גידול פלפל בישראל 2022-23
דוד סילברמן
ממ"ר גידולים מכוסים
רפרנט גידול פלפל ותבלינים
שה"מ
משרד החקלאות ופיצוח הכפר
הרצאה במסגרת סיכום עונת ירקות בערבה
מרכז וידור תחנת יאיר 1-6-2023
VEG2223
הרצאה במסגרת סיכום עונת ירקות 2017/18 בערבה
תחנת יאיר 22/5/18
התגוננות מפני קרה בבתי צמיחה 2014/15
יצחק אסקירה - רכז פעילות בתי צמיחה מועצת הצמחים;
מרק פרל - ממונה אגרו-מטאורולוגיה, אגף לשימור קרקע, משרד החקלאות;
אריה טייבלום - תא שימור קרקע, מחוז המרכז, משרד החקלאות;
דוד סילברמן, ממ"ר לגידול ירקות ותבלינים בבתי צמיחה, שה"מ
באירועי קרה קלים נפגעים ומתים עלים ופרחים. באירוע קרה חמור נפגעים ומתייבשים כל איברי הצמח, עד מצב של תמותה. עצמת נזקי הקרה תלויה בגורמים שונים: אקלימיים, פיסיולוגיים ואגרוטכניים.
מבחינת הטמפרטורה, ככל שהיא נמוכה ומשכה ארוך, כך הנזק רב יותר; ומבחינת הגידול - קיים שוני ברגישות גידולים שונים לקרה, וכן משפיע הגיל פיסיולוגי.
אירועי קרה שכיחים במהלך עונת החורף, וכפי שקרה בחורף 2007/08, הם מותירים נזקים גדולים. קיימים סוגי קרה שונים בעוצמות שונות, ואף שילוב של סוגי הקרות באירוע אחד. אופן ההתגוננות מפני הקרה מגוון ומתנהל מקבלת ההחלטות בשלב תכנון החממה ואופן העמדתה, דרך ההכנות לקראת עונת הגידול ועד אירוע הקרה עצמו.
במסמך מפורטות דרכי ההתגוננות מפני אירוע קרה.
יצחק אסקירה, מרק פרל, אריה טייבלום, דוד סילברמן
"כמה שתילי פלפל לדונם?"
השפעתם של מרווחי שתילה ועומד על פרמטרים גידוליים ואחרים בדרך לאופטימיזציה
(סקירה של מחקרים בעשור אחרון)
דוד סילברמן1, אביתר איתיאל1, יורם צביאלי2, חנה יחזקאל (אלון)3, איציק פוסלסקי4
1שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, 3מו"פ דרום, 4חברת אפעל (לשעבר בשה"מ)
המאמר פורסם במקור בעיתון שדה וירק מספר 289, פברואר 2016
תקציר
בישראל מגדלים סוגים שונים של פלפל בעונות שונות, באזורים שונים ובשיטות גידול מגוונות ובמשך עשרות שנים1 הותאמו לכל אזור ולכל עונה המלצות שונות של מרווחי שתילה ועומדים המלצות הללו התבססו על ניסויי שדה ועדכנו בהתאם לשינויים בזנים, אגרוטכניקה, טכנולוגיה או אילוצים טכניים או כלכליים. כנראה, התגובות הדרמטיות של צמח הפלפל לשינויים אקלימיים הביאו לכל כך הרבה שיטות גידול בהשוואה ליתר המינים במשפחת הסולניים ובירקות האחרים.
בעשרים שנים אחרונות התרכז גידול הפלפל הסתווי בערבה ובקעת הירדן בתוך בתי רשת ובתי צמיחה ללא חימום ורוב המגדלים שותלים צמד ערוגות בהדליה ספרדית בצפיפות שנע בין 2,700 (בבקעה) ל- 3,700 ויותר (בערבה). הגידול הקיצי התרכז באזור הבשור וברמת הנגב, ושם שותלים כ 3,200 שתילים לדונם. ההמלצות הללו הן פרי מחקר מקיף שהתבצע באזורי הערבה ובשור בעשור האחרון כאשר הסיבה למאמץ היה השינויים הגדולים בזנים ובטכנולוגית הגידול שהתחילה בכניסתם של זנים הולנדים והגדלת היצוא. גם השימוש ברשתות צל ורשתות נגד חרקים בעונות השונות השפיעו על הגורמים האקלימיים (קרינה, טמפ' ולחות) וכתוצאה מכך תגובת הצמחים למרווחים ועומדים שונים. כל אלו חייבו בדיקה מחדש של נושא המרווחים והעומדים.
שיקולים ואילוצים של המגדלים היו המגבלות לחיפוש אחרי האופטימום: יבול, גודל פרי, צורה, איכות ובעיות פיסיולוגיות (חטטים, סדקים, מכות שמש ושחור פיטם), חיי מדף, מניעת מחלות, מחיר שתילים ומרחב לכלים (עיבודים, ריסוסים ושינוע עגלות קטיף).
מרווחי שתילה ניתן לשנות בין הצמחים בתוך השורה, או במספר השורות והמרווחים בין השורות בתוך הערוגה או בין הערוגות. ניתן לגדל שורות בודדות או צמד שורות בערוגה. בהדליה "הולנדית" ניתן לדלות מספר ענפים ולנצל את המרחב ב"אויר". כך או כך ניתן להגיע לכמעט אין סוף אפשרויות של מרווחים וכמויות של צמחים/ענפים למ"ר.
במאמר זה, אנו ננסה לעשות "סדר" מה הם היחס גומלין בין מרווחי שתילה שונים בתנאים שונים ואת ההשפעות על תוצאות הגידול תוך המגבלות והאילוצים של המגדלים. ברוב המחקרים נבדקו זני פלפל אדומים וצהובים מטיפוסיי "בלוקי". לגבי טיפוסים אחרים כמו פלפל חריף, בהיר, סוויט-בייט ואחרים נעשו התאמות תוך כדי ניסויי שדה ובעיקר בהתרשמויות.
