יוסי קשתי
צור קשר
פרסומים אחרונים
-
התאמת מערכות לשינוע תוצרת בבתי צמיחה לירקות לחיסכון בידיים עובדות
ירקותby יוסי קשתיהתאמת מערכות לשינוע תוצרת בבתי צמיחה לירקות לחיסכון בידיים עובדות
יוסף קשתי, פרהד גאולה, רומן בריקמן, אשר לוי, אוהליאב קיסר, אביטל בכר, יצחק שגיא - המכון להנדסה חקלאית, מנהל המחקר החקלאי
אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אילון גדיאל ורבקה אופנבך - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
כתובת המחבר: ykashti@agri.gov.il
בשיתוף רונן ויעקב שלכט ממושב עין יהב ולביא רוזנפלד ויוסף גרינשפון מהמעבדה לאלקטרוניקה של המכון להנדסה חקלאית.תקציר
גידול ירקות, עגבנייה, פלפל ומלפפונים, בבתי צמיחה בישראל, התרחב בעשור האחרון והגיע לכדי 70,000 דונם. הגידולים הם עתירי עבודת ידיים ומושקעים בהם 50-120 ימי עבודה לדונם, מרביתם בפעולות הקטיף, המיון והאריזה. בקטיף פלפל למשל נעשות פעולות ידניות רבות במאמץ פיזי גבוה בגלל חוסר בכלי עזר יעילים שגורמים להספקי עבודה נמוכים. כוח האדם המועסק בגידול ירקות מורכב בעיקר מעובדים זרים שזמינותם הולכת ויורדת. מנתונים אלו עולה שפוטנציאל החיסכון בכוח אדם בענף הירקות הוא מהגבוהים ביותר בחקלאות. המטרה העיקרית של העבודה היא התאמת טכנולוגיות שינוע מבוססות על מסילות קרקעיות ועגלות לשימוש בבתי צמיחה לירקות, לחיסכון בכוח אדם. תצפיות שנערכו על עובדי הקטיף הראו שתפוקת העובדים בקטיף נמוכה יחסית כתוצאה ממאמץ פיזי שמושקע בגרירת עגלת קטיף ידנית ומהליכות סרק מרובות בגלל יכולת נשיאת משקל נמוכה של העגלה. ההערכה היא שקשיים אלו הם בגלל תנאי שטח קשים שמאופיינים בשבילים צרים ומשובשים, בעלי צורה קעורה ולא מיושרת כדוגמת חתך צמיגי הטרקטור שנע עליהם בזמן העיבודים וכתוצאה משימוש בעגלת קטיף ידנית קטנה בעלת יכולת נשיאת משקל נמוכה.
הרעיון שעליו מתבססת עבודת המחקר הוא להכשיר את שבילי החממה על מנת להקטין כוחות גרר, לשפר את יציבות העגלה ולפתח עגלה חשמלית שתפחית את המאמץ הפיזי המושקע ע"י עובדי הקטיף. לפיכך, פותחה מכונה ליישור והידוק שבילי חממה שמייצרת שבילים רחבים, ישרים ומהודקים. בנוסף פותחה עגלה חשמלית בעלת כושר נשיאת משקל גבוה יותר ממשקל פרי שנקטף משורה בשיא העונה. כמו כן גובשה שיטת קטיף בה העובד ישקיע את רוב זמנו בקטיף במאמץ מופחת. בשיטה זו שבילי החממה יטופלו. עובדי הקטיף יצוידו בעגלות קטיף חשמליות. עובדי הקטיף יעמיסו את הארגזים המלאים על משטחים שיוצבו על הקרקע סמוך לאזור הקטיף. שינוע המשטחים המלאים יעשה במרוכז בעזרת עגלת משטחים ייעודית. המשטחים יועמסו על עגלת הובלה שעליה יותקנו מסועי גלילים לשינוע המשטחים למקומם בעגלה.הבעת תודה
המחברים מודים למדען הראשי של משרד החקלאות על מימון תכנית המחקר מספר 458-0564-12.Gan-Mor, S., Ronen, B., Shlomo, Y., Bilanki. Y., 1997. Guidance of Automatic vehicle for in greenhouses transportation. Acta Hort. 443, ISHS.
Hendrix, A.T.M. 1986. The pipe-rail system in glasshouse vegetable-cropping. Acta Hort. (ISHS) 187:137-144
Hendrix, T., 1992. A labor budgeting program. Internal publication of the Horticulture Experiment station at Naaldwijk, proefstation voor Tuinbouw onder Glas, PTG, Nederland. -
טכנולוגיה לחסכון בכוח אדם: חיסוי ממוכן של חלקה פיתוח שיטה וציוד לפינוי שאריות צמחיות מבתי גידול
ירקותby יוסי קשתיטכנולוגיה לחסכון בכוח אדם: חיסוי ממוכן של חלקה פיתוח שיטה וציוד לפינוי שאריות צמחיות מבתי גידול
הרצאה בסיכום עונת פלפל 2011/12 בערבה, מרכז ספיר 21/5/12יוסי קשתי1, י. שגיא1, א. קיסר1, א. לוי1, פ. גאולה1, ר. בריקמן1, ר. אמיר2, א. גדיאל3
1 המכון להנדסה חקלאית, מינהל המחקר החקלאי, 2 שה"מ, 3 מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
ykashti@volcani.agri.gov.ilתקציר
בגמר גידול ירקות בבתי צמיחה הצמחים מפונים מהם בידיים. בעבודה זו מושקעים כ- 2 ימי עבודה ו- 5 שעות טרקטור לדונם. הפינוי נעשה מטעמי סניטציה, כדי לא להעביר מחלות לגידול הבא. היקף ענף הירקות בבתי צמיחה בארץ עומד על כ- 65 אלף דונם ומושקעים בו אלפי ימי עבודה, רק בפינוי הצמחים. מטרת המחקר היא לפתח שיטה ומיכון לפינוי של הצמחים ללא עבודת ידיים. בראשית לימוד הנושא נרשמו שלוש שיטות אפשריות לפינוי ממוכן ומתוכן נבחרה לבחינה השיטה הזולה ביותר. השיטה כללה שלוש פעולות ממוכנות שיבוצעו ברציפות בעזרת טרקטור משקי. הפעולות הן: עקירת הצמחים, ריכוז הצמחים העקורים באומן, איסוף הצמחים וקיצוצם תוך כדי האיסוף כהכנה לייצור קומפוסט. במשך השנתיים האחרונות, תהליך פינוי הצמחים מבתי הצמיחה נבחן בעזרת מכונות קיימות שונות, מכונות שתוכננו ונבנו במיוחד ומכונות שנרכשו מיצרנים שונים.
ארבעה טיפוסי מכונות עקירה נבחנו בעקירת צמחים שלמים ושאריות צמחים ("גדמים") והם: עקרן סכין עם רגל אחת במרכזה, עקרן סכין עם שתי רגליים בצדדים, עקרן דיסקים ועקרן אצבעות. מגוב קלשונים נבחן בריכוז של צמחים שלמים וגדמים. שני טיפוסיי מכונות כיסוח נבחנו באסיף ובקיצוץ של צמחים שלמים. ניסויי פינוי ממוכן נערכו באזור הנגב המערבי והערבה התיכונה. הניסויים נערכו בחלקות פלפל בבתי רשת ובחממות במפתחים שונים, בקרקעות חול וחול/לס, בטכנולוגיות גידול שונות (רוחב ערוגות, מספר שורות בערוגה, מרווח בין השורות ועוד). הניסויים העיקריים שנערכו באזור הערבה החלו בתחילת חודש מאי, מיד בתום הגידול כשהצמחים ירוקים ונמשכו על פני כל החודש ברציפות עד שהצמחים קמלו.
בתום שתי שנות מחקר, נמצא שהעיתוי המיטבי לפינוי הוא, מיד בתום הגידול כשהצמחים ירוקים. בשלב זה מעט מאוד עלים ופירות ניתקים מהצמחים ונופלים לקרקע. עוד נמצא שאיסוף צמחים ירוקים ועומדים במקומם, במכסחה עם מיכל עצמי וללא נייף (Pick up - גליל עם אצבעות הרמה), השיג שטח יותר נקי. עקרן האצבעות עקר בהצלחה את הגדמים שנשארו אחרי הכיסוח, מקרקע לחה ויבשה. על סמך הממצאים שהושגו עד כה נראה שהתהליך האפשרי לפינוי ממוכן יכלול שני שלבים. השלב הראשון יהיה כיסוח במכסחה עם מיכל עצמי מיד בסיום הגידול כשהצמחים עדיין עומדים בקרקע. בזמן הכיסוח יותקנו על הטרקטור לפני הגלגלים הקדמיים מפני קמה שיזיזו את הצמחים מהשבילים לערוגה. השלב השני יהיה עקירת הגדמים ואיסופם. לפיכך, לקראת שנת המחקר השלישית נבנה מערך של מכונות לפינוי צמחים הכולל מכסחה ייעודית - ללא נייף - בעלת מיכל עצמי גדול שיספיק לאיסוף צמחים משתי ערוגות לפחות, מפני קמה ומאספת גדמים שתעקור ותאסוף אותם במיכל.
