהכשרת הקרקע לגידולים חקלאיים בערבה ממלאים את כלל השטח במיועד לעיבוד בשכבת חול מיובא לגובה של 40-50 ס"מ. עם השנים, התדלדלו מקורות החול בערבה, ועל כן נוצר הצורך לאתר תשתיות גידול חלופיות. ניסוי ראשוני זה מטרתו לבחון חלופות לתשתית גידול פרחים כמו ליזיאנתוס. בניסוי שנערך בתחנת יאיר במהלך העונות 2008/9 ו- 2009/10, גידלנו את הליזיאנתוס בקרקע מילוי ובנפח שורשים מתוחם (נש"מ). בעונה השנייה נבחן הגידול בתעלת הזנה בנוסף לגידול בקרקע ובנש"מ. הגידול בקרקע ציפוי חול ובתעלת הזנה המכילה טוף הניב תוצאות טובות יותר מאשר הגידול בנש"מ. בשלב זה נראה שתעלת ההזנה יכולה להיות תשתית גידול חליפית טובה יותר עבור מגדלי הפרחים אולם יש לחזור על הניסוי כדי לאמת את התוצאות ולהמשיך לבחון את תשתית הנש"מ בסוגי פרחים אחרים.

  Response greenhouse of Lisianthus to different growing media (soil, roots capillary barrier and tuff canal) in the Arava.
  Maayan Plaves Kitron, Eithan Shlomo, Katrina Krizova, Avi Usherovitz - Northeren and Southern Arava R&D
  Yair Nishri - Extension Srvice (SHA'AM), Ministry of Agriculture and Rural Development

  פתח
• 1

  ינו
  תצפית לבדיקת השפעת דישון וריסוסי עלווה במיקרואלמנטים על נזקי עלים בעדעד Limonium sinuatum

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  תצפית לבדיקת השפעת דישון וריסוסי עלווה במיקרואלמנטים על נזקי עלים בעדעד Limonium sinuatum
  מעין פלוס קטרון, איתן שלמה, אבי אושרוביץ, קתרינה קריזובה, יאיר נשרי

  עדעד Satatice חד שנתי Limonium sinuatum ממשפחת העופריתיים, הוא גידול חשוב לפרח קטוף. העדעד ידוע בעמידותו לתנאי יובש ומתאים לכן לגינון כמו גם לגידול לפרח קטוף גם באזורים יבשים. כיום בישראל מגודלים כ- 200 דונם עדעד חד שנתי ושטחי הגידול מרוכזים באזור הנגב והערבה. החקלאים מתמודדים מזה שנים עם תופעת נזק לעלים המתבטאת תחילה בהצהבות עלים והמתפשטת לאחר מכן לעלים צעירים ולרקמה הירוקה שעל גבעול הפריחה. במשך הזמן הרקמה הפגועה מאדימה. כאשר מידת הפגיעה קלה, הצימוח מעוכב ויבול ענפי הפריחה קטן. בפגיעה קשה או ממושכת חלה התנוונות מלאה או חלקית של הצמח והפגיעה ביבול גדלה. חקלאים ומדריכים מכנים את התופעה "כאב הראש של העדעד" וקימת הסכמה כללית כי התופעה קשורה למשטר הזנה לא אופטימאלי. תוצאות ראשוניות של התצפית מראות על מגמת שיפור בתפקוד הצמחים והקטנת הנזקים לרקמה הצמחית על ידי דישון, הוספת דשן בשחרור איטי וריסוס בעלוותון.

  Observation of the fertilizer influence and leaf spry with microelements on leaf damage in Limonium Sinuatum
  Maayan Plaves Kitron, Eithan Shlomo, Katrina Krizova, Avi Usherovitz - Northeren and Southern Arava R&D
  Yair Nishri - Extension Srvice (SHA'AM), Ministry of Agriculture and Rural Development

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת טיפולי אלאר או קטלס על איכות הטרכליום

