עומר זידאן
צור קשר
פרסומים אחרונים
-
תופעת שחור הפיטם בעגבניות
ירקותby עומר זידאןשחור הפיטם בעגבניות
הסידן (Ca) נחשב לאחד מיסודות המקרו, הנצרכים על-ידי הצמחים בכמויות גדולות, ונמצא בריכוזים גבוהים בדופנות התאים ובממברנות. בתנאים של עקה לא מגיע הסידן באופן סדיר לפירות הצעירים, וכתוצאה ממחסור זה מתמוטטת הרקמה באיזור הפיטם, ומאוחר יותר צבע הרקמה הפגועה הופך חום כהה. תופעה זו ידועה כשחור הפיטם (BLOSSOM-END ROT). התופעה אופיינית לפירות צעירים, שעדיין נמצאים בתחום של 70%-30% מגודלם הסופי. בבדיקות בתמיסה זורמת נמצא, כי כאשר רמת המוליכות החשמליתE.C. בתמיסה עולה על 3 דציסימנס/מטר וריכוז הסידן בתמיסה נמוך מ100- ח"מ - גדל הסיכוי לאירוע של תופעת שחור הפיטם. תנועת הסידן בגוף הצמחים נעשית לרוב במערכת העצה (XYLEM) בזרם המים, הנעים בתהליך הטרנספירציה. עם זאת, עיקר המים, המגיעים לפרי העגבנייה, מקורם במערכת השיפה (PHLOEM ), ולכן כמות הסידן המגיעה לפירות קטנה באופן יחסי לכמות המגיעה לעלים, כך שאירועי עקה לזמן קצר או שילובם של מספר גורמים יחד עלולים לגרום לחיזוק התופעה. מאחר והתאים והממברנות נוצרים באזורי הגדילה של הצמח, הם יכולים להיות הראשונים בהם יורגש המחסור בסידן.הסידן ידוע כקטיון שאינו נע בנקל בתוך הצמח ואינו מועבר מרקמות מבוגרות לצעירות יותר ועל כן תמיד יורגש המחסור בסידן ברקמות הצעירות ובמיוחד הפירות הצעירים . במקרים קיצוניים של מחסור נגרם גם נזק לצמוח הצעיר המתבטא בהחמות בשוליים של העלים הצעירים או הצהבות בין העורקים של הצימוח הצעיר.
להלן הגורמים העיקריים, המעודדים את תופעת שחור הפיטם בפירות:
א. מחסורי סידן בתמיסת הקרקע או במצע;
ב. עקת מים זמנית ופתאומית;
ג. עקת מליחות כתוצאה מהצטברות מלחים בבית השורשים;
ד. תחרות עם יסודות אחרים בקרקע או במצע, ובעיקר קטיונים;
ה. לחות יחסית נמוכה ותנאי שרב קיצוניים;
ו. טמפרטורה גבוהה המלווה בלחות יחסית גבוהה;
ז. מערכת שורשים לא מפותחת ומוגבלת;
ח. זנים רגישים - זנים בעלי פרי מוארך בדרך כלל רגישים לתופעת שחור הפיטם.האמצעים להפחתת התופעה:
א. הזנה מספקת בסידן (Ca) במי השקיה;
ב. בגידול בקרקע - מתן סופר פוספט ביסוד יתרום להספקה מספקת של סידן;
ג. השקיות סדירות והימנעות מעקות מים אף לזמן קצר;
ד. הימנעות מהצטברות עודפי דשן בקרקע או במצע. במקרים כאלה יש להשקות במנות שיאפשרו שטיפה של עודפי מלחים;
ה. דישון באשלגן ובמגנזיום, בהתאם לדרישות הצמח. ריכוזים גבוהים של יסודות אלה בתמיסת הקרקע מפריעים לקליטת הסידן;
ו. שמירה על לחות יחסית גבוהה (סביב 70%) בתוך החממה, בעיקר בסתיו ובאביב;
ז. ביסוס טוב של הצמח ופיתוח מערכת שורשים רחבה ומעמיקה, המקנה לצמח עמידות בתנאים קשים;
ח. גידול זנים עמידים לתופעת שחור הפיטם.עומר זידאן, סגן מנהל שה"מ למקצוע
2003
