דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 15

  מאי
  בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של פלפל ליצוא

  בקרת איכות לאחר קטיף

  ע"י מילי זנבר

  בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של פלפל ליצוא 2019/20
  מילי זנבר, יורם צביאלי, סבטלנה גוגיו, יניב בן פלאי, מוטי אושרוביץ, אבי אושרוביץ ותמיר אורן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  עדי סויסה, דוד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחבר: milimoprn@gmail.com

  תקציר
  פלפל הינו גידול בעל רגישות לאחסון בקור ולרב נזקי הצינה יתפתחו בטמפרטורה נמוכה מ-7 מ"צ.
  בסדרת ניסויים שנערכה בתחנת יאיר בעונת 2019/20 נבחנה ההיתכנות לאחסון פלפל בטמפ' תת אופטימאלית תוך שילוב טיפולים שונים להפחתת נזקי הצינה. נבחנו שני זני פלפל בגידול בבית רשת; 'קנון' (אדום, 'זרעים גדרה') ו'ניל' (צהוב, 'הזרע'). נערכה השוואת טמפ' אחסון; 4 מ"צ לעומת 7 מ"צ בשילוב טיפולים שונים להפחתת נזקי צינה. הטיפולים כללו: שטיפה חמה (55 מ"צ למשך 15 שניות בתוספת 150 ח"מ כלור) בשילוב אריזת Extend, שטיפה ב-150 ח"מ כלור (ביקורת). בנוסף, נבדקה ההשפעה של ריסוס ביו-פילם 0.03% שבוע לפני קטיף. במהלך העונה נבחנו שלושה סוגי אריזות: Extend, UFlex ו פלסטושק והשפעתן על מדדי איכות הפרי. הפרי הקטוף אוחסן ב- 4 או 7 מ"צ בהתאם לטיפול, למשך 21 יום ושלושה ימים נוספים ב-20 מ"צ. בתום תקופת האחסון הוערכה איכות הפרי לפי המדדים הבאים; מוצקות, שיעור ריקבון, נזקי עוקץ, חטטי קור וחריגי צבע. מתוצאות הבדיקות עולה כי שיעור הריקבון בזן קנון לא הושפע מטמפ' האחסון ומטיפולי השטיפה והריסוס. אחסון ב-4 מ"צ בשילוב ריסוס ביו-פילם בריכוז 0.03% כשבוע לפני קטיף תרם למוצקות הפרי בזן קנון בהשוואה לאחסון ב- 7 מ"צ, וזאת ללא הבדל בשיעור החטטים בין טמפ' האחסון. בזן ניל מוצקות הפרי לא הושפעה מטמפ' האחסון למעט בקטיפי נובמבר, ולא נמצאה השפעה חיובית על מוצקות הפרי ועל שיעור הריקבון בטיפולי השטיפה והביו-פילם. לעומת זאת, טמפ' האחסון השפיעה על שיעור החטטים. בקטיפי דצמבר ופברואר נמצא כי שיעור החטטים בפירות שאוחסנו ב-4 מ"צ היה גבוה בהשוואה לפירות שאוחסנו ב- 7 מ"צ. מהשוואת בחינת האריזות עולה כי כל שלוש האריזות הפחיתו משמעותית את איבוד המשקל של הפרי בהשוואה לפירות לא ארוזים, אך לא נמצא הבדל באחוז איבוד המשקל בין האריזות. כמו כן, מידת הרטיבות שנמדדה באריזת פלסטושק הייתה גבוהה בהשוואה לאריזות UFlex ו-Extend ולפירות הביקורת שנארזו בקרטון בלבד. לא נמצא הבדל בשיעור הריקבון בין האריזות.
  לסיכום, תוצאות המחקר אינן תומכות בהשערה לפיה הורדת טמפ' האחסון עשויה לעכב התפתחות ריקבון פטרייתי בפלפל. יתכן כי פגיעה ברקמת הפרי כתוצאה מחשיפה לטמפ' תת אופטימאלית, מאפשרת התבססות ריקבון פטרייתי ולכן לא אובחן עיכוב בהתפתחות הריקבון באחסון ב-4 מ"צ בהשוואה ל-7 מ"צ. מוצע להמשיך ולבחון טיפולים שונים העשויים להקנות סבילות לצינה וכן לבחון את השפעות הטיפולים על מדדי איכות הפרי על רקע זנים שונים לאורך כל תקופת הגידול.

