מקבלי המלגות לשנת 2023

מקבלי המלגות לשנת 2023

 

אלחנן הראל, סטודנט לתואר Ph.D, במחלקה
למדעי כדה"א והסביבה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

אלחנן הראל חוקר אירועי נדידה של קו פרשת המים בין הנגב לערבה,
בדגש על השפעת שינויי האקלים ברביעון על התפתחות מערכת הניקוז באזור הערבה.

אלחנן עמד בקריטריונים של הקרן: סטודנט מצטיין ומוערך, ציונים טובים בלימודים האקדמיים,
פרסומים בעיתונות המקצועית, ותוצאות מחקר הרלבנטיות למטרות הקרן:
מחקר רלוונטי אשר מסקנותיו יתרמו להבנת אזור הערבה.

ממצאי המחקר של אלחנן תורמים להבנת השפעת שינויים שונים באגני ניקוז על היחסים בין רוחב עמק,
שטח אגן ניקוז, ושיפוע נחלים, וביחס לשינויי אקלים באזור שקרו במהלך אלפי השנים האחרונות.
מידע זה עשוי לסייע לנו להבנת שינויי האקלים המתרחשים כיום באזור המדברי הצחיח קיצון השורר בו אנו חיים.

 

עינת זהביאן, סטודנטית לתואר Ph.D, המכונים לחקר המדבר
ע"ש יעקב בלאושטיין, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

עינת זהביאן חוקרת את ההשפעות של הפרעות האדם בקרבת מקורות מים טבעיים במדבר (בנגב ובערבה),
על חברת בעלי החיים באזור.

עינת עמדה בקריטריונים של הקרן: סטודנטית מצטיינת ומוערכת, ציונים טובים בלימודים האקדמיים,
פרסומים בעיתונות המקצועית, ותוצאות מחקר הרלבנטיות למטרות הקרן:
מחקר בעל חשיבות סביבתית לשמירת טבע בארץ ובעולם, עם דגש חשוב מעין כמוהו על הסביבה המדברית.

מחקרה של עינת מתמקד באזורים מדבריים, ומעריך את ההשפעה של הפעילות האנתרופוגנית (מעשה ידי אדם)
בהקשר של "לחץ תיירות" (מספר ותדירות המבקרים) על חיות הבר בסביבת מקורות מים.
לתוצאות מחקר זה חשיבות רבה הן בקנה מידה גלובלי על ידי הרחבת הידע על שימור אזורים מדבריים,
והן בקנה המידה המקומי על ידי כך  שיספקו לרשות הטבע והגנים נתונים אשר יאפשרו ניהול מבוסס ידע
של מקורות מים מדבריים במטרה להפחית את הקונפליקט בין אדם לחיות הבר באזורנו.

 

מתנאל היפש, סטודנט לתואר Ph.D,
בפקולטה לחקלאות ברחובות, האוניברסיטה העברית

מתנאל היפש חוקר ומפתח שימוש בביו-חיישנים למטרת זיהוי מוקדם של מחלת הכימשון ההרסנית
של צמחי תפוחי אדמה ועגבנייה נגרמת ע"י הפתוגן פיטופטורה אינפסטנס,
באמצעות אנליזות ושיטות ביוטכנולוגיות מתקדמות.

מתנאל עמד בקריטריונים של הקרן: סטודנט מצטיין ומוערך,
ציונים טובים בלימודים האקדמיים, פרסומים בעיתונות המקצועית,
ותוצאות מחקר הרלבנטיות למטרות הקרן: קידום וחיזוק החקלאות בארץ.

הטכנולוגיה החדשה שפותחה במחקרו של מתנאל מאפשרת זיהוי תגובות לחץ על ידי שימוש
בחיישנים ביולוגיים מקודדים גנטית. ותאפשר בהמשך פיתוח גישה לגילוי מוקדם של מחלת הכימשון,
הגורמת לאובדן יבול משמעותי בתפוחי אדמה. באמצעות שילוב של פיזיולוגיה מתקדמת של צמחים
ומתודולוגיות ביולוגיות חיזור לניטור יעילות פוטוסינתזה ואותות חיזור מבוססי חלבון.
הדמיית חיזור בצמחי גידול יכולה לשמש כלי רב עוצמה להבנה הבסיסית של תגובות לחץ צמחים
ומחקר חקלאי יישומי, כגון שיפור יכולות הפנוטייפ בתוכניות רבייה
וגילוי מוקדם של תגובות לחץ בשטח.

