דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  השפעת ספיקת הטפטפת, איכות ומנת ההשקיה על ייעול ממשק ההשקיה בגידול פלפל בערבה

  ירקות

  ע"י נפתלי לזרוביץ

  השפעת ספיקת הטפטפת, איכות ומנת ההשקיה על ייעול ממשק ההשקיה בגידול פלפל בערבה
  נפתלי לזרוביץ, יעל רייך - המכון לביוטכנולוגיה וחקלאות באזורים צחיחים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  אלון בן-גל, אורי ירמיהו - מרכז מחקר גילת, מינהל למחקר חקלאי
  שלמה קרמר - שירות שדה, שה"מ, מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  תום גרונוולד, עמי מדואל, רבקה אופנבך - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  כתובת המחבר: lazarovi@bgu.ac.il
  פיתוחים טכנולוגיים של השנים האחרונות אפשרו את הורדת ספיקת הטפטפת ובעקבות כך את שיעור ההשקיה לערכים הדומים לשיעור קליטת המים על ידי צמחים. כיום ישנן מערכות השקיה עם טפטפות מווסתות בספיקות נמוכות באופן כזה שההשקיה יכולה להינתן לאורך כל שעות היום. שאלת המחקר העיקרית היא מהי השפעה המשולבת של ספיקת הטפטפת ומליחות מי ההשקיה על פירוס המים, המלחים, והדשן בקרקע, על היבול ואיכותו וכן על פירוס השורשים של פלפל. שאלת המחקר נבדקת בסדרה של ניסוי שדה ובעזרת הדמיות ספרתיות.
  הניסוי התבצע בעונת 2012/13 בתחנת זוהר במבנה חממה.. צמחי פלפל מהזן אמפריו (אפעל) נשתלו בקרקע ובליזימטרים גדולים המאפשרים מדידה של מאזני מים ומלחים. הטיפולים ניתנו ב-4 חזרות ובשתי ספיקת טפטפת, 0.6 ו– 1.6 ליטר/לשעה, 2 מליחות מי ההשקיה ו- 3 רמות מים. כמות ההשקיה נקבעה לפי יחסים שונים מהטרנספירציה המחושבת מתוך מאזן המים הנמדד בעזרת הליזימטרים. נבדקו גודל הצמחים, יבול הפרי, איכות הפרי וריכוזי המינרלים בעלים דיאגנוסטיים, מי ההשקיה, מיצוי מי קרקע והנקז של הליזימטרים. הנתונים שנאספו בכל אחת מעונות הגידול יאפשרו את כיולו של תוכנת ההדמיה הספרתית ((HYDRUS 2D/3D לתנאים של השקיה בספיקה נמוכה עם מים מליחים.
  לא היו הבדלים מובהקים ביבול הפלפל בין שתי ספיקות הטפטפות בכל רמות המים עם המליחות הנמוכה. במליחות הגבוהה לא היו הבדלים ברמות המים הגבוהות (הנהוגות אצל חקלאים בערבה). ברמת ההשקיה הנמוכה התקבלו הבדלים מובהקים והיבול של הספיקה הנמוכה היה גבוה יותר בכ-10% מאשר בספיקה הגבוהה. במוליכות החשמלית העונתית הממוצעת של הקרקע אשר נדגמה על ידי משאבים לא היו הבדלים במים עם המוליכות הנמוכה אבל היו הבדלים משמעותיים במוליכות הגבוהה.
  הורדת הספיקה ללא פגיעה ביבול ברמות ההשקיה המקובלות באזור הערבה תחייב מצד אחד הגדלה של שעות ההשקיה למשק אך מצד שני תאפשר הורדה משמעותית בעלויות מערכת ההשקיה. אובדני לחץ בשל חיכוך במערכת ההשקיה יהפכו להיות זניחים בשל הקטנת הספיקה ולכן החקלאים יוכלו להקטין קטרים של צינורות מחלקים וגם קטרים של ראשי ההשקיה בשל הקטנה בהפסד העומד המקומי (סינון, ברזים וכו'). כמו כן, הורדת הספיקה השעתית תאפשר לחקלאים בערבה לחסוך בהוצאות אגירת מים ואנרגיה להפעלת המשאבות.
  חקלאים אשר יעדיפו להשקות בכמויות מים קטנות יקבלו פחות יבול כללי בשל הצטברות מלחים בקרקע אך יקבלו יותר יבול ליחידת מים כאשר ישקו עם ספיקה נמוכה. המודל הספרתי המכויל לפי המדידות יאפשר אופטימיזציה של משתני מערכת כגון מנת ההשקיה, עיתוי ההשקיה, מליחות מי ההשקיה וספיקת הטפטפת. המחקר צפוי לתרום לענף הפלפל בערבה על ידי התייעלות השימוש במים ובדשנים.
  מסקנות ובעיות שיש לתת להן פתרון בהמשך: 1. הספיקה הנמוכה מחייבת סינון וטיפול במערכת ההשקיה כיוון שבמהירויות זרימה נמוכות הטפטפות נוטות להיסתם. בהשקיה עם המים המליחים גוברת האפשרות לשקיעת מלחים קשי תמס דבר המחייב טיפול על ידי הזרקת חומצה למערכת ההשקיה. 2. כדאי לבחון את יעילות ניצול המים בכמויות מים קטנות יותר. יתכן כי בכמויות אלו ההבדלים בין הספיקות יבואו לידי ביטוי בצורה גבוהה יותר. 3. יש לפעול להקטנת שיעור ההשקיה בספיקה הנמוכה על ידי מעבר לצינור טפטוף אחד לכל שתי שורות גידול. באופן זה יגדל זמן ההשקיה פי 2 מהזמן הנוכחי וההבדלים בין שיעור ההשקיה בספיקה הנמוכה (0.8 מ"מ לשעה) לעומת הספיקה הגבוהה (4.2 מ"מ לשעה) יהיו משמעותיים יותר.

  הבעת תודה
  תודתנו נתונה לקרן גולדינגר (Goldinger fund) אשר מממנת באופן חלקי את מחקר זה.

  פתח
• 1

  ינו
  מבחן זני פלפל בבית רשת – תחנת יאיר 2012/13

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  מבחן זני פלפל בבית רשת - תחנת יאיר 2012/13

  יורם צביאלי, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, יובל ברזילי, ישראל צברי, אבי אושרוביץ, סבטלנה גוגיו, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחבר: yzvieli@arava.co.il

  תקציר
  שטח גידול הפלפל בערבה ובכיכר סדום נמצא בשנים האחרונות במגמת הרחבה והגיע בעונת 2012/13 להיקף של למעלה מ- 19,000 דונם מתוך כ- 30,000 דונם פלפל בישראל. הפלפל מהווה כ- 66% משטח הירקות בערבה התיכונה וכיכר סדום, בבתי רשת ובתי פלסטיק שונים. פירות הפלפל משווקים לייצוא ולשוק המקומי בהיקף ייצור גדל משנה לשנה. סל גידול הפלפל כולל מספר עשרות זנים, אדומים, צהובים וכתומים, מחברות זרעים מהארץ ומחו"ל. בניסוי זני פלפל שנערך בבית רשת בתחנת יאיר נבדקו 57 זנים רובם בעלי עמידויות משופרות בכלל זה ל- TSWV, מתוכם 35 זנים אדומים, 14 זנים צהובים ו- 8 זנים כתומים, של 14 חברות זרעים. הניסוי כלל שני מועדי שתילה 6/8/12 ו- 20/8/12. שיטת הגידול, טיפולי ההשקיה, דישון והגנת הצומח היו בהתאם להמלצות שה"מ לאזור הערבה. הקטיף החל ב- 4/11/12 (לשתילה מוקדמת) וב- 19/11/12 (למאוחרת) והסתיים ב- 8/4/12. סה"כ נערכו 15 קטיפים למועד השתילה הראשון ו- 12 קטיפים למועד המאוחר. הפרי מוין במרכז האיכות בתחנת יאיר לפי המדדים לאיכות יצוא. פרי באיכות יצוא הושהה בסימולציה לתנאי יצוא ובסיום הבדיקה נקבע ציון האיכות. מבין זני המבחן בלטו בתוצאות יבול גבוה ואיכות טובה הזנים האדומים גרנדי ( סמקו, Grande 1089) וסנבריה (עדן זרעים, Senabria 70298) והזן הצהוב סרמבה (סולי, Saramba 35225). מאחר ותוצאות אלו חוזרות כבר מספר עונות לגבי הזנים גרנדי, סנבריה וסרמבה, מומלץ לחקלאים לכלול אותם בסל הזנים שלהם. זן אדום נוסף שבלט במבחן בשנת ניסוי ראשונה היה P199 ומומלץ לבחון אותו בעונה נוספת.
  מבין זני התצפית בלטו בתוצאות טובות הזנים האדומים 70, 4347 (דפנה), 7351 (נועם), 7442, 80511 ו- SA-1157. מבין הזנים הצהובים בתצפית בלטו הזנים 7920 ו- Z7208 ומהכתומים 71018 ו- Gilon (302). מומלץ לבחון זנים אלו במסגרת מבחן בעונה הבאה.

  הבעת תודה
  לחברות הזרעים א.ב. זרעים, אוריג'ן זרעים, אפעל, ארז, גדות אגרו, הזרע, זרעים גדרה, ים תיכון זרעים, ירוק 2000, מכתשים, סולי, סמקו, עדן זרעים ותרסיס, לאגף הירקות מועצת הצמחים על העזרה במימון הניסוי.

  Net house pepper varieties trial - Yair Experimental Station
  Yoram Zvieli, Rivka Offenbach, Dorit Hashmonai, Avi Oshrovitz, Yuval Barzilai, Israel Tsabari, Rami Golan - Northern and Central Arava R&D
  Eviatar Ityel - Extension Service (Sha'am) Ministry of Agriculture and Rural Development
  Writer address: yzvieli@arava.co.il
  Keywords: Arava, Capsicum annuum, fruit quality

  פתח
• 1

  ינו
  ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה, תחנת זוהר כיכר סדום 2012/13

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה, תחנת זוהר כיכר סדום 2012/13

  יורם צביאלי, עמי מדואל, תום גרונוולד, רבקה אופנבך, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחבר: yzvieli@arava.co.il

  תקציר
  שטח הפלפל במנהרות עבירות (חממיות) בערבה התיכונה וכיכר סדום הגיע בעונת 2012/13 להיקף של כ-2,100 דונם מתוך כלל שטח גידול פלפל באזור, כ- 19,500 דונם, כאשר רוב המנהרות נמצאות בכיכר סדום. אזור הכיכר הינו נישה ייחודית בעל יתרונות אקלימיים לגידול. בחורף נוח במיוחד באזור זה ומתאפשר המשך הצימוח והחנטה. כמדי שנה, הועמד בעונה זו בתחנת זוהר כיכר סדום ניסוי זנים בו נכללו זנים מטיפוח ישראלי ומחברות זנים מחו"ל, סה"כ 9 חברות זרעים. זני פלפל נשתלו (10/9/12) במנהרות עבירות (מפתח 6.40 מטר) מכוסות פוליאתילן. המנהרות כוסו ברשת צל נוספת למשך כחודש ימים מיום השתילה. הניסוי נערך בשתי מנהרות וכלל מבחן ותצפית ונשתלו בו 17 זנים אדומים, 8 זנים צהובים ו- 7 זנים כתומים, סה"כ 32 זנים. הקטיף החל ב- 23/12/12 (104 ימים משתילה) ונמשך עד 1/6/12, 150 ימים, סה"כ נערכו 15 קטיפים. היבול הכולל של הזנים במבחן בחודשים ינואר - אפריל נע בין 11.5 ל 13.3 ק"ג למ"ר והיבול ליצוא בין 8.2 ל 11.3 ק"ג למ"ר, ובנוסף יבול כללי שנקטף בחודש מאי, בין 1.4 ל 2.3 ק"ג למ"ר (טבלה 2). זני התצפית הניבו (ינואר - אפריל) יבול כללי בין 9.5 ל 14.3 ק"ג למ"ר ויבול יצוא של 7.0 עד 12.5 ק"ג למ"ר, ויבול כולל בחודש מאי בין 1.1 ל 3.0 ק"ג למ"ר.
  מבין זני המבחן בלטו בתוצאות יבול גבוה ואיכות טובה הזן האדום סברינג (ים תיכון זרעים, (SEBRING 5058 והזן הצהוב סרמבה (סולי, 35-225 SARAMBA). מאחר ותוצאות היבול והאיכות חוזרות במספר עונות ניסוי אנו ממליצים להוסיף את הזנים סברינג וסרמבה לסל הזנים לגידול מסחרי.
  מזני התצפית בלטו בתוצאות היבול והאיכות הזנים האדומים 70, 7441, 80511 הזן הצהוב 7920 והזן הכתום 10565. מוצע לבחון את הזנים המצטיינים במסגרת מבחן נוסף וכן לנסותם בהיקף מצומצם בחלקות חקלאיות. מוצע להמשיך ולבדוק זנים חדשים בעלי פוטנציאל יבול ואיכות גבוהים ובעלי עמידויות למחלות ווירוסים.

  הבעת תודה
  תודה לחברות הזרעים אפעל, ארז, גדות אגרו, הזרע, זרעים גדרה, ים תיכון זרעים, סולי, עדן זרעים ותרסיס.
  תודה לאגף הירקות, מועצת הצמחים על תמיכתם במימון הניסוי. תודתנו נתונה לסווטלנה גוגיו ממעבדת האיכות בתחנת יאיר על עבודתה המסורה.

  Pepper varieties trial walk-in tunnel Zohar Station Sodom Valley
  Yoram Zvieli, Ami Maduel, Tom Gronvold, Rivka Offenbach, Israel Tsabari, Rami Golan – Central and Northern Arava R&D
  Eviatar Ityel - Extension Service (Sha'am) Ministry of Agriculture and Rural Development
  Email for correspondence: yzvieli@arava.co.il
  Keywords: Capsicum, fruit quality
• 1

  ינו
  התאמת מערכות לשינוע תוצרת בבתי צמיחה לירקות לחיסכון בידיים עובדות

  ירקות

  ע"י יוסי קשתי

  התאמת מערכות לשינוע תוצרת בבתי צמיחה לירקות לחיסכון בידיים עובדות

  יוסף קשתי, פרהד גאולה, רומן בריקמן, אשר לוי, אוהליאב קיסר, אביטל בכר, יצחק שגיא - המכון להנדסה חקלאית, מנהל המחקר החקלאי
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  אילון גדיאל ורבקה אופנבך - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  כתובת המחבר: ykashti@agri.gov.il
  בשיתוף רונן ויעקב שלכט ממושב עין יהב ולביא רוזנפלד ויוסף גרינשפון מהמעבדה לאלקטרוניקה של המכון להנדסה חקלאית.

  תקציר
  גידול ירקות, עגבנייה, פלפל ומלפפונים, בבתי צמיחה בישראל, התרחב בעשור האחרון והגיע לכדי 70,000 דונם. הגידולים הם עתירי עבודת ידיים ומושקעים בהם 50-120 ימי עבודה לדונם, מרביתם בפעולות הקטיף, המיון והאריזה. בקטיף פלפל למשל נעשות פעולות ידניות רבות במאמץ פיזי גבוה בגלל חוסר בכלי עזר יעילים שגורמים להספקי עבודה נמוכים. כוח האדם המועסק בגידול ירקות מורכב בעיקר מעובדים זרים שזמינותם הולכת ויורדת. מנתונים אלו עולה שפוטנציאל החיסכון בכוח אדם בענף הירקות הוא מהגבוהים ביותר בחקלאות. המטרה העיקרית של העבודה היא התאמת טכנולוגיות שינוע מבוססות על מסילות קרקעיות ועגלות לשימוש בבתי צמיחה לירקות, לחיסכון בכוח אדם. תצפיות שנערכו על עובדי הקטיף הראו שתפוקת העובדים בקטיף נמוכה יחסית כתוצאה ממאמץ פיזי שמושקע בגרירת עגלת קטיף ידנית ומהליכות סרק מרובות בגלל יכולת נשיאת משקל נמוכה של העגלה. ההערכה היא שקשיים אלו הם בגלל תנאי שטח קשים שמאופיינים בשבילים צרים ומשובשים, בעלי צורה קעורה ולא מיושרת כדוגמת חתך צמיגי הטרקטור שנע עליהם בזמן העיבודים וכתוצאה משימוש בעגלת קטיף ידנית קטנה בעלת יכולת נשיאת משקל נמוכה.
  הרעיון שעליו מתבססת עבודת המחקר הוא להכשיר את שבילי החממה על מנת להקטין כוחות גרר, לשפר את יציבות העגלה ולפתח עגלה חשמלית שתפחית את המאמץ הפיזי המושקע ע"י עובדי הקטיף. לפיכך, פותחה מכונה ליישור והידוק שבילי חממה שמייצרת שבילים רחבים, ישרים ומהודקים. בנוסף פותחה עגלה חשמלית בעלת כושר נשיאת משקל גבוה יותר ממשקל פרי שנקטף משורה בשיא העונה. כמו כן גובשה שיטת קטיף בה העובד ישקיע את רוב זמנו בקטיף במאמץ מופחת. בשיטה זו שבילי החממה יטופלו. עובדי הקטיף יצוידו בעגלות קטיף חשמליות. עובדי הקטיף יעמיסו את הארגזים המלאים על משטחים שיוצבו על הקרקע סמוך לאזור הקטיף. שינוע המשטחים המלאים יעשה במרוכז בעזרת עגלת משטחים ייעודית. המשטחים יועמסו על עגלת הובלה שעליה יותקנו מסועי גלילים לשינוע המשטחים למקומם בעגלה.

  הבעת תודה
  המחברים מודים למדען הראשי של משרד החקלאות על מימון תכנית המחקר מספר 458-0564-12.

  Gan-Mor, S., Ronen, B., Shlomo, Y., Bilanki. Y., 1997. Guidance of Automatic vehicle for in greenhouses transportation. Acta Hort. 443, ISHS.
  Hendrix, A.T.M. 1986. The pipe-rail system in glasshouse vegetable-cropping. Acta Hort. (ISHS) 187:137-144
  Hendrix, T., 1992. A labor budgeting program. Internal publication of the Horticulture Experiment station at Naaldwijk, proefstation voor Tuinbouw onder Glas, PTG, Nederland.