דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  גידול פלפל בתעלות הזנה רב שנתיות, עונת גידול שלישית 2012/13

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  לפני כעשור החלו חקלאים בגידול בתעלות טוף בגידול פלפל בערבה, כאשר מבחן ההצלחה היה השגת יבולים שאינם נופלים מהביקורת, יציבים לאורך שנים, וללא עיבודי קרקע. החשיבות להימנע מעיבודי קרקע קיבל משנה חשיבות לאחר הוצאת התכשיר מתיל ברומיד משימוש.
  ב-1/6/2010 הוכנו שישה טיפולים, מהם ארבע טיפולי תעלות הזנה עם מצע קומפוסט בעומק אחיד של 10 ס"מ ובמידות רוחב של:, 0, 20, 40 ו-60 ס"מ אשר יצרו נפחי מצע של: 6.25, 12.5, 25 ו- 37.5 ליטר למ"ר, בהתאמה. בנוסף שני טיפול ביקורת (1) במנה של 6.25 ליטר קומפוסט למ"ר מפוזר ומתוחח על פני הערוגה מידי שנה ו- (2) ערוגה מתוחחת ללא מתן קומפוסט כלל. בסיום הגידול בעונה הראשונה, בארבעת טיפולי תעלות ההזנה בלבד, נגזמו ההצמחים בגובה הקרקע והנוף פונה ללא מערכת השורשים שהושארה בקרקע. בשני טיפולי הביקורת כל הצמח פונה כולל מערכת השורשים ובוצע עיבוד קרקע כמקובל. מתוצאות יבול הפירות בשנה השניה של הניסוי שוב לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים.
  מסקנות מהשנה השלישית של הניסוי, עונת 2012/13: זו שנה שניה ללא עיבוד הקרקע, ובשלב זה ניתן להסיק שאין חיסרון כאשר לא מעבדים לפני הגידול וזאת ללא קשר באם מגדלים בתעלות הזנה או ישירות בקרקע (חולית). כמו כן, לא נמצא יתרון למתן קומפוסט מידי שנה.

  תודה
  לצוות מו"פ ערבה שעסקו במלאכה, לקרן שה"מ ולאגף הירקות במועצת הצמחים התומכים במימון הניסוי.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת טיפולי העשרה באוויר ובמי חמצן על ריכוזי החמצן בבית השורשים ועל יבול הפירות בפלפל בתחנות יאיר בערבה וגלגל בבקעה

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  השפעת טיפולי העשרה באוויר ובמי חמצן על ריכוזי החמצן בבית השורשים ועל יבול הפירות בפלפל בתחנות יאיר בערבה וגלגל בבקעה
  אביתר איתיאל, דיויד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחבר: Eviatarel2014@gmail.com
  שמואל פרידמן - המכון לקרקע ומים בית דגן, מנהל המחקר החקלאי
  אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, יובל ברזילי, דורית חשמונאי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  זיוה גלעד, מאיר אחיעם (צומי), אפרים ציפילביץ, אורי אדלר - מו"פ בקעת הירדן