 

עודד פרידמן, סטודנט לתואר M.Sc,
הפקולטה לחקלאות ברחובות, האוניברסיטה העברית

עודד פרידמן חוקר את השפעתם של דשנים שונים על הגדילה והיבול
של עץ התמר בשנותיו הראשונות. המחקר מתבצע במטעי התמרים בערבה הדרומית.

עודד עמד בקריטריונים של הקרן: סטודנט מוערך, ציונים טובים בלימודים האקדמיים,
ותוצאות מחקר הרלבנטיות למטרות הקרן: חשיבות יישומית וכלכלית גדולה לחקלאות בערבה.

פרויקט המחקר של עודד כולל אסטרטגיות דישון שונות לעצי תמר צעירים.
למרות שתמרים הם ענף חשוב באזור הערבה, מעט מחקרים מקומיים נעשו על ייעול דשנים.
מטרתו העיקרית של המחקר להגיע להמלצות דישון מדויקות אשר תוביל להתפתחות מיטבית
של עץ התמר בשנותיו הראשונות, הגעה למיקסום יבול בשנת הגדיד הראשונה
ויצירת ערכי סטנדרט לבדיקות עלים וקצב התפתחות תקין.
המחקר של עודד מעשי, בעל חשיבות כלכלית, וכמעט בוודאות ישפיע על אופן גידול התמרים בערבה.

 

נטע לי ליפקין, סטודנטית לתואר M.Sc., בבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני,
המחלקה לביולוגיה ימית, באוניברסיטת חיפה

נטע לי ליפקין חוקרת מה הם הגורמים (הא-ביוטים, הביוטים) שמכתיבים את הדינמיקה בזמן ובמקום
עבור עשב הים באילת. בנוסף, נטע לי מנסה לחזות (באמצעות ניסויי מעבדה) מה יקרה
כאשר נחשוף את עשבי הים לתנאי קצה (טמפרטורת חמות, חומציות נמוכה, וכמות נוטריינטים גדולה),
כלומר, מה יקרה לעשבי ים בעתיד ?

נטע לי עמדה בקריטריונים של הקרן: סטודנטית מצטיינת ומוערכת, ציונים טובים בלימודים האקדמיים,
ותוצאות מחקר הרלבנטיות למטרות הקרן: הבנה סביבתית ואקולוגית של אזור מפרץ אילת תחת איום שינויי האקלים.

תוצאות מחקרה של נטע לי יתרמו רבות להבנת המערכת האקולוגית החשובה של עשבי הים,
ולעתידה בעידן של שינויים גלובליים ולחצים מקומיים. בנוסף תוצאות מחקרה ופעילותיה של נטע לי
תורמות רבות למאמצי הנגשת המחקר על עשבי הים לציבור הנרחב והצורך בהכרתם של מרבדי עשבי ים
כאזורים מוגנים.

 

Owen Singura, MSc student in the Faculty of Plant Science
and Food Security, Tel Aviv University

Owen Singura is in the Master's program of the Arava International Centre for
Agricultural Training (AICAT) and the Tel Aviv University in Israel; as an excellent
student, he was invited to perform his thesis in the Central and Northern Arava R&D.

Owen is studying the neuroprotection potential of Momordica charantia, also known as bitter
melon/gourd. Their efficacy against neurodegenerative diseases will be analyzed
using C.elegans as a model organism. Specifically, extracts from Momordica plant
parts grown in the Arava region will be obtained by using different
solvents of varying concentrations.

Owen Singura is eligible for the fund's criteria: Valued student,
high academic achievement, the research is conducted in
"Yair Station" in the Arava.

 The results of Owen's research will contribute to
agriculture and applied research in the Arava.

 

Sara Marconato, Ph.D. student in the Department of
Earth and Environmental Sciences, Ben-Gurion University of the Negev

Sara Marconato investigates past climate change and the response of oceanic
phytoplankton to such changes via their distribution and biodiversity.
Her main goal is to study the Nannofosill paleoecology and biostratigraphy in the
Arava (Hor Hahar) and other Late Cretaceous sections in Israel.

Sara Marconato is eligible for the fund's criteria: Valued student,
high academic achievement, research performed the Arava.

Sara`s contribution to geological research in Israel will be enormous since nanoplankton
have not been studied in Israel since the 1990s, and the gap in knowledge and updates in
the field is prevalent. More specifically, the result of her study will contribute to the
understanding of the geological history and environment of the Arava region.