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  השפעת טיפולי אלאר או קטלס על איכות הטרכליום
  מעיין פלוס קטרון, איתן שלמה, קטרינה קריזובה, אבי אושרוביץ, יאיר נשרי
  גידול הטרכליום הוא בין הגידולים המובילים בערבה. כל פרחי הטרכליום מהערבה מיוצאים לחו"ל. רוב הפרחים נקטפים בחודשי הסתיו והאביב, מיעוטם בחורף. בגידול הפרחים בחורף מוכרת למגדלים תופעה של התעקמות ענפי הפריחה. במחקר זה בחנו שימוש במווסתי צמיחה (מננסים) אלאר Daminozide)) וקטלס (Flurprimidol) לקבלת פרחים איכותיים. נמצא שיש חשיבות רבה לשימוש במננסים בכדי לעצור את הצימוח וכן לשפר את איכות התפרחת וצבעה. התכשיר קטלס עצר את הצימוח ושיפר את איכות הגבעולים בהשוואה לביקורת ולמננס אלאר. טיפול קטלס במינון 0.5 גרם לליטר (ריכוז 0.05%) היה הטוב ביותר.

  The effect of plant growth regulators on the quality of Thracheliom.
  Maayan Plaves Kitron, Eithan Shlomo, Katrina Krizova, Avi Usherovitz - Northeren and Southern Arava R&D
  Yair Nishri - Extension Srvice (SHA'AM), Ministry of Agriculture and Rural Development

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת סוגי תאורה שונים על הכוונת פריחה באסקלפיאס טוברוזה

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  השפעת סוגי תאורה שונים על הכוונת פריחה באסקלפיאס טוברוזה
  מעין פלוס קטרון, אבי אושרוביץ, קטרינה קריזובה, איתן שלמה, אבישג קדמן זהבי, יאיר נשרי

  סקלפיאס טוברוזה (Asclepias Tuberosa) שייך למשפחת הרדופיים. זהו שיח רב שנתי שמוצאו מדרום אמריקה. האסקלפיאס גדל בקרקעות מנוקזות היטב. ידוע גם בכינוי פרח הפרפרים בשל משיכתם הרבה לפרח בגין צבעו ושפע הצוף. גידול האסקלפיאס טוברוזה בישראל מצוי מזה מספר שנים בעיקר באזור הנגב. בשל רגישותו לטמפרטורות הנמוכות בחודשי החורף ודרישתו לתנאי יום ארוך. הגידול נבחן בעבר בערבה אך נכשל כגידול מסחרי. מאז פותחו טכנולוגיות גידול חדשות אשר הביאו להגדלת שטחי הגידול באזור הנגב עם פדיון טוב ליחידת שטח. בגלל החדשנות המקצועית בגידול החלטנו לנסות שוב לבחון את האסקלפיאס בתנאי הערבה במטרה להגדיל את סל הפרחים המיוצאים מאזור הערבה. הגידול נבחן בעונות 2008/9 – 2009/10 בתחנת יאיר בערבה תחת מספר סוגי נורות שונות- ליבון, פלואורסנט, לד אדום בעוצמה נמוכה, לד אדום בעוצמה גבוהה, לד כחול. במהלך העונה הראשונה (גל ראשון) נלמד כי הארכת היום חיונית לגידול ןרק בנורות בעלי עוצמת האור הגבוהה, ליבון, פלוסנט ולד אדום עודדו השראה לפריחה באסקלפיאס טוברוזה. התוצאה הטובה ביותר מבחינת מספר הפרחים שנקטפו ממטר היתה תחת נורות הליבון אך גם תחת הפלורוסנט והלד בעוצמה גבוהה התקבלו תוצאות טובות. מדדי האיכות היו דומים בכל הטיפולים מלבד הביקורת שהייתה נחותה. לא מומלץ להשתמש בלד כחול. התוצאות לא חזרו על עצמן בגל שני ונקטף בו יבול נמוך בטיפול הארה בלד כחול וליבון. בגלל נגיעות חזקה במחלות וירוס הופסקה בחינת הגידול. נראה לנו שיש לבודקו שנית עם טיפול מתאים למניעת אילוח הצמחים בוירוסים.

  The effect of different light bulb on flowering of Asclepias Tuberosa
  Maayan Plaves Kitron, Eithan Shlomo, Katrina Krizova, Avi Usherovitz - Northeren and Southern Arava R&D
  Yair Nishri - Extension Srvice (SHA'AM), Ministry of Agriculture and Rural Development

  פתח