  תקציר
  מצבי מחסור חמצן בבית השורשים קורים בתנאי טמפרטורת שורש גבוהים במיוחד (מעל 30 מ"צ), כאשר קצב נשימת השורש גבוהה משטף החמצן המגיע. בפלפל נמצאה רגישות גבוהה במספר הפירות לריכוזי החמצן המומס בטווח שבין 6-16 ח"מ. בניסויים שהתבצעו בתחנת יאיר בערבה בשנים 2010-2012, נמצאה תגובה שלילית של 1% ביבול הביומסה של פלפל שנחשף לריכוזי חמצן נמוכים ב 700 ח"מ מהביקורת. בעונת 2012/13 נבחנו בתחנת יאיר בפעם הראשונה טיפולי העשרה באוויר אטמוספרי באמצעות טפטוף טמון בתחתית בית השורשים עם טפטפת כל 20 ס"מ על השלוחה. באותו הניסוי לא נמצאה השפעה על ריכוזי החמצן בקרקע ולא על יבול הפירות והביומסה. באותה עונה נערכו בדיקת היתכנות לצינור מזיע (טרפלקס, רשפים, ישראל) ונמצא שבהזרמת אוויר לקרקע (ללא צמחים) באמצעות צינור זה ישנה אחידות בספיקה האורכית והשפעה תוספתית לריכוז החמצן במרחק רדיאלי של עד 10 ס"מ, בשיעור פוחת, ובממוצע של כ 15%. בעונת 2013/14 נבחנו בשני אתרים, תחנת יאיר - מו"פ ערבה תיכונה ותחנת צבי - מו"פ בקעת הירדן, שלושה טיפולי העשרה וטיפול ביקורת בשתי תשתיות בית שורשים: א. נש"מ במעטפת פלריג, ב. נש"מ במעטפת פוליאתילן בערבה, ואילו בבקעת הירדן א. נש"מ אפר פחם, ב. קרקע מקומית. טיפולי העשרה כללו: 1. ביקורת ללא העשרה, 2. העשרה באמצעות מי חמצן שהוזרקו למי ההשקיה בריכוז של 350 ח"מ, 3. העשרה באוויר אטמוספרי באמצעות שלוחת טרפלקס מוטמנת בעומק 20 ס"מ במרכז בית השורשים, 4. שתי שלוחות טרפלקס מוטמנות בעומק 20 ס"מ, 10 ס"מ הצידה מהמרכז. בהנחה שתכולת אוויר ממוצעת בקרקע היא 20% התקבלו בניסוי בתחנת יאיר 88 חילופי אוויר לשעה בשלוחה בודדת, וכפול מזה (176) בשתי שלוחות. הטיפולים הופעלו באופן רציף, מ- 25/7 ועד 1/12, סה"כ 126 ימים. בתחנת צבי לא נמצאה תגובה לאף לא אחד מגורמי הניסוי, ואילו בתחנת יאיר, בהשקיה במים מליחים, יבול הפירות ומספרם הושפעו מטיפולי העשרה בחמצן. טיפול העשרה באוויר אטמוספרי באמצעות שתי שלוחות טרפלקס הניב בניסוי בתחנת יאיר תוספת מובהקת יחסית לביקורת של 20 ו- 17% במספר וביבול הפירות, בהתאמה. השפעה זו באה לידי ביטוי מלא כבר בקטיף של ה- 2/12, מפירות שנוצרו בתחילת חודש אוקטובר. ריכוזי החמצן השעתיים בטיפול זה נמצאו גבוהים מאלו שבביקורת בכ- 2% (ריכוז מוחלט) בעומק 20 ס"מ, סמוך לשלוחת הטרפלקס וכ- 0.5% בעומק 10 ס"מ. ריכוז החמצן היממתי בטיפול זה נמצא יציב ולא הושפע מטמפרטורת הקרקע.

  Effect of air application and root-zone format on pepper plants. 2014.
  Ityel E., Silverman D. – Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
  Writer address: Eviatarel2014@gmail.com
  Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Golan R. – Central and Northern Arava R&D
  Fridman S. – Soil and Water Institute, ARO
  Gilad Z., Ahiam M., Tsipilevich E., Adler U. – Jorden Valley R&D

  פתח
• 1

  ינו
  שטיפת מלחים מקומפוסט באמצעות טיפטוף

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  עד לא מזמן, הפתרון לגידול ירקות בקרקעות החמדה בערבה היה ציפוי הקרקע בחול מיובא לגובה שכבה של 30-40 ס"מ. עקב דלדול מקורות החול באזור נוצר הצורך למצוא חלופות בהם ניתן להסתפק בכמויות מצע קטנות יותר. מצע קומפוסט הינו אחד הפתרונות הזמינים כאשר מיושם בתעלה החפורה בקרקע המקומית. לקומפוסט יתרונות ברורים בשל הרקע התזונתי העשיר המצוי בו, אך המליחות הגבוהה דורשת הדחה לפני תחילת הגידול.
  בניסוי שהתבצע בתחנת יאיר בתקופה ינואר-אפריל 2013, ושמטרתו בחינת טיפולים להשגת יעילות שטיפה מרבית, שימשו מכלי פוליסטירן (קלקר) להדמיית תעלות קומפוסט במעטפת חול. שני גורמים נבחנו במערך פקטוריאלי: (1) עובי שכבת הקומפוסט: 10 , 20, ו- 30 ס"מ, (2) מספר שלוחות הטפטוף: 2, 4, ו-6 שלוחות. בנוסף, נבחן טיפול של מחסום קפילרי בתצורה של שכבת חול בעובי 3 ס"מ מעל למצע הקומפוסט. לאחר שטיפה של 400 מ"מ, טיפול המחסום הקפילרי השיג את יעילות השטיפה הגבוהה ביותר עם 20% פחות מלח בשכבת הקומפוסט, תוספת של 10 ו 50% מלח, בנקז ובשכבת החול בצדי התעלה, בהתאמה. העלאת מספר השלוחות השפיע רק בתעלה רדודה של 10 ס"מ, כאשר בכל יתר הטיפולים לא נמצאה תוספת יעילות בשטיפה. ממוצע המליחות השאריתית בקומפוסט בתום השטיפה עמד על 28%, כאשר 55% מכמות המלח התחילית התנקזו ו- 17% נדחקו לשוליים. נמצאה התאמה קווית גבוהה בתשטיף בין ערכי המוליכות וריכוזי הכלוריד. בכוונתנו להמשיך ולבחון גורמים נוספים העשויים להשפיע על יעילות הדחת המלחים.

  תודות
  לחברת קומפוסט אור על מימון הניסוי ותרומת הקומפוסט, למו"פ ערבה על תמיכתם בתלמיד המחקר מהולנד ועזרה בביצוע הניסוי.

  פתח
• 1

  ינו
  חיפוי קרקע בנסורת בגידול פלפל בערבה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  טמפרטורות הקרקע הגבוהות בערבה בתקופת השתילות גורמות לריכוזי חמצן נמוכים באווירת הקרקע. בראשית ימי גידול הפלפל בערבה היה מקובל חיפוי שורות הגידול בנסורת לאחר הזריעה לשיפור תנאי הנביטה ותחילת הגידול. ניסויי חיפוי שנעשו עד כה הראו שכל טיפולי החיפוי שנבדקו עד היום: חצץ גרניט, טוף, ויריעת אגריל העלו את טמפרטורת הקרקע ופגעו בהתפתחות הצמח. בניסוי שנערך בבית רשת 50 מש בתחנת יאיר נבחנו שני טיפולי חיפוי: חיפוי נסורת וללא חיפוי. בתאריך 10/08/2012 נשתלו צמחי פלפל מהזן האדום סובק (גדרה) בצמד שורות לערוגה.
  בבחינת תוצאות הניסוי יבול הפירות, מספרם, ומשקל הפרי הבודד לא הושפעו מטיפול החיפוי. הטמפרטורה הממוצעת היממתית בחודש אוגוסט עלתה בהשפעת טיפול החיפוי ב- 0.5 מעלה, אך הייתה נמוכה בשעות 13-16 מאשר בביקורת. ריכוז החמצן הושפע מהחיפוי ופחת בהשוואה לביקורת ב 6.5% בממוצע ליממה אולם בשונה מהטמפרטורה הפער נשמר יציב במהלך כל שעות היממה. כבר בתחילת הגידול נראו הצהבות עלים ועיכוב בגדילה בצמחי הנסורת. מדידות טמפרטורה וחמצן הצביעו על טמפרטורת קרקע מעט גובהה יותר וריכוזי חמצן נמוכים יותר. אולם לאחר כ-60 ימי גידול הדביקו צמחי הנסורת את הפער ובהמשך נראו אף יפים יותר, אולם כאמור לא התבטא בתוספת פירות. כנראה שהשפעת החיפוי הייתה מנוגדת בתקופות הגידול המוקדמת והמאוחרת שקיזזו אחת את השנייה, בתחילה השפעה שלילית ולאחר מכן השפעה חיובית.

  הבעת תודה
  תודה לאגף הירקות במועצת הצמחים על העזרה במימון הניסוי.

  פתח