  Evaluation of postharvest treatments for improving fruit quality and shelf life of pepper for export
  Mili Zanbar, Svetlana Gogiu, Yoram Zvieli, Rivka Offenbach, Avi Oshrovitz, Moti Oshrovitz, Yaniv Ben Pili, Tamir Oren - Northern and Central Arava-Tamar R&D
  Adi Suisan, Davis Silverman - Extension Service (Sh’ham), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Writer address: milimoprn@gmail.com
  Keywords: Arava, Capsicum annuum

  פתח
• 15

  מאי
  בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא

  בקרת איכות לאחר קטיף

  ע"י מילי זנבר

  בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא 2019/20
  מילי זנבר, יורם צביאלי, סבטלנה גוגיו, יניב בן פלאי, מוטי אושרוביץ, אבי אושרוביץ ותמיר אורן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  עדי סויסה - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחבר: milimoprn@gmail.com
  תקציר
  יצוא פלפל טרי מישראל יורד בעקביות במהלך השנים האחרונות עקב תמורות נמוכות ולעיתים אף שליליות למגדלים. ישנה חשיבות למציאת חלופות למגדלי הערבה התיכונה והצפונית המתבססים בעיקר על גידול זה. חציל עשוי להוות חלופה. חקלאי הערבה המגדלים חציל ליצוא סובלים מבעיות איכות קשות. במהלך החורף - פסילות רבות על רקע התפתחת מחלת העובש האפור על קליפת הפרי והעוקץ. לקראת סוף החורף ובאביב - השחרה פנימית והתמוטטות ציפת הפרי. כתוצאה מכך משלוחים רבים נפסלים על רקע של איכות ירודה וההפסד לחקלאים גדול. טמפרטורת האחסנה המיטבית של החציל הנה 12 מ"צ, ובטמפרטורה הנמוכה מ-12 מ"צ מופיעים נזקי צינה כשקעים על גבי קליפת הפרי וכן כהשחרה פנימית של הזרעים וציפת הפרי. פירות חציל אשר יחנטו במהלך החורף בערבה יתפתחו תוך חשיפה לטמפ' תת אופטימאליות ויקטפו במהלך פברואר ומרץ עם סיכוי גבוה להופעת השחרות פנימיות וירידה באיכות הפרי. המחקר המדווח נערך במטרה לפתח אמצעים לצמצום נזקי צינה בפירות חציל המיוצאים מהערבה.
  בסדרת ניסויים שנערכו בתחנת יאיר ובחלקה מסחרית במושב עין יהב (משק אורי פורת) במהלך עונת הגידול 2019/20 נבחנה השפעת הגורמים הבאים על איכות פירות חציל קטופים מהזן 206: 1. סוג המבנה; חממה, מנהרה ובית רשת. 2. מידת אוורור המנהרה 3. ריסוס ביו-פילם שבוע לפני קטיף. 4. סוג אריזה; Extend, UFlex ופלסטושק. הפרי הקטוף אוחסן ב-12 מ"צ למשך 17 יום ושלושה ימים נוספים ב-20 מ"צ לצורך הדמיית משלוח ליצוא. בתום האחסון התבצעה הערכה של איכות הפרי הכוללת בחינת מוצקות, שיעור ריקבון, השחרה פנימית ונזקי עוקץ. בנוסף, נבחנה השפעת ריסוס שטח במעכב אתילן 1-MCP על הופעת נזקי צינה לאחר חשיפה לטמפ' תת אופטימאלית; 4 מ"צ, וכן נערכה חשיפה של פירות חציל קטופים לטמפ' 4 מ"צ למשכי זמן שונים לצורך אפיון קצב התפתחות השחרות פנימיות. היבולים בבית הרשת בחודשים נובמבר ודצמבר היו נמוכים מאד בהשוואה ליבולים בחממה ובמנהרה בשיעורים של כ 30%. לסוג המבנה ולריסוס בביו-פילם לא הייתה השפעה על מדדי איכות הפרי. להפחתת פתחי האוורור במנהרה הייתה השפעה שלילית על גובה היבול בהשוואה למנהרת הביקורת ולא מצאנו שיפור במדדי איכות הפרי בהשוואה בין שתי המנהרות. פירות חציל אשר נחשפו למעכב אתילן 1-MCP גילו סבילות משופרת לצינה הבאה לידי ביטוי הן באחוז השחרות פנימיות נמוך יותר, והן בשיעור נמוך יותר של נזקי קור על גבי הקליפה, בהשוואה לפירות ביקורת לא מטופלים. לא נמצאו הבדלים במדדי האיכות בין סוגי האריזה אך איבוד המשקל מפירות שנארזו בשקית Extend היה גבוה בהשוואה לאריזות UFlex ופלסטושק.
  לאור השוני האקלימי בין עונה לעונה ישנה חשיבות לפתח מודל החוזה התפתחות נזקי קור תוך זמן קצר בתנאי מעבדה. כלי מחקרי זה יסייע בהבנת השפעותיהם של חומרים שונים על סבילות הפרי לצינה. מתוצאות עונה זו עולה כי חשיפת הפרי הקטוף למשך שבוע ב-4 מ"צ גורמת לנזק צינה המופיע כהשחרה פנימית בשיעור של כ-60%. המשך המחקר צריך להתמקד בבחינת יישום חומרים שונים בעלי פוטנציאל להקניית סבילות לצינה לפירות חציל תוך חשיפת הפרי לטמפ' תת אופטימאלית; 4 מ"צ למשך שבוע (או בהתאם לפרוטוקול שיתגבש בעתיד). חומר שימצא יעיל, יבחן גם בשטח לפי הצורך ותנאי האקלים בגידול.

  Evaluation of postharvest treatments for improving fruit quality and shelf life of eggplant for export
  Mili Zanbar, Svetlana Gogiu, Yoram Zvieli, Rivka Offenbach, Avi Oshrovitz, Moti Oshrovitz, Yaniv Ben Pili, Tamir Oren - Northern and Central Arava-Tamar R&D
  Adi Suisan - Extension Service (Sh’ham), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Writer address: milimoprn@gmail.com
  Keywords: Arava, Solanum melongena

  פתח
• 2

  ספט
  המלצות לטיפול בפרי פלפל קטוף ליצוא עונת 2020/21

  בקרת איכות לאחר קטיף, ירקות

  ע"י מילי זנבר

  הנחיות והמלצות לטיפול בפרי פלפל קטוף ליצוא
  2020 - 2021

  מילי זנבר, יורם צביאלי, שמעון פיבוניה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית - תמר
  אלי פליק - המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי
  עדי סויסה, דוד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

  הצלחת הפלפל הישראלי בשוקי היצוא לאירופה, לרוסיה ולצפון אמריקה מותנית בשמירה על איכות הפרי לאחר הקטיף במשך 16 יום לפחות (ביעדים מסוימים 26 יום!); בפעולות לשמירת האיכות יש להתחיל כבר בעת הגידול: טיפול בשדה נגד מחלות עלווה ונגד מחלות פרי; הקפדה על ניקיון (סניטציה) בתוך בית הגידול ובסביבתו; ודיוק בהנחיות לקטיף נכון. ביצוע מוקפד של הטיפולים לפני ולאחר הקטיף, ושמירה על שרשרת קירור עד הגעת הפרי ליעדו הסופי, יבטיחו איכות מעולה וחיי מדף ארוכים של פירות הפלפל.

  שימו לב - כיסוי ברשת צל מאפשר במקרים קיצוניים דחיית הקטיף בשבוע ימים ולא מעבר לכך. הכיסוי ברשת בסוף העונה מביא להפחתת משך הזמן החולף מהחנטה לקטיף, לצמצום פרק הזמן משבירת הצבע עד למוכנות לקטיף, ולהקטנת גודל הפרי; וזו אחת הסיבות לריבוי בעיות איכות ופסילות בחודשים מרס-אפריל.
  בקובץ המלצות מפורטות לנושאים הבאים

  קטיף (מכלים, מקטפה, הובלה לבית האריזה), מניעת איבוד מים ותרומתו לפגיעה בחיי המדף, שימוש בשמיכה תרמית, בית האריזה, מערכי שטיפה וחיטוי, שימוש במים חמים, חומרי חיטוי, אריזה בשקיות להארכת חיי המדף, טמפרטורה ולחות באחסנה ובהובלה, תנאי הובלה במכולות.

  זכרו! חיי המדף מתחילים מיד לאחר הקטיף. אמנם לא ניתן לשפר את איכות הפרי לאחר הקטיף, אך ניתן לשמרה.
  בהצלחה!

  כל ההמלצות הכלולות בפרסום זה הן בגדר עצה מקצועית בלבד

  